השורשים היהודיים הם דבר בלתי נפרד מכל אבן ומרצפת על אדמת פולין. בכל פינת רחוב, בכל סמטה, יש אזכור כלשהו בעברית. פיסת היסטוריה שמזכירה לנו מה היה כאן לפני כמה עשרות שנים בעודנו דורכים על מדרכות הערים. לאורך השנים, פולין הצטיירה אצלנו כיעד שלרוב מגיעים אליו או במסגרת המסע לפולין או בטיול שורשים כשאז הטיול כולל בעיקר ביקור במחנות השמדה, מחנות ריכוז, בתי קברות יהודיים והליכה בעקבות הקהילות היהודיות הגדולות שחיו כאן.
אבל אחרי שבוע של סיורים בשלוש הערים הגדולות במדינה: ורשה, ורוצלב וקרקוב, גיליתי שאפשר לשלב בין פולין ההיסטורית לפולין העכשווית והמודרנית. הכרתי מדינה שכוללת עולם שלם של קולינריה איכותית, אמנות וחיי לילה, בדיוק כמו ביעדים נחשקים אחרים באירופה, רק שכאן המחירים הנמוכים (מאוד) משחקים תפקיד חשוב.
מתחילים עם הבירה
את המסע שלנו אנחנו מתחילים בבירת פולין. ביחס לאחותה היפה והאצילית, קרקוב, שאליה נגיע בהמשך - ורשה נחשבת עירונית ורועשת. עיר שמתנהלת בקצב מהיר ובהתאם לגודלה, המרחקים בה גדולים יותר, כך שכדי להתנייד ממקום למקום צריך להיעזר פחות ברגליים ויותר בתחבורה ציבורית, במוניות או באובר.
אגב, משיחה עם מקומי שגר בקרקוב, הוא סיפר שיש יריבות בין תושבי קרקוב לתושבי ורשה ושבגלל השוני בין המנטליות והאווירה בכל עיר הם לא ממש מחבבים אלה את אלה. מישהו אמר יריבות בין ירושלמים ותל אביבים?
משדה התעופה הגענו היישר אל מלון בוטיק יפה שנמצא במרכז העיר בשם אינדיגו (Indigo). יש בעיר לא מעט מלונות גדולים של הרשתות הגדולות והמוכרות במחירים טובים, אך היה מרענן להתארח דווקא במלון הקטן הזה שקרוב מאוד לאזורי הבילויים והקניות.
קרוב למלון נמצא נהר הוויסלה (Wisła) הגדול. הנהר חוצה את פולין דרך ורשה, קרקוב ומסתיים בים הבלטי. בתקופת הקיץ, נחמד ללכת לאורכו או לשבת עם בירה מקומית ליד המים, זה הכי קרוב לחוף הים שלא תמצאו כאן.
כל עיר או מדינה שמכבדת את עצמה (ואת המשקאות האלכוהוליים שהיא מייצרת), מקימה מוזיאון לכבוד המשקה הלאומי. אז אם באירלנד אפשר לבקר במוזיאון גינס ובאמסטרדם במוזיאון הייניקן, כאן - במרחק נסיעה קצר מהמרכז נמצא מוזיאון הוודקה הפולנית.
הכניסה עולה 45 זלוטי לכרטיס, כ-35 שקלים. במוזיאון אפשר ללמוד על הכנת וודקה, על הוויכוח בין הפולנים לרוסים למי שייכת הוודקה באמת וגם ליהנות מטעימות וודקה בסוף הסיור. רק כדאי לציין כי הפולנים מאמינים שוודקה יותר בריאה ממים, לכן כששותים כאן וודקה אומרים ״נזדרוביה״, שזה ״לבריאות״. אז שיהיה נזדרוביה לכם.
מומלץ גם להגיע במהלך היום לתצפת על ורשה בתצפית שנמצאת בגורד השחקים הגבוה יותר בפולין Varso Tower. המגדל מתנשא לגובה של 310 מטרים.
לא ויתרנו על פיסת היסטוריה יהודית במהלך הטיול, וביקרנו במוזיאון לתולדות יהודי פולין. מקום מעניין וחשוב. הסיפור של אלפי שנות היהדות מוצג במקום עם מיצגים מדהימים כמו שחזור של בתי כנסת ושל גטאות. בימים אלו מוצגת תערוכה זמנית שעוסקת במטבח היהודי- פולני, באוכל כשר, מקור הכשרות, אוכל אשכנזי ואוכל ספרדי. אם אתם מתכננים לנסוע לפולין בחצי שנה הקרובה, כדאי לבקר שם.
באופן כללי, בכל עיר בפולין תהיה מסעדה יהודית כלשהי, ולא בהכרח של יהודים או ישראלים, אלא של פולנים שרוצים להחזיר את התרבות היהודית כי הם עד כדי כך מחוברים אליה.
מעבר לאוכל יהודי, הקולינריה בפולין ובוורשה בפרט מאוד מפותחת ומרשימה. ממסעדות מישלן יוקרתיות (אך פחות יקרות מהמקבילות בעולם) ועד מסעדות עם אוכל מסורתי בעיצוב פולני עתיק.
עוד בעניין אוכל, מומלץ ללכת למקום בשם Elektrownia Powiśle - מרכז קניות ואוכל. דוכני אוכל מגוונים: אסייתי, מקסיקני ואפילו ישראלי, לצד חנויות אופנה גדולות, כמו למשל אורבן אאוטפיטרס.
מלון עם היסטוריה אפלה וחיי לילה סוערים - ורוצלב
היעד הבא שלנו הוא העיר הרביעית בגודלה בפולין, ממנה ורשה רחוקה רק כשלוש שעות נסיעה ברכבת. תחנת הרכבת בוורשה נמצאת בלב העיר, כך שקל להגיע וגם הנסיעה ברכבת הרבה יותר נעימה מטיסה. בכרטיס "מחלקה ראשונה", שיעלה לכם בין 200 ל-250 זלוטי, תוכלו ליהנות מארוחות, WI FI חופשי, מרחב וגם אחלה נוף מהחלון.
ורוצלב היא עיר יפהפייה וציורית שמתאהבים בה ממבט ראשון. היא צבעונית, עם ארכיטקטורה יפה. עיר שאולי נשמעת אפורה ומשמימה אבל בפועל היא מרגישה אירופה הקלאסית, עם רחובות צרים, מרכז עיר קטן, הכול קרוב אחד לשני ונוח מאוד להתנייד בה. רכבת הטראם שלה היא בין הוותיקות ביותר, בת 120 שנה.
אני התארחתי במלון Monopol, שנמצא בתוך מבנה שהיה בעברו מנזר בימי הביניים. אבל מה שיותר מסעיר מהעובדה הזאת הוא האורחים שלנו כאן בעבר. כמו למשל אדולף היטלר (!) שהתארח שם ב-1939. גם הצייר פאבלו פיקאסו התארח במלון לאחר מלחמת העולם השנייה. ולצד כל ההיסטוריה הזאת שנשמעת מעט קודרת - בר המלון השוכן בגג, הוא אחד הברים הנחשבים והיוקרתיים במרכז ורוצלב. שווה להגיע וליהנות מדרינק, אווירה היסטורית ונוף יפה על העיר, גם אם אינכם אורחי המקום.
מעבר להיותה יפה, לוורוצלב יש היסטוריה קצת אחרת. אין בעיר הזו מורשת ארוכת שנים. אין איזו גאוות יחידה להיות ורוצלבי ותיק. כי אין דבר כזה. העיר הזו מכילה אנשים שונים ממקומות שונים עם השקפות פוליטיות שונות. יש פה כור היתוך גדול. הרבה מהתושבים כאן הגיעו מכל קצוות פולין ולכן יש כאן חשיבות גדולה לקבלת האחר.
אחד הסימנים הגדולים בעיר לשילוב בין התרבויות, הוא רובע ארבע הדתות שמכיל בתוכו בית כנסת וגם כנסיות קתולית, אורתודוקסית ופרוטסטנטית. לצד החיים הדתיים, זה אחד הרבעים העמוסים והתוססים בעיר. בלב הרובע שוכן אזור חיי לילה, ה" דאונטאון" או ה"פלורנטין" של ורוצלב, אם תרצו, שכולו מקושט בשלטי ניאון מהתקופה הקומוניסטית. מומלץ להגיע בערב ופשוט לשוטט בין הברים והמועדונים, יש מבחר גדול.
בניגוד להרבה ערים גדולות באירופה, בעיקר בחורף, חיי הלילה של ורוצלב מאוד פעילים. אפשר להסתובב במרכז העיר אחרי חצות והרחובות יהיו מלאים באנשים, בעיקר צעירים. ורוצלב לבדה מכילה כ-150 אלף סטודנטים. זו הסיבה לנוכחות הצעירה ברחובות בשעות הקטנות של הלילה, בשונה מוורשה ומקרקוב.
למרות ההיסטוריה הצעירה יחסית של העיר, גם כאן בעיקר ברובע הזה, לא ניתן להתעלם מסממנים יהודיים. כמו קיר גרפיטי שחור שכתוב עליו בענק "אהרון הכהן הגדול הראשון", של אמן פולני. בלילה השלט הזה זוהר וניתן לראות פורטרט של אהרון הכהן. בנוסף לגריפטי, אחד מסימני היהדות כאן הוא בית הכנסת "החסידה הלבנה", שקיים מלפני מלחמת העולם השנייה ושרד את הפוגרומים ב-1938. כניסה אליו תעלה לכם 15 זלוטי וזו פיסת היסטוריה מאוד מעניינת.
נא לגעת! הגמדים של העיר
במהלך השיטוטים בעיר, לא תוכלו שלא להבחין בפסלים קטנים של גמדים המפוזרים במרחבי ורוצלב. הם למעשה, אחד מסימני ההיכר של העיר, בה מוצבים כ-700 גמדים, כשלכל גמד יש שם וסיפור. המקומיים מספרים שבזמנו הייתה מחאה נגד השלטון הקומוניסטי בפולין והתושבים פחדו למחות אז הם התחפשו לגמדים ועשו מופעי רחוב שכללו אמירות פוליטיות.
לאחר ירידת השלטון הקומוניסטי החליטו להציב פסלוני גמדים ברחובות כמחווה לאותה מחאה. מאז, ישנה אמונה בוורוצלב, שאם נוגעים בגמד, נעשים מאושרים ובריאים לכל החיים. אז אם אתם רואים אחד כזה, מומלץ לגעת.
תחנה אחרונה: קרקוב
במרחק של שלוש שעות נוספות ברכבת מגיעים מוורוצלב לעיר הרומנטית ובין היפות באירופה - קרקוב. זו גם דרך טובה לסיים את הטיול הפולני כי העיר משאירה טעם של עוד.
הסיור כאן התחיל בכיכר המרכזית, כיכר השוק (Rynek Główny). הכיכר גדולה ומרשימה ומוקפת במבנים היסטוריים כמו בזיליקת מריה הקדושה. מעבר להיסטוריה, הכיכר הזו תוססת ומלאת חיים. המון מסעדות וחנויות הפרוסות סביב הכיכר ולאורך כל הרחובות המסתעפים ממנה. אפשר להקדיש לאזור הזה חצי יום לפחות. מאוד נעים להסתובב כאן ולגלות כל פעם סמטה או רחוב שעוד לא ראיתם.
בין סמטה לסמטה, שימו לב שיש הרבה דוכנים של בייגלה, שזה המאכל הלאומי שלהם. אגב, הם מאמינים שפולין היא בצורת בייגלה והאמצע של הבייגלה, זו הבירה, ורשה. אל תנסו להבין.
ואם כבר פחמימות מדוכנים, מאכל רחוב פופולרי נוסף כאן הוא סוג של סופגנייה עם מילוי בתוכה, שנקראת Paczki. סופגנייה זה לא קונספט זר לנו, אבל זה היה כל כך טעים שהיה בלתי נמנע לרכוש כמה כאלה, שיהיה להמשך היום.
הרובע שבו צולם "רשימת שינדלר"
במרחק רבע שעה הליכה מהמרכז נמצא רובע קז׳ימייז׳ (Kazimierz). הרובע מחולק לשניים, חלקו יהודי וחלקו קתולי. עוד מהמאה ה-19, התגוררו ברובע הזה גם נוצרים וגם יהודים. זהו אחד מהרובעים המעניינים והטרנדיים בעיר, במיוחד בעקבות הסרט "רשימת שינדלר" שצולם כאן ב-1993.
כיום זהו רובע די היפסטרי, עם המון ברים ובתי קפה בסגנון הזה, אווירה מחתרתית, הרבה גלריות אמנות וחנויות וינטג׳.
מעבר לחיים ההיפסטריים ברובע הזה, עדיין אפשר לשים לב לנוכחות החזקה של החיים היהודיים. אחד הרחובות המרכזיים הוא רחוב שירוקה, שמכיל מסעדות כשרות, כל יום ראשון יש שוק אוכל יהודי, ישנם המון שלטים בעברית וביידיש על הבניינים ובנוסף, יש כאן את אחד מבתי הכנסת העתיקים באירופה, בית הכנסת הרמ"א, שמאוד מומלץ לבקר בו.
הרבה מלח והרבה שופינג
אחד מהאתרים החשובים בקרקוב שאף אחד לא מדלג עליו, הוא מכרות המלח בווליצ׳קה. הוא נמצא גם ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו. המכרות נמצאים כ-164 מטר מתחת לאדמה, אתם תצטרכו לרדת ברגל.
לאורך שלושה קילומטר וחצי נמצאים מכרות מלח בני 700 שנה, מרשימים ביותר. לאורך הירידה למטה מוצבים פסלים, חללים וחדרים מרשימים שפוסלו במלח. כל אחד מהם מספר סיפור על היסטוריית המכרה. למעשה כל מה שתראו סביבכם, עשוי ממלח.
אחרי ספיגה עמוקה של הרבה אמנות והיסטוריה, התעורר בי החשק לשופינג. במרכז העיר נמצא הקניון Galeria Krakowska. מדובר בקניון ענק שמכיל את כל המותגים הגדולים ועוד. המחירים הרבה יותר זולים מהמחירים בארץ.
לחובבי השווקים, מומלץ ללכת לשוק האוכל Stary Kleparz במרכז העיר. השוק מציע שפע של פירות, ירקות, גבינות, נקניקים, ריבות ועוד. גם אם לא בהכרח תקנו שם עגבנייה או בננה, כיף מאוד להסתובב ואפילו להרשות לעצמכם להתפנק על קופסת אוכמניות ב-15 שקלים במקום ב-40 שקלים בארץ. כי מיהו התייר הישראלי אם לא זה שמתפלא על המחירים הזולים בחו״ל לעומת אלו בארץ?
תיירות בתקופת מלחמה במדינה השכנה
בתקופה הזו בפולין, קשה שלא להבחין בתמיכה הרבה של המקומיים באוקראינה. מתחילת פברואר, עברו בפולין שלושה מיליון פליטים אוקראינים. כאות סולידריות, הרחובות מלאים בדגלי אוקראינה המתנופפים על בניינים, על שלטי חוצות ובחנויות.
האם זה משפיע על התיירות בפולין? בתור תיירת לא הרגשתי את נוכחות הפליטים או איזשהו עומס אבל המקומיים מספרים כי הם מרגישים זאת בכוח העבודה שמגיע אליהם, בתורים הבלתי נגמרים למרפאות, בעומס בתחבורה הציבורית ואם כבר תיירות: אז שיכון חלק מהפליטים במלונות לטווח ארוך פוגע בזמינות המלונות לתיירי חוץ.
הכותבת הייתה אורחת של נציגות משרד התיירות של פולין בישראל