הנסיעה מהעיירה באנף (אלברטה, קנדה) לעיירה ג'אספר נמשכת פחות מארבע שעות ונמתחת לאורך של 300 ק"מ. אנחנו עשינו אותה בשבוע, וזה ממש לא היה מספיק. הכביש עובר בלא פחות משלוש שמורות לאומיות קנדיות, וחוצה בדרכו אינסוף אגמים נהרות ומפלים, קרחוני ענק ועמקים מלאים בפריחה, פסגות מושלגות ובעלי חיים – כל מה שאוהב טבע יכול לאחל לעצמו.
הפארק הלאומי באנף (Banff National Park) הוא ממלכת האינסטגרם. מאות אגמי טורקיז על רקע הרי הרוקי'ס בעלי הפסגות המושלגות, מספקים תמונות השתקפות מושלמות וקלות להשגה. כשמרחיקים קצת מהכביש מגלים טבע פראי ברמות שקשה לדמיין. העיירה באנף עצמה תיירותית ועמוסה, שופעת במסעדות וחנויות לדברים שאף אחד לא צריך. במרחק דקות ספורות מהעיירה, לכל כיוון שרק תבחר, הטבע הוא עדיין בעל הבית. תזכורת חשובה לכך שלפעמים המרחק בין גיהינום לגן עדן הוא לא מאד גדול.
טיפ למתכננים: המלון שלנו היה בעיירה Canmore שנמצאת רבע שעה נסיעה מבאנף, מחוץ לגבולות הפארק הלאומי. זו עיירה קטנה ונעימה, עם שפע לינות במחירים שפויים, ועם הרבה נקודות חן וטבע בסביבה הקרובה מאד.
אנחנו לא אנשים של אטרקציות, אבל אחד הדברים היותר מיוחדים שעשינו בבאנף היה לעלות ברכבל סקי לפסגת אחד ההרים ואז לרדת בהליכה. השבילים עוברים דרך נחלים זורמים, לצד מפלונים ופריחה משגעת, כשלצידנו הפסגות עדיין מושלגות (נכון לסוף יולי לפחות ובחלק מהמקומות מדובר בקרחונים שקפואים במשך כל השנה). בכל האזור אתרי סקי בחורף הופכים לאתרי טיולים רגליים או טיולי אופניים בקיץ ומאפשרים תיירות במשך כל השנה כמעט.
כמו שכבר אמרנו, האגמים הם ללא ספק גולת הכותרת של באנף, והם נמצאים כאן בשפע. ממש לצד העיירה נמצאים Two Lake Jack ו-Minnewanka הנגישים בקלות, ובמרחק של כ-50 דקות נסיעה מערבה נמצאים האגמים Louise ו-Moraine. מדובר בשני אגמים ציוריים, מוקפים בהרים מחודדים, שזוכים לכמות מבקרים לא פרופורציונאלית. הכביש הצר המוביל לאגם מוריין נסגר לתנועה בכל בוקר כאשר מגרש החניה הקטן שליד האגם מתמלא במכוניות של ציידי זריחות. ביולי 2022 זה היה קורה כבר בשעה 4:00 בבוקר, אנחנו ויתרנו על התענוג והסתפקנו בביקור באגם לואיז המקסים (והפופולרי לא פחות, אבל עם מגרש חניה גדול בהרבה).
30 צפייה בגלריה
דוב שחור מדהים שמחכה לנו לצד כביש הגישה לרכבל. אנחנו כבר בתוך המכונית, זוכים להצגה והצצה קרובה (ובטוחה) במיוחד
(צילום: אמיר ירחי)
30 צפייה בגלריה
חבר קטן שאנחנו פוגשים על המסלול. לדעתי זה סנאי אדום (Red Squirell) האופייני לאזור
(צילום: אמיר ירחי)
הנסיעה מבאנף לכיוון ג'אספר מתחילה בכביש מספר 1 ("חוצה קנדה") וקצת אחרי אגם לואיז מעבירה אותנו לכביש 93 –The Icefield Parkway. זהו כביש מצוין שנחשב לאחד היפים בעולם – הדרך בת 230 ק"מ עוברת לאורך קו פרשת המים היבשתי של צפון אמריקה, כשהיא חוצה פסגות של הרי הרוקי, קרחונים (Icefields) ועמקים מוריקים. לאורך הדרך נקודות עצירה רבות שכוללות נקודות תצפית אגמים, מפלים ויותר ממאה קרחונים קדמונים שלצערנו הולכים ומצטמקים עם השנים.
בין הנקודות שבהן עצרנו ראויה במיוחד לציון זו שב-Peyto lake & Bow summit, שם שביל תלול אך קצר מוביל מרחבת החניה לאחת מנקודות התצפית היפות ביותר שראינו, על אגם טורקיז כהה שמוקף כולו בהרים ובקרחונים; המפלים הגועשים ב-Sunwapta Falls וב-Athabasca Falls; ויותר מכולן העצירה ב-Columbia Icefield, שם בפעם הראשונה ראינו קרחון מקרוב ואפילו הלכנו עליו קצת. בדרך מהקרחון לחניית הרכבים שלטים קטנים מראים עד לאן הקרחון הגיע בשנים קודמות ואנחנו מבינים את השפעת ההתחממות הגלובאלית, ככה מול העיניים.
משם לג'אספר. העיירה עצמה קטנה יותר מבאנף, עם רחוב מרכזי תיירותי ומלא במסעדות ובמלכודות תיירים, אבל אחרי הנסיעה הארוכה (בדרך מבאנף לג'אספר אין שירותי תיירות, למעט עצירה אחת עם תחנת דלק ומסעדה) אנחנו שמחים לכל מזון לנשמה ובכלל. את הפארק בג'אספר קצת קשה להגדיר – הוא משתרע על שטח עצום, ומקיף אינספור אגמים, נהרות והרים.
מתוך השפע העצום הזה התמקדנו באזור Maligne Lake, לא רחוק מהעיירה ג'אספר עצמה. עוד לפני שמגיעים לאגם, Maligne Canyon הוא אחד המסלולים האהובים באזור עם שבילי הליכה באורך משתנה שעוברים בתוך קניון עמוק מעל או לצד נהר גועש. האזור אטרקטיבי למטיילים, אבל גם לבעלי החיים – בצדי הדרך ניתן בקלות להבחין בדובים שחורים, באיילים מסוגים שונים ובעופות דורסים המקננים באזור. ממשיכים לאגם Maligne הציורי ומגיעים לאגם רחב ידיים שנחשב לאחד היפים שבהרי הרוקי. מסביב לאגם מסלולי הליכה אינסופיים, וחוצה אותו סירה תיירותית נחמדה שעוגנת על אי במרכז האגם ומאפשרת מבט אחר עם הסביבה.
שבוע בהרי הרוקי עבר חלף לו כלא היה, אחרי שנה שכללה מסעות בחלק מהפארקים הלאומיים המרשימים בארה"ב, לא חשבתי שהאזור הזה יכול לחדש לי. טעיתי, ובגדול. הרי הרוקי הקנדיים הם יעד מדהים לטיול משפחתי – בעיקר אם המשפחה כולה חובבת טבע. אנחנו נהנינו מנופים מרהיבים, הילדים נהנו בעיקר מרחצה באלף אגמים (קפואים!), ואף אחד עוד לא התלונן על נסיעה ברכבלים, הליכה על קרחונים וצפייה בחיות פרא ממרחק מטרים ספורים (מהחלון של האוטו, כן?).
אמיר ירחי הוא צלם נוף וטבע חובב המתגורר בקיבוץ כברי בגליל המערבי. מוזמנים לעקוב אחרי חשבון האינסטגרם שלו.
