לפני שאתם מתחילים לתכנן טיולים וחופשות לשנה הבאה כדאי שתקראו את הכתבה הבאה. מגזין התיירות הוותיק והמוערך פודורס (Fodor’s) פרסם לאחרונה את רשימת ה- Fodor’s No List השנתית שלו שמסמנת יעדים שסובלים מפופולריות יתר ועומס תיירים בלתי נסבל. "הם מרהיבים, מסקרנים ובעלי חשיבות תרבותית", כתבו מחברי הרשימה. "עם זאת, חלק מהאתרים המבוקשים הללו קורסים תחת העומס שנובע מהפרסום הרב שלהם".
יעדים שחוזרים ונכנסים לרשימה
באלי, אינדונזיה: האי קלט כ-5.3 מיליון מבקרים בינלאומיים בשנת 2023, ובמהלך שבעת החודשים הראשונים של 2024, מספר התיירים הזרים עלה לכ-3.5 מיליון, המהווים עלייה של 22% בהשוואה לאותה תקופה בשנת 2023. האי מייצר 1.6 מיליון טון אשפה בשנה, שמתוכם רק 7% ממוחזרים. חופים, כמו קוטה וסמיניאק, מכוסים בערימות של פסולת, ובנוסף למשבר הסביבתי תיירות-היתר גם מובילה לעליית מחירים.
ערים אירופיות שבהן המקומיים לא רוצים אתכם: בקיץ הזה המתחים הגיעו לנקודת רתיחה כשמחאות פרצו ברחבי היבשת. בספרד, תושבים בברצלונה ריססו מבקרים תמימים באקדחי מים, בעוד עשרות אלפים התאספו על חופים במיורקה ובאיים הקנריים עם שלטים שעליהם נכתב: "היוקרה שלכם היא הסבל שלנו" ו-"לאיים הקנריים יש גבול". בוונציה, המונים התאספו בכיכר רומא כדי למחות על חוסר התועלת (כפי שהם רואים זאת) של דמי הכניסה החדשים למבקרים יומיים.
תוקפים תיירים באקדחי מים בברצלונה, יולי 2024
(צילום: רויטרס )
בכמעט כל היעדים הפופולריים ביותר באירופה, עלות הדיור – ובהתאם לכך גם יוקר המחיה הכללי – הפכה לבלתי נסבלת עבור התושבים המקומיים. ההערכות הן כי 60% מהדירות בליסבון משמשות כיום למגורי נופש, מה שמפחית את מלאי הדירות להשכרה לטווח ארוך ומעלה את המחירים. העיר, שדורגה לאחרונה כשלישית הכי פחות משתלמת למגורים בעולם, איבדה כ-30% מאוכלוסייתה מאז שנת 2013.
קו סמוי, תאילנד: האי סובל מזה זמן רב מתיירות-יתר, אך לקראת שידור העונה החדשה של הסדרה "הלוטוס הלבן" בשנת 2025, רבים חוששים לעתיד האי. בשנת שעברה הגיעו לאי 3.4 מיליון תיירים, ומספרים אלו צפויים לעלות ב-10-20% בשנת 2024. מומחים מזהירים שהמגמה תחמיר את הבעיות הקיימות באי. כיום ישנם 200 אלף טונות של פסולת שנערמו במזבלה הממוקמת מעבר לאזורי התיירות ואתרי הנופש המפוארים, כמו גם פיתוח חדש, מהיר ולעיתים קרובות בלתי מוסדר, באזורים ההרריים.
האוורסט: ב-25 השנים האחרונות מספר המבקרים בפארק הלאומי סגרמטה, הפארק הלאומי הנפאלי שבו נמצא הר האוורסט, יותר מהכפיל את עצמו, וכיום כ-58 אלף מטיילים מבקרים במקום מדי שנה. כתוצאה מכך, הכפרים לאורך מסלול הבסיס של האוורסט (הפופולרי ביותר באזור ובנפאל) השתנו באופן דרמטי.
בשנת 2023 הנפיקה ממשלת נפאל שיא של 487 אישורים לטיפוס על האוורסט, מספר שעלה בהתמדה לאורך השנים (למרות ירידה קלה ב-2024). אין מגבלות על מספרי המטיילים או המטפסים, ולכן צפוי שהמספרים ימשיכו לעלות.
יעדים שמתחילים לסבול מעומס תיירותי
אגריג'נטו, סיציליה, איטליה: העיר מתכוננת לשמש כבירת התרבות האיטלקית לשנת 2025, מה שככל הנראה יוביל לעלייה במספר המבקרים. עם זאת, האזור מתמודד עם משבר מים חמור שעלול להחמיר בעקבות גידול בתיירות, ולגרום לנזק בלתי הפיך לאוצרות התרבות היקרים ביותר שלה ולפגוע בתושביה הקבועים.
איי הבתולה הבריטיים: ההתמקדות בתיירות שייט מונעת מהכנסות התיירות להגיע לידי התושבים המקומיים, והמתנה של 13 שנים לתוכנית תיירות מקיפה השאירה את המקומיים ספקנים לגבי האפשרות לשיפורים בפיתוח ובתשתיות בעתיד הקרוב.
קרלה, הודו: קרלה, המכונה לעיתים "המדינה של האלוהים", מזוהה זמן רב כפסגת הקסם הטרופי של הודו, עם חופים עטורי דקלים ותעלות מים מנצנצות שמושכות מטיילים מכל רחבי העולם. בשנת 2023, המדינה קיבלה מספר שיא של 21.8 מיליון תיירים מקומיים ו-649,057 תיירים בינלאומיים, וצפי לשנה הנוכחית מראה מספרים גבוהים אף יותר. אמנם מדובר בתועלת כלכלית משמעותית לקרלה (התיירות תורמת כיום 10% לתמ"ג של המדינה), אך היא גם החלה לגבות מחיר כבד מהמדינה הדרומית. הסביבתן סרידהר רדהקרישנן אמר ל"פודורס" שהרשויות המקומיות אימצו תמהיל רחב ומבלבל של אסטרטגיות תיירותיות. "נראה שהממשלה נמצאת במסע קידום עיוור ואינה מפעילה כל שליטה רגולטורית על צמיחת התיירות. המצב הזה הפך לאסון שגרתי".
קיוטו וטוקיו, יפן: מחברי הרשימה ציינו כי המונח "קנקו קוגאי" (Kankō kōgai), או "זיהום תיירותי", עלה לכותרות במדיה היפנית ומשקף את תחושת חוסר הנוחות הגוברת לגבי הצפת התיירים הזרים – המכונים גאייג'ין (Gaijin) – שמגיעים ליפן בהמוניהם. מתן שם לתופעה מדגיש את רמת הדחיפות והכעס בנוגע לעומס היתר, עליית המחירים, מחסור בשירותים והתעלמות ממנהגים מקומיים.
אואחאקה, מקסיקו: תיירות היתר מתבטאת לעיתים קרובות בצמיחת תחושת אי שביעות רצון בקרב התושבים כלפי התיירים, ובאואחאקה זה מתבטא בהפגנות וסיסמאות שמופיעות ברחבי המדינה. תושבי אואחאקה מתלוננים על כך שתרבותם ומנהגיהם הופכים למוצר מסחרי, מה שמוביל לפערים כלכליים גדולים ולהידרדרות סביבתית.
סקוטלנד, מסלול החוף הצפוני 500: מה קורה כשמסלול טיולים בכביש הופך פופולרי מדי, מאיים על הסביבה הטבעית והופך למטרד עבור הקהילות שחיות לאורכו? תושבי מסלול הכביש הציורי ביותר בסקוטלנד, הידוע בשם North Coast 500 (NC500), מכירים זאת היטב. קמפינג באוהלים או בקרוואנים הוא אחת הדרכים הפופולריות ביותר עבור תיירים לחוות את האזור, אך המחסור במתקנים מתאימים, כולל אתרי קמפינג, שירותים ואזורים ייעודיים לפינוי פסולת כימית, גורם לבעיות לאורך המסלול.
11 צפייה בגלריה
מסלול החוף הצפוני 500, סקוטלנד - עדיין יפה שם, אבל הבעיות מתחילות לצוף
(צילום: shutterstock)
כתבי מגזין "פודורס" הדגישו כי היעדים המופיעים ברשימת ה-"לא" ראויים לתהילה ולאהבה שהם מקבלים. הם ראויים לזמן ולכסף שלכם. אך האתגרים הרבים שהם מתמודדים איתם הם גם אמיתיים וגם דחופים. "פודורס אינה דוגלת בחרמות תיירותיים - הם פוגעים בכלכלות המקומיות ולא מצליחים לחולל שינוי משמעותי", נכתב. "עם זאת, אנו מאמינים שהצעד הראשון להקלת הבעיה הוא ההכרה בקיומה. רשימת ה'"לא' נועדה להדגיש יעדים שבהם התיירות יוצרת לחצים בלתי ניתנים לניהול על הקרקע ועל הקהילות המקומיות. יש לטפל בלחצים אלו, כדי שהיעדים האהובים בעולם יוכלו להישאר כאלה גם לדורות הבאים".
