מאבדים את המפתחות לבית לעיתים קרובות או שוכחים איפה החניתם את הרכב? כנראה אתם לא מבצעים מספיק פעילות גופנית. מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה מצא כי תפקוד זיכרון העבודה של ספורטאים ואנשים המבצעים פעילות גופנית באופן קבוע, טוב יותר משל אנשים המנהלים אורח חיים יושבני. תוצאות המחקר התפרסמו במגזין Memory.
לא מעט מחקרים בעשורים האחרונים עסקו בקשר שבין פעילות גופנית לתפקוד קוגניטיבי משופר. המחקר הנוכחי, שנערך באוניברסיטת בייבסקילה בפינלנד, סקר כמחקר מטא-אנליזה 21 מחקרים שונים שנערכו בנושא והקיף 1,455 משתתפים.
המחקר בדק באופן יותר ספציפי את הקשר בין פעילות גופנית לזיכרון עבודה בקרב ספורטאים אל מול שתי קבוצות ביקורת: קבוצה אחת הייתה של עוסקים בפעילות גופנית סדירה שאינם ספורטאים, וקבוצת הביקורת השנייה כללה אנשים שאינם מבצעים כלל פעילות גופנית ומנהלים אורח חיים יושבני.
"זיכרון עבודה מהווה את אחד התפקודים הניהוליים המשמעותיים והחשובים של המוח, כאשר הוא מאפשר לנו להחזיק במודעות את המידע החדש שנקלט באופן ממוקד מטרה בטווח זמן שנע בין שניות לשלוש דקות, ולשלוף במקביל מידע שמקושר אליו מהזיכרון לטווח הארוך", מסביר איתי עניאל, חוקר מוח ומומחה לשיפור הזיכרון. "ניתן לומר כי זיכרון עבודה הוא מנגנון קוגניטיבי משוכלל יותר של הזיכרון לטווח קצר, שמאפשר לנו להקצות את הקשב למידע רלוונטי עבורנו ובהתאם לכך להנחות את ההתנהגות המודעת שלנו. אפשר להגדיר את 'המסך הווירטואלי' של זיכרון העבודה כמסך החיים שלנו בזמן אמת".
לפי עניאל ביצוע עקבי ומתמשך של פעילות ספורטיבית משפיע על מספר מנגנונים במוח. "פעילות גופנית מגבירה את זרימת הדם למוח, שחיונית לפעילות התקינה של מגנונים מוחיים שמייצגים את התפקודים הקוגניטיביים השונים שלנו", הוא מפרט, "בנוסף היא משפיעה על פעילות הורמונלית וכן על פעילות של נוירוטרנסמיטורים – מוליכים עצביים המשפיעים באופן ישיר על התפקוד הקוגניטיבי ועל מצבי התודעה השונים שלנו.
"לעומת זאת, אורח חיים יושבני ממושך עלול להשפיע באופן שלילי על זרימת דם תקינה למוח ועל רקמה עצבית בריאה, וכן להאיץ את תהליך ההזדקנות שהמוח עובר כרקמה, כמו שאר הרקמות בגוף, זאת דרך התכווצות של אזורים מוחיים המייצגים את התפקודים הקוגניטיביים השונים שלנו. יתרה מכך, אורח חיים יושבני עלול להוביל למצבים כרוניים כמו השמנת יתר, עודף כולסטרול, לחץ דם גבוה, וסוכרת מסוג 2, המהווים גורמים משפיעים הקשורים לסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ולהתפתחות מחלות ניווניות עצביות".
3 צפייה בגלריה
"כל פעילות גופנית למעשה כוללת בתוכה גם לא מעט מרכיבים של פעילות קוגנטיבית''. איתי עניאל
(צילום: מיקס סטודיו)
ואכן, תוצאות המחקר מצאו כי ביצועי זיכרון העבודה בקרב קבוצת הספורטאים היו טובים יותר באופן מובהק ביחס לקבוצת העוסקים בפעילות גופנית שאינם ספורטאים, ובאופן מובהק יותר אל מול קבוצת אורח החיים היושבני. עניאל מציין כי ניתן להסביר את ממצאי המחקר דרך התייחסות הן לגורמים משפיעים ישירים והן לגורמים משפיעים עקיפים.
"בהתייחס לגורמים הישירים, מעבר להתייחסות ליתרונות המשמעותיים של פעילות הגופנית המשפיעים על המנגנונים המוחיים השונים, אפשר לומר גם שכל פעילות גופנית למעשה כוללת בתוכה גם לא מעט מרכיבים של פעילות קוגנטיבית בהתייחס לשאלה כיצד לבצע אותה באופן יעיל ומדויק יותר, מה שניתן לראות באופן בולט מאוד אצל ספורטאים", הוא מסביר.
"עצם החשיבה ותכנון אסטרטגיית הפעולה הם כשלעצמם מהווים אימון קוגניטיבי. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל תחום של פעילות גופנית, החל מהשאלה איך נתכנן אסטרטגיית ריצה או שחייה, או משחק תחרותי כמו טניס, כדורגל או כדורסל. עצם החשיבה והתכנון הם כשלעצמם אימון מוח שעשוי לחזק ולשפר את התפקודים הקוגניטיביים כאשר אחד מהם הוא זיכרון העבודה".
הוא מוסיף: "ספורטאים מקצועיים עוסקים באופן תדיר ומשמעותי בשאלה איך לשפר את הפעילות הגופנית מתוך מטרה להיות יותר תחרותיים ומדויקים, ולכן ניתן לומר שהם גם מאמנים ומחזקים במידה רבה את התפקודים הקוגניטיביים. זיכרון עבודה מאוד רלוונטי לתפקוד ממוקד מטרה בהתייחס להחזקת המידע החשוב בזמן אמת בטווחי זמן קצרים ובמקביל קישור של המידע לידע הרלוונטי המקודד בזיכרון לטווח הארוך".
בהתייחס לגורמים העקיפים מציין עניאל כי "הקוגניציה שלנו בכלל וזיכרון העבודה בפרט מושפעים מגורמים נוספים שקשורים לאורח החיים שלנו כגון שינה, תזונה, ניהול מצב רגשי, הפחתת סטרס, הימצאות בתהליכי אימון ולמידה באופן רציף – גורמים שניתן לכאורה לראות אותם דומיננטיים יותר בקרב ספורטאים מעצם אורח החיים הקפדני שמטרתו לתמוך בהישגים הספורטיביים. גורמים אלה משפיעים באופן משמעותי הן על הביצועים הפיזיים והן על התפקודים המנטליים והקוגניטיביים".
3 צפייה בגלריה
אורח חיים יושבני ממושך עלול להשפיע באופן שלילי על זרימת דם תקינה למוח
(צילום: shutterstock)
תוצאות המחקר מחזקות ומדגישות את ההשפעה הרבה שיש לפעילות גופנית על בריאות המוח ועל תפקוד קוגניטיבי משופר וכן את ההשפעה השלילית המיוחסת לאורח חיים יושבני, כגורם סיכון לתפקוד קוגניטיבי ירוד בעתיד. החדשות הטובות הן שמדובר בגורם משפיע התנהגותי שניתן לאמץ בכל גיל.
"ההמלצה הרווחת בנושא היא על ביצוע פעילות אירובית סדירה של כ-150 דקות בשבוע, לדוגמה: הליכה, ריצה, שחייה או רכיבה על אופניים ובמידה וניתן – של עוד כ- 150 דקות פעילות אנאירובית כמו אימוני כוח, פילאטיס, יוגה ואימוני מתיחות", מפרט עניאל, "מאחר שההתמדה בפעילות גופנית סדירה לאורך זמן חשובה מאוד, הייתי ממליץ קודם לשאול את עצמנו את השאלה לאיזו פעילות גופנית נתחבר יותר גם מבחינה רגשית באופן כזה שניתן יהיה להתמיד בה לאורך זמן. התובנות המחקריות בנושא עשויות גם להניע אותנו לפעולה להתחיל או להמשיך ולהקפיד לבצע פעילות גופנית באופן קבוע וגם לשמש בסיס לפיתוח תוכניות התערבות מגוונות לשיפור התפקודים הקוגניטיביים ולשמירה על מוח בריא וחזק לאורך זמן", הוא מסכם.
