ביום שבו יצחק סיטון השתחרר מצה"ל, הוא התחיל לעבוד בעולם הבנייה יחד עם אחיו. בהתחלה עבדו השניים כשכירים במפעל ולמדו את רזי המקצוע. אחר כך הם פתחו עסק עצמאי משותף לאלומיניום. שמם עבר מפה לאוזן, לקוחות חדשים הגיעו בזה אחר זה וחשבון הבנק התחיל להתנפח. הייתה רק בעיה אחת: לא היו להם חיים.
"במשך תקופה ארוכה יצאתי בחמש בבוקר מהבית וחזרתי בשבע-שמונה בערב, שבור מעייפות. נרדמתי תוך כדי ארוחת הערב. סבלתי ממש. אין יציאות, אין בילויים, אין מנוחה. אמנם יש לי כסף אבל אין לי זמן לבזבז אותו. אני לא נהנה ממנו בכלל. התחתנתי במקביל לאחד הפרויקטים הכי גדולים שלקחנו על עצמנו ואפשר לומר שאשתי לא ממש ידעה עם מי היא התחתנה. היא לא באמת הכירה אותי. באיזשהו שלב היא החליטה לאמץ כלבה רק כדי שיהיה איתה מישהו בבית. עד כדי כך זה היה קיצוני".
סיטון ואחיו הבינו שאלה לא החיים שהם רוצים לחיות, וחישבו מסלול מחדש.
"התחלנו להתעסק ביבוא באונליין באותו התחום שאנחנו מכירים, ואז נחשפנו לכוח המשוגע שקיים בעולם הדיגיטל. באיזשהו שלב החלטנו להיכנס לזה באופן רציני ולהתמקצע. רגע לפני שהקורונה נחתה עלינו, לקחנו קורס אונליין ולמדנו את עולם השיווק הדיגיטלי לעומק. כשכולנו נכנסנו לסגר ואנשים התחילו להפסיד כסף, אנחנו התחלנו להרוויח. אני מודה שבחצי השנה ראשונה לא הרווחנו הרבה. היינו די מאוזנים מבחינת רווח-הפסד ולא הרבה נכנס לחשבון הבנק. למזלנו, הגענו עם גב ממה שעשינו בעולם הבנייה ויכולנו לאפשר לעצמנו להשקיע קצת. אחרי שמונה חודשים הגיעו סכומים יפים".
היום, בגיל 34, הוא מתגורר יחד עם אשתו ושני ילדיהם ברמת הגולן ועובד מהבית.
"גרנו בדירה בפתח תקווה והייתי סגור בתוך ארבעה קירות כל היום. כשהתחלתי לעשות כסף אמיתי, אמרתי לאשתי 'יאללה, בואי נעוף מפה. אני גם ככה עובד מהבית, שנינו אוהבים את הגולן וחולמים לגור שם, בואי ננסה".
ואתה עדיין מנסה.
(צוחק) "הבעיה היא שברגע שאתה מגיע לפה – אתה כבר לא יכול לחזור אחורה. קצב החיים פה שונה והאינטראקציות החברתיות שלך שונות. זה מאוד קהילתי. כולם מכירים את כולם ויש טבע מטורף שאין שני לו בארץ. אתה מגלה איכות חיים אחרת".
מה אשתך עושה?
"בעבר היא הייתה אופטומטריסטית ואחרי הלידה הראשונה היא החליטה לגדל את הילדים בבית בחינוך ביתי. כרגע היא לא עובדת בכלל ואני המפרנס היחיד בבית".
איך נראה סדר היום שלך?
"הילדים קמים בערך בשבע בבוקר, אז אני קם איתם. עד תשע וחצי אנחנו אוכלים ארוחת בוקר, משחקים קצת, מתארגנים, ואז אני נכנס לחדר העבודה שלי ומתחיל לעבוד. הם יודעים שאם אני שם – אני עובד. בערך באחת אני יוצא להפסקה, יושבים לאכול ביחד כל המשפחה, ואז אני חוזר לעבוד עד חמש וחצי בערך. זה נחשב ליום מאוד עמוס".
איך נראה יום לא עמוס שלך?
"עד עכשיו עבדתי כמשווק שותפים בלבד. עבדתי קצת בבוקר, יצאתי להפסקה בצהריים של שעה וחצי וסיימתי את יום העבודה בערך בארבע. בסך הכול עבדתי בין 3 ל-5 שעות ביום. לאחרונה אני עושה עוד דברים אז שעות העבודה קצת התארכו. מדי פעם אני יוצא לפגישות פרונטליות, יותר ממקום של רצון וצורך באינטראקציה חברתית ופחות כי אני חייב. חבל על הזמן והאנרגיה שלי. יש לי דברים יותר חשובים להשקיע בהם. אני אבא שמבלה כמעט שש שעות כל יום עם הילדים שלו. עולם השיווק ברשתות מספק אורח חיים ששום מקום עבודה אחר לא מספק. זה מתאים לבן אדם שחשוב לו זמן לעצמו, למשפחה שלו ולהנאות שלו".
עם כל הכבוד לאורח החיים, בישראל של 2025, עם אישה שלא עובדת ושני ילדים, השכר שלך מספיק?
"השכירות בגולן זולה יותר, אבל כל היתר די זהה למרכז. האם זה מספיק? כן, כי כשאתה עובד נכון, הטכנולוגיה עובדת בשבילך וחוסכת לך זמן. כמו שפעם עבדו בשדה בעזרת שור וחמור ואז הגיע הטרקטור ועשה את אותה עבודה בפחות זמן. זה דורש מומחיות מסוימת אבל מרגע שמבינים איך זה עובד – אפשר לעשות מספיק כסף גם בלי להיות על המחשב כל היום".
"מתעוררת כל בוקר ביקיצה טבעית"
בשנים האחרונות ישראל מתמלאת באנשים כמו סיטון: צעירים שהחליטו לוותר על חלום ההתעשרות ולשים בעדיפות עליונה את איכות החיים שלהם. לא כאלה שהעסקים שלהם קרסו ולא הייתה להם ברירה אלא לשנות כיוון, אלא אנשים שצעדו בדרך מסוימת, הצליחו בה, והחליטו לומר לא, תודה. הם קיצצו בשעות העבודה הארוכות, ויתרו על סיוט הנסיעות בפקקים ועברו לעבוד מהבית. והכסף? הוא אחלה ולפעמים אפילו אחלה ממש, אבל הוא לא היה הסיבה לשינוי מלכתחילה.
"לא ציפיתי שהדבר הזה יכניס לי יותר מ-15-10 בחודש", מודה מישל קורצקי, שעובדת בחמש השנים האחרונות בשיווק דיגיטלי לעסקים. "כשהתחלתי, אמרתי לעצמי שאם אני אצליח להכניס 20 בחודש אני אהיה מבסוטית עד הגג. ב-2024, העסק הזה הכניס לי מעל שבע ספרות. אני מעדיפה לא לציין את הסכום הספציפי כי זה לא המטרה בעיניי. אני רואה אנשים שקמים כל יום לעבודה שהם לא אוהבים ורק מחכים שהיום שלהם יסתיים. אני חיה באמונה שמנהלת אותי מאוד, שכשאדם עושה את מה שהוא אוהב, את מה שמניע אותו והוא טוב בו, אז השפע יגיע".
היא בת 28 ומתגוררת בהוד השרון. בגיל 19 פתחה את העסק הראשון שלה: הפקות אירועים לילדים. "גרתי באילת ועבדתי בריף הדולפינים שישה ימים בשבוע, תשע שעות ביום. במקביל נתתי גם שתי משמרות ערב בחנות נעליים. מהר מאוד הבנתי שבטווח הרחוק אני לא רואה את עצמי עובדת ככה והחלטתי לפתוח עסק. התחלתי עם הפעלות לימי הולדת ועבדתי בעסק החדש שלי ביום החופש הבודד שהיה לי בשבוע. בגיל 22 כבר היו לי 40 שחקנים פרילנסרים שעבדו איתי ועשינו הפקות מנהריה עד אילת. ימי העבודה היו מאוד ארוכים וכל הזמן הייתי בדרכים. לפעמים חזרתי הביתה רק בחצות. אין סופי שבוע בעולם הזה כי מן הסתם, רוב האירועים מתקיימים בשישי-שבת. גם אם יש איזה יום נטול אירועים, את צריכה לשווק, לדבר עם לקוחות, לחתום על חוזים ולנהל שחקנים. לא היה רגע דל. למרות שבשלב מסוים כבר לא העברתי את ההפעלות בעצמי והיה צוות שלם שניהל את האירועים, עדיין נדרשתי להיות בשטח. למרות שהגעתי לשיאים מאוד גדולים מבחינה כלכלית, זה היה מתיש.אני זוכרת את נקודת השבירה הסופית. זה היה בקיץ 2020, כמה חודשים אחרי שהתחילה הקורונה. נסעתי לתל אביב לאיזה אירוע ולקחתי איתי את החברה הכי טובה שלי. היו פקקים מטורפים והיה חום אימים. ישבנו באוטו בתלבושות של נסיכות עם מלא שכבות ונמסנו בפנים. באותה ההפעלה היה לי ממש כיף. מאוד נהניתי עם הילדים, אבל בשנייה שזה הסתיים, אמרתי לחברה שלי: 'שומעת? זו הייתה הפעם האחרונה'".
למה? איזה אסימון נפל לך?
"מיציתי. ההפעלה הזו הגיעה אחרי תקופה של כמה חודשים של סגר. אי אפשר היה לעשות אירועים ואני העברתי את החודשים האלה במנוחה אחרי הרבה שנים של עבודה רציפה. פתאום קלטתי כמה סטרס העמסתי על עצמי, מחלות, בעיות שינה, מערכת חיסונית שבקושי תפקדה... זו לא דרך לחיות. החברים שלי היו צוחקים עליי ואומרים שלקבוע פגישה עם ביבי יותר קל מאשר לקבוע פגישה איתי. בכל פעם שהם רצו לראות אותי - עבדתי. פתאום היה לי שקט. יכולתי לחשוב. הבנתי שאני לא רוצה להיות כבולה למקום אחד. אני רוצה לעבוד מאיפה שבא לי, בזמנים שלי, בנוחות שלי, בין אם זה בחו"ל ובין אם זה מהספה בסלון".
איך הגעת לדיגיטל?
"מגיל 16 אני מתעסקת בעולמות הפייסבוק והאינסטגרם, אני מהדור שגדל ונולד לתוך זה. התחלתי להרים פרויקטים בדיגיטל יחד עם חבר טוב בשם סניה ולדברג: דפים בפייסבוק, תכנים, סרטונים ביוטיוב. כשעסקים נקלעו לקשיים בעקבות הקורונה, ייעצתי ועזרתי בהתנדבות לכל מיני חברים. לאט לאט פנו אליי עוד ועוד אנשים. פתאום שמעתי על מישהו שסיפר למישהי שהצלתי לו את העסק. בחודשים הראשונים לא גביתי על זה תשלום בכלל. לקח לי זמן להבין שמה שאני עושה זה עבודה לכל דבר ועניין, שיש לי משהו ביד. בהמשך התחלתי לשווק עסקים בצורה מקצועית וזה מה שאני עושה היום. זה שינוי מטורף".
מה למדת בשביל להתמקצע בזה?
"זו שאלה טריקית כי לא למדתי באיזשהו מוסד מוכר, אבל כן קראתי המון ספרים, שמעתי המון הרצאות, וגם לקחתי הדרכות עם אנשי מקצוע שהערכתי. אני אדם סקרן שכל הזמן לומד, קורא וחוקר".
6 צפייה בגלריה


''אני רוצה לעבוד מאיפה שבא לי, בזמנים שלי, בנוחות שלי''. מישל קורצקי
(צילום: אופק בירנבאום)
את השיחה הזו אנחנו מקיימות בשעה שהיא נמצאת בחופשה בפריז. קורצקי כבר מתכננת את הצעדים הבאים: בקרוב תטוס לרפובליקה הדומיניקנית, משם לתקופה ממושכת במיאמי ואחר כך לניו יורק. כשאני שואלת אותה איך נראה יום עבודה ממוצע שלה, היא צוחקת.
"אין לי באמת יום שנראה אותו דבר. כשאני בחו"ל, אני אבחר את הזמנים שהכי נוח לי לטייל בהם, וזה בדרך כלל יהיה במהלך היום. בבוקר אני אעבוד, שעה-שעתיים, מקסימום שלוש, ואז אצא לטייל. בשעות אחר הצהריים-ערב, אני אחזור למלון או לדירה ואעשה שנ"צ או אשב קצת לעבוד, תלוי בעומס שיש בעסק. בערב אני אצא שוב.
"כשאני בארץ, אני באמת עובדת 6-5 שעות ביום. יש ימים שגם יותר מזה. אני עוקבת אחרי תוצאות הקמפיינים של הלקוחות, מוודאת שהכול עובד ואם יש איזו בעיה - אני מטפלת בה. אני מחליטה כל בוקר באילו שעות אני עובדת היום. אין משימה שחוזרת על עצמה כל יום. יש ימים של פגישות עם לקוחות בזום וימים שאני מעבירה שיעורים בזום, אבל יש גם ימים של אפס זומים. לדוגמה, לקחתי החלטה שבימי ראשון אין זומים בכלל. אני חושבת שזה לא טוב לבריאות הנפשית ואני מעדיפה להתחיל את השבוע לאט. הרבה פעמים בימי ראשון אני בכלל לוקחת יום חופש כדי להתחיל את השבוע ביום שני. אגב, אני מקפידה על יקיצה טבעית. אני לא משתמשת בשעון מעורר, אלא אם יש לי טיסה".
נשמע מעולה ואולי אפילו מעולה מדי. יש גם חסרונות?
"בהחלט. כשאת מנהלת עסק, את צריכה להיות זמינה כמעט כל הזמן. מצד אחד, את יכולה לטוס לחופשה מעכשיו לעכשיו ולעבוד משם. מצד שני, את לא באמת יכולה לקחת מאה אחוז חופשה אף פעם. בן אדם שעובד כשכיר, או בעל עסק שיש לו חנות פיזית או מסעדה – כשהיא סגורה, הוא הולך הביתה לנוח וכשהוא בחופשה – הוא באמת בחופשה. היתרון הזה שאת יכולה לעבוד מכל מקום הוא גם חיסרון, כי לפעמים את באמת צריכה לעבוד מכל מקום. הרי הקמפיינים של הלקוחות רצים 24/7. אי אפשר לעצור אותם. לדוגמה, יש לי עכשיו קמפיין של לקוחה לחדשה שעלה שבוע לפני שטסתי לפריז. התכוונתי לעבוד מפה במינימום ויצא שאני עובדת הרבה יותר ממה שתכננתי. לפעמים זה נורא מבאס. את מגיעה לעיר חדשה, ובמקום לחוות אותה, את צריכה לשבת לעבוד. ברגעים האלה אני מבינה אנשים שמעדיפים להיות שכירים. הם אומרים 'תני לי לעבוד תשע עד חמש, לחזור הביתה ולדעת שיום העבודה שלי נגמר, ואם אני לוקח עכשיו חופש – אני מכבה את הטלפון'. אני לא יכולה לעשות את זה".
"לשלוט בזמן שלי"
בניגוד לסיטון וקורצקי, ליהי ורשבסקי בת ה-30 מבנימינה מעולם לא פתחה עסק. היא הלכה על המסלול הישראלי הסטנדרטי: צבא, פסיכומטרי, טיול גדול, תואר ראשון בפסיכולוגיה ואז תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית. המטרה הייתה ברורה: ללמוד מקצוע מעניין שיכניס מתישהו כסף, אלא שבמהלך הלימודים התובעניים, בעודה מחפשת עבודה סטודנטיאלית כלשהי שתעזור לה להשאיר את הראש מעל המים, היא שמעה מחברים על קורס אונליין בשיווק. היא החליטה ללכת על זה והיום יש לה סוכנות לשיווק דיגיטלי יחד עם שותף. במקביל היא ממשיכה בלימודי התואר השני שלה וגם מתפקדת כאמא לבנה בן השנתיים.
כמה זמן לקח לך ללמוד בתכלס עד שהצלחת לייצר הכנסה?
"ממש מהר, משהו כמו חודשיים-שלושה. אני עושה שיווק בעיקר במטא, זאת אומרת פייסבוק ואינסטגרם, ועכשיו נכנסת גם לטיקטוק, אם פתאום יש לי לקוח שרוצה גם שיווק בגוגל, אז אני נעזרת במישהו שמשווק בגוגל. בסוף אני גם אלמד את זה בעצמי".
כשהתואר שלך יסתיים את תהיי פסיכולוגית. את מתכננת להמשיך עם קריירת השיווק?
"אני לא רואה שום סיבה לעזוב. יכול מאוד להיות שאשלב בין התחומים. חשוב לי להמשיך לעבוד מהבית או מאיפה שאני רוצה ולשלוט על הזמן שלי. בסופו של דבר לא חיפשתי לעשות את המיליונים. אני מרוויחה מצוין אבל העיקר מבחינתי הוא שהילד שלי עד גיל שנה ושבעה חודשים היה איתי בבית, ועכשיו לדוגמה, כשהוא חולה, אני יכולה להרשות לעצמי להיות איתו בבית ולהקדיש לו את מלוא תשומת הלב. יש לי את החופש לעשות מה שאני רוצה. במקביל, אני ממשיכה לייצר כסף ולחיות ברמת חיים מאוד טובה. זה לא פשוט במדינה הזו".
מה עושה בן זוג שלך?
"עובד כמתכנת. העבודה שלו היברידית, הוא עובד יומיים בשבוע מהבית וטוב שכך. אני לא חושבת שבני זוג צריכים להיות ביחד 24/7".
את לא מתגעגעת לפעמים לאינטראקציות חברתיות שמייצרת עבודה מחוץ לבית?
"יש פגישות פרונטאליות עם לקוחות וגם עם משווקים. לפעמים אני סתם קובעת עם גיסתי לשבת לעבוד איפשהו מחוץ לבית כדי לא להיות סגורה בתוך ארבעה קירות. יוצא לי לעבוד גם מבתי קפה".
התלמיד הכי צעיר בן 13, המבוגר בן 70
אז איך בדיוק נכנסים לעולם הנפלא הזה שמאפשר לישון שנ"צ מדי יום וגם לקבל משכורת לא רעה? בחיפוש גוגל פשוט תמצאו עשרות קורסים לשיווק דיגיטלי, באמצעותם תוכלו ללמוד את רזי המקצוע. מכללת ריצ'ר, לדוגמה, היא מקום שבו לומדים קורסים כאלה - והמייסד שלו יפרח עבר בעצמו דבר או שניים לפני שהבין שהגיע הזמן לשינוי.
"עשיתי כל מיני דברים לא מוצלחים כמו מסעדה, פיצוצייה ועבודה בחברת סטארט-אפ", הוא מספר. "כשנחשפתי לעולם הדיגיטל, פתאום היה קליק. רציתי לכסות מהר על החובות שצברתי והתחלתי לתת שירותים לבעלי עסקים וחברות שיווק. עם הזמן הבנתי שיש ביקוש למקצוע ולפני שלוש שנים החלטתי להקים את המכללה. הסלוגן שלנו הוא 'להחזיר את השליטה על הזמן'. אני לא מדבר על 'בואו להתעשר או לעשות מלא כסף', אלא על שליטה על החיים שלנו".
יש תעודה בסוף?
"מי שמסיים ורוצה תעודה, יכול להגיש מועמדות לתעודה. אם הוא באמת צפה בכל השיעורים ועמד בבחינות, הוא גם יקבל אותה - אבל רוב האנשים לא מגישים בקשה כזו כי זה לא מעניין אותם. הם רוצים לייצר הכנסה".
מי הסטודנטים שלכם? מי האנשים שבאים ללמוד?
"הכי צעיר היה ילד בן 13 והמבוגרים הם בני 70 שמשעמם להם ולא רוצים להסתפק בכספי הפנסיה שלהם. בגיל מבוגר יש פחות הצלחה כי יותר קשה להם טכנולוגית. רוב הסטודנטים הם בני 35-25 שנתקעו באיזה לופ. הם מצאו עבודה שלא משאירה להם זמן לתחביבים, לחברים או למשפחה, ונמאס להם".
כמה מרוויחים במקצועות האלה?
"משווק דיגיטלי ללא ניסיון בחודש הראשון שלו בעולם השיווק יכול לקחת 1,500 שקלים חודשיים מלקוח עבור קמפיינים בגוגל ופייסבוק. אנחנו מדברים על עבודה של כמה שעות חודשיות. בהמשך מחזיקים בממוצע 8-10 לקוחות ומכניסים 12-15 בחודש. חשוב להבהיר שזו לא משרה המלאה. זו עבודה של כ-50 שעות בחודש, מהבית ועדיין השכר הוא יותר מהשכר הממוצע במשק עבור משרה מלאה, אבל מה שחשוב באמת זה הוורסטיליות. הרבה מהתלמידים שלי מטיילים בעולם, עוברים דירות, קמים מתי שמתחשק להם. זו איכות חיים".
פורסם לראשונה: 01:43, 31.01.25