המשתתפים, רוב בשנות העשרים לחייהם, מתיישבים על כריות נוחות סביב טלר. בעמדת ההנחיה יש כלי נגינה אתניים מסקרנים, ואחרי ערבוב אחרון לנוזל הכהה בסיר - מתחיל סוף סוף טקס הקקאו.
לאחר שנה ארוכה, קשה ועצובה, הגעתי בהמלצת חבר לחוות טקס קקאו בבית גונה, "הבית לרוחניות, חיבור הנפש והגוף ופיתוח תודעה" בהרצליה. דניאל טלר, מנחה תהליכי התפתחות והחלמה ומי שעומד להוביל את טקס הקקאו הראשון שלי, מסביר עליו תוך כדי שהוא מערבב את משקה הקקאו המתבשל וריח מטורף של עוגת שוקולד ממלא את האוויר: "טקס הקקאו הוא טקס מאוד עתיק, שהולך אלפי שנים אחורה ומגיע מאזורים של מרכז ודרום אמריקה. במשך אלפי שנים השתמשו בו בשתי צורות מרכזיות: בטקסים של חיבור ללב ובטקסי מדיטציה עמוקה. הקקאו הוא רך ולא אגרסיבי כמו צמחים פסיכדליים אחרים. המרכיבים הכימיים שבו עוזרים להפריש סרוטונין ואנדורפינים, שגורמים לנו להרגיש הרבה יותר נעים. זה גם משפיע על תפקוד הלב וזרימת הדם וגורם לתחושה אופורית".
טלר חוקר ולומד תרבויות מסורתיות בדרום אמריקה כבר שנים. "גרתי שני קיצים עם שבט ילידים בצפון קולומביה בשם קוגי. אני כותב על תפיסת הבריאות והחולי שלהם, על הרפואה המסורתית שלהם".
הסדנה כוללת את כל תהליך הטקס, החל מהכנת הקקאו ועד לשתייה מונחית. "אנחנו מתחילים בהכנה פיזית ונפשית, כשהמשתתפים מתבקשים להתרכז ולהתכוון לכוונה האישית שלהם. במהלך הסדנה אני מנחה את המשתתפים דרך תרגולים של נשימה, מדיטציה וריקוד, שמאפשרים להם להתחבר לעצמם בצורה עמוקה יותר. הקקאו משמש כקטליזטור לתהליך זה, עוזר ליצור חוויה של חיבור פנימי ושחרור", מוסיף טלר.
"כדאי לבוא עם לב פתוח ומוכן לחוויה חדשה. מומלץ להגיע בבטן ריקה כדי שהקקאו באמת ישפיע. אם הבטן תהיה מרופדת, לא נרגיש את האפקט".
המשתתפים, רובם בשנות העשרים לחייהם, מתיישבים על כריות נוחות סביב טלר. בעמדת ההנחיה יש כלי נגינה אתניים מסקרנים, ואחרי ערבוב אחרון לנוזל הכהה בסיר - מתחיל סוף סוף טקס הקקאו.
"במהלך הסדנה אנחנו שותים את הקקאו בשקט, מריחים, טועמים ונותנים לכל החושים לעבוד. הקקאו בכוונה לא מתוק ולא מלא סוכר, אלא אורגני טהור", אומר טלר. "אני רוצה שכל מי שמקבל את הכוס יחזיק אותה בשתי ידיים, קרוב לחזה, קרוב ללב, ולא לשתות. להרגיש את החום של הכוס, להתחיל להריח ולהתחיל לנשום לתוך זה".
תכננתי לשתות חצי סיר על ההתחלה, וליהנות ישר מכל החומרים שמעודדים תשוקה, מגבירים אנרגיה ומחזקים את מצב הרוח, אבל בחזרה למציאות - האווירה בחלל הסדנה מנומנמת, למשקה הקקאו יש ריח נעים ומנחם של זכרונות ילדות רחוקים, והטעם מריר וחזק, אי אפשר לסיים הכול בשלוק.
"כששותים את הקקאו, הרבה פעמים זה מרגיש קצת מר, קצת קשה ויותר סמיך. הוא לא כמו שוקולד ולא שוקולית. זה קצת עצם זה שאני מריח את זה והקושי בבליעה גורם לי להיות במאה אחוז נוכחות כשאני מכניס את זה לגוף. זה מאפשר לי להרגיש את התחושות שזה מייצר וכתוצאה מזה הרבה יותר קל לי להיכנס פנימה. התחושה היא של פוקוס, רכות, ביחד עם תובנות וחיבור לגוף", מסביר טלר.
"מבחינת התחושות, השפעת הקקאו מאוד שונה בין אדם לאדם. החוויה של קקאו לבד לא מספיקה, היא באה עם הנחיה, תנועה, מדיטציה או צלילים".
לאט לאט אני מסיים את הכוס הראשונה וקצת מופתע מהמהירות שבה אני מצליח להשיל מעליי את הציניות ולהתחבר לתהליך. בכוס השנייה, שלא הצלחתי לסיים, הרגשתי שאני נכנס לחוויה מחבקת ועדינה מאוד.
התאורה אפלולית ונעימה לעיניים, בהתאם להנחיה כולם נשכבים על הגב בעיניים עצומות, מאפשרים לקקאו לעשות את שלו וטלר המנחה עובר בין המשתתפים, שר פזמון עתיק בשפה מסקרנת, ומנגן בכישרון רב בכלי נגינה אינדיאנים מסורתיים הכוללים חלילים שונים ותוף שמאני עם מקל אחד וסאונד מהפנט.
אני מתעורר לפתע, מרגיש שהלחיים קצת סמוקות, וזקוק לחצי שנייה בשביל להיזכר איפה אני ומי הוא האדם החביב ששר פזמון חרישי ועושה לי קצת רוח עם מניפת נוצות אינדיאנית.
שלב התנועה והריקוד הגיע, ובעזרת הנחיה מדויקת אנחנו מנצלים את הזמן הקצר והיקר שפרי הקקאו הטוב העניק לנו. כל מי שמדמיין השפעה פסיכית - יתאכזב קשות. מדובר בחוויה עדינה וסופר נעימה לגוף. למשך כמה רגעים גם הגיעה תחושה שברירית של אושר ואהבה ואולי גם קצת אופטימיות.
"זה היה מדהים, אני חושבת שזה לא משהו שבאמת אפשר להסביר במילים - עד שלא עוברים את זה", מתלהבת טניה, אחת המשתתפות. "זה מחבר ומחזיר אותנו למרכז הנפש שלנו, במיוחד בתקופה הקשה הזאת שעוברת על כולנו. הקקאו מראה לנו מה הדבר החשוב בחיים - קודם כל אהבה".
משתתפת נוספת מספרת שהצליחה לחוש את המיקוד שטלר הסביר עליו. "זה היה כאילו יש לי חיבור ישיר להרגשה של מה שקורה בתוכי. הרגשתי שאני מתרכזת בכאן ועכשיו, לא אכפת לי מה קורה מסביב, לא היו לי כל מיני מחשבות על מה שהיה אתמול או מה שיקרה מחר. זה היה כל כך מרוכז ואני עד עכשיו מאוד בהשפעה הזו. לא ציפיתי לזה, באתי עם הרבה מאוד סימני שאלה".