בשיתוף BMW
נובמבר 2019, לוס אנג'לס, ניידת משטרה מרחפת בין גורדי שחקים עצומים הנשטפים בגשם חומצי שלא מפסיק לרגע. שלטי חוצות דיגיטליים עצומים, שוטפים את ההמונים שבמפלס הרחוב בפרסומות נון סטופ והבטחה לחיים טובים יותר על כוכב אחר. נחילים של מכוניות הזורמות בטורים מסודרים, בנתיבי אוויר אינסופיים ורב מפלסיים.
לא, זו אינה הצצה לעתיד שהיה בעברנו. אלא אחת מסצנות הנהיגה בסרט בלייד ראנר משנת 1982. סצנה הנותנת טעימה אפשרית לאופן שבו מפת התחבורה שלנו עשויה להיראות בעוד כמה עשורים. עובדה מרתקת היא שיש קונצנזוס, לפחות בקרב מפיקי הסרטים, לגבי העניין הזה שכן הקונספט של מכונית מעופפת, נהוגה בידי אדם או רובוט, נעה במגה-עיר ועל פני נתיבים בגבהים שונים – מופיע פעמים רבות מהאלמנט החמישי ועד לקוראנסט – עיר הכוכב והבירה המושחתת של יקום מלחמת הכוכבים (וכמו שכולם יודעים זה היה לונג לונג טיים אגו בגלקסיה מאד מרוחקת).
אם היום נביט סביבנו על מצב התחבורה בעולם המערבי, המציאות רחוקה מאוד מאותו חזון עתידני. הבשורה של "רכב אוטונומי" הולכת ונדחקת וככל שעובר הזמן מתגלים יותר ויותר קשיים - ברובם אנושיים בחלקם טכנולוגיים ואפילו משפטיים. שאלות כמו למשל את מי להאשים בתאונה? את הנהג האנושי או את הרכב? יעמדו בוודאי בקרוב מאד מול אתגרי המציאות. נהג אוטונומי (רובוטי אם תרצו) ב-100% שכל מה שהוא צריך לקבל מהנהג זה את יעד הנסיעה וכבר יביא את הרכב לשם בבטיחות מלאה, נראה עדיין כמדע בדיוני.
אל הקשיים וההתמודדויות עוד נגיע. אבל בינתיים יצרניות הרכבים עושות הכול כדי להביא אותנו אל העתיד הזה בדיוק. לפי BMW שמציינת עכשיו 50 שנה לחטיבת ה- M- הלוא היא חטיבת הספורט של הקונצרן, תחבורת העתיד לא תהיה רק סביבתית ודינאמית אלא גם מקושרת וצבעונית. למכונית העתיד תהיה תקשורת V2X הכוונה שהרכב יותר "לשוחח" דיגיטלית עם מכוניות אחרות שעל הכביש, עם רמזורים ואפילו עם הסמארטפון שבכיס של הולכי הרגל כדי לקבל שליטה במרחב הדיגי-פיזי שסביבו. כך רכב שבחזית יוכל להתריע על סכנה בדרך, רמזורים לקראת ההחלפה חזרה לאדום ישלחו אות לרכב שיתכונן להאט והולכי רגל יקבלו התראה אם ירדו לכביש מבלי להסתכל לצדדים. וזו רק ההתחלה. תצוגות עילית המקרינות מידע על השמשות יכילו מציאות רבודה להקל על הנהג ולעזור לו להשתלב בתנועה ולהימנע מטעויות ניווט וסכנות. BMW חשפה לאחרונה אפיל צבע מיוחד לרכב אשר מסוגל לא רק לשנות גוון אלא גם את הגרפיקה שעל הרכב. כך שתוכלו להתאים את צבע הרכב למצב הרוח היומי שלכם.
התפקיד החדש של רכבי העתיד
תעשיית הרכב עוברת תהליך היסטורי בו היא נגמלת, שלא מרצונה, יש לציין, ממנועי הבעירה הפנימית לטובת ההנעה החשמלית. גם כאן יש לא מעט בעיות ופיל אחד עצום בחדר. עיקר הבעיות במעבר להנעה החשמלית היא יצור החשמל עצמו שעדיין מזהם ומקורות האנרגיה המתחדשת (מכונה גם "ירוקה") פשוט לא שם, לא בהיקף, לא ביכולת היצור וגרוע מכל לא בעלויות הסופיות של 1 קו"ט ללקוח הקצה שיהיה יקר ביותר.
טכנולוגיית הסוללות עצמה גם היא תקועה. בשני אופנים, בין החוסר העולמי בחומרי הגלם העיקריים הנחוצים הזוכים לביקוש רב מאד ולכן מחירם האמיר מאד. אלפי מעבדות מחקר ברחבי העולם מוגבלות על ידי מה שקיים בטבלה המחזורית כיסודות הטובים ביותר המאפשרים אגירה בטוחה של אנרגיה חשמלית, מחזורי טעינה ופריקה רבים ועקביות של הביצועים לאורך זמן – כל אלו דרישות אשר מידה מסוימת ומתנגשות אחת עם השנייה.
מה הפיל שבחדר? העולם השלישי. אלו שכרגע חוצבים בידיים חשופות בתנאי עבדות קשים במכרות פתוחים בקונגו את הקובלט הנחוץ בכל סוללת ליתיום-יון שבנייד שממנו אתם קוראים כתבה זו ועד לרכב חשמלי. האם לאותו עולם שלישי יש בכלל את התשתיות להפעיל רכב חשמלי? כנראה שלא, וגם אם יהיו לו, הדבר יצריך עוד כוח עבודה זול של מיליארדי אנשים שימצאו עצמם מוחלשים בהרבה.
מפת התחבורה בישראל בשנת 2050
לכן פנינו לגלי גלט שמחי, סמנכ"לית החדשנות בנת"ע כדי לקבל את ההצצה לעתיד שלנו כאן, לאופן שבו תראה מפת התחבורה בישראל בשנת 2050: "העולם העירוני הולך להשתנות לטובת מעבר מכלי רכב פרטיים לכלי תחבורה שיתופיים - תפיסה של mobility as a service – לפיה אנו נהיה פחות ופחות בעלי כלי התחבורה שבהם אנו משתמשים. זה הרבה יותר בר קיימא כי אנחנו מבזבזים כיום הרבה משאבים ומייצרים לעצמנו הרבה חוסר נוחות בלהיות הבעלים של אמצעי התחבורה שלרוב נמצאים במצב של חניה. אפילו אם זה רק אופניים או קורקינטים".
אנו, שגדלנו על תרבות הרכב, מתקשים לראות בעתיד עולם בו למכונית יש תפקיד שונה ממה שאנו מכירים כיום. אבל עובדה היא שהדור הצעיר, זה שכבר גדל בערים הגדולות ולא מכיר תחבורה אחרת זולת זו הפקוקה, לא שש לרכוש מכונית כבר ברגע הראשון ולא ממהר לרישיון הנהיגה ברגע שהגיל מאפשר זאת.
הסיבה מובנת. ככל שהערים גדלות והופכות צפופות יותר ויותר, המכונית כפי שכולנו מכירים כיום היא כלי שקשה להכיל אותו. ערים כמו לוס אנג'לס שניסו להגדיל תשתיות כדי לתת מענה לצורך הזה, בסופו של דבר נכשלו. לא משנה בכמה נתיבים תרחיב את הכביש בסופו של דבר התנועה תעמוד. בערים אירופאיות כמו לונדון ופריז אנשים כבר לא נכנסים עם הרכב אלא משתמשים בתשתיות הרכבת שיש, ברגל ובאופניים.
בנוסף יהיה צורך באמצעים משלימים, the last mile – פתרון שיאפשר להגיע מהבית לתחנת הרכבת וממנה ליעד. זה אומר מיקרו מוביליטי: אופניים, קורקינטים מוניות וכיוב' ואפילו הליכה ברגל. "שימוש בטוח בקורקינטים ואופניים תלוי בתשתית מתאימה ונתיב ייעודי – אחרת נתקלים בבעיות בטיחות חמורות כפי שאנו חווים אותן כרגע אצלנו. קורקינט על הכביש מסוכן לרוכב וקורקינט על המדרכה מסוכן גם להולך הרגל".
את רואה מצב בו נפסיק להשתמש במכוניות פרטיות?
"ממש לא. למכוניות כמובן שיהיה מקום בעתיד. פחות כאמצעי תחבורה מוביל ובוודאי שתהיה רלוונטית מאוד בתחומים של ספורט מוטורי ונהיגה לכיף ולמרחב הבינעירוני", מסכמת שמחי.
וייתכן שהעתיד כבר כאן. לדוגמה, הרכב החשמלי הראשון של BMW הנקרא i4 ממוקד בדיוק לכך - הנאה מנהיגה, ספורטיביות וביצועים, ומצליח לפצח את הנוסחה החמקנית של עולם ההנעה החשמלית. העובדה שה-DNA של BMW מכתיב לא רק מיקוד בנהג, בחוויית האיכות הכללית של המוצר ויכולת התאמה אישית, אלא גם רמת ציפיות גבוהה של ביצועים ושל התנהגות דינאמית וחיבור כמעט עצבי לנוירונים שבמוח הנהג – עולה כמה רמות רק הזמן היבש של התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש ומביא לנו הצצה לאיך יראה עולם רכבי הפנאי בעשורים הבאים.
הפרונט לעתיד של 2050 נראה מרתק יותר מתמיד. כרגע אנו בתחילתו של תהליך שינוי ארוך שאת תוצאותיו נראה כנראה בעוד עשור וחצי לפחות. תחבורת העתיד תהיה נקיה יותר, חכמה הרבה יותר ועם פתרונות ייחודיים מהקילומטר האחרון, דרך תחבורת המונים ועד למכונית העתיד עם מנוע חזק אך נקי, תקשורת מהירה לתשתיות ולרכבים שסביבה והתאמה אישית לעולם הדיגיטלי שיותר מתמיד יטשטש את הגבולות של בין העולם האורגני לזה של ה-0 וה-1.
נראה לי שיש למה לחכות
בשיתוף BMW
