וביום הראשון - כולם שרדו

רז והלל עם המיצובישי-פוינטר במקום הרביעי בקטגוריה, ערן גלוסקא במקום ה-35 ואילו ניצן וגיתאי ב-21 כללי. אלי פנגס מדווח מהשטח על הצוותים הישראלים - יש אופטימיות

אלי פנגספורסם: 03.10.06 , 22:15

יום ג', 3.10.2006, קטע תחרותי ראשון מקהיר לבהרייה.

היום בשעה 08:00 יצא ראלי הפרעונים 2006 לדרך. 104 כלי רכב תחרותיים, 450 איש ואישה, צוותים מ-13

מדינות, בהן יפן, צ'ילה, ארגנטינה, נורווגיה, כמעט כל מדינות מערב אירופה, ואיך לא, ישראל. ראשונים לזנק היו 77 האופנועים, בהם גם ערן גלוסקא שלנו, עם המספר 53. בשעה 08:15 הוא קיבל את האות מתחת שער היציאה ברחבת הספינקס במתחם הפירמדות, והיה ראשון מבין הישראלים לצאת לכיוון דרום-מערב, נווה המדבר בהרייה.

עפים בשטח, ב-130 קמ"ש לפחות. צילום: אלי פנגס, שנורא רוצה לרכב גם

אחרי האופנועים יצאו לדרך 20 המכוניות ובהן, כמובן, הצוותים רז-הלל (209) וניצן-גיתאי (218). אבל זה לא הלך חלק. בהמתנה לזינוק שכב עדיין צביקה מצוות הסיוע מתחת לפאג'רו של ניצן... בסופו של דבר זינק גם הצוות השלישי והאחרון, כשבתווך הימן והלל עם הרכב המוביל של קבוצת פוינטר-מיצובישי. 398 ק"מ עד לנקודת הסיום היום, הכוללים בתוכם עוד קטע קישור מנהלתי של 58 ק"מ.

הקטע המיוחד החל על תוואי קשה יחסית וזרוע אבנים קטנות. בין נקודת ביקורת שנייה לשלישית ירדו המתחרים לקו גובה נמוך יותר, תוך שהם נכנסים לתא שטח ששילב דיונות עם קרקע קשה מרוצפת באבנים חדות כתער. מזג האוויר, באופן מפתיע, היה סביר ועומס החום כמעט ולא הורגש. בכל אותו זמן, משאית הסיוע - בה ריחף עבדכם הנאמן - רדפה אחרי הצוותים. בנקודת הביקורת השנייה פספסנו אותם בערך ב-20 דקות. נקודת הביקורת השלישית הייתה בעומק השטח, ולכן

המשכנו ישירות לרביעית. המרשלים הבהירו לנו שערן עבר כבר לפני שעה. מצוין. רז והלל עברו 10 דקות אחריו. מעולה. ניצן וגיתאי? לא עברו ולא נעליים.

45 דקות המתנו שם בדאגה, צופים במכוניות שזינקו הרבה אחריהם מחתימות את טופס הביקורת וממשיכות הלאה. ואז הגיעו גם המשאיות, שזינקו אחרונות. ועדיין, הפאג'רו לא נראה באופק. בסוף הופיעו השניים מלווים בענן אבק עצום, סימנו עם האגודל שהכל בסדר ונתנו גז. הסיבה לעיכוב? ובכן, לדיונות יש מן קטע כזה, שהן משתמשות בתכונות הטבעיות שלהן ומושכות מכוניות כבדות כלפי מטה...

הקטע עם ניצן-גיתאי וערן על האופנוע די ברור. הם מזנקים כאן לראשונה לראלי בינלאומי, ופוגשים בפעם הראשונה דיונות בסדר גודל שכזה. בראשונה ערן הצליח לעצור בדיוק על הסכין (הקצה העליון והחד יחסית של הדיונה), ולגלוש מטה. ניצן והפאג'רו בעיקר ריחפו את כל הדרך עד תחתית הדיונה. שניהם מספרים לי כי מדובר באחד מתוואי השטח המטריפים בהם רכבו-נהגו אי-פעם.

הצוות של ניצן-גיתאי. "כאן עוצרים טרמפים?" צילום: אלי פנגס

ערן המשיך לרכב בזהירות יחסית (130 קמ"ש, בשטח לא מוכר), ואילו ניצן-גיתאי, כפי שגילינו בנקודת הביקורת, נתקלו בעיכובים. זה התחיל בשקיעה אחת שארכה משהו כמו חצי שעה, המשיך בתקר בגלגל אחורי-שמאלי, והסתיים בהתברברות קצרה בניווט לקראת הסוף.

רז והלל? השניים לא נתקלו בבעיות מיוחדות בכל הנוגע לדיונות, אבל זוכרים את האבנים החדות כסכין על תוואי ההתקדמות? ובכן, הרבה מזל לא היה להם שם, ושני צמיגים הושמדו כליל - חמש דקות עיכוב לכל צמיג. זה עניין פעוט. מה שיותר חשוב הוא שאחרי תיקון התקר השני, הם נסעו ללא צמיג חלופי. איך היה קצב ההתקדמות מאותו רגע? "כמו זקנות", כך הם.

בסופו של יום מפרך הגיעו כולם לחניון הלילה. הפאג'רו של הלל סיים את היום במצב מכאני מעולה, מינוס שני צמיגים. טיפול קצר וסטנדרטי, העמסת צמיגים חדשים ויאללה, לישון. ערן לעומת זאת סיים את היום עם מגן מנוע שאיבד שני ברגים ונותר תלוי על הקצה. תושבת ה-GPS החשובה כל-כך התרופפה מדי, והציקה לו. וחוץ מזה, הוא עדיין רוכב על הצמיג החצי-גמור אתו "עבר" את הבדיקה הטכנית. אם ישיג אחד חדש עוד הלילה, הוא במצב טוב. אם לא, המצב לא מזהיר.

"בוא, תביא את יד ימין, אני מוריד אותך בשנייה". הימן וסגל משחקים. צילום: פנגס

הפאג'רו של ניצן הגיע עם פגוש אחורי קצת קרוע אחרי הנחיתה מאותו ריחוף במורד הדיונה, והוא מתלונן על מתלה קדמי ש"סוגר מהלך", ורעשים מוזרים מאזור אותו מתלה. לא נשמע מעודד במיוחד, אבל כולם אופטימיים.

נכון לכתיבת שורות אלה, כשכולנו מתחננים למנוחה טובה (או קיי, אני קצת פחות עייף מגלוסקא...), כל כלי הרכב נמצאים בטיפול שוטף. והתוצאות בינתיים - ערן גלוסקא מדורג במקום ה-34 בין האופנועים, רז-הלל מדורגים במקום הרביעי בקטגוריה, והתשיעי בין המכוניות כולן, בפיגור של 48 דקות ממוביל המירוץ, וכחצי שעה ממובילי הקטגוריה. שקל-גיתאי ממוקמים 21 בדירוג הכללי, 13 בין המכוניות ושישי בקטגוריה, בפיגור של יותר משעתיים מהמוביל.

בסיום היום הראשון מוביל את הראלי סרגיי שמאקוב עם הבאגי זיל של הקבוצה הרוסית, עם זמן של 3:00:33. אחריו

ג'ורדי וילאדומס על KTM 660 ראלי, עם זמן של 3:05:29. בדיוק שניה אחריו נמצא מארק קומה הספרדי, גם כן על KTM 450.

מחר יזנק הראלי מבהרייה לדחלא. 472 ק"מ, בהם 438 מדודים. הכל דרך המדבר הלבן של פרפרה. הוא מתחיל בתוואי פתוח ומהיר, ואחרי נקודת ביקורת ראשונה נכנס לקטע טכני, מעין מבוך אבנים על קרקע קשה וקופצנית. בהמשך אפשר להאיץ חזרה עד קטע דיונות משובץ בסלעים שמגיחים מתוכו, וכמה ק"מ אחר כך הוא מסתיים. ללא ספק תוואי שטח משתנה ורצוף מלכודות, שיכולות לסיים את הראלי ברגע. דורש ריכוז מלא והתאמות קצב מדויקות בין קטע אחד לאחר.

ועכשיו קוראים לי לבוא ולעזור להחליף שמן. עד מחר.

29.6 - יוצאים לכבוש את המדבר