שתף קטע נבחר
 

לרדת לשטח בזול (יחסית) - סוזוקי ג'ימני מול דאצ'יה דאסטר

סוזוקי ג'ימני החדש מתייצב למבחן השוואתי ראשון מול דאצ'יה דאסטר על תואר רכב השטח הזול הטוב בישראל. אחרי מספר ימים ומבחן בכל סוג שטח אפשרי, הגענו למסקנה חד-משמעית

 

צילום: ניר בן זקן, רחפן: אלון בן משה, עריכה: איתי פולק

צילום: ניר בן זקן, רחפן: אלון בן משה, עריכה: איתי פולק

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

בין דאצ'יה דאסטר וסוזוקי ג'ימני יש מעט מאוד מהמשותף, למעט העובדה שלשניהם הנעה כפולה, תיבה ידנית ותג-מחיר דומה לזה של משפחתית ממוצעת. זה הופך אותם לרכבי ההנעה הכפולה הזולים בשוק. סובארו XV שיכול היה להשתתף במבחן, אינו משווק עוד עם תיבה ידנית ומחירו ממילא גבוה יותר.

דאצ'יה דאסטר סוזוקי ג'ימני (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)

 

לצד נקודות ספורות דומות, השניים מציגים פילוסופיות מוטוריות שונות לחלוטין. בעוד הדאסטר נולד כרכב זול במיוחד למדינות עולם שלישי, וגרסת ההנעה הכפולה שלו התגלתה רק לפני שנים ספורות כבעלת יכולת מעניינת, הג'ימני הוא מרכבי השטח הטהורים והוותיקים בייצור סדרתי, דגם בעל יכולת מוכחת כבר עשרות שנים. בעוד הדאצ'יה בבסיסו הוא רכב משפחתי רגיל לחלוטין עם "תוספת", הסוזוקי תוכנן מראש כחיית שטח טורפת סלעים ומעט מאוד הקפדה על שימושיות יומיומית.

 

וההבדלים הבסיסיים האלה עומדים במרכז המבחן הנוכחי. האם הדאסטר יכול לשמש באמת כרכב לטיולי שטח? האם הג'ימני החדש פחות ספרטני ומעניש על הכביש?

 

דאצ'יה דאסטר 4WD

דאצ'יה דאסטר (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)
מנוע: טורבו-דיזל, 1.5 ליטר, 110 כ"ס

תמסורת: שישה הילוכים ידני, הנעה כפולה

זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 12.4 שניות, 169 קמ"ש

צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 21.2 ק"מ לליטר

זוויות גישה-נטישה, מרווח גחון: 33-30, 21 ס"מ

מחיר: 123 אלף ש"ח

מבחן בודד

 

סוזוקי ג'ימני
סוזוקי ג'ימני (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)

 

מנוע: בנזין, 1.5 ליטר, 102 כ"ס

תמסורת: חמישה הילוכים ידנית, הנעה כפולה עם הילוך כוח

זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: אין נתון, 145 קמ"ש

צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 14.7 ק"מ לליטר

זוויות גישה-נטישה, מרווח גחון: 49-37, 21 ס"מ
מחיר: 133 אלף שקל

מבחן בודד

 

עיצוב ותאי נוסעים

הג'ימני החדש נראה מצוין, עם מרכב רבוע כהומאז' לסמוראי המיתולוגי וקרבה מעוררת חשד למרצדס G קלאס. הוא מושך בעיר ובשטח כמות תשומת לב יוצאת דופן, גם מבעלי מכוניות ורכבי שטח יקרים פי שלושה. הדאסטר לעומתו - עם קורטוב קשיחות ביחס לרכבי פנאי מהשורה - נראה סתמי וחסר ייחוד.

 

דאצ'יה דאסטר סוזוקי ג'ימני (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)

 

תא הנוסעים בג'ימני מציג שיפור ניכר ביחס לדגם היוצא, אך הוא עדיין ספרטני וצנוע - מאוד - מהמקובל כיום, גם בכלי רכב זולים ממנו משמעותית. המושבים פשוטים, מושב הנהג אינו מתכוון לגובה, ההגה אינו מתכוון למרחק ואין מדרס פשוט לרגל שמאל - חסרונות תמוהים בשנת 2019.

 

לעומת זאת, שדה הראיה מצוין תודות לתנוחת נהיגה גבוהה, משטחי חלונות גדולים וקרבה פיזית לפינות המרכב הקטנטן. תצורת שלוש הדלתות מגבילה (מאוד) את השימושיות, אך מרחב המחיה לנוסעים מאחור, בתנאי שהם נמוכים מ-1.70, סבירה. פחות סביר הוא נפח תא המטען (85 ליטר) המאתגר אפילו ערכות קפה וחילוץ. אפשר להגדיל אותו בעזרת קיפול המושב ויצירת רצפה שטוחה ונפח ראוי (377 ליטר) - דומה לזה של הדאסטר כאשר כל המושבים בשימוש.

 

דאצ'יה דאסטר (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)

 

בהשוואה, תא הנוסעים וסביבת הנהג בדאסטר - הפשוט יחסית - נראים ומרגישים טוב בהרבה. המושבים נוחים ותומכים עם אפשרויות כיוון ראויות (כולל כיוון הגה למרחק) ואיכות החומרים עדיפה, למרות שגם כאן ניתן למצוא פלסטיק נוקשה, מחוספס וזול למראה. בכל מקרה, הוא שימושי יותר בזכות חמש דלתות ומרחב מחיה עדיף משמעותית לנוסעים מאחור. בהחלט יכול להתאים לשימוש משפחתי למרות שהוא רחוק מלהיות משובח במובן זה. שדה הראיה נפגם בשל קורות A עבות ותפיחות על מכסה המנוע.

 

סוזוקי ג'ימני (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)

 

רשימת האבזור כוללת בשניהם מסך מגע ("7 מקורי בדאסטר, "8 בהתקנה מקומית בג'ימני), מצלמת נסיעה לאחור, חיישני חניה ובקרת שיוט. בסוזוקי יש גם בקרת אקלים דיגיטאלית. מבחינה בטיחות, לשניים שש כריות אוויר וציון נמוך מאוד של 3 כוכבים במבחני ריסוק של EuroNCAP. הג'ימני מציע גם מערכות בטיחות מתקדמות כולל בלימה אוטונומית, זיהוי תמרורים, תאורה דינמית והתראה על סטייה מנתיב וערנות נהג, בעוד הדאסטר מסתפק במערכת התראה בהתקנה מקומית.

 

דאצ'יה דאסטר סוזוקי ג'ימני (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)
 

על הכביש

יחידות ההנעה של השניים שונות מאוד. בסוזוקי יש בנזין עם ארבעה צילינדרים ונפח של 1.5 ליטר עם 102 כ"ס ותיבת חמישה הילוכים ידנית (עם מהלך ברור ארוך מדי), בדאצ'יה יש טורבו-דיזל בנפח 1.5 ליטר עם 110 כ"ס בשידוך לתיבת שישה הילוכים ידנית.

 

הביצועים של שניהם אינם מסעירים, בלשון המעטה. הסוזוקי מעט זריז יותר ביציאה מהמקום, הדאצ'יה נהנה מיתרון כוח של מנוע הדיזל, סוגר עליו בהמשך ונהנה מיכולת עקיפה טובה יותר. שלא במפתיע, צריכת הדלק של הדאסטר עדיפה בתנאי אמת: 15.4 ק"מ לליטר סולר לעומת 11.7 ק"מ לליטר בנזין בסוזוקי.

 

דאצ'יה דאסטר סוזוקי ג'ימני (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)

 

הדאסטר הוא רכב הכביש הטוב מהשניים ובפער ענק. נוחות הנסיעה עדיפה, בידוד הרעשים טוב יותר ובעיר, כמו גם בבין עירוני, הוא טוב יותר באופן חד-משמעי. הג'ימני מציג שיפור לעומת הדגם היוצא, אך הוא עדיין מפגר באופן כמעט מביך מהמקובל כיום בתחום זה בתעשיית הרכב.

 

הוא קופצני כמעט בכל כביש, מחדיר לתא הנוסעים רעשי תמסורת תמוהים, סובל מרוחות צד, זוויות גלגול מוגזמות והגה מעורפל ובעל יחס ארוך. נכון יהיה לומר שהוא דורש מהנוהג בו משנה זהירות על הכביש הציבורי, לא פחות. יתרונו היחיד כאן: מידותיו הצנועות - קצר ב-69.5 ס"מ וצר ב-15.5 ס"מ מהדאסטר - הופכות אותו ליעיל במיוחד בעיר. גם רדיוס סיבוב של 4.9 מטר בלבד (לעומת 5.1) מסייע לו להציג כאן יתרון.

דאצ'יה דאסטר סוזוקי ג'ימני (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)
 

 

בשטח

בהתאם לייעוד הבסיסי השונה מהותית, המפרט המכאני של השניים מגיע מעולמות אחרים. דאסטר מתבסס על פלטפורמה אחודה של רכב נוסעים מהשורה, עם מיתלים נפרדים ומערכת הנעה כפולה בעלת אפשרות לנעילת הדיפרנציאל המרכזי. הג'ימני מבוסס על מפרט רכב שטח נדיר כיום: שלדת סולם נפרדת, סרנים חיים מלפנים ומאחור ותיבת העברה פשוטה (הנעה אחורית לכביש, כפולה לשטח) הכוללת הילוך כוח באמצעות ידית שילוב מכאנית - כמו פעם.

 

דאצ'יה דאסטר (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)

 

גם בשבילים משובשים נהנה הדאסטר מנסיעה נוחה יותר תודות לשיכוך עדיף. אבל זהו היתרון היחיד בתוואי נטול אספלט. הוא מסוגל אמנם להתמודד (בזהירות) עם קטעי עבירות צנועים תודות למערכת הנעה כפולה יעילה, הילוך ראשון קצר ובקרת משיכה טובה, אבל הוא תמיד מרגיש על קצה מעטפת היכולת, מחייב נהג מיומן ולא פעם מכוון חיצוני על-מנת לעבור מכשולים מבלי להזיק לעצמו.


סוזוקי ג'ימני (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)

 

את אותם קטעי עבירות צלח הג'ימני בזלזול מוחלט, תוך שהוא משדר לנהג שלא מדובר כלל באתגר. בשטח טכני הוא מוכיח כי אין תחליף למכלולים חסונים וזוויות מרכב עדיפות. מהלכי מתלה ארוכים והילוך כוח מעמידים אותו בקטגוריה שונה לחלוטין מהדאסטר. הביקורת העיקרית: בקרת משיכה שלא ניתנת לניתוק - למעט מצב 4L האיטי  - ופוגעת כך ביכולת בחול או בוץ הדורשים מהירות נסיעה גבוהה יותר.

 

דאצ'יה דאסטר סוזוקי ג'ימני (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)

 

סיכום

הדאסטר מציג חבילה מוטורית-שימושית-משפחתית עדיפה ובפער גדול, לצד יכולת שטח שתספק את מרבית רוכשיו, וכל זאת במחיר זול יחסית למקובל בישראל. הג'ימני מוגבל בכל מובן כמעט, ואינו יכול להתקרב אפילו ליתרונות הבעלות על הדאצ'יה. הבעיה היא שהדאסטר אינו רכב שטח. הג'ימני לעומת זאת הוא אחד מנציגיה האחרונים והאיכותיים של הקטגוריה הנעלמת הזו. בכל תג-מחיר.

 

בזמן שהדאצ'יה צריך להתאמץ כדי לחלוף על-פני שיבוש-שטח, הסוזוקי לא רואה אותו כלל. ומכיוון שביקשנו למצוא את רכב השטח הטוב יותר מהשניים, הג'ימני הוא גם מנצח המבחן ובקלות יתרה. העובדה שבדגם החדש שופרו תנאי השירות ונוספו מערכות בטיחות מתקדמות, רק מגדילה את היתרון.

 

דאצ'יה דאסטר סוזוקי ג'ימני (צילום: ניר בן זקן)
(צילום: ניר בן זקן)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ניר בן זקן
דאצ'יה דאסטר סוזוקי ג'ימני
צילום: ניר בן זקן
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים