"באיזה צבע יהיה האוטו החדש שלנו?", שואלת הקטנה שלי כשאנחנו נכנסים למגדל צ'מפיון בגבול בני־ברק־רמת־גן. אני מקיף במבט את הפולקסווגן טיגואן החדש שחונה באולם, ועונה לה שבאפור. אבל לא סתם אפור, אלא "אפור דולפין מטאלי". ליד הטיגואן החדש, ניצב מעט מבויש הדגם שלפני מתיחת הפנים. בענף הרכב ־ כמו בשוק האופנה ־ אין סנטימנטים, אז מחדשים גם כשלא ממש צריך.
פה זה לא אירופה
הטיגואן המחודש נראה טוב מקודמו, גם כשהוא לא עומד לידו. החזית הפכה לקרבית ודינמית יותר, הצדודית מעט חדה יותר, מזכירה במקצת את האח היקר והנחשק יותר של הקונצרן הגרמני, הטוארג. באירופה הוא סיפור הצלחה, הג'יפון הנמכר ביותר גם השנה, ורביעי בטבלת המכירות ביבשת אחרי הגולף, רנו קליאו והפולו. בישראל המספרים רחוקים משל הקוריאנים והיפנים, כנראה בגלל המחיר, שהתייקר כעת ב־5,000 שקל ל־175 אלף שקל לגרסת הבסיס תוך שידרוג רמת האבזור, ומשאיר עודף מ־200 אלף שקל לגרסת המבחן הבכירה.
הטיגואן שלנו אמנם אפור ־ גם תא הנוסעים לא עליז במיוחד, למרות פסי תאורת האווירה ־ אבל זה אפור טוב. אפילו מאוד. כמו של חליפה איטלקית משובחת. כמו של ספה דנית שתחזיק שנים. כמו של רכב גרמני שיודע שהוא לא זקוק לגימיקים ־ מי שיכול כבר יקנה אותו. תנוחת הישיבה גבוהה ושדה הראייה טוב (יש גם מצלמה היקפית שמכסה את מה שקורה בשטחים המתים), איכות ההרכבה מעולה ומושבי העור המחוממים והמתכוונים חשמלית מציעים תמיכה מצוינת.
במסגרת מתיחת הפנים נוספו בולמי זעזועים אדפטיביים שמשפרים את איכות הנסיעה והתנהגות הכביש. כדי לאתגר רכב בישראל של 2020 לא צריך לטפס בנס הרים. אפילו דרך צדדית בין מושבי השרון אחרי גשם כבד היא מצע מספק לבדיקה. גם ההגה (המחומם!) הוחלף. הוא נראה טוב מקודמו, נוח לתפעול אך לא מעניק די משוב לנהג. לא בטוח שללקוחות של הטיגואן זה יזיז במיוחד.
לגרסת הבסיס החדשה יש מעכשיו גם מפתח חכם, תצוגת נתונים עלית ומשטח טעינה אלחוטי, בקרת אקלים מפוצלת לשלושה אזורים, מצלמת נסיעה לאחור עם חיישני חניה אחוריים וקדמיים וחישוקי 17 אינץ' קלים (18 אינץ' בגרסה הבכירה). באגף הבטיחות נוספו שתי כריות אוויר (עכשיו יש 9) והתרעה על שטחים מתים עם מניעה כניסה אקטיבית לנתיב לא פנוי. בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית כבר הוצעו בדגם היוצא.
הוא לא רק בטוח ויפה מבעבר, אלא גם קצת יותר גדול: ארוך ב־2.5 ס"מ (4.51 מטר) וגבוה בסנטימטר (1.63.5 מטר). הרוחב (1.84 מטר) ובסיס הגלגלים (2.68 מטר) נותרו ללא שינוי. המנוע הוא אותו 1.5 ליטר טורבו־בנזין עם 150 כ"ס, תיבת 7 הילוכים כפולת מצמד והנעה קדמית. בתחילת 2021 אמורה להגיע הגרסה החזקה יותר שלה מנוע 2.0 ליטר (190 כ"ס). המנועים המעניינים באמת, ה־R השרירי וה־PHEV היברידי־נטען, לא יגיעו בקרוב.
תחרות צמודה
אני מחזיר את הקטנה הביתה ואוסף את האמצעי פלוס שלושה חברים. אני מסביר לו על המערכות של הרכב והוא מתלהב מכך שהכל מופעל במגע (עכשיו גם מערכת המיזוג). בידוד רעשי הדרך נהדר, אבל ברכב המולה. עד שהם יקבלו רישיון הטיגואן יוחלף עוד פעמיים.
הטיגואן המחודש נמצא בתחרות צמודה. מאוד. ברמת המחיר שלו אפשור לפגוש את מאזדה CX־5 המהנה יותר לנהיגה, את טויוטה ראב4 המתבלט בממדיו, ובעוד כמה חודשים גם את יונדאי טוסון החדש. הוא יקסום למי שרוצה רכב פנאי גרמני סולידי־יוקרתי בלי לשלם רבע מיליון שקל על אאודי Q3 וב־מ־וו X1. אבל לכו על זה שמגיע ב"ג'ינג'ר מטאלי". אפור זה באמת קצת משעמם.
