ראלי דקאר, מירוץ השטח הקשה והמפרך בעולם שנערך לראשונה בערב הסעודית, הסתיים אתמול (שישי) בעיר קידיה. ו-12 ימי מירוץ ו-7,500 ק"מ לאחר הזינוק מהעיר ג'דה, ברור כי המעבר לסעודיה הזריק דם חדש ורענן לאירוע שאיבד בהדרגה מיוקרתו, בעיקר לאחר המעבר הכפוי מאפריקה לדרום אמריקה.
אז לסהרה אמנם לא ניתן להשתוות, אבל שטחי המדבריות העצומים של סעודיה בהחלט מהווים תחליף ראוי. קטעי הדירוג לאורך הרצועה הארוכה של חוף הים האדום, מדבר נפוד בצפון ורובע אל-ח'אלי (הרובע הריק) בדרום, היוו זירת קרב מאתגרת, קשוחה ותובענית, ויוצאת דופן ביופייה לצופים מהבית.
המעבר אמנם היה פוליטי, ונבע משאיפתה של הממלכה הסעודית לפתוח שעריה לעולם - ושל ASO, החברה המארגנת, לקבל מימון ראוי אותו התקשו מדינות דרום אמריקה לספק - אך עבור המשתתפים והצופים מדובר בחגיגה ש(מעט) חזרה לעצמה.
אופנועים
לאחר יום המנוחה בריאד הסתיים קטע הדירוג השביעי של המירוץ בטרגדיה גדולה. פאולו גונקאלבס הפורטוגלי, מהרוכבים המנוסים והמעוטרים במירוץ (מקום שני ב-2015), התרסק כ-276 ק"מ מקו הזינוק ונהרג. גונקאלבס הוא ההרוג ה-29 מבין המתחרים במירוץ בארבעה העשורים האחרונים והותיר אחריו אישה ושני ילדים. הידיעה על כך הכתה בתדהמה את כלל המשתתפים וכדי לכבד את זכרו הוחלט על ביטול קטע הדירוג השמיני עבורם.
יש לציין שהתאונה של גונקאלבס הסתיימה בתוצאה קטלנית, אבל היו עוד רוכבים בכירים שסיימו את האירוע בכאב ובפציעות קשות. אדריאן ואן ביברן (ימאהה) וסם סנדרלנד (KTM), מהפייבוריטים לניצחון, התרסקו בקטעי הדירוג השלישי והחמישי אם כי למזלם זה הסתיים בפציעה ופרישה בלבד.
במעבר חד למנצח הקטגוריה – ריקי בראביק עם הונדה שהוביל את המירוץ מקטע הדירוג השלישי ועד קו הסיום ועשה היסטוריה כשסיים דומיננטיות בלתי נתפסת של ק.ט.מ שהתבטאה ב-18 ניצחונות רצופים. עבור הונדה מדובר בניצחון ראון לאחר 7 שנים של אכזבות. על הדרך קבע בראביק היסטוריה נוספת, כשהיה לאמריקאי ראשון שמנצח במירוץ המפרך. את שלושת הדקארים האחרונים לא סיים אגב, כולל האירוע אשתקד בו הוביל עד שמנוע האופנוע שבק. "זה חלום שהתגשם. אני מתרגש להיות חלק מההישג וציון הדרך בשביל הונדה ובשביל אמריקה", אמר.
במפתיע, גם המקום השני בקטגוריה לא שייך לקבוצת הכתומים המפורסמת. פאבלו קווינטנילה (הסקוורנה) הצ'יליאני זכה בו כשהוא קובע עבור עצמו הישג שיא ב-7 שנות השתתפות. טובי פרייס, מנצח דקאר הקודם, היה רוכב ק.ט.מ הבכיר עם מקום שלישי.
מכוניות
סטפן פטרהנסל, המתחרה המצליח ביותר בסבב עם לא פחות מ-13 ניצחונות (6 באופנועים ו-7 ברכבים) ומכונה שלא במקרה "מר דקאר", קיווה לזנק השנה עם אשתו אנדראה. אך היא נאלצה לוותר על "זמן איכות משפחתי" עקב בעיה בריאותית, רגע לפני הזינוק. את מקומה במושב הימני של המיני JCW תפס פאולו פיוזה הפורטוגלי, שהשתתף בדקאר מספר פעמים עם נהגים שונים אך מעולם לא סיים על הפודיום. אז פטרהנסל קיבל אמנם לראשונה הוראות ניווט באנגלית ולא בצרפתית, אך זה לא הפריע לצמד בעל ההיכרות המוגבלת לסיים במקום שלישי והמכובד.
ומה תגידו על פרננדו אלונסו, מנהגי הפורמולה 1 הטובים והמהירים בכל הזמנים, בעל שתי אליפויות עולם (2005-2006), שהחליט להחליף לראשונה את הטיסה על אספלט לטובת המראה על חול? הספרדי לא טעה בבחירת הנווט והושיב לצדו את לא אחר ממארק קומה, חמש פעמים מנצח הדקאר בקטגוריית האופנועים. אז נכון שהיו שתי התרסקויות שדרשו עבודה קשה בשטח מהשניים, אבל הקצב היה בכל זאת ראוי והמקום ה-13 לבטח אינו הגבוה ביותר שישיגו אם יתחרו במירוץ שוב.
במקום הראשון זכה אלוף העולם בראלי לשעבר, קרלוס סיינז, יחד עם הנווט שלו בצמד הניצחונות הקודמים, לוקאס קרוז. השניים תפסו את ההובלה בקטע הדירוג השלישי ולא שמטו אותו עד קו הסיום, כשגם רכב המירוץ שלהם, מיני JCW באגי בעלת הנעה 4X2, מוכיח יכולת ורמת אמינות מרשימה לאחר שנה שלמה של עבודה אינטנסיבית.
נאסר אל עטייה והנווט מתיו באומל (טויוטה), מנצחי הדקאר הקודם, הסתפקו הפעם במקום השני. זה התחיל בשורה של תקרים חסרי מזל בקטעי הדירוג הראשונים, כמו-גם העובדה שדיונות החול היו פחות טובעניות משציפו ולא אפשרו להם לממש את יתרון ההנעה הכפולה של ההיילקס על-פני קבוצת מיני.
משאיות
קבוצת המרוצים של קמאז תחזור מסעודיה ותציב גביע מספר 17 בארון העמוס שלה. אנדרי קרגינוב שניצח ב-2014 הוא מי שחתום על ההישג, כשהוביל את המירוץ בבטחה מקטע הדירוג הרביעי. גם בקטע הדירוג האחרון היה המהיר ביותר ובסך הכל ניצח בלא פחות משבעה קטעי דירוג. את המקום השני תפס בן קבוצתו, אנטון שיבלוב, שעבורו זו פעם ראשונה על הפודיום.
הקבוצה הרוסית לא מילאה את הפודיום שכן את המקום השלישי תפס שרהי ויאזוביץ' מקבוצת מאז. הבלארוסי היה היחיד שניסה לעמוד בקצב של טילי הקרקע הרוסיים, ואף הוביל את חלקו הראשון של המירוץ, אך בהמשך כבר לא הצליח להשתוות להם. אולי בשנה הבאה.
