קטגוריית הטנדרים הקומפקטיים הצטמצמה דרמטית מאז בוטלו הטבות המיסוי לה זכו עד אמצע העשור הקודם, והאטרקטיביות של כלי העבודה האלה - ששימשו אז כתחליף זול משמעותית לרכב שטח - קטנה משמעותית.
כעת טוענים בכלמוביל, יבואנית מיצובישי, כי הביקוש לטנדר כתחליף לרכב שטח גדל, בעיקר בגלל היצע מצומצם ומחיר יקר של דגמים ייעודיים. כדי לענות על אותו ביקוש, החליטו במיצובישי-ישראל להעביר את הטנדר שלהם סדנת שיפורים מעניינת, ויצרו "דקאר פרו".
מה שונה: השינוי המשמעותי בהשוואה לטריטון הרגיל הוא במערכת מתלים המגביהה את הגחון בכ-5 ס"מ, למרות שיש לזכור כי הנקודה הנמוכה ביותר נותרה "ביצת" הדיפרנציאל האחורי - 20.5 ס"מ וללא שינוי. היא משלבת בין קפיצי סליל של פדרס מלפנים עם בולמי זעזועים של בילשטיין, בעוד מאחור נותרו עלים מקוריים - לטובת כושר העמסה - עם בולמי בילשטיין. צמיגי הכביש המקוריים של דנלופ (AT20) הוחלפו בגומי אגרסיבי יותר של פירלי (סקורפיו AT פלוס) במידה המקורית (265/60).
למיגון הגחון המוכר (מנוע, תיבת הילוכים, תיבת העברה, מכל דלק ואוריאה, צינורות הבלימה) נוספו מדרגות צד מסיביות בהרבה מהמקוריות, המשמשות גם כמגיני סף ומאפשרות שימוש במגבה הייליפט. יש גם קשת ייעודית לארגז וצביעה שחורה לחישוקים הקלים ("18) ולסבכה הקדמית. מחיר החבילה: 20 אלף שקלים, ובסך הכל 265 אלף שקלים לטנדר המשופר.
יש גם שיפור ויזואלי כתוצאה מהתוספות, והמראה קרבי-נטול-הצטעצעות וללא ספק ימצא חן בעיני חובבי הז'אנר. הפתעה ראשונה על הכביש - למרות המעבר לצמיגים אגרסיביים יותר, היכולת לא נפגעה, בעיקר בתחום הרעש והרעידות וגם רמת האחיזה באספלט טובה יחסית לצמיגי שטח דו שימושיים. עם זאת, נרשם פער בצריכת הדלק: 11.2 ק"מ לליטר בשיוט בינעירוני לעומת 12.3 עם צמיגי המקור.
תמהיל מסלול השטח בו נהגנו כלל שבילים מהירים, מפותלים ומשובשים לרבות קטעים טכניים. וגם כאן יש רק נקודות חיוביות. הגבהת הגחון לפנים מסייעת בקטעים טכניים קשים, בעוד שהגדלת מהלך המתלה מאחור מוסיפה אף היא לביטחון הנהג.
אבל השיפור המשמעותי ביותר הוא בנהיגת שבילים מהירה. המתלים המשופרים מציגים יכולת גבוהה משמעותית בהתמודדות עם שיבושים, בעיקר קפלי קרקע וחריצים עמוקים. הן בספיגת המכה והן בריסון פעולת המתלה. חסל סדר רכות מוגזמת לפנים ונוקשות מיותרת מאחור שמאפיינת טנדרי עבודה. ה'פרו' פשוט מאוזן יותר, שוב תודות למערך המתלים המשופר. גם כאן מבריקים צמיגי פירלי עם אחיזה גבוהה משמעותית מהגומי המקורי.
מה דומה: יחידת ההנעה נותרה ללא שינוי – טורבו דיזל 2.2 ליטר עם 150 כ"ס ובשידוך לתיבת שישה הילוכים אוטומטית. בגלל היכולת הגבוה של מערכות המתלים, בולטת כאן עוד יותר מבטריטון הרגיל העובדה שלא היינו מתנגדים לתוספת כוח, כפי שעשתה בעבר היבואנית עם גרסת ראלי ארט להאנטר הקודם, בעזרת תוכנת ניהול מנוע שונה.
כמו בדגם הרגיל, בתא הנוסעים תמצאו מושבים נוחים אך מעט חסרי תמיכה ומנגנון כיוון גובה למושב הנהג באמצעות ברז מיושן. עדיין יש מעט מדי תאי אחסון ושקעי טעינה (צמד 12V ושקע USB בודד) אבל מסך המגע ("7) בהתקנה מקומית כולל תוספת של תוכנת ניווט שטח עם מפות טופוגרפיות. אבזור הבטיחות כמובן זהה - בלימה אוטונומית והתראה על סטייה מנתיב כציוד תקני.
שילוב של נעילת הדיפרנציאל המרכזי מאפשר שימוש בבורר מצבי השטח (כורכר, בוץ-שלג, חול או סלעים) שנוספה בדגם העדכני שלאחר מתיחת הפנים כשבמקרה של הפרו יתרונה מוחשי עוד יותר. בשבילים המהירים בחרנו דווקא במצב חול, המאפשר אלחוש האלקטרוניקה למניעת הפרעות מיותרות עם ניתוק כמעט מלא לחלוטין לבקרת היציבות ושינוי רגישות מערכת ה-ABS כך שמרחקי הבלימה קצרים יותר. בכך היא מאפשרת גם חיוך גדול הרבה יותר, ולא פחות חשוב עלייה בביטחון הנהג, בגלל שמערכות ABS רגילות מביאות להארכה משמעותית של מרחק העצירה בנהיגת שטח.
סיכום: ליבואנית מיצובישי מחמאות על גרסת 'פרו' לטריטון. שכן בשונה בפאג'רו פרו, כאן היא מביאה לשדרוג משמעותי ביכולות השטח של טנדר העבודה, בעיקר בזכות מתלים עדיפים שמעניקים גם יכולת יומיומית עדיפה. האם השינויים האלה שווים לכם 20 אלף שקל? אם אתם משתמשים בטנדר רק לעבודה, כנראה שלא. אם אתם יורדים בקביעות לשטח, בוודאי שכן.
מנוע: 4 צילינדרים, 2.2 ליטר, טורבו דיזל
הספק: 150 כ"ס ב-3,500 סל"ד
מומנט: 40.8 קג"מ ב-1,750 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית 6 הילוכים
הנעה: אחורית, כפולה, הילוך כוח, נעילת דיפ' אחורית
אורך: 530 ס"מ
רוחב: 181.5 ס"מ
גובה: 178 ס"מ
בסיס גלגלים: 300 ס"מ
ארגז אורך/רוחב: 147/152 ס"מ
משקל עצמי/מותר: 1,030/2,080 ק"ג
כריות אוויר: 7
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 11.9 שניות, 171 קמ"ש
צריכת דלק, פליטת מזהמים: 12.6 ק"מ לליטר, 206 גרם CO2 לק"מ
דירוג בטיחות (Euro NCAP): ארבעה כוכבים
מחיר רכב מבחן: 265 אלף שקל
