בשנתיים האחרונות אפשר להגדיר את שוק מכוניות המנהלים בארץ כסקודה סופרב וכל השאר. מתחילת השנה נמסרו כ־1,600 דגמי סופרב, לעומת פחות מ־800 מיתר המתחרות.
היחידה שאתגרה אותה הייתה יונדאי סונטה ההיברידית, שרשמה מספרים דומים ב־2018־2016 אך שיווקה הופסק בתחילת 2019 בגלל עדכון נוסחת המס הירוק.
עכשיו הסונטה חוזרת לארץ בדור חדש לחלוטין, שמיוצר בדרום קוריאה אבל מגיע אלינו בתקינה אמריקאית, ובהנעה היברידית. היא גם ממשיכה את זחילת המחירים כלפי מעלה, עם שתי גרסאות אבזור (182 ו־196 אלף שקל). לסופרב יש מבחר יחידות הנעה ורמות גימור, אך למבחן היא מגיעה עם מנוע ה־2,000 סמ"ק ברמת הגימור סטייל (212 אלף שקל). אלה כבר מחירים שהופכים לרלוונטית גם את פיג'ו 508, שעם מחיר בסיסי של 203 אלף שקל יקרה מדגמי הכניסה של הצ'כית. מול השתיים שכאן התמחור שלה כבר לא גבוה.
עיצוב וסגנון: איפוק מול חדשנות
הסונטה מסובבת ראשים. עיצוב של קופה 4 דלתות, עם חרטום שמתחיל בנקודה נמוכה וגג שמשתפל לאחור, עיטורי כרום בכמות שלפעמים נראית מצועצעת, יחידות תאורה מחוברות מאחור ו"כנפונים" להסטת האוויר. הפיג'ו מיוחדת, נאה לא פחות ויותר אלגנטית. אהבנו את יחידות התאורה הצרות, הצללית הנמוכה והזנב הספורטיבי. הסופרב פחות בולטת, מזוהה יותר כמכונית שרד מאופקת. מתיחת הפנים האחרונה בקושי שינתה את העיצוב, שמתחיל להתבגר.
בתאי הנוסעים המצב דומה. הסופרב איכותית אך שמרנית וקצת מיושנת לעומת האוקטביה החדשה. לוח המחוונים הדיגיטלי מוסיף לה ניקוד, והפשטות מקלה על ההתמצאות, אך קשה להשוות אותה לחוויה של שתי האחרות. בפיג'ו העיצוב דרמטי, עם קונסולה גבוהה מאוד בין המושבים, לוח מחוונים דיגיטלי שמתחתיו הגה קטנטן ומסך מולטימדיה צר ועמוס בפרטים. חוויית הגיימינג אולי יפה, הנדסת האנוש פחות. ביונדאי יש מראה מהודר ומודרני, עם חיפוי עור נדיב, מסכים גדולים ונגישים, כפתורי מתכת ברורים וכפתורי העברת הילוכים כמעט עתידניים.
6 צפייה בגלריה
יונדאי סונטה, סקודה סופרב ופיג'ו 508. שפע של מקום לנהג ולנוסע, מאחור קצת פחות
(צילום: ניר בן זקן)
אבזור ותפעול: מפנקות ובטוחות
לכולן אבזור נדיב למדי, הכולל גגות שמש פנורמיים (בגודל מוקטן בסקודה), יציאות מיזוג מאחור, תאורת לד, הנעה בכפתור, חיישני חניה היקפיים עם מצלמות רוורס, בלם יד חשמלי, טעינה אלחוטית לנייד, תאורת אווירה ועוד.
הפיג'ו היא הבסיסית מכולן עם כוונון ידני למושבים, דלת תא מטען ידנית וללא פונקציית Auto Hold בבלם היד. גם המולטימדיה שלה מסורבלת יותר לתפעול.
לסקודה יש מולטימדיה עדיפה בהרבה, עם תמיכה מלאה בעברית ותצוגות מרהיבות במסך הדיגיטלי שבלוח המחוונים. למושבים החשמליים יש זיכרונות, כולל אפשרות יחודית להזזת מושב הנוסע הקדמי ממרכז הרכב, חניה אוטומטית, שטיפה לפנסים ופתיחת תא מטען בהושטת רגל.
הסונטה מציעה גם חימום ואוורור למושבים, חימום להגה, מצלמת "מבט על" מצוינת, ריפוד עור מלא והקרנת נתוני הנסיעה על השמשה הקדמית.
גם בתחום הבטיחות הן לא מאכזבות. לשלושתן יש בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב וניטור שטחים מתים במראות. הפיג'ו מוסיפה זיהוי תמרורים, ואילו הסונטה מרשימה מכולן עם 9 כריות אוויר (7 בסופרב ו־6 בפיג'ו), מערכת להתרעה על שכחת ילד מאחור, התרעת רכב חולף בפתיחת דלת ותצוגה של מצלמות צד בלוח המחוונים שמופעלות כשהנהג מאותת, במטרה לזהות טוב יותר עצמים בשטח המת. שאפו.
שימושיות ומרווח: תעשו מקום
כצפוי הסופרב היא המרווחת ביותר כאן, עם מרווח שמאפיין מכוניות סאלון. לנהג יש עמדת שליטה מוצלחת בזכות מושב יחסית גבוה עם ראות מצוינת החוצה. גם מאחור היא הייתה המרווחת ביותר לשלושה נוסעים, אך התחושה עדיין צפופה. שניים יהנו ממרווח עצום לרגליים וממרווח ראש לא רע, אך המושב מעט קצר ונמוך. הם יתנחמו בשליטה נפרדת על הטמפרטורה, וילונות צד, שקע 220 וולט ושני שקעי USB בטייפ C.
הסונטה שנייה, עם מרווח מעט פחות טוב לשלושה נוסעים אך עם מרווח ראש עדיף, למרות גג פנורמי גדול יותר. המושב נוח מאוד למרות נחיתות קלה במרווח הרגליים. גם כאן יש וילונות הצללה ומיזוג, אך ללא שליטה בטמפרטורה ורק שקע USB אחד. מלפנים יהנו הנוסעים מצמד כורסאות ענק ומתאי אחסון גדולים.
הפיג'ו היא הצפופה ביותר. למעשה, יש כמה משפחתיות קומפקטיות מרווחות ממנה. התקרה הנמוכה מקשה על הכניסה לרכב, מלפנים ומאחור. מלפנים יש מושבים גדולים ונוחים מאוד. מאחור המרווח מצומצם ־ במיוחד לראש, שנפגע מעיצוב הגג. אין וילונות בצדדים, אך יש פתחי מיזוג ושני שקעי USB מוארים.
הסופרב מובילה גם בתא המטען. דלת חמישית ענקית חושפת חלל אחסון כמעט מסחרי (584 ליטר). הבגאז' מצויד בשפע של ווים, תאי אחסון ושקע לטעינה. גם לפיג'ו יש דלת חמישית שמנגישה את תא המטען, אך הבגאז' רדוד יותר ופחות מאובזר (487 ליטר). לסונטה הסדאנית דלת תא מטען קטנה ופתח צר יותר. הנפח נדיב (510 ליטר), התא עמוק ורחב, אך נטול אביזרי עזר.
נוחות נסיעה: בשביל השקט
את הנקודות שהפסידה בסעיף המרווח, ה־508 לוקחת בענק בסעיף הנוחות. בעיר זו מכונית רכה, משככת ונעימה, שמבודדת את הנוסעים מהאספלט הישראלי. גם במהירות גבוהה יותר נשמרה רמת הנוחות הגבוהה, והצרפתיה גם היתה השקטה ביותר במבחן בכל תנאי הדרך.
גם הסונטה נוחה מאוד, בעיקר בנסיעה בין עירונית ־ שם היא משתווה לפיג'ו. במהירות בין עירונית הורגשו מעט רעשי כביש, אך לא ברמה מטרידה. על פגמים חדים במהירות נמוכה היא הייתה קצת פחות "אלגנטית", ובעיר נחשפנו גם לשדה הראיה המוגבל ־ הן בשל שטח החלונות הקטן והן בשל המראות הגרועות.
הסופרב דומה לסונטה במתווה העירוני, ונהנית מבולמי זעזועים אדפטיביים שמאפשרים לרכך או להקשיח את תנועת המתלה לפי דרישה. על כבישים גליים במהירות בין עירונית היא פחות נוחה, ולא הצליחה להגיע לאיזון בין ספיגה לנדנוד. גם בידוד הרעשים פחות טוב.
מנוע וביצועים: באות ברגוע
סונטה היא החזקה מהשלוש, עם 192 כ"ס, לעומת 190 כ"ס בסופרב ו־180 כ"ס בפיג'ו. האירופאיות נעזרות במגדשי טורבו, בעוד שהקוריאנית היברידית. למרות היתרון על הנייר, ובגלל המשקל העודף, היא לא הכי זריזה כאן. יש לה יחידת הנעה חלקה, נעימה ושקטה, ותיבת 6 הילוכים יעילה. אבל כשרוצים לסחוט ממנה ביצועים, מגלים שאין לה את תחושת הדחף של מנועי הטורבו.
גם 508 לא הבריקה. המנוע שלה אמנם חזק ופועל בהרמוניה עם תיבת 8 ההילוכים, אך פער המומנט מורגש ובמבחני התאוצות היא סיימה שלישית, הרבה בגלל ההילוכים הארוכים ותיבת ההילוכים האיטית.
סופרב היא המהירה כאן. היא מאיצה בנחישות ונהנית מתגובה מהירה של התיבה כפולת המצמדים, שמעלימה את הרעידות האופייניות במהירות עירונית. מנופי השליטה של התיבה מעניקים לנהג עצמאות כמעט מלאה, והתגובה ללחיצת דוושה החלטית ומהירה.
ההנעה ההיברידית של הסונטה העניקה לה יתרון ברור בצריכת הדלק, עם נתון של 18.1 קמ"ל בשיוט ו־10.9 קמ"ל בתום הפרק הדינמי. גם הסופרב הפתיעה לטובה עם 13.8 קמ"ל בשיוט ו־9.4 קמ"ל בסיכום. הפיג'ו השיגה רק 11.3 קמ"ל בשיוט ו־7.7 קמ"ל בתום יום המבחן.
התנהגות כביש: אופי צרפתי
הסונטה שומרת על האופי האמריקאי גם בכביש המתפתל, עם רכינה בולטת לצדדים, כמעט אפס תחושות בשלדה ובהגה ותחושה מלאכותית בבלימה בשל תפקוד הבלמים כמטעיני הסוללה. עם זאת, היא בטוחה ואוחזת ותספק את הנהג הלא ספורטיבי.
לסופרב יש אופי דינמי ומהנה יותר עם זוויות גלגול מתונות במצב הספורטיבי של בולמי הזעזועים, כניסה נחושה לפניות ואחיזת כביש מעולה.
הפיג'ו מתעלה עליהן, מהנה וכמעט ספורטיבית. ההגה הקטן מדויק ומהיר תגובה, הצלילה לפניות מתבצעת בפקודת דוושה והשלדה מתקשרת עם הנהג. הרכינה קיימת, אך לא באופן מטריד.
סיכום: יש הפתעה
ה־508 הייתה הנוחה, השקטה והמהנה ביותר לנהיגה, והיא גם נראית נהדר. אבל מושב אחורי צפוף, הנדסת אנוש מתחכמת ואבזור פחות נדיב שולחים אותה למקום השלישי, אלא אם אתם חובבי הגה שמוכנים להתפשר על שימושיות לטובת החיוך הדבילי בסיבובים.
הסופרב היא תמונת הראי שלה: הכי מרווחת, הכי זריזה והכי קלה לנהיגה. היא לא נכשלת באף סעיף, וממשיכה להיות מכונית מנהלים מצוינת. דגם הפלאג אין, ההיברידי הנטען שכבר השוק בחו"ל, מאוד חסר לה.
הסונטה מבריקה במקומות בהם הסופרב רק "טובה". פחות זריזה ומרווחת מהצ'כית, ולא מתעלה גם בהתנהגות הכביש, אך עושה עבודה טובה בשלושת הסעיפים ומוסיפה מראה מרשים, אבזור נדיב, נוחות נסיעה מצוינת, בידוד רעשים מעולה וצריכת דלק נמוכה. וכשכל זה מגיע במחיר הנמוך ביותר במבחן, יש לנו מנצחת חדשה. השאלה רק האם היא תשמור עליו בשנה הבאה, לאחר עדכון המס הירוק הקרוב.
