צריכת דלק, טווח נסיעה, פליטת מזהמים. אפשר לנחש שרוכש הרכב הישראלי מתעניין בכל אחד מאלה, גם אם גודל מסך המגע, צבע הרכב וקוטר החישוק מגיעים לפני. ואם הוא מקבל רכב ליסינג צמוד מהעבודה כמו עשרות אחוזים מרוכשי הרכב הפרטי בישראל, אלה נתונים עוד פחות מעניינים. אבל לא צריך להיות מחבק עצים מוצהר או חסכן מדופלם, כדי להבין ששלושת הנתונים המוזכרים מעלה הופכים רלוונטיים יותר ויותר בתעשייה שמודעת לעצמה מטעמים תדמיתיים, או אנוסה להשתנות מטעמי רגולציה והחשש מקנסות עתק על זיהום יתר של ההאוויר שאנחנו נושמים.
מה שמסביר מדוע היצרניות והיבואניות מקדישות לכך יותר ויותר חשיבות בפרסומים בתקשורת ו-או בקטלוגים לרוכשים בפוטנציה. והתחרות על מספר הקילומטרים לליטר הגבוה ביותר בעיצומה כבר שנים ארוכות, עם נתונים שפעם היו חלום בלתי מושג, והיום מציאות שנגזרת מהשקעות עתק בצוותי פיתוח שהפכו את המנוע בסובארו המשפחתית של שנות ה-80 עם 10 ק"מ לליטר בירידה וטמפרטורה אידיאלית, למספר כמעט כפול במנועי בנזין או כפול-פלוס במנועים היברידיים. או קי, גם הנפח קטן וגם המגדש התווסף ויש הגה חשמלי ותיבת הילוכים סופר מתחשבת, אבל הנתון שפעם לא ממש היה חשוב, הפך לכמעט קריטי.
קריטי, אבל מאוד ליברלי מבחינת היצרניות. שכן עד השנים האחרונות, צריכת הדלק הממוצעת המדווחת של יצרני מכוניות נקבעה בתנאים שאיך לומר, המרחק שלהם מהמציאות היה עצום מספיק כדי להפוך אותם לסוג של בדיחה. אפילו השם - NEDC, New European Driving Cycle או בתרגום "מחזור נהיגה אירופאי חדש" - מצחיק מעט, שכן התקן שעדיין מככב אצלנו בישראל (בזמן שבאירופה הוא פחות רלוונטי), הוא הכל חוץ מ"חדש". למעשה, הוא לא כל-כך חדש כבר 40 שנה.
כן, חדש, אם כי כבר בן ככמה שנים, הוא ה-WLTP או בשמו הממש מלא Worldwide Harmonised Vehicle Test Procedure ו ובתרגום, "תהליך מבחן רכב מאוזן (ועולמי)". בטבלה שלפניכם ההבדלים בין שתי שיטות המדידה, הישנה והחדשה. והם משמעותיים מאוד ומתבטאים באופן חד-משמעי בנתוני צריכת הדלק החדשים, אשר יוצגו לרוכשי הרכב החל מה-1 בינואר הקרוב. אבל, אל תשלו עצמכם.
גם נתוני צריכת הדלק לפי תקן wltp הריאלי יותר, עדיין יהיו רחוקים - לעיתים משמעותית - מהמספרים אליהן תגיעו ביומיום. והסיבה לכך מאוד מאוד פשוטה - עדיין מדובר בבדיקת "מעבדה". זמן הנסיעה הכולל של המבחן החדש כפול למשל מהמבחן המיושן, אך עדיין מדובר ב-23.25 ק"מ בלבד. זמן המבחן ארוך ב-50%, אך הוא עדיין מתבצע על-פני חצי שעה, לא יותר. יש עוד ועוד אך מה שאין במבחן, חשוב במיוחד. אין תנאי יומיום מפרכים.
ועוד לא הגענו לגורם האנושי. ככך שמבחן דומה ינסה לדמות נהיגה של בן אנוש, הוא תמיד יפגע בסוג של ממוצע. נהיגה נמרצת מדי או סתם בזבזנית, לא יכולה להלקח בחשבון. יש נהגים שמזנקים מהר יותר מהרמזור בעיר, יש שעושים זאת באיטיות. יש מי שפונה מהר וזה שנזהר יותר. תנאי חורף קשים יהיו בזבזניים יותר בגלל כבישים רטובים ורוח למשל, וכך גם ימי קיץ לוהטים.
התקן המיושן והמוחלף כעת של האיחוד האירופי מתאים לתקנות משנות ה-80. מדוע לא שינו אותו עד עתה? בעיקר תודות ללובי חזק של יצרניות רכב - בעיקר במדינות עם תעשיית רכב מפותחת כמו גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה - שהעדיפו להמשיך ולהטעות את הציבור עם מספרים שאינם ריאליים בעליל. מדוע? כי הן יכולות. פערים של עשרות אחוזים בין המובטח בקטלוג לבין נהיגה אמיתית על הכביש הם עניין שבשגרה, ונדמה שהשקר הזה הפך כבר למשהו שחיים איתו. אף אחד לא באמת קונה את המובטח. בתחנת הדלק לעומת זאת, כולם כועסים על ההטעיה.
לפי תקן NEDC היוצא, "מסלול" המבחן שקובע את הנתון אותו מציגות לנו היצרניות והיבואניות ברוב גאווה, רחוק מאוד מהמציאות ממספר סיבות. העיקרית שבהן, נוהל בדיקה מופרך. בסך הכל הרכב נבחו לאורך "מסלול" של 11 ק"מ בלבד, כאשר ארבעה מהם מדמים תנועה "עירונית" במהירות ממוצעת של 19 קמ"ש ומרבית של 50 קמ"ש. איך עושים זאת? על פס-נע במעבדה. יש כן התנעה "קרה", נהיגה במהירות קבועה וסדרת האצות והאטות יזומות עם כיבוי מנוע. לכך מתווספים שבעה ק"מ "בין עירוניים" במהירות ממוצעת של, שימו לב, 63 קמ"ש. גם כאן עם האצות ובלימות נהיגה במהירות קבועה.
כאמור, כל זאת במעבדה, ללא התנגדות רוח, כביש משובש, רמזורים, עם טמפרטורה אידאלית, בלי פקקים ותמרוני חניה. המהירות הממוצעת בכל המבחן הזה עומדת על 34 קמ"ש והמהירות המרבית בכביש הבין עירוני על 120 קמ"ש. 11 הק"מ האלה בתנאי מעבדה, הם הנתונים אותם אתם רואים בפרסומות השונות. לכנות זאת עבודה בעיניים לא יהיה מוגזם, שכן אין יצרן רכב שיבטיח כי המכונית שלו באמת ובתמים אכן תשיג את הנתונים. מספר תביעות ייצוגיות שעלו ליצרניות כסף רב וגם ליבואניות, למשל טלקאר בישראל, הוביל אותן לוודא שמלאכותיות הבדיקה תהיה ברורה. מיותר כמעט לציין שאותו וידוא מתבצע באותיות הקטנות ביותר שניתן להדפיס.
