בעוד מרבית יבואניות הרכב יעדיפו לשכוח את קורונה-2020, במקרה של סיאט מדובר בלא פחות משנת הצלחה מטאורית. לא רק שעל רקע צניחות של עשרות אחוזים לעיתים ונפילת שוק שמגרדת את ה-20%, הצליח המותג הספרדי לקבוע עליה של 12%, הוא גם חצה לראשונה בהיסטוריה את רף 10,000 המכוניות בשנה. ואם אתם מניחים שזה קרה על רקע דגמים חדשים ואטרקטיביים, הניחו שוב. כל הטוב הזה עבור סיאט קרה ללא כל שינוי בהיצע הדגמים ותוך התמודדות מתסכלת עם מלאי חסר של הלאון היוצאת, מעמודי התווך של המותג כאן. סוג של נס שיווקי.
ועכשיו נוחתת בישראל לאון חדשה לגמרי, דור רביעי למשפחתית הקומפקטית שמבוססת כבעבר על פולקסווגן גולף (דור 8), האמ-אמא של קונצרן הרכב הגרמני וגם, במידה רבה, של הקטגוריה כולה. לקחנו אותה לסיבוב מקומי ראשון לא רק כדי לבדוק אם היא טובה יותר מהלאון היוצאת ומצדיקה תג-מחיר גבוה מבעבר. אלא גם כדי לבדוק אם יש לה בכלל סיכוי בקטגוריה שקטנה משמעותית בעקבות צונאמי רכבי הפנאי.
סיכום: התשובה לשאלות הראשונות חיובית, מאוד. החדשה עולה על קודמתה בכל תחום, בעיקר במרחב מחיה משופר ותא נוסעים מוצלח יותר אך גם מראה עדכני, איכויות נסיעה טובות ויכולת דינמית מרשימה לצד רשימת אבזור עשירה - כזו שיכולה במידת מה להוות אליבי לעליית המחיר. ועד שננהג בגולף החדשה, היא מבחינתנו הבחירה המועדפת מקרב אחיות הקונצרן עבור חובב ההגה.
ומה עם הבעיה הקטנה שנקראת רכבי פנאי, אלה שנוגסים בכל פה במשפחתיות "של פעם"? נאמר זאת כך. אם אין לכם רצון מיוחד להיות כמו כולם ולמלא את החניה ברכב גבוה ומגושם מהנחוץ, ומעוניינים גם ליהנות מהדרך ולא רק לספק חלל גדול עבור ילדים עם מסכים, הלאון עשויה להיות אחת הבחירות המשפחתיות הטובות באזור. אם לא הטובה מכולן.
איך נראית: הלאון החדשה נראית מצוין, במציאות עוד טוב יותר מבתמונות. עם עיצוב מושקע לפרטים שמצליח להיראות מודרני-דינמי מבלי להיגרר לצעקנות. תא הנוסעים עבר גם הוא שדרוג מוצלח ונראה טוב, עם חומרים איכותיים ברוב המקומות ותאורת פנים מרשימה. חבל רק שתפעול המערכות מתבצע דרך מסך המגע (״8.25), והסרבול הנובע מכך בלתי נמנע. בשונה אגב מסקודה אוקטביה בעלת ממשק תפעול (מסורבל) דומה, כאן המסך ממוקם גבוה יותר ואינו גורר הסטת מבט מיותרת מטה כמו באחות הצ'כית.
שדה הראייה טוב מאוד, המושבים סבירים ולא יותר מכך אך שיפור משמעותי ניכר במרחב ליושבים מאחור, הודות לגידול באורך (8.5+ ס"מ ובבסיס הגלגלים (5+ ס"מ) בהשוואה ללאון היוצאת. היושבים שם גם זוכים לפתחי מיזוג נפרדים ושני שקעי USB לטעינה. תא המטען נותר בנפח זהה (380 ליטר).
הלאון שהתייקרה מאובזרת בנדיבות יחסית למקובל בקטגוריה. בין היתר עם משטח טעינה אלחוטי, בקרת אקלים מפוצלת לשלושה אזורים, מנופי שליטה ידנית בהילוכים, חישוקי "17 קלים ותאורת לד מלאה. חלון השמש הוא חלק מהציוד התקני אך הוא אינו מספק אטימה מלאה כנגד קרני שמש. עשוי להעיק בקיץ. אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית.
איך נוסעת: המנוע הוא ה-1.5 ליטר בנזין-מוגדש המוכר של הקונצרן (150 כ"ס) בסיוע מערכת היברידית קלה (48V) ואותה תיבת שבעה הילוכים כפולת-מצמד. עלייה במשקל העצמי של כ-100 ק"ג פוגעת אומנם בנתון הזינוק הרשמי ל-100 קמ"ש (8.4 שניות, עשירית שניה יותר) אבל ספק אם מישהו יחוש בכך. כוח לא חסר ותיבת ההילוכים מכוילת היטב לשת"פ עם תחנת האנרגיה, טוב מבעבר בעיקר באזורים בעייתיים של תיבות מסוג זה - נסיעה עירונית וזחילת פקקים. צריכת הדלק בממוצע המבחן הייתה טובה - 14.3 ק"מ לליטר.
הלאון ממשיכה להתבסס על פלטפורמת MQB המוכרת של פולקסווגן, במקרה שלה עם פזילה לקהל צעיר ונמרץ יותר. בהתאם, כיול המתלים מוצק משמעותית לא רק מהאוקטביה, אלא גם מאודי A3 ויש להניח שגם מהגולף - כולן עושות שימוש בפלטפורמה הזו.
בהתאם, נוחות הנסיעה רק סבירה במהירות נמוכה ועל אספלט לא משובח אבל משתפרת פלאים במהירות גבוהה יותר. גם בידוד רעשי רוח ודרך בשיוט שופר משמעותית בדור החדש. שלא במפתיע, גם היכולת הדינמית טובה מאוד, עם מגבלות אחיזה גבוהות ויציבות כיוונית מרשימה לרבות בעומסי פנייה קיצוניים ותחת בלימה.
- מנוע: 4 צילינדרים, 1.5 ליטר, טורבו-בנזין
- הספק: 150 כ"ס ב-6,000 סל"ד
- מומנט: 25.5 קג"מ ב-1,500 סל"ד
- תמסורת: 7 הילוכים כפולת מצמד, הנעה קדמית
- אורך: 436.8 ס"מ
- רוחב: 180 ס"מ
- גובה: 145.6 ס"מ
- בסיס גלגלים: 268.6 ס"מ
- משקל עצמי: 1,361 ק"ג
- נפח תא מטען: 380 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 8.4 שניות, 217 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 16.9 ק"מ לליטר, 135 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
- מחיר: 135 אלף שקל
