העיפו מבט בשפחתיות הקומפקטיות שהתייצבו הפעם למבחן. כולן עם חמש דלתות, לכולן תא נוסעים מרווח - מי יותר ומי פחות - ומערכות בטיחות מתקדמות. אבל חשוב יותר, הארבע שכאן מתיימרות להעניק ערך מוסף - ביצועים, אבל יותר מכך יכולת דינמית שלא קיימת במשפחתיות או רכבי פנאי פופולאריים.
הונדה סיוויק ומאזדה 3 התייצבו מול פורד פוקוס שנחתה כאן לאחרונה - למרות שהוצגה כבר לפני שנתיים בעולם - בגרסת ST-ליין עם איפור קרבי, והצהרת כוונות ברורה. אליהן צירפנו את סקודה סקאלה ספורט המסקרנת, גרסה בכירה למשפחתית קומפקטית שמתיימרת להיות סוג של אלטרנטיבה מפתיעה.
הונדה סיוויק
- מנוע: ארבעה צילינדרים, טורבו, 1.5 ליטר, 182 כ"ס
- תמסורת: רציפה, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 8.2 שניות, 200 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 15.1 ק"מ לליטר
- בטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית
- מחיר: 146 אלף שקל
מאזדה 3
- מנוע: ארבעה צילינדרים, 2.0 ליטר, 165 כ"ס
- תמסורת: אוטומטית 6 הילוכים, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 8.4 שניות, 201 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 14.1 ק"מ לליטר
- בטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התראת שטחים מתים
- מחיר: 148 אלף שקל
פורד פוקוס
- מנוע: שלושה צילינדרים, טורבו, 1.5 ליטר, 182 כ"ס
- תמסורת: אוטומטית 8 הילוכים, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 8.4 שניות, 220 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 14 ק"מ לליטר
- בטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב כולל סיוע בהיגוי להתחמקות ממכשול, בקרת שיוט אדפטיבית
- מחיר: 130 אלף שקל
סקודה סקאלה
- מנוע: ארבעה צילינדרים, טורבו, 1.5 ליטר, 150 כ"ס
- תמסורת: 7 הילוכים כפולת-מצמד, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 8.3 שניות, 219 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 15.5 ק"מ לליטר
- בטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התראת שטחים מתים
- מחיר: 140 אלף שקל
רגע לפני שיוצאים לדרך
שלוש מארבע המכוניות שבמבחן נראות מצוין. כל אחת בדרכה. לטעמנו הפוקוס משלבת טוב מכולן ספורט ואסתטיקה, הסיוויק היא האגרסיבית למראה (בעיקר מאחור) וה-3 אלגנטית. עניין של טעם. מה עם הסקודה? פחות מחוברת כאן עם מראה אנונימי יחסית ומעט מאוד שאר רוח עיצובי, כמקובל במותג.
תא הנוסעים של ה-3 הוא המרשים מכולם, בעיקר בזכות חומרים איכותיים למראה ולמגע, כמעט ברמה של מותגי יוקרה. המושבים - עם אפשרויות כיוון נרחבות יחסית - התגלו כפחות נוחים ותומכים ואילו שדה הראיה מוגבל על-ידי שטח חלונות צנוע.
הסיוויק היא המצועצעת ואפשר היה לוותר על גימורים דמויי-קרבון זולים למראה ותחושה. אך המושבים הם הטובים ביותר בחבורה, הן בנוחות לאורך זמן והן בתמיכה, לצד שדה הראיה מצויין.
הפוקוס אומנם חדשה כאן, אבל הושקה באירופה לפני יותר משנתיים ועובדה זו ניכרת בתא נוסעים מיושן יחסית, עם לוח מחוונים אנלוגי פשוט למראה (דיגיטלי באחרות) וחוגה כבורר הילוכים, ממנה אנחנו מקווים שפורד תיפטר במהרה.
לסקאלה לוח מחוונים דיגיטלי ומסך מגע מרשימים למראה, מושבים שמציעים את תמיכה משובחת והגה "ספורטיבי", אבל טווח הכיוון שלו למרחק מוגבל ופוגע בתנוחת הנהיגה. איכות החומרים סבירה, אבל שליטה על עוצמת המאוורר של בקרת האקלים דרך המסך אינה לעניין.
מה עם הילדים מאחור? יהיה להם הכי נוח בסיוויק, בזכות מרחב מחיה טוב יותר. הפוקוס שניה מבחינה זו וה-3 - למרות בסיס הגלגלים הארוך בהשוואה (272.5 ס"מ, 2.5 ס"מ יותר מסיוויק והפוקוס) - הייתה הצפופה ביותר עם שטחי חלונות צד צנועים שמעצמים את תחושת הקלסטרופוביה. לסקאלה בסיס הגלגלים הקצר ביותר (265 ס"מ) אבל מרווח הרגליים ראוי, אם כי היא צפופה לרוחב.
במפתיע, הסקאלה וה-3 שהיו הפחות מרווחות, הן היחידות עם פתחי מיזוג ליושבים מאחור. בפוקוס ובסיוויק, אין וזו נקודה שבעוכריהן עבור משפחה שנוסעת לעיתים קרובות בתפוסה מלאה - עד כדי פסילתן.
תאי המטען בסקאלה ובסיוויק הם הגדולים במבחן (429 ו-420 ליטר בהתאמה), בעוד הפוקוס מציעה נפח צנוע של 341 ליטר בלבד. המאכזבת הגדולה מבחינה זו היא ה-3, עם נפח תא מטען קטן עד מגוחך (295 ליטר), קטן אפילו ממכוניות סופר-מיני מודרניות.
מבחינת מערכות בטיחות לכולן בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית. ב-3 ובסקאלה יש התראת שטחים מתים. בפוקוס יש סיוע בהיגוי בהתחמקות ממכשול.
על קו הזינוק
להונדה, פורד וסקודה מנועי בנזין מוגדשים בנפח דומה (1.5 ליטר) והספקים של 150 כ"ס (בסקאלה) או 182 כ"ס (סיויק ופוקוס). השלוש עושות שימוש בתיבות הילוכים מתקדמות – רציפה בסיוויק, אוטומטית שמונה יחסים בפוקוס וכפולת-מצמד עם שבעה הילוכים בסקאלה. מאזדה היא היוצאת דופן כאן. היא היחידה עם מנוע בנפח גדול (יחסית) ופחות מקובל כיום של 2.0 ליטר, אינה נעזרת במגדש ומשחררת הספק צנוע של 165 כ"ס עם תיבת שישה הילוכים אוטומטית.
על הנייר, כל אלה אמורים היו להציב את ה-3 אחרונה במבחני תאוצה, אך ההיפך הוא הנכון. תיבות הילוכים מכוילת היטב ומהירת תגובה מאפשרת לה לנצל את המנוע באופם מיטבי ולהותיר את האחרות מאחור. במצב "ספורט" הפער היה גדול עוד יותר לטובתה. בין היתר מכיוון שבאחרות, התיבה מסרסת את המנועים המוגדשים כשהסיוויק סובלת מתיבה רציפה לא מרשימה עם שבעה יחסי העברה קבועים מראש.
גם התיבה בסקודה לא מבריקה וממהרת להעלות הילוכים לטובת חיסכון ומגיבה לקיק-דאון באיחור. אבל לציון הנמוך ביותר זוכה התיבה של הפוקוס שאינה מכוילת כהלכה, ואין לה אפשרות לשליטה ידנית "אמיתית" בהילוכים. כמו באחרות, גם כאן יש מנופים מאחורי ההגה אלא שמחשב הניהול לוקח פיקוד ומעלה הילוכים אוטומטית עוד לפני הקו האדום, ומסרב להוריד כשנדרש.
שלא במקרה, הסקודה החלשה ביותר היא החסכונית מכולן - 10.4 ק"מ לליטר לעומת 9 ק"מ לליטר במאזדה, 8.5 ק"מ לליטר בהונדה ו-8.2 ק"מ בפורד. יש לציין כי אלה נתונים גבוהים יחסית לשימוש רגיל, שכן הם הושגו במבחן מאומץ במיוחד.
נוחות נסיעה? הסיוויק היא היחידה שמצוידת במתלה אחורי מודרני (רב-חיבורי לעומת קורת מתח באחרות) והיא גם מכוילת רך מהאחרות, ובהתאם היא הנוחה מהארבע על כביש משובש גם אם בידוד הרעשים בה פחות מרשים. מאזדה הייתה השקטה ביותר על הכביש המהיר אך התמודדה פחות טוב עם אספלט לא חלק, בין היתר עקב צמיגים בחתך נמוך מהאחרות.
לפוקוס הנבחנת מיתלים נוקשים יחסית לגרסאות הרגילות אבל נוחות הנסיעה סבירה. הסקאלה היא הנחותה מבחינה זו. מיתליה – נוקשים עוד יותר מגרסת הבסיס – מייצרים נסיעה לא נוחה בעליל למרות בולמי זעזועים אדפטיביים, והיא אינה מספקת בידוד הולם.
בדרכים צדדיות
הסיבה העיקרית לשמה התכנסו הארבע היא בחינת איכויותיהן הדינמיות. וכאן הסקאלה מרימה מיידית דגל לבן בכניעה. הקשחת מיתלים, הנמכת מרכב קלה וצמיגים משובחים (גודייר איגל F1) לא מצליחים להסוות פלטפורמה שתוכננה למכוניות זולות בהרבה. היא סובלת מתת-היגוי (אובדן אחיזה בגלגלים הקדמיים) בולט, מגבלות האחיזה נמוכות מהאחרות ובקרת היציבות עובדת ללא הפסקה. כל זאת ללא כל משוב לנהג.
מאזדה 3 שהייתה בעבר מוביל הקטגוריה מבחינה זו, החליפה בגרסה העדכנית את החדות והשובבות בהתנהגות בטוחה ובוגרת. לכן היא פחות מתמסרת לנהג, מרגישה פחות זריזה וחדה וסובלת מציר אחורי שמתקשה להתמודד עם עומסים. הוסיפו לכך הגה עם פעולה ארוכה (שלושה סיבובים מקצה לקצה) ובלמים חסרי תחושה, ותקבלו מתכון לפחות ביטחון.
הכיול הרך יותר של הסיוויק מייצר זוויות גלגול ניכרות, אבל אלה לא מפריעות לה להיות משובחת מבחינה דינמית. אהבנו את ההגה המהיר (שני סיבובים מנעילה לנעילה) שגם מציע משקל טוב והיזון חוזר נאות, כמו את הנכונות לשמור על קו הפניה גם כאשר היא נדרשת לעשות זאת במהירות.
הפוקוס מצוידת בגומי דביק (קונטיננטל קונטי-ספורט), אבל לא רק בגללם אחיזת הכביש גבוהה מהאחרות. היא מרגישה כמכונית החדה והמושחזת ביותר, ומתעלמת כמעט לחלוטין מתת-היגוי. להגה משקל קל יחסית אבל הוא מדויק ובעל תחושה טובה יחסית לשתיים האחרות.
סיכום
נתחיל בפחות רלוונטית. בעוד שגרסת הבסיס הזולה של סקודה סקאלה נראית כמי שעשויה להיות אלטרנטיבה ראויה למשפחתית-קומפקטית עבור מי שמחפש לחסוך, גרסתה הבכירה המשתתפת במבחן זה מצאה עצמה בליגה לא-לה. לצד אבזור עשיר יחסית, הנתון היחיד שממצב אותה באמת באזור של שלוש האתלטיות האחרות הוא רק המחיר, וזו אינה מחמאה.
במקום השלישי מסיימת במפתיע מאזדה 3. במפתיע, שכן היא בכל זאת מציגה את המנוע ותיבת ההילוכים הטובים במבחן, עם תא הנוסעים הכי איכותי. הבעיה היא שכמשפחתית - בכל זאת, הנבחנות אמורות גם לשנע משפחה - היא פשוט צפופה מדי. בעיה נוספת, שינויים שהתבצעו בה פגעו ביכולת של ה-3, פעם מנצחת ברורה של מבחן כזה, מבחינה דינמית.
אם הונדה סיוויק הייתה מרשימה מעט יותר מבחינה דינמית, היא הייתה המנצחת. שכן היא השימושית, המרווחת והנוחה ביותר בחבורה ובפער משמעותי. היא גם טובה מבחינה דינמית, אבל אינה מצטיינת.
ולכן, פורד פוקוס ST-ליין מנצחת כאן. המכונית המשפחתית הכי ספורטיבית במבחן היא לא רק המהנה ביותר לנהיגה אלא גם יעילה מאוד כמשפחתית, עוד לפני יתרון המחיר הברור שיש לה. מלכה חדשה, ובפער ניכר.
