אפשר להניח שכבר שמעתם על ג'נסיס, חטיבת היוקרה הצעירה של יונדאי והמקבילה הקוריאנית ללקסוס או אינפינטי - עבור טויוטה וניסאן בהתאמה. בדומה ליצרניות היפניות, גם ג'נסיס שיווקה בעבר מכוניות בעיקר בשוק האמריקאי, אבל כעת היא מגיעה גם לישראל, כחלק מאסטרטגיית המותג להרחיב את פעילותו גם לאירופה. באיחור של שנה אמנם, שכן במקור מדובר היה ב-2020, אבל משבר הקורונה, אתם יודעים. בכל מקרה, לקחנו את הרכב החשוב ביותר שלהם לסיבוב ראשון בארץ.
עוד מילה על המותג: לצד השלישייה הגרמנית המאוד ותיקה שקיימת משחר ההיסטוריה המוטורית בערך, עם השפעה עצומה על התעשייה, ג'נסיס עשויה להתפס כתינוק שבקושי למד ללכת. אחרי הכל, מדובר בחטיבה נפרדת שהוקמה לפני חמש שנים בלבד. על פניו, לא כוחות. מול הגרמניות הנהנות מיתרון של ידע, ניסיון ומוניטין אדירים מדובר לכאורה במשימה כמעט בלתי אפשרית.
אבל זה רחוק מלהיות כך. קחו למשל את טויוטה שלפני השקת לקסוס LS הראשונה פירקה לגורמים את דגמי ב.מ.וו ומרצדס, בנתה 450 אבי-טיפוס שכיסו כמעט שלושה מיליון ק"מ בניסויי נהיגה מפרכים ברחבי העולם, כל זאת כדי להשיק בשנות ה-80 מותג מזרחי מול העליונות הגרמנית. יונדאי החליטה שהיא משחקת משחק אחר לגמרי.
מכייון שהקוריאנים משוחררים יחסית מהאגו היפני, סגירת פערי הידע התבצעה באמצעות שחקני חיזוק. למשל פיטר שרייר, מהמעצבים המפורסמים בתעשיית הרכב. או אלברט בירמן לשעבר ראש חטיבת M של ב.מ.וו. ואלה באמת רק שני שמות מתוך עשרות שנטשו משרות נחשקות - בין היתר במרצדס, ב.מ.וו ואודי שלא במפתיע - תמורת משכורות עתק מן הסתם, במטרה לבנות מתחרה ראוי.
וכרגיל, לסוף: סגמנט היוקרה מהווה כ-6% משוק הרכב, או כ-15 אלף מכוניות בשנה. הדומיננטיות כמובן בידי מותגים גרמניים מבוססים היטב כמו אודי, מרצדס וב.מ.וו, האחראים לכ-70% מנתח השוק הרלוונטי. וה-GV80, רכב הפנאי הראשון של ג'נסיס שהוצג לפני כשנה, צפוי להתמודד מול אודי Q7, ב.מ.וו X5 ומרצדס GLE. אם להשתמש בדוגמאות מעולם הספורט, יומרה שכזו דומה עבור מי שאינו מכיר להצהרה כי נבחרת ישראל מכוונת לפחות לרבע גמר המונדיאל. חוץ מעניין אחד קטן - מי שמציג דוגמה כזו, לא נהג ב-GV80.
את הג'נסיס הגדול החזרנו אחרי מאות רבות של קילומטרים מאחורי ההגה. אז נכון, את המנוע שהוצב בחרטומו לא נראה כאן, ולכן לא מדובר במבחן מושלם. אבל על כל השאר אנחנו יכולים לומר שה-GV80 אמור בהחלט למנוע שינה מאנשי המכירות בכל המותגים המוזכרים. לרבות במרצדס המיובאת על-ידי אותה יבואנית.
למרות שאין לו סמל מוכר ולמרות שמעטים ראו דגם של המותג אי פעם ועוד פחות מכך נהגו בו, לרכב הפנאי הזה יש פוטנציאל להפוך להצלחה. נכון, הביצועים והיכולת הדינמית יהיו שונים בגרסה שתשווק כאן ולכן לא נתיימר לקבוע לגביהם דבר. אבל עם עיצוב מקורי ומרשים, תא נוסעים סופר-מושקע שלא רק אינו נופל מבחינת איכות מהגרמנים אלא אף עולה על חלקם, ובכל מקרה עם יותר אבזור נוחות ובטיחות, נציגי ג'נסיס בארץ יכולים להיות רגועים.
מחד, עם תג-מחיר של מעל חצי מיליון הם יעמדו מול רוכשים פוטנציאליים, שספק אם יחמיצו הזדמנות כדי להזכיר ש"בוא, זו יונדאי מפוארת, איזו הנחה אני מקבל?". מאידך, הקלף שיש להם ביד מספיק חזק כדי (להשתדל) לסרב.
עיצוב ותא נוסעים: בשונה ממרצדס וב.מ.וו, שעסוקים לאחרונה בעיקר בהדגשת זהות מותגית - עם סמל כוכב ענק או גריל כליות עצום - ואודי שבאופן כללי מעט איבדה את הדרך העיצובית, ל-GV80 עיצוב מושקע לפרטי-פרטים והתוצאה מקורית, עדכנית ובכל מקרה מאוד מרשימה. נכון, חישוקי "22 ענקיים קצת יוצאי דופן וממש לא בטוח שיככבו בדגמים שישווקו כאן בשנה הבאה, אבל הצללית מזכירה - ולא במקרה - מותגי פאר בזמן שיחידות תאורה ייחודיות מזניקות אותו עוד יותר. ותתפלאו, דווקא בסביבת המחיה הטבעית לדגמי יוקרה, כמו כפר שמריהו או קיסריה.
כך גם לגבי סביבת הנהג. בשונה מאודי ולקסוס שמזכירות במנופים ומתגים יותר מדי את בעלות הבית העממיות וזולות משמעותית (פולקסווגן וטויוטה), כאן זה לא קיים. הרכיב היחיד שמזכיר את יונדאי (סונטה) הוא מתג בלם החניה החשמלי. איכות החומרים גבוהה מאוד, שילוב דיפוני עור ומתכת נעים לעין וכך גם ציפוי אלקנטרה לתקרה. מושב הנהג נוח ותומך מאוד מציע שפע אפשרויות כיוון, עיסוי קירור וחימום. עניין של טעם, אבל פחות אהבנו את מראה ההגה ופחות התחברנו למד הסל"ד בלוח המחוונים הדיגיטלי ("12.3) שפועל - בדומה לפיז'ו - הפוך מהמקובל.
בחלקה העליון של הקונסולה יש מסך ענקי ("14.5). הוא מופעל נגיעה אבל בני אנוש שאינם מייקל פלפס ימצאו אותו רחוק מכדי לתפעלו באופן בטוח. הפתרון: גלגלת שליטה שדורשת הסתגלות. היתרון: לאחר תרגול קל היא הופכת לפשוטה מאוד לשימוש.
רשימת אבזור הנוחות מרשימה מאוד, למשל חלון שמש כפול, מערכת שמע סופר איכותית עם 18 רמקולים, סגירת דלתות רכה וקיפול חשמלי לשתי שורות המושבים האחוריות. אפרופו, הוא ארוך מב.מ.וו X5 ומרצדס GLE ב-2 ס"מ (494.5 ס"מ), אבל בסיס הגלגלים שלו - 295.5 ס"מ - קצר ב-2 ו-4 ס"מ בהתאמה. השורה השניה מאפשרת כיוון ידני למרחק בעוד כיוון המושב וגובה המסעד חשמליים. יש גם וילונות הצללה חשמליים לחלונות הצד ומראות איפור נשלפות מהתקרה.
הגישה למושבי השורה השלישית קלה יחסית, אבל הם מתאימים בעיקר לדור הצעיר, עדיפים מבחינת מרחב על אלו של ב.מ.וו אבל צנועים ממרצדס. בשונה מהגרמנים, יש כאן יחידת מיזוג נפרדת ליושבים מאחור עם פתחים גם לשורת המושבים השלישית. תא המטען צנוע (ונטול גלגל חלופי) כשכל המושבים בשימוש, אבל מציע נפח מרשים (727 ליטר) כשהשורה השלישית מקופלת.
מערכות הבטיחות? הרשימה ארוכה. מלבד מערכות מוכרות (בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב ובקרת שיוט אדפטיבית) יש כמה ייחודיות ובהן התרעת שטחים מתים המקרינה את תמונת המצלמה הצדית על לוח המחוונים, ומספקת נתונים על מיקום עצמים בשטחים המתים בתצוגת נתונים עלית.
המערכת לא מסתפקת בהתרעה בלבד (לרבות על פתיחת דלת), היא גם אקטיבית כך שהיא מונעת מעבר נתיב שהשטח לא פנוי. עוד ברשימה: 10 כריות אוויר כולל אחת מרכזית בין הנהג לנוסע להפחתת פגיעה במקרה של תאונה צדית, מערכת ניטור מבט הנהג אשר מתריעה כשהוא מוסט, ומערכת התרעה על שכחת ילדים מאחור.
מנוע וביצועים: הרכב בו נהגנו הוא אב-טיפוס שהגיע לישראל לצרכי תקינה, עם המנוע הבסיסי ביותר: טורבו-בנזין, ארבעה צילינדרים, 2.5 ליטר ו-304 כ"ס. למרות נתוני תפוקה מרשימים, הוא לא מתאים לאופי הרכב ומרגיש עצל כשהוא נדרש להתמודד עם האצות ביניים או טיפוס בכביש הררי. במפתיע, גם צריכת הדלק - 8 ק"מ לליטר בממוצע המבחן - גבוהה יחסית.
לדברי היבואנית המנוע, שישווק כאן יהיה טורבו-דיזל עם שישה צילינדרים בנפח 3.0 ליטר (278 כ"ס), שיתאים הרבה יותר לרכב כזה, בעיקר הודות ליתרון במומנט. שרשרת ההנעה כוללת גם תיבת שמונה הילוכים אוטומטית והנעה כפולה-קבועה.
נוחות והתנהגות: בשונה ממתחריו המצוידים בכריות אוויר, ל-GV80 קפיצי סליל פשוטים הנתמכים בולמי זעזועים אדפטיביים המאפשרים שינוי נוקשות בהתאם למצב הנהיגה הנבחר או אפילו בהתאם לתנאי הדרך, באמצעות סריקה המתבצעת על ידי מצלמת חזית. אל אלה מצטרפים חישוקי "22 ענקיים עם צמיגים נמוכי חתך, והתוצאה היא נוחות נסיעה בינונית במהירות נמוכה ובעיר.
בקצה השני של ההתמודדות, מערך המתלים במכונית הזו לא הצליח לרסן את המרכב במהירות גבוהה יותר במצבו הרגיל, אבל הקשחת בולמי הזעזועים דרך מצב ההתאמה האישית בבורר המצבים שיפרה משמעותית את המצב, עם השפעה ברורה על הנוחות במהירות נמוכה. בשאר התחומים הדינמיים היכולת טובה בסך הכל, גם אם פחות מרשימה מזו של המתחרים הגרמנים עם מערכות מיתלים מתקדמות יותר.
התנהגות הכביש בכל מקרה הפתיעה לטובה אך שוב, בהיעדר מידע על הרכב שישווק בארץ, קשה עד בלתי אפשרי לנבא כיצד הוא עשוי להרגיש. כושר התמרון בנסיעה עירונית טוב יחסית ובידוד הרעשים בשיוט מהיר מרשים מאוד ומותיר את התא שקט לחלוטין גם במהירות גבוהה, הודות למערכת ייצור הד חוזר מהרמקולים ושמשות כפולות.
- מנוע: 4 צילינדרים, 2.5 ליטר, טורבו-בנזין
- הספק: 304 כ"ס ב-5,800 סל"ד
- מומנט: 43 קג"מ ב-1,650 סל"ד
- תמסורת: 8 הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה
- אורך: 494.5 ס"מ
- רוחב: 197.5 ס"מ
- גובה: 171.5 ס"מ
- בסיס גלגלים: 295.5 ס"מ
- משקל עצמי: 2,180 ק"ג
- נפח תא מטען (שורה 3 מקופלת): 727 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 7.3 שניות, 237 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 8.5 ק"מ לליטר, 202 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 10
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
- מחיר משוער: 550 אלף שקל
