יונדאי טוסון לא היה רכב פנאי ראשון לנחות כאן ואפילו לא רכב פנאי ראשון ליונדאי, אבל הוא בהחלט היה זה ששינה את כללי המשחק כאן והפך לרכב פנאי ראשון פופולרי שייצר אלטרנטיבה אמיתית למשפחתית הקלאסית. ראשית למשפחתית גדולה, בהמשך גם לקומפקטית. קרוב ל-70 אלף ממנו עלו על הכביש המקומי ב-15 השנים שחלפו, סוג של קונצנזוס מוטורי מקומי.
כעת נוחת כאן דור רביעי בשושלת והציפיות ממנו כרגיל רבות, אלא שתנאי המשחק שונו. ראשית, המתחרים השתפרו מאוד ושנית, הוא (עדיין) ללא אופציה למנועים היברידיים או היברידיים-נטענים מבוקשים. עד כמה עשויים התנאים החדשים לפגוע בו?
סיכום: הטוסון החדש הוא לא פחות מקפיצת מדרגה ביחס לדגם המיושן המוחלף. החל במראה, דרך תא הנוסעים, נוחות והתנהגות. אבל במחיר הזה היינו מצפים ליותר השקעה באבזור וכמובן יחידות הנעה מתקדמות, ולא שימוש במנוע הוותיק ובעל האופי המחוספס והביצועים הפושרים.
בהתחשב במאגר הלקוחות העצום של הדגם (ושל יונדאי בכלל), הסיכוי שלו להיכשל נמוך יותר מזניח. ואנחנו מהמרים כי למרות יחידת ההנעה הבינונית, הוא ימצא עצמו בצמרת הקטגוריה ללא ספק. השאלה היחידה שנותרה היא האם הוא ייאלץ להמתין ליחידות הנעה מתקדמות יותר כדי להיות גם הטוב מכולם. נבדוק בקרוב.
איך נראה: הטוסון החדש מרשים למראה, עם חרטום דומיננטי וצללית עמוסת קווים שמייצרים אשליית תנועה. הוא נראה מודרני משמעותית מקודמו המגושם ומצליח להסתיר כך את הגידול בממדים.
סביבת הנהג מרשימה אולי אף יותר, עם חומרים איכותיים ומגוונים מבעבר ולוח מחוונים דיגיטלי ("10.25). למרבה הפלא, מסך המגע שמוצע באירופה ("10.25) לא הגיע אלינו, ורוכשים ייאלצו להסתפק ביחידה צנועה ("8) ובעיקר פחות איכותית. אפרופו איכות, הבחירה בפלסטיק מבריק לקונסולה המרכזית הופכת אותו למלוכלך באופן קבוע. חבל.
כמו בסונטה, גם כאן יש הגה ארבע צלעות מקורי ומתגים לבחירת הילוך נסיעה במקום בורר, המפנים מקום לתאי אחסון. המושבים נוחים אבל התמיכה סבירה בלבד. וכן, סוף-סוף יש אפשרות לכיוון גובה מושב הנוסע, אבל רק בגרסה הבכירה והיקרה משמעותית. שדה הראייה לפנים ולצדדים טוב משמעותית.
גידול בממדים (2 ס"מ לאורך, 1.5 ס"מ לרוחב וסנטימטר לבסיס הגלגלים) ותכנון מוקפד מאפשרים לשפר את מרחב המחיה ליושבים מאחור. לאלה נוספה אפשרות שליטה ביציאות המיזוג הייעודיות וצמד שקעי USB לטעינה. תא המטען גדל רק במעט (515 ליטר).
האבזור בגרסה הבכירה כולל בין היתר ריפודי עור, חימום למושבים הקדמיים וכיוון חשמלי לנהג, חלון שמש וחישוקי "19, אך במפתיע ללא חיישני חניה מלפנים וללא דלת תא מטען חשמלית שיש במתחרים הישירים. אבזור הבטיחות בגרסת הבסיס לא כולל בקרת שיוט אדפטיבית (יש ברכב המבחן, כמו תאורה עוקבת פניה) אך כן בלימה אוטונומית (בגרסאות בכירות גם לתנועה חוצה), שמירה על נתיב, התרעת שטח מת (כולל על פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי) ושכחת ילדים.
איך נוסע: מנועי הבנזין בטוסון נותרו ללא שינוי, ואלה חדשות פחות טובות. ה-2.0 ליטר האטמוספרי (155 כ"ס) בגרסת הבסיס אמור היה כבר לצאת לגמלאות וגם ה-1.6 ליטר המוגדש (180 כ"ס) שמחובר לתיבת שבעה הילוכים כפולת-מצמד ברכב המבחן לא מבריק. הביצועים סבירים בלבד עם זינוק של כמעט 9 שניות ל-100 קמ"ש ובעיקר תאוצות ביניים מהוססות עקב תגובות איטיות של תיבת ההילוכים כאשר היא במצב "רגיל".
הן משתפרות במצב ספורט אך אותה תיבה אחראית גם לתחילת נסיעה קופצנית-עד-אגרסיבית שלא לצורך, המחייבת רגל עדינה (מאוד) על דוושות התאוצה כדי להימנע מכך. מתי יגיעו מנועים היברידיים והיברידיים-נטענים חדשים שעשויים לשפר את המצב? רק בהמשך. ולכן, צריכת הדלק סבירה בלבד עם כ-10.3 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.
נקודת אור ברורה היא נוחות הנסיעה משופרת ועדיפה משמעותית על הדור היוצא, למרות חישוקים גדולים וצמיגים נמוכי חתך ברכב המבחן. כיול מתלים מוצלח מאפשר ספיגת שיבושים מרשימה במהירות נמוכה שלא על חשבון היכולת במהירות גבוהה. במקביל, גם היכולת הדינמית גבוהה מבעבר ואחיזת הכביש מרשימה לרכב מסוגו. הגה מהיר (2.5 סיבובים מקצה לקצה) התגלה כמדויק ועל האווירה החיובית מעיב רק בידוד רעשים פחות מבריק, בין היתר עקב אוושת צמיגים שחודרת לתא.
- מנוע: 4 צילינדרים, טורבו-בנזין, 1.6 ליטר
- הספק: 180 כ"ס ב-5,500 סל"ד
- מומנט: 27 קג"מ ב-1,500 סל"ד
- תמסורת: 7 הילוכים כפולת מצמד, הנעה קדמית
- אורך: 450 ס"מ
- רוחב: 186.5 ס"מ
- גובה: 165 ס"מ
- בסיס גלגלים: 268 ס"מ
- משקל עצמי: 1,429 ק"ג
- נפח תא מטען: 515 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 8.8 שניות, 201 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 13.9 ק"מ לליטר, 164 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 7
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 192 אלף שקל (170 אלף שקל)
