אם לפני שלוש שנים יכולנו לרכוש מכונית קומפקטית יוקרתית בתוספת של כ־30%־20% לעומת משפחתית ממותג עממי כמו סקודה או יונדאי, לאחר נחיתת הדור החדש של הקומפקטיות היוקרתיות, הפער צמח כבר לתוספת של 50%־40%. התמורה השתפרה דווקא אצל המותגים העממיים, שמציעים כיום אבזור וטכנולוגיות שלא תמיד קיימים ברכבי היוקרה המקבילים.
אחרי שב־מ־וו סדרה 1 החדשה ניצחה אצלנו את מרצדס A־קלאס החדשה, הצבנו אותה מול המתחרה הטריה שהגיעה לאחרונה לישראל - אאודי A3, דור רביעי למכונית שייסדה את הקטגוריה ב־1996. שתיהן התייצבו למבחן בגרסאות עם קריצה ספורטיבית: M־Sport אצל ב־מ־וו, S־Line באאודי. לשתיהן תג מחיר זהה שעומד על 214 אלף שקל. האם יש לנו הפעם מנצחת חדשה?
עיצוב וסגנון: כפתורים ברדיו?
סדרה 1 מזוהה מיד עם המותג הבווארי, אך משהו בפרופורציות שלה מעט מגושם, כמעט מיני ואני. גריל הכליות בולט, אולי בולט מדי - וזה עוד כלום לעומת מה שקורה בסדרה 4 - וכונסי האוויר משדרים אווירה ספורטיבית. מחבילת ה־M־Sport ציפינו לתוספות מעניינות יותר, כמו למשל צמד אגזוזים או חישוקים מיוחדים. הצבע הכחול בהחלט מחמיא לה.
A3 היא אבולוציה מוצלחת יותר לדור הקודם. לפנסי החזית יש זוויות מחודדות ונאות, לשבכה הקדמית ולכונסי האוויר (המדומים) יש גימור "חלת דבש", שמופיע גם מאחור, קו המותניים יוצר ניפוח שרירי ובקצה העליון של השמשה האחורית ישנו ספוילר קטן, ש"מאריך" את הגג ותורם למראה דינאמי. חבילת העיצוב הספורטיבית מוסיפה חישוקים גדולים יותר, פגושים שונים וספי דלתות מוארים בגימור אלומיניום. מרשים.
בתאי הנוסעים הפער נשמר. הב־מ־וו מציגה מושבי ספורט נאים עם תפירה כחולה, אך הגוונים הכהים שולטים, מסך המולטימדיה קטן יחסית ופשוט למראה ולוח המחוונים הדיגיטלי פשוט לא נראה כזה. ולמה ב־2020 עדיין יש 8 כפתורים נפרדים לבחירת תחנות הרדיו?
גם לאאודי מושבים ספורטיביים ונאים, אך הצבעים הבהירים משרים אווירה יוקרתית. לוח המחוונים הדיגיטלי כולל תצוגה צבעונית ומסך המולטימדיה גדול יותר ומציג רזולוציה גבוהה ושפע של אפשרויות. כמו בשאר דגמי הדור החדש של קבוצת פולקסווגן, גם כאן יש ידית הילוכים אלקטרונית זעירה, שיוצרת מראה נקי עם שני כפתורים בלבד מצדדיה - לעומת ידית בולטת שיש בב־מ־וו, עם כפתורים רבים סביבה. איכות החומרים מצוינת בשתיהן.
אבזור ותפעול: תוספות יקרות
אם חשבתם שברכב יוקרה תקבלו אביזרים וטכנולוגיות שהשכן עם משפחתית הליסינג עדיין לא פגש, כדאי שתחשבו שוב. יש אבזור אווירה כמו תאורה ולוחות מחוונים דיגיטליים, אך לשתיהן אין כסטנדרט כניסה ללא מפתח, בקרת שיוט אדפטיבית או אפילו מצלמת רוורס. אפשר לקבלם בתוספת תשלום, אך במכוניות עממיות במחצית המחיר תוכלו לקבלם כסטנדרט.
כך או כך, את הסעיף הזה מנצחת האאודי הודות למולטימדיה עדיפה עם מסך גדול יותר (10.1 אינץ' לעומת 8.8 אינץ') וקישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, בקרת שיוט (רגילה) שלא קיימת כלל אצל ב־מ־וו ותפעול נוח יותר לרוב המערכות. בתחום הבטיחות שני הדגמים כוללים בלימת חירום אוטונומית ותיקון סטיה מנתיב, והב־מ־וו מוסיפה גם ניטור שטחים מתים במראות הצד. האאודי שנבחנה צוידה גם בחבילת Sharp, שכוללת בקרת שיוט אדפטיבית, חלון שמש ובקרת אקלים מפוצלת, תמורת 10,000 שקל. חבילת Luxury מוסיפה מפתח חכם, חישוקים מוגדלים, התרעת שטח מת במראות ותאי אחסון נוספים תמורת 11 אלף שקל.
שימושיות ומרווח: צפוף פה
ל־A3 יתרון קל באורך, ברוחב ובגובה, בעוד סדרה 1 נהנית מבסיס גלגלים ארוך יותר - שלא נוצל לטובת שיפור המרווח. המושבים הקדמיים מצוינים בשתיהן, אך מאחור יש יתרון ברור לאאודי, עם כניסה קלה יותר ומרווח עדיף לרגליים ולראש, ובחבילת ה־Sharp גם פתחי מיזוג מאחור. המושב האחורי אצלה נמוך במעט מזה של הב־מ־וו ויהיה פחות נוח לאורך זמן. לסדרה 1 יש תקרה נמוכה, שיחד עם הצבעים הכהים יוצרת תחושה אינטימית וצפופה משהו. המרווח כאן מצומצם יותר. שתיהן לא יהיו ההמלצה הראשונה שלנו למשפחות עם 3 ילדים.
לשתי המכוניות תאי מטען בנפח של 380 ליטרים, אך זה של האאודי נגיש ורחב יותר וגם מציע מדף לחלוקת הגובה, ווי תליה ותאים קטנים בדפנות.
נוחות נסיעה: צפו לשיבושים
חישוקי 17 אינץ' עם צמיגים נמוכי חתך הם לא מתכון לספיגת שיבושים משובחת, וזה המצב בשתי המכוניות. הב־מ־וו מוצקה, מרוסנת ונעימה יותר לנסיעה. בתוך העיר מרגישים את השיבושים הקטנים, אך פחות מאשר באאודי. הנוחות נשמרת גם במהירויות גבוהות יותר, ואז גם מבחינים בבידוד הרעשים המצוין שלה.
מנוע וביצועים: זזות מהר
לשתיהן מנועי טורבו־בנזין בנפח 1,500 סמ"ק, עם 3 צילינדרים בב־מ־וו ו־4 צילינדרים באאודי. ל־A3 יתרון קל בהספק ובמומנט ויש לה גם מערכת מיקרו־היברידית, שאמורה לשפר במעט את צריכת הדלק.
בכל מבחני התאוצה נצמדו השתיים זו לזו ולא אפשרו להכריז על מנצחת ברורה. לשתיהן ביצועים טובים מאוד, עם תאוצה ל־100 קמ"ש בתוך 8.5 שניות לערך, ואם צריך להצביע בכל זאת על הבדלים כלשהם - נציין כי לב־מ־וו יתרון זניח בזינוק ולאאודי בעקיפות.
לשתיהן תיבות כפולות מצמדים עם 7 הילוכים, שלעיתים סובלות מפעולה פחות חלקה במהירות עירונית אך מגיבות מהר ומחליפות הילוכים בזריזות. במפתיע, לסדרה 1 אין מנופי החלפת הילוכים על גלגל ההגה.
המערכת המיקרו־היברידית של האודי מחליפה את המערכת לדימום מנוע בעמידה (שבב־מ־וו מייצרת קופצנות מוגזמת) וגם מנתקת לרגעים קצרים את מנוע הבנזין בשיוט מתון. זה תורם לצריכת הדלק, אבל אל תצפו למספרים של מכוניות היברידיות: בשיוט מתון מדדנו 13.1 ק"מ לליטר באאודי לעומת 12.3 בב־מ־וו, ובסיכום המבחן נרשמה צריכה של 10.8 ק"מ לליטר באאודי לעומת 9.9 קמ"ל בב־מ־וו.
התנהגות כביש: קצת מנותקות
האאודי מהנה מאוד לנהיגה. יש לה אחיזת כביש מצוינת, הגה מהיר וגם כניסה חדה לעיקולים, אך התקשורת עם הנהג לא מיטבית וזו לא מכונית שניתן לנהוג "מהדוושה". גם הב־מ־וו היא לא מכונת נהיגה ממוקדת, בטח לא בהשוואה לדורות הקודמים עם ההנעה האחורית, אך השלדה שלה עדיפה ויש לה בקרת משיכה סופר אינטיליגנטית שמסייעת לחיסול מוקדם של מצבי תת היגוי.
סיכום: ושוב גרמניה מנצחת
מי שמחפש תמורה למחיר, במדדים המקובלים של אבזור, טכנולוגיה, שימושיות או אפילו ביצועים, עלול להתאכזב כאן. גולף ולאון החדשות יאתגרו את ה־A3, מאזדה CX30 מנוע 2,500 סמ"ק זולה משתיהן, מאובזרת, חזקה, איכותית ומהנה מהן. אבל להן אין סמל יוקרתי בחזית, משהו שרבים מוכנים לשלם עליו תוספת נאה.
בשורה התחתונה, הב־מ־וו נוחה, שקטה ומהנה יותר. אבל האאודי נראית מודרנית יותר מבחוץ ומבפנים, עם סביבת נהג מרשימה יותר ומולטימדיה עדיפה, היא מרווחת יותר משמעותית וגם חסכונית יותר בדלק. אם תוותרו על חבילת ה־S־Line תוכלו ליהנות מנוחות נסיעה משופרת וגם תשמרו קצת כסף להשלמות אבזור מתבקשות, וכך תקבלו את החבילה המוצלחת ביותר שניתן להשיג כיום בקטגוריית המשפחתיות פרימיום.
