עיון בנתונים היבשים של פולקסווגן גולף החדשה עשוי להעלות שאלה מתבקשת: מה בעצם הופך אותה לחדשה או מעניינת? אחרי הכל, פלטפורמה, ממדים ואפילו מנועים דומים עד זהים לגולף היוצאת. ובהתחשב בשינויים הדרמטיים שעוברים על תעשיית הרכב בשנה-שנתיים האחרונות, זה נראה מאכזב. גם אם מתחשבים בשמרנות המפורסמת של המותג הגרמני.
אפשר - ואף ראוי - לבקר את אנשי פולקסווגן על שמרנותם הקיצונית ולהצביע על השינויים הדרמטיים במתחרים הגדולים. אך לצד זאת ראוי לזכור כי גולף 8 אמורה להיות מה שגולף תמיד, הנוסחה האהובה עשרות שנים על רוכשי משפחתיות קומפקטיות באירופה שממשיכים לראות בה את השפיץ של הקטגוריה ולרכוש אותה בכמויות. וזה אתגר. כי צריך לחדש, אבל לא יותר מדי. צריך לעדכן, אבל לא לאיים. מעין נקודת שיווי משקל עדינה שהופכת עם השנים לבעייתית יותר ויותר לזיהוי.
ובשוק המקומי האתגר של הדור החדש גדול עוד יותר. כ-18 חודשים חלפו מאז הצגתה הרשמית של הגולף החדשה, ורק כעת היא נוחתת כאן, באמצע הדרך לקראת מתיחת פנים ראשונה, בזמן שחלק ממתחרותיה כבר הוחלפו לדגם עדכני יותר. הסכנה: אובדן רלוונטיות ונתוני מכירות נמוכים למותג שגם כך איבד חלק ניכר מכוחו.
איך בסוף: עזבו את דף הנתונים בצד. השינויים בגולף החדשה ברורים ומתבטאים מיד כשנוהגים בה. עם אותה הקפדה על פרטים כמו בדורות הקודמים, עם איכות גבוהה ויכולת כיסוי מרחקים נדירה בהשוואה למשפחתיות. אז כן, היא בדיוק מה שגולף חדשה צריכה להיות, בעיקר כשאת שרביט הקדמה והמהפכה בקטגוריה, נושאת ID3 החשמלית.
ובכל זאת היא לא מקבלת "מצוין". ראוי היה לשפר את מרחב המחיה ליושבים מאחור, ממשק התפעול מעצבן וטוב תעשה היצרנית אם תשקול פתרון אחר במהרה. והיא יקרה. 158 אלף שקל - כמו במקרה של רכב המבחן - הם המון כסף למשפחתית קומפקטית והפער בינה למתחרותיה הישירות גדל באופן חסר הצדקה. מצד שני, היא הופכת את אודי A3 השייכת לאותו בית, למיותרת שכן לטעמנו לפחות, היא עדיפה גם עליה.
איך נראית: כמו שכל העולם יודע שגולף צריכה להיראות. סולידית, אלגנטית, משדרת איכות ונטולת פוזה. יש שינויים קלים בצללית, וכרגיל החזית היא בעלת ההבדל הדומיננטי עם יחידות תאורה צרות מבעבר. סביבת הנהג נראית מודרנית, עם לוח מחוונים דיגיטלי ("10.25) ומסך מגע ("8.25) השולט על מרבית מערכות הרכב. זה נראה טוב אבל התפעול - באופן היסטורי מנקודות החוזק של היצרנית - מסורבל ומחייב תשומת לב מיותרת.
אותו עיצוב "נקי" הסיט את פתחי המיזוג מטה, נמוך מבעבר, וגם זו לא לטובה. מושב הנהג תומך היטב ונוח גם בנסיעות ארוכות ואילו שטחי החלונות הגדולים מקנים שדה ראייה מצוין - כמו קודמתה.
בסיס הגלגלים נותר זהה (262 ס"מ) והפך כעת לאחד הצנועים בקטגוריה, אפילו בהשוואה לאחות הספרדיה סיאט לאון (עוד 6.5 ס"מ). המשמעות היא שמרחב המחיה ליושבים מאחור דומה לדגם היוצא, סביר ואינו משובח. ליושבים שם יש פתחי מיזוג עם שליטה נפרדת, בזמן שנפח תא המטען נותר זהה (381 ליטר).
רשימת האבזור ברכב המבחן נאה וכוללת בין היתר כיוון חשמלי למושב הנהג, בקרת אקלים מפוצלת לשלושה אזורים, מצלמת נסיעה לאחור, חיישני חניה, מנופי שליטה ידנית בהילוכים מאחורי ההגה, מפתח חכם וחלון שמש. אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת.
איך נוסעת: הגולף משווקת אצלנו עם מנועי הבנזין המוגדשים המוכרים של פולקסווגן – שלושה צילינדרים צנוע בנפח 1.0 ליטר (110 כ"ס) או ארבעה צילינדרים בנפח 1.5 ליטר עם 150 כ"ס כמו ברכב המבחן. שניהם עם מערכת היברידית קלה (48V) ותיבת שבעה הילוכים כפולת-מצמד.
משקל עצמי גבוה בכ-100 ק"ג מהגולף היוצאת פוגע קלות בביצועים (זינוק ל-100 קמ"ש ב-8.5 שניות, 0.2 שניות יותר), אבל על הכביש זה לא ממש מורגש. כוח לא חסר ושילוב המנוע-גיר חלק ונעים מבעבר, ובעיקר רהוט בתחילת נסיעה או בזחילת פקקים. צריכת הדלק הייתה טובה למדי: 14.5 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.
מערך המתלים זוכה לכיול סופר מוקפד, הרבה יותר מאחיותיה לקונצרן ונוחות הנסיעה יוצאת נשכרת על פני כל טווח מהירות. הספיגה ראויה בעיר והריסון נשמר על אספלט גרוע גם בכביש בין עירוני. התנהגות הכביש טובה, בוגרת וצפויה, גם אם לא מבריקה. בידוד הרעשים לעומת זאת טוב מאוד.
- מנוע: 4 צילינדרים, 1.5 ליטר, טורבו-בנזין
- הספק: 150 כ"ס ב-6,000 סל"ד
- מומנט: 25.5 קג"מ ב-1,500 סל"ד
- תמסורת: 7 הילוכים כפולת מצמד, הנעה קדמית
- אורך: 428.4 ס"מ
- רוחב: 178.9 ס"מ
- גובה: 144.1 ס"מ
- בסיס גלגלים: 261.9 ס"מ
- משקל עצמי: 1,440 ק"ג
- נפח תא מטען: 381 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 8.5 שניות, 224 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 17.2 ק"מ לליטר, 132 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 158 אלף שקל (147 אלף שקל)
