נורבגיה רשמה במחצית הראשונה של 2020 שיא של כל הזמנים בנתח שוק למכונית חשמליות: 46%, כמעט אחת מכל שתי מכוניות חדשות. איסלנד הגיעה ל-31%. צרפת ושבדיה כבר ב-7% ופורטוגל ניצבת על 6%. גרמניה, בלגיה ואירלנד רשמו 4%. ישראל, שמאוד רחוקה מהן, רשמה זינוק של 250% בנתח השוק של החשמליות השנה, מ-0.2% ב-2019 ל-0.7% בין ינואר לאוגוסט. במסירות מדובר על 1,117 מכוניות חשמליות חדשות שעלו לכבישי הארץ בשמונת החודשים הראשונים של השנה, לעומת 602 ב-2019, על רקע ירידה של 19% בשוק הרכב כולו.
בסוף החודש שעבר נמסרה ה-MG ZE EV ה-500 מתחילת השנה, והדגם שומר על מקומו כחשמלית הנמכרת בארץ - ג'יפון חשמלי שנהנה ממחיר זול יחסית (140 אלף שקל) וטווח נסיעה שמתחיל להיות סביר (263 ק"מ בתקן WLTP המחמיר), בעיקר לאור היכולת להשתמש בדרך בעמדות טעינה מהירה. ה-GAC GE3, המתחרה שהושק אחרי ה-MG, מסר כבר 95 יחידות, ומדורג שלישי בטבלת המכירות החשמלית.
בענף הרכב מעריכים בזהירות ש-2020 תסתיים עם מסירות של כ-1,500 חשמליות, בין השאר בעקבות השקת שני דגמים חדשים עם פוטנציאל משמעותי, פיג'ו e-2008 והגרסה המעודנת של יונדאי איוניק EV, שנבחנות על ידינו לראשונה במוסף הרכב. האיוניק המוחלפת מסרה אגב מתחילת השנה 22 יחידות.
אודי e-tron במקום השני בטבלה עם 308 מסירות, למרות מחיר גבוה משמעותית (החל מ-427 אלף שקל), רמז לביקושים שכבר קיימים לחשמליות יוקרתיות, ולמה שמחכה לטסלה ברגע שתצליח להתאפס על עצמה ותשיק פעילות מכירות מקומית מלאה. בינתיים העלתה טסלה לישראל 10 מכוניות ראשונות המשמשות את צוות ההקמה. מרצדס EQC העלה לכבישים כבר 9 יחידות, כולן בייבוא אישי, בזמן שיבואנית מרצדס תתחיל בשיווק בשבועות הקרובים.
אל החשמליות הטהורות מצטרפות עוד כ-2,000 מכוניות היברידיות-נטענות, שמציעות טווח חשמלי של 50-40 ק"מ, בראשן מיצובישי אאוטלנדר PHEV עם 438 מסירות, קיה נירו נטענת עם 309 יחידות וולוו XC60 T8 עם 305 יחידות.
מצפון או חסכנות?
לא כל הרוכשים מגיעים לחשמליות משיקולי איכות סביבה. רבים מבקשים ליהנות מעלויות השימוש הנמוכות משמעותית, בין 20 ל-25 אחוז מעלויות השימוש ברכבי בנזין ודיזל. מחירו של קוט"ש בהטענה ביתית עומד היום על 60 אגורות, כך שטעינה של ZS EV עולה כיום 27 שקלים, ומספקת טווח ריאלי שנע בין 220 ל-260 ק"מ, תלוי מאוד באופי ובמסלול הנהיגה. ג'יפון בנזין בגודל דומה יזקק לתדלוק בשווי של 120-100 שקל לנהיגה בטווח דומה. החשמליות נהנות גם מעלויות ביטוח וטיפולים נמוכות יותר במוסך.
היבואנים מספקים ללקוחות עמדת טעינה ביתית, עם או בלי התקנה, שמאפשרת לטעון את החשמלית למלוא הטווח בתוך כ-8-6 שעות. התקנת עמדה בבית משותף עדיין דורשת אישור של ועד הבית, שלעתים מציב קשיים, למרות פסיקות משפטיות שקבעו כי התקנת עמדה טעינה בחנייה שרשומה על שם הדירה היא שימוש סביר ברכוש.
ההתקנה דורשת לעתים חיבור לתשתית החשמלית הציבורית וקביעת סידור לתשלום עבור החשמל שיצרוך הרכב. לרוב מטפלות חברות הטעינה בקבלת האישורים, הבטחות של משרדי הממשלה לשינוי החוק כך שימנע מוועדי הבתים להקשות על התקנת עמדות טעינה ושיסדיר את ההתחשבנות על החשמל עבורן, טרם מומשו.
אך החשש העיקרי של נהגים הוא מהיכולת לטעון את המכוניות מחוץ לבית, בנסיעות ארוכות. "חרדת טווח" קוראים לזה. עמדות טעינה מהירה (DC), המאפשרת ברוב המכוניות לטעון כ-80% מנפח הסוללה בתוך 30 עד 60 דקות, עדיין נמצאות בארץ במספרים קטנים, 24 לפי ספירה של לובינסקי, יבואנית פיז'ו, סיטרואן, אופל, DS ו-MG.
עמדות כאלה פרוסות מקריית שמונה ועד אילת, אבל לא בכל מקום. בחברות הטעינה מדווחות כי עד סוף השנה יחלו לפעול עוד עשרות עמדות חדשות, בדרך להשלמת הקמת 110 עמדות שמסבסדת המדינה באמצעות משרד האנרגיה, שהקמתן התעכבה בשל משבר הקורונה.
"מאז היציאה מהסגר יש התעוררות, גם במספר ההתקנות לרוכשי חשמליות והיברידיות-נטענות, וגם בהתקנות של עמדות DC", אומר רן אלויה, מנכ"ל חברת הטעינה ג'ינרג'י, אחת החברות היחידות שגם מייצרות בארץ עמדות AC, במפעלה באשקלון. "עד סוף השנה נוסיף עוד עשרות עמדות DC, כדי להגיע לפריסה אופטימלית בצירי תנועה מרכזיים.
"נתחיל להתקין עמדות שיכולות לשרת שתי מכוניות בו זמנית. יש לנו מערכת ייחודית לחניונים, במרכזים מסחריים, במקומות עבודה או בבתים פרטיים, שמאפשרת טעינה לפי עדיפות וקדימות, לפי מצב הסוללה בכל רכב ומי אמור לצאת ראשון, כדי לנצל ביעילות את יכולת אספקת החשמל".
את הביקוש הגובר לטעינות אפשר לראות במרכז הקניות M-הדרך במחלף בית ינאי על כביש החוף, שבו מותקנות עמדות מהירות ואיטיות גם של ג'ינרג'י וגם של אפקון, ולא מעט פעמים אפשר לראות מכוניות טוענות בשתי הרשתות, בעיקר בעמדות ה-DC. "אנחנו בוחנים הוספת עמדת DC נוספת ב-M-הדרך, ונוסיף גם בדרך לאילת, לאחר שגם בעמדות הדרומיות הקיימות שלנו כבר רואים דרישה גוברת", מגלה אלויה.
גם אודי אליהו, מנכ"ל אפקון תחבורה חשמלית, אומר ש"הביקושים גדלים כל הזמן בהתאם לעליית חשמליות נוספת על הכבישים. אפילו בעמדת ה-DC שלנו בצוקים שעל כביש הערבה, יש כבר כמה טעינות ביום ואנחנו מתכננים להוסיף עד סוף השנה עמדות DC נוספות ברחבי הארץ. במרכזים המסחריים שבהם יש עמדות AC, מבקשים מאיתנו להוסיף עמדות".
בינתיים מפעילה כל חברת טעינה אפליקציה משלה לשימוש בעמדות, חלקן מאפשרות לעשות זאת גם באמצעות צ'יפ שנרכש מראש. אין עדיין אפליקציה ישראלית שמציגה את העמדות מכל החברות ומאפשרת לתכנן מסלול גמיש יותר, ולשלם דרכה עבור השימוש. אפליקציית PlugShare החינמית היא היחידה שמציגה עמדות מחברות מתחרות, אך ללא היכולת לשלם דרכה, ורמת העדכון שלה משתנה מאזור לאזור.
תופסים עמדות
"המדינה מתחילה לעודד את הטעינות, משרד האנרגיה כבר פרסם בקשה למידע לקראת החלטה כיצד תיראה אפליקציה ממשלתית שתעשה את החיבור הזה. באירופה כבר פועלות כאלה", אומר רונן יבלון, מנכ"ל EV-EDGE, זרוע הטעינה של יוניון, יבואנית טויוטה, שחברת פז רכשה 50% ממנה בתחילת החודש לפי שווי של 48 מיליון שקל. "יש הרבה מכרזים באוויר של רשויות מקומיות, כולם מבינים שצריך להיערך".
EV־EDGE תתקין בקרוב עמדת DC בתחנת מיקה בצומת מגדל, שתהיה הראשונה בכנרת, כחלק מגל התקנות בחודשים הקרובים. "אנחנו רואים את המגמה. אם 2020 תסתיים עם בין 1,500 ל-2,000 חשמליות חדשות שיימכרו בארץ, ב-2021 כבר ייתכן שנראה 10,000 חשמליות חדשות", אומר יבלון. בעקבות העסקה עם פז, צפויה בשנים הבאות להתקין EV-EDGE עמדות טעינה מהירות גם בתחנות הדלק שלה.
גם עמית אקשטיין, מנכ"ל סונול EVI, מעריך שמכירות החשמליות יזנקו. "בשנים הקרובות נראה הכפלה בכל שנה של המכירות. לכן עד סוף השנה יהיו לנו כבר 18 עמדות DC ברחבי הארץ, חלקן כאלה שמסוגלות לשרת שתי מכוניות במקביל, ונגדל בהתאם לביקוש. התקנה של עמדת DC, כולל תשתית החשמל, עולה בין 200 ל-400 אלף שקל. כדי שההשקעה תחזיר את עצמה בקצב סביר, העמדה צריכה לעבוד ולטעון מכוניות לפחות 5-4 שעות ביום. הסבסוד של משרד האנרגיה מאוד מסייע לחברות בענף לממן את פרישת הרשת", הוא אומר.
גם חברת דור אלון מתכוונת להגדיל בשנים הקרובות משמעותית את מספר עמדות הטעינה בתחנות שלה. "נשרת גם את נהגי המכוניות החשמליות, ובזמן שהמכונית שלהם נטענת נוכל להציע להם ליהנות משירותים נוספים במתחמי התחנות", מסביר עמית זאב, מנכ"ל דור אלון. "בשנים הקרובות יעלו עשרות אלפי חשמליות לכבישי ישראל והם יוכלו 'לתדלק' אצלנו, כמו שהתרגלו עם רכבי הבנזין או הדיזל שלהם".
מחיר הטעינה ברשתות משתנה לעתים גם בין עמדות של אותה הרשת, ולחלקן יש הנחות שונות בהתאם להסכמים עם היבואנים. אקשטיין: "בסוף פערי המחיר לא גדולים, מה שיקבע הוא זמינות העמדות, והחנייה הצמודה אליהן, שתהיה פנויה ממכוניות לא חשמליות, ושבעלי חשמליות עצמן לא יתפסו את החנייה אחרי שיסיימו לטעון".
עומר בוביס, מנכ"ל EV meter, שמייצרת ומוכרת עמדות AC לבעלי חשמליות ולחברות טעינה כמו גרינספוט, אומר שיש ביקוש גם לטעינה רגילה לא רק במרכז הארץ. "עמדות שלנו מותקנות בקיבוצים מה שמשפר את פריסת וזמינות עמדות הטעינה ברחבי הארץ. לקוחות שמחזיקים ברכבי פלאג-אין רוכשים מאיתנו כבלים שמאפשרים להם לטעון בעמדות AV ציבוריות, ולהגיע לניצול יעיל יותר של הרכב שלהם".
פורסם לראשונה: 19:08, 17.09.20
