שוק המשפחתיות, שהצטמצם בשנים האחרונות בעקבות המעבר לג'יפונים, נותר רלוונטי בעיקר בזכות שלושה דגמים: טויוטה קורולה ויונדאי איוניק, שנהנות מהנעה היברידית ומהטבת מיסוי אטרקטיבית למקבלי הרכב הצמוד, וסקודה אוקטביה שנהנית באופן מסורתי מיתרון בתחומי המרווח והשימושיות. גם היום השלוש האלו מככבות ברשימת עשרת הדגמים הנמכרים בישראל, כשהקורולה והאיוניק אף מובילות אותה, ומוכרות יותר מכל רכב פנאי.
כעת נוחת אצלנו הדור הרביעי של המשפחתית הצ'כית. לעימות הזה מגיעה האוקטביה בגרסת ציי הרכב, עם מנוע 1.0 ליטר ברמת הגימור "אמבישן" שמחירה 135 אלף שקל, התייקרות של 6,000 שקל לעומת הדור היוצא. את צמד ההיברידיות מייצגת כאן יונדאי איוניק, שכן הקורולה הפופולרית ממנה יצאה כשידה על התחתונה במבחן ההשוואתי הקודם שערכנו. גרסת הבסיס הרלוונטית של האיוניק היא ה"פרימיום", שמחירה 142 אלף שקל.
הצמד הנוסף במבחן אולי לא יתקרב למכירות של האוקטביה והאיוניק, אך מדובר בשני דגמים חדשים ורלוונטיים. פורד פוקוס, מנצחת מבחן המשפחתיות הקודם, מתייצבת בגרסת הסדאן, עם מנוע בנפח ליטר במחיר של 130 אלף שקל. ניסאן סנטרה, שהושקה כאן בדור חדש לאחרונה, היא המכונית הצעירה ביותר כאן; בהתאם לייעוד לשוק האמריקאי היא מצוידת במנוע אטמוספרי בנפח 2,000 סמ"ק, ומחירה עומד על 135 אלף שקל.
עיצוב וסגנון: הפתעה לטובה
לאוקטביה מראה מכובד ואלגנטי, גם אם לא מיוחד בשום צורה. למרות שמדובר בגרסת ציי רכב, ניכרת ההקפדה על הפרטים הקטנים: אנטנת זנב כריש מושחרת, תאורת לד מלפנים ומאחור, פנסי איתות דינאמיים וחלונות כהים. גם מבפנים התחושה איכותית עם חומרים באיכות מצוינת, הגה עבה בעל שני חישורים וידית הילוכים אלקטרונית זעירה שמפנה מקום לתאי אחסון רבים.
לאיוניק מראה מוכר ונעים, כשבמתיחת הפנים האחרונה השתנה עיצוב פנסי תאורת היום ולשבכה הקדמית ישנו גימור "יהלומים". מבפנים השינוי בולט יותר וכולל מסך צף מקורי, פתחי מיזוג מחודדים בצד ופס כרום לרוחב הדשבורד היוצר תחושת מרווח.
הפוקוס אלגנטית מבחוץ, עם חזית א־לה אסטון מרטין וחישוקי גלגלים נאים, אך תא הנוסעים שלה מסגיר את סימני הגיל. אמנם הפוקוס הזו הגיעה לישראל רק לאחרונה, אך בעולם היא כבר משווקת מזה כמה שנים והמראה לא מודרני כמו במתחרות. האיכות נותרה מצוינת, בולטת על רקע העיצוב הפושר.
ניסאן סנטרה, שבדור הקודם הייתה עוד משפחתית ליסינג אפרורית, מבריקה כאן עם עיצוב ספורטיבי מרשים, לא רק בזכות הצבע הדו־גווני השחור־כתום של רכב המבחן (תוספת של 2,500 שקל). החרטום נמוך ומאיים, הגג משתפל לאחור בסגנון דמוי־קופה ומאחור ישנו דיפיוזר להשלמת ההופעה הקרבית. גם מבפנים הסנטרה מרשימה עם פתחי מיזוג עגולים בסגנון מרצדסי, הגה עם תחתית קטומה ואיכות חומרים גבוהה.
10 צפייה בגלריה
בכיוון השעון: יונדאי איוניק, סקודה אוקטביה, ניסאן סנטרה ופורד פוקוס
(צילום: נועם ריין)
אבזור ותפעול: די נדיבות
לכל הדגמים כאן מסכי מולטימדיה בגודל 8 אינץ' (לאוקטביה רבע אינץ' נוסף). לכולם תמיכה בקישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, הנעה בכפתור, מצלמות רוורס, חישוקים קלים ובקרות אקלים מפוצלות.
האוקטביה מצטיינת, גם כאן, בפרטים הקטנים: המולטימדיה שלה דוברת עברית, יש לה 5 שקעי USB (כולל אחד שצמוד למראה המרכזית לטובת חיבור מצלמת דרך), יש לה מראה מתכהה גם בצד הנהג וחיישני חנייה שבולמים את הרכב בנסיעה לאחור. החיסרון העיקרי הוא במערכת המיזוג - הפתחים נמוכים מאוד ומכוונים למותני הנהג, והתפעול מתבצע מתפריטי המסך. לא נוח. בתוספת של 2,500 שקל ניתן לקבל אותה עם לוח מחוונים דיגיטלי מרהיב, ובגרסת הדיינמיק (141 אלף שקל) מקבלים עוד פרטי עיצוב ספורטיביים וכיול שונה למערכת המתלים.
גם לאיוניק מפרט נדיב כבר בגרסת הכניסה, עם מסך ידידותי למשתמש אך עם מיזוג שמופעל בכפתורי מגע נוחים פחות. אין לה קיפול מראות חשמלי וגם לא חיישני חניה. אלו מוצעים ללקוחות הפרטיים בגרסת ה"סופרים", שבתוספת של 1,000 שקל מעניקה גם כיוונון חשמלי למושב נהג ולוח מחוונים דיגיטלי.
הפוקוס היא היחידה פה שמציעה טעינה אלחוטית לנייד, ויש לה גם תאורת לד מלאה ומראה נגד סנוור, אך התחושה פשוטה יותר מבמתחרות בשל המולטימדיה המיושנת ובשל המסך הקטן והעמוס בלוח המחוונים.
רק לסנטרה יש הנעה בשלט רחוק, פיצ'ר מקובל באמריקאיות, אך היא גם היחידה עם בלם חנייה בתפעול רגלי (חשמלי באחרות). המולטימדיה שלה פשוטה למראה והמסך לא קריא תחת אור השמש.
בתחום הבטיחות אין תלונות: לכולן יש בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל וגם בקרת שיוט אדפטיבית. האיוניק, הפוקוס והאוקטביה מציעות גם תיקון אקטיבי לסטייה מנתיב הנסיעה. הסנטרה מסתפקת בהתרעה בלבד - אך מפצה עם מערכות חשובות להתרעה על שכחת ילד במושב האחורי ולניטור שטחים מתים במראות הצד. את האחרונה מציעה גם הגרסה הבכירה של האיוניק.
שימושיות ומרווח: צפוף פה
האוקטביה מקדמת את הנהג עם שפע תאי אחסון, כולל מגירה מתחת למושב הנוסע ותא למטריה בדופן דלת הנהג. המושב האחורי מציע את המרווח הטוב ביותר לשניים, הם נוחים במיוחד ומעניקים תמיכה מצוינת לגוף. דא עקא, התמיכה הזו מקשה על איכלוס נוסע שלישי, שכן המושב בנוי כשני כסאות כמעט מופרדים. גם תעלת ההינע הגבוהה תפריע לנוסע שבמרכז. הנוסעים מאחור ייהנו מצמד שקעי USB לטעינה, פתחי מיזוג, תאורת לד שמופעלת במגע ושפע פתרונות אחסון.
הפוקוס תהיה מרווחת יותר מהאוקטביה לשלושה נוסעים, בזכות המבנה השטוח יחסית של המושב. אך גם כאן יהיה צפוף לשלישיית בוגרים. שניים ייהנו ממרווח נדיב לרגליים ולראש, וגם יפגשו שקע 12 וולט לטעינה, אך לא פתחי מיזוג.
גם האיוניק תהיה צפופה לשלושה, אך היא מציעה מרווח בהחלט סביר לשניים. מבנה המושב נמוך וקצר, ויתאים יותר לעיגון כסאות בטיחות ופחות נוח למבוגרים. יש כאן מיזוג, אך אין שקעים לטעינה.
הסנטרה, עם העיצוב הדרמטי והגג הנמוך, היא הצפופה ביותר פה. המרווח לראש מוגבל, המרווח לברכיים סביר ויש רק שקע USB אחד ואין פתחי מיזוג. התקרה הנמוכה מקשה על חגירת ילדים במושבי בטיחות.
האוקטביה מנצחת בענק בסעיף תא המטען, עם נפח העמסה עצום (533 ליטר) ודלת חמישית גדולה שמקלה מאוד על הגישה לחפצים. שפע של ווי תליה, תאי צד ושקע 12 וולט הופכים את הבגאז' שלה לבלתי מנוצח. גם לאיוניק דלת חמישית שמקלה על הגישה, ויש לה מדף נגלל שמאפשר העמסה לגובה בקלות, אך סף הטעינה שלה גבוה והנפח קטן יותר (443 ליטר). לפוקוס ולסנטרה תצורת סדאן קלאסית עם דלת תא מטען קטנה ופתח צר יחסית. הפוקוס (511 ליטר) מציעה נפח מעט יותר נדיב ותחושת איכות מוצלחת, לעומת ברזלים וחוטי חשמל חשופים שפגשנו בבגאז' של הסנטרה (405 ליטר).
נוחות נסיעה: בין רכות לריסון
האוקטביה החדשה לא מציעה את הכיול המוצק־מרוסן שאנחנו רגילים לפגוש בדגמי קונצרן פולקסווגן. המתלים הרכים יותר מאפשרים ספיגה לא רעה של השיבושים בעיר - אך היעדר הריסון יוצר תחושת נדנוד וטלטלה במעבר על רצף שיבושים או אחרי פסי האטה גדולים. מחוץ לעיר הנוחות טובה כל עוד הכביש איכותי, אך על כבישים גליים התחושה פחות מוצלחת. מצד שני, בידוד הרעשים מצוין בכל תנאי הדרך.
הפוקוס שקטה מאוד, כמו האוקטביה ולפעמים אף יותר. רמת הנוחות שלה היא הטובה ביותר במבחן עם שילוב בין רכות לריסון, עבודת מתלה אלגנטית שמצליחה לטאטא את שברי האספלט מבלי לנדנד את יושבי הרכב.
גם הסנטרה נוחה מאוד. היא רכה ונעימה, סופגת היטב שיבושים מכל סוג ומעניקה תחושה בוגרת ואיכותית. בידוד הרעשים שלה פחות מוצלח: במהירות עירונית נשמעים רעשים מכיוון מערכת המתלים, ובמהירות גבוהה חודרים לא מעט רעשי כביש ומנוע.
האיוניק היא הנוקשה יותר בחבורה. פחות מרככת את השיבושים בנסיעה עירונית, אך גם שומרת על ריסון ולא מרבה להתנדנד. מהלך המתלה הקצר מגביל את יכולת הריסון, ובמהירות גבוהה על כביש גלי נרשמו לא מעט קפצוצים. בידוד הרעשים בה טוב מבניסאן, אך פחות מוצלח בהשוואה לפוקוס ולאוקטביה.
מנוע וביצועים: לא למחפשי ריגושים
לאוקטביה, כמו בדור הקודם, יש מנוע טורבו־בנזין בנפח ליטר בודד עם הספק של 110 כ"ס, שקיבל כעת מערכת מיקרו־היברידית שמעדנת את פעילות המערכת לדימום מנוע בעמידה ומאפשרת ניתוק רגעי של מנוע הבנזין בשיוט. לביצועים הוא לא מסייע, והאוקטביה הייתה מהאיטיות במבחן. תיבת ההילוכים כפולת המצמדים מגיבה היטב, במיוחד במצב ספורט או כשנעזרים במנופי החלפת ההילוכים שמאחורי ההגה, אך בתאוצות ביניים ובזינוק מהמקום היא לא היתה חזקה מספיק, בטח מול האיוניק והסנטרה. למי שלא מחפש ביצועים זה יספיק - האחרים ימתינו לגרסת ה־1,500 סמ"ק עם 150 כ"ס שתגיע בינואר.
גם לפוקוס יש מנוע מוגדש בנפח 1,000 סמ"ק, אך יש לה תיבת 8 הילוכים פלנטרית. יחידת ההנעה הזו מספקת פעולה שקטה וחלקה לרוב, אך באגף הביצועים היא האיטית במבחן. ההילוכים ארוכים וההחלפות מתבצעות באיטיות, וללא פקדים על ההגה ואפילו בלי שליטה מידית ההילוכים - הנהג לא יכול לזרז את הקצב. נראה כי חובבי הביצועים יעדיפו את גרסאות ה־1.5 ליטרים שלה, שזמינות בתצורת האצ'בק או סטיישן.
לעומת האוקטביה, יונדאי איוניק נהנית מהנעה היברידית "אמיתית" עם מנוע חשמלי שמסוגל להניע את הרכב לבדו למרחקים קצרים וגם מסייע בביצועים. ההספק עומד על 141 כ"ס והמומנט הוא 27 קג"מ, נתונים מכובדים שמאפשרים ליונדאי המשפחתית להאיץ בזריזות יחסית. בעיר החשמל מספק נסיעה חלקה וחרישית, ובמהירות גבוהה במצב הספורטיבי מתקבלות החלפות הילוכים מהירות ויעילות.
הסנטרה מציעה מתכון מסורתי יותר, עם מנוע בנזין אטמוספרי בנפח 2,000 סמ"ק שמייצר 149 כ"ס ועם תיבת הילוכים רציפה. השילוב הזה אמנם לא פוליטיקלי קורקט, אך הוא מעניק לה את הביצועים הטובים ביותר במבחן. היא מאיצה בנחישות ועוקפת בקלילות, אך נדרשת לסל"ד גבוה כדי לספק את הסחורה - ושם היא מייצרת רעש רב, שמגיע בעיקר מכיוון התיבה הרציפה.
האיוניק היא המכונית החסכונית ביותר כאן עם צריכה פנומנאלית של 21.9 קמ"ל בשיוט מתון ו־15.1 קמ"ל בסוף היום, לאחר הפרק הדינמי. גם האוקטביה חסכונית למדי, עם 15.7 קמ"ל בשיוט ו־12.9 קמ"ל בסיכום. הפוקוס רשמה 14.1 קמ"ל בשיוט ו־9.9 קמ"ל בסיכום. הניסאן היתה הבזבזנית ביותר עם 13 קמ"ל בשיוט ו־9.7 קמ"ל בסיום.
התנהגות כביש: לא מה שחשבנו
יכולת ספורטיבית מושחזת היא לא דרישת סף ממשפחתית, אך חובבי ההגה ישמחו לסיבוב עם הפוקוס בכבישים מפותלים. יש לה אחיזת כביש מצוינת ושלדה מתגמלת, היא נכנסת בחדות לפניות ורק ההגה המעורפל פוגע בחוויה. והביצועים הפושרים, כמובן.
האוקטביה פחות ספורטיבית אך לא פחות בטוחה. יש לה אחיזת כביש טובה ואופי צפוי ונשלט, למרות רכינה מסוימת שנובעת מרכות המתלים.
האיוניק אוחזת את הכביש בצורה מספקת אך לא מעבירה לנהג את התחושות מהשלדה או מההגה.
הסנטרה היא הפתעת המבחן: יש לה שלדה מוצלחת שיוצרת לא מעט תקשורת עם הנהג, היא נכנסת בחדות ובמהירות לעיקולים ולעיתים גם יוצאת מהם עם החלקת זנב אלגנטית ומשמחת - לפחות עד שהבקרות האלקטרוניות מתערבות. אולי פחות מלוטשת מהפוקוס, אך לא פחות ספורטיבית באופיה.
סיכום: קשה להחליט
סנטרה היא הפתעה לטובה. הצפי למשפחתית אמריקאית זולה מתבדה בזכות העיצוב, הביצועים והיכולת הדינמית. אך היא מסיימת אחרונה בגלל שאינה מספיק מרווחת ושימושית למשפחה, לא נהנית מיתרונות בולטים באבזור ולא מצריכת דלק חסכונית. לקוחות ציי רכב שנהנו פעם מהמאזדה 3, עד שהתייקרה ועברה להתרכז בשוק הפרטי, יכולים למצוא בה תחליף.
הפוקוס נהנית מיתרונות ברורים בנוחות הנסיעה וביכולת הדינמית - אך הביצועים שלה פושרים, תא הנוסעים מיושן, תא המטען פחות שימושי וצריכת הדלק גבוהה. על מרבית החסרונות היא מכפרת בגרסאות האחרות שלה.
האיוניק מצטיינת, ולא רק בצריכת הדלק. גם הביצועים טובים ותא המטען שימושי, ואסור לשכוח את הטבת 500 השקל להיברידיות בשווי השימוש - מה שעשוי לחסוך אלפי שקלים בשנה למי שיקבל אותה ממקום העבודה. עם זאת, היא לא המכונית המרווחת ביותר כאן, לא הכי נוחה ושקטה ובטח שלא מבריקה בתחום הדינמי.
גם לאוקטביה יש לא מעט חסרונות: היא לא מספיק זריזה, כיול המתלים המרוכך שלה פוגע בנוחות ומערכת המיזוג לא מספיק יעילה - לא במיקום הפתחים ולא בתפעול מהמסך. עם זאת, ביתר התחומים מדובר במכונית מוקפדת ומלוטשת, שמצליחה להפתיע בפרטים הקטנים מבלי לוותר על העיקר. היא מרווחת מאוד (לפחות לארבעה), מאובזרת היטב, נהנית מתא מטען ענק, שקטה למדי וחסכונית בדלק, ולכן היא המנצחת הפעם.
