לטויוטה היילקס מעמד מיוחד בקטגוריית הטנדרים הקוסמת בעיקר לאנשי עבודה "אמיתיים", אלה שפחות מתעניינים במראה מושך ומסתמכים בעיקר על תדמית אמינות ויכולת יוצאות דופן. על חוסן מבני, הישרדות בסביבה תובענית ועומסים גבוהים. ולכן הוא הבחירה המועדפת על רבים מהם, למרות שמעולם לא היה המפנק, הנוח או אפילו החזק מכולם. למעשה, הוא הבחירה המועדפת בכל מקום שאינו צפון אמריקה, עם כ-19 מיליון יחידות מסוגו ששווקו בעשרות שנים. רובן המוחלט, כך אפשר להניח, עדיין פעילות.
כעת מגיעה אלינו מתיחת הפנים שעבר הדור השמיני, זה שניצח עד עתה במבחנים השוואתיים כל מתחרה אפשרי - כולל פולקסווגן אמרוק, ניסאן נבארה ומיצובישי טריטון. בעיקר עם מנוע חזק בהרבה אבל גם עם תג-מחיר של 275 אלף שקל.
סיכום: התשובה כואבת, אבל חיובית. כואבת שכן לשלם סכום שמתקרב - עם ביטוח שנתי ותוספות - ל-300 אלף שקלים עבור טנדר, זה המון כסף. לשלם סכום כזה עבור רכב עם תא נוסעים מעודכן אמנם, אבל עדיין רחוק מאוד מהמקובל אפילו במכונית משפחתית שעולה חצי, זה בלתי נתפס. כן, אנחנו יודעים שהמדינה מעיקה עם מיסים גבוהים, ועדיין.
חיובית, שכן ההיילקס שהיה הטוב בקטגוריה לפני העדכון הנוכחי, הפןך לטוב עוד יותר תוך שהוא מטפל בחלק מנקודות החולשה שלו. עם שיפור באיכות הנסיעה, עוד אבזור ומנוע חזק בהרבה שמשפר משמעותית את הביצועים בעיקר כשהוא עמוס. תוספת המחיר כאן (15 אלף שקלים) לטנדר שהיה גם כך ממש לא זול, בהחלט מוצדקת עבור אנשי עבודה. ולפחות עד שאיסוזו דימקס החדש יגיע, אין שום טנדר שאפילו מתקרב להיילקס.
מה חדש: ראשית, המנוע כמובן. הדיזל המוגדש בנפח 2.8 ליטר מייצר כעת 204 כ"ס ו-51 קג"מ, זו תוספת מאוד משמעותית של כ-35% בהספק המרבי (54 כ"ס) וכ-25% במומנט (10.2 קג"מ) בהשוואה למנוע 2.4 ליטר היחיד בהיצע עד עתה. הביצועים כמובן טובים משמעותית. הזינוק מהמקום ל-100 קמ"ש מהיר בכשתי שניות (10.7 שניות) אך אלה בעיקר תאוצות הביניים לצרכי עקיפה ששודרגו באופן ניכר. גם כושר הגרירה משופר כעת, אם כי נראה שנתוני יצרן רשמיים (גרירה של 3.5 טון, 300 ק"ג יותר מבעבר) אופטימיים מדי. צריכת הדלק? סבירה בהתחשב במבחן המאומץ: 8.7 ק"מ לליטר.
טויוטה אומרת כי מערך המיתלים כוייל מחדש וזכה לבולמי זעזועים חדשים, מתלה העלים האחורי תוכנן מחדש ויש תושבות מתלה שונות. זה לא הופך את הנסיעה לנוחה ברמת רכב פרטי אבל ניכר שיפור על הכביש ובשטח, בעיקר בשבילים משובשים.
שיפור נוסף שראוי לציון - עבור מי שיורד גם לשטח - הוא כיול חדש לבקרת היציבות-משיכה שבעבר התערבה באגרסיביות-יתר וחייבה ביטול, אך כעת משתלבת באופן נינוח הרבה יותר. אותם דברים לגבי ה-ABS שכעת פחות מזדעקת למעורבות.
שינוי המראה מסתכמים בחרטום עם סבכה שונה ומראה מעט אגרסיבי ונאה יותר, אם כי באופן אישי היינו שמחים לוותר על צביעה שחורה לחישוקים שנראים כך מצועצעים ומוחצנים מדי. בתא הנוסעים יש כעת מסך מגע עדכני וגדול יותר ("8 לעומת "7), עם מתגים ייעודיים לתפריטים וצימוד מתבקש ל-Apple CarPlay ו-Android Auto. צג הנתונים בלוח המחוונים כולל כעת גם מד מהירות דיגיטלי ומצב זווית ההגה.
מה נשאר: תא הנוסעים עדיין מרווח ומצויד היטב. המושבים נוחים תומכים ושדה הראיה לנהג טוב מאוד אם כי טווח הכיוון של ההגה מוגבל למרחק. אבזור הבטיחות נותר ללא שינוי עם בלימה אוטונומית, התראת סטייה מנתיב כולל תיקון (באמצעות הבלמים), בקרת שיוט אדפטיבית וזיהוי תמרורים ברכב המבחן. חבל שמערכות אלו לא מוצעות גם בגרסאות הבסיס של הדגם אלה רק בגרסה היקרה.
המשך שרשרת ההנעה נותר ללא שינוי, עם תיבת שישה הילוכים אוטומטית ותיבת העברה עם הנעה אחורית לכביש וכפולה לשטח. מילת ביקורת: ציפינו שטויוטה תצייד את ההיילקס המעודכן בתיבת ההעברה המצוינת של הלנד קרוזר עם הנעה כפולה-קבועה, שהייתה מונעת החלקת גלגלים מיותרת תחת עומס ומיישרת קו עם מתחרים כמו מיצובישי טריטון. ראוי לציין כי יכולת העבירות הגבוהה נשמרה. עם הילוך כוח, מהלכי מתלה ארוכים ובקרת משיכה יעילה, ההיילקס הוא אחד מכלי השטח היותר מרשימים שניתן לרכוש. נעילת דיפרנציאל אחורי ממשיכה להיות ציוד תקני, אבל לא הרגשנו צורך להשתמש בה.
- מנוע: טורבו-דיזל, 4 צילינדרים, 2.8 ליטר
- הספק: 204 כ"ס ב-3,400 סל"ד
- מומנט: 51 קג"מ ב-1,600 סל"ד
- תיבת הילוכים: אוטומטית, 6 הילוכים
- הנעה: אחורית, כפולה, הילוך כוח, נעילת דיפ' אחורית
- אורך: 532.5 ס"מ
- רוחב: 185.5 ס"מ
- גובה: 181.5 ס"מ
- בסיס גלגלים: 308.5 ס"מ
- ארגז אורך/רוחב: 154/152.5 ס"מ
- משקל עצמי/מותר: 790/2,120 ק"ג
- מרווח גחון, זוויות גישה/נטישה: 22.8 ס"מ, 27/29 מעלות
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 10.7 שניות, 175 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 9.9 ק"מ לליטר, 248 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 7
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
- מחיר: 275 אלף שקל
תודה לעופר אבניר, יבואנית קאן-אם, על הסיוע במבחן הגרירה