ב-30 במאי 2017 כיוון רס"ר דוד סלם ממשטרת התנועה את "אקדח הלייזר" שלו לעבר מכוניות מתקרבות, כשהוא ממוקם על כביש מספר 2, ליד נתניה. בסביבות השעה 4 לפנות בוקר הבהבו על צג מכשיר האכיפה הוותיק הספרות 242, ומול סלם חלפה וולוו S60 T5 לבנה. לאחר מרדף נעצר הנהג ולמחרת הזדרזה דוברות המשטרה לשגר הודעה לעיתונות: נלכד נהג שנסע במהירות גבוהה פי 2.5 מהמותר. אותה הודעה משטרתית אף הביאה את תגובת הנהג בן ה-25 מעכו: "נסעתי 155 קמ"ש מקסימום". עוד בהודעה: תמונת הרכב שהוחרם והממל"ז עם הספרות המרשיעות.
למעלה משנתיים חלפו ובספטמבר השנה הסתיים התיק לבקשת התובעת המשטרתית בבית המשפט, אשר ביקשה לחזור מכתב האישום ולבטל את המשפט, עוד לפני שהשופט ידון בחלק מהסוגיות שהעלה פרקליטו של הנהג, עו"ד ערן בר אור. המשטרה בחרה אפילו שלא להיאחז בהודאותו המפלילה של הנהג אותה ציטטה בהודעה לעיתונות, ובלבד שיתאפשר לה לסיים את הפרשה מהר ככל הניתן. והייתה לכך סיבה טובה.
"כשקיבלתי את התיק דאגתי להשיג את ספר הרכב", מספר עו"ד בר אור, שהיה גם אחד מחברי צוות ההגנה שהביאו לזיכויים של 20 נהגים במשפט התקדימי שבחן את אמינות מכמונות מצלמות המהירות הנייחות של המשטרה (מערכת א3), ושבסיומו זוכו הנהגים תוך שהשופט יעקב בכר קובע כי לא הוכחה אמינות המצלמות. בר אור היה חבר אז בצוות שהוביל עו"ד תומר גונן, לצד עו"ד יוסי יעקובי ועו"ד כפיר דור.
בר אור: "לפי נתוני היצרן, המהירות המירבית של הוולוו היא 230 קמ"ש, 12 קמ"ש פחות מהמהירות שמדד הממל"ז. יבואן וולוו אף סיפק לנו תצהיר שזו אכן מהירותו המירבית של הרכב, שהינה מוגבלת מחשב ושמעליה חודל מחשב המנוע את אספקת הדלק. הנהג אמנם לא היה בעל הרכב, אך בעליו הצהיר שהרכב סטנדרטי ולא עבר שיפורי ביצועים כלשהם. חשדתי שמדובר בטעות בזיהוי של השוטר שמדד רכב אחר, או שיש בעיה עם הממל"ז".
הממל"ז, ר"ת של מכמונת מהירות לייזר, מעוצב כמו אקדח גדול שאותו מכוון השוטר לעבר הרכב הנמדד. קרן הלייזר פוגעת ברכב והממל"ז קולט את אות ההחזר מה"פגיעה", ומחשב לפי הזמן שעבר את מהירות הרכב בזמן המדידה. דיונים ארוכים בבית המשפט בארץ, במהלכם התברר שממל"ז הצליח למדוד עץ "טס" במהירות של 70 קמ"ש, הגיעו עד לבית המשפט העליון, שפסק כי מדובר במכמונת מהירות אמינה, אך הורה לשוטרים להפחית מכל מדידה 5 קמ"ש ולהתייחס למהירות לאחר החישוב כמהירות הרכב לצורך הדו"ח.
אבל בר אור גילה בספר הרכב של הוולוו רכיב שלא היה מוכר כאשר קיבל העליון את החלטתו ב-2003. ל-S60 יש לייזר משלה. הדור הקודם של מכונית המנהלים השבדית היה אחד הראשונים בעולם שצוידו בליידאר, מכ"ם לייזר המודד את המרחק לכלי הרכב שלפנים כחלק ממערכת בטיחות שנועדה למנוע תאונה. כאשר מזהה הליידאר כי המרחק מתקצר במהירות גבוהה יחסית לערכים נתונים מראש, הוא מזהה סכנה ומדווח לנהג באמצעים קוליים (צפצוף) וחזותיים (היבהוב). אם האוחז בהגה לא מגיב, מופעלים אוטומטית בלמי הרכב.
מערכות בלימה אוטונומיות המותקנות ברוב המכוניות החדשות שנמכרות בארץ מבוססות מכ"ם אלקטרוני או מצלמה, אבל כאשר הושק הדור השני של ה-S60 ב-2011, מדובר היה עדיין במערכת נדירה. במקור אפשרה המערכת בלימה עד למהירות של 30 קמ"ש, ובהמשך שודרגה ל-50 קמ"ש.
המהנדס טוביה סגל, שבחן את שתי המערכות לקראת המשפט, גילה שהפעולה שלהן עשויה לפגוע בדיוק המדידה של המכמונת המשטרתית. "הממל"ז פועל באורך גל סביב 930 ננו. הליידאר של הוולוו פועל באורך גל דומה מאוד, 932. הפרש כזה עלול ליצור מצב שהלייזר המשטרתי יקלוט לא רק החזר מהקרן ששיגר, אלא גם את שידור הלייזר שמשוגר מהמכונית וכך תתקבל מדידה שגויה, בלי שהמכשיר יזהה את הטעות ויתריע אודותיה למפעיל. כאשר הממל"ז נכנס לשימוש הוא היה 'בן יחיד' ולא היו עוד לייזרים אחרים על הכביש. נדרשת בדיקת עומק יסודית לבחון את ההשפעות".
במשפט, יש לציין, עלו ספקות נוספים בתיק. מומחה ההגנה, עמיחי נחמן, לשעבר בוחן תאונות באגף התנועה, קבע כי ספק אם השוטר שמר על קשר העין עם הרכב מרגע שבו "ירה" לכיוונו ועד הרגע שבו עצר אותו. בנוסף, היו פערים בדו"ח. כך למשל ציין כי הרכב נסע עם אורות ערפל דולקים, בזמן שהמכונית שנתפסה לא צוידה בפנסים כאלה.
אולם ברגע שביקש עו"ד בר אור לזמן לעדות את אנשי מעבדת מכשור האכיפה של אגף התנועה, כדי לקבל את התייחסותם לפעילות המכשיר ולהפרעות שעשויה לגרום להן מערכת הלייזר במכוניות, הודיעה התובעת כי המשטרה חוזרת בה מכתב האישום והנהג זוכה.
"בתיק הזה לא הגענו לבירור העניין", מסכם בר אור. "אבל אין לי ספק שהימצאות מכשיר הלייזר במספר גדל והולך של מכוניות בכבישים, תחייב את המשטרה לבחון את הנושא. יכול להיות ששוטרים יצטרכו לוודא שאין רכב עם לייזר בסביבה, לא רק הרכב הנמדד אלא גם אלה שנסעו בקרבתו, לפני שינפיקו לו דו"ח".
בשנים האחרונות תועדו בעולם מקרים בהם מכוניות בעלות מערכות בטיחות אקטיביות שיבשו את הלייזר המשטרתי. אקדח הלייזר שבשימוש משטרת ישראל מיוצר על-ידי LTI האמריקאית. באירלנד הודיע נציג חברת טלה טראפיק, נציגת LTI במדינה, כי יתכנו מצבים שבהם במכוניות המצוידות בבקרת שיוט אקטיבית מבוססת לייזר “עשויות לייצר בעיה”.
גם יצרנית גלאי מכמונות המהירות ולנטיין, שמתוכנתים לגלות אקדחי לייזר, מסבירה בהוראות השימוש למכשירים, כי “במכוניות חדשות כדוגמת לקסוס ואינפיניטי קיים מנגנון מדידת מרחק באמצעות לייזר שעלול לשבש את הפעילות מאחר והגלאי קורא אותות לייזר שהמכוניות משדרות. במקרה כזה מומלץ לנטרל את מצב הלייזר לחלוטין”.
כעת מצטרף הממל"ז למערכת הא3, שחזקת האמינות שלה נפגעה קשות בעקבות פסיקת בית המשפט בעכו. מה שלא מונע מהמשטרה, שלא ערערה על הפסיקה, להמשיך להשתמש בה. לגבי מכ"ם הדבורה המותקן בניידות ולאחרונה גם באופנועים, קבע עוד ב-2018 שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, ערן קטון, כי המשטרה לא הוכיחה את אמינות אופן פעולת המכ"ם שלו. גם במשפט ההוא, שנוהל בידי עו"ד רפי רויטגרונד, התחמקה המשטרה מהתמודדות משפטית עם הפסיקה ולא הגישה ערעור.
בכבישי הארץ נוסעות לא מעט מכוניות שיש בהן מערכות לייזר דומות לאלה שבהן משתמשת וולוו, בין השאר גם ב-V40 הקומפקטית וברכב הפנאי XC60. מערכות לייזר המשמשות את הבלימה האוטונומית שיוצרו בידי החברות ולודיין וקונטיננטל, הותקנו גם בדור הקודם של מאזדה 3, במאזדה CX5 ובמאזדה 6. בנוסף הותקנו מערכות כאלה גם בפורד פוקוס המחודשת ששווקה כאן מתחילת 2016, ובמכוניות המיני של קבוצת פולקסווגן, אפ!, סיאט מי וסקודה סיטיגו. גם בחלק מדגמי הדור השלישי של פיאט פנדה הותקנה מערכת כזאת.
מהמשטרה נמסר: "האכיפה באמצעות הממל"ז ופעולת המדידה אינם מושפעים מהאמצעים המותקנים ברכב. במקרה זה, לאחר בחינת התיק, הוחלט לחזור מכתב האישום עקב חוסר ודאות מוחלט בנוגע לזיהוי הרכב נשוא העבירה ולא בשל אמצעי האכיפה".
