יש שמות שמלווים את עולם הרכב כבר שנים. טויוטה קורולה איתנו מ־1966, פולקסווגן גולף "רק" מ־1974, תמיד כמכוניות משפחתיות. יש גם שמות שעוברים מיצוב מחדש. שברולט טריילבלייזר היה כביש־שטח גדול שיוצר בין 2001 ל־2009, ונמכר גם אצלנו.
לפני שנה מיחזרה ג'נרל מוטורס את השם עבור ג'יפון חדש, כדי להעניק לו שורשים וקשר לבלייזר הגדול יותר. היא גם מנופפת בקשר עיצובי ומיצובי לקמארו, כדי לבדל אותו בשוק רכבי הפנאי המשפחתיים, אבל גם יוצרת ציפיות מוקדמות גבוהות.
הטריילבלייזר 2020 מתחרה בארה"ב בעיקר בקיה סלטוס, וממוקם מתחת ליונדאי טוסון וקיה ספורטאז', וגם לשברולט אקווינוקס. אלינו הוא מגיע רק עם המנוע החזק בהיצע, טורבו־בנזין 1,341 סמ"ק עם 155 כ"ס, וטווח מחירים שמתחיל ב־149 לגרסת ההנעה הקדמית הבסיסית ומגיע עד ל־174 אלף שקל לגרסת ההנעה הכפולה המאובזרת, מה שמרחיק אותו מהסלטוס (142־134 אלף שקל), ומציב אותו מול הקיונדאי, פיג'ו 3008 וסובארו XV. חתיכת תחרות.
הוא נראה קשוח וג'יפוני, גם ללא הצביעה הכפולה האופנתית, המוצעת רק בגרסת ההנעה הכפולה. תא הנוסעים נאה ופשוט לתפעול, אך פחות מתקדם מבג'יפונים האירופים, או בדור החדש של הקיונדאי. מסך המגע לא מיועד להפעלת המזגן, שזה טוב, אבל אין יציאת מזגן למושב האחורי, שזה רע.
עד הגג
התחושה ממושב הנהג היא של נהיגה ברכב גדול, למרות שתנוחת הישיבה לא נורא גבוהה. חבל שהמושב, כמו הספסל האחורי, קצר יחסית. הנוסעים מאחור נהנים ממרווח ברכיים מצוין ומרצפה שטחה (מלבד תעלה נמוכה יחסית בדגם ה־4x4, אך מרווח הראש טוב פחות ורוחב המושב לא מאפשר ישיבה נוחה לשלושה, וצר מג'יפונים אחרים באותו מחיר. לתא המטען 729 ליטר, אך אלו נמדדו לפי התקן האמריקאי, עד הגג. בפועל יש שם כ־450 ליטר, נאים גם כך.
גרסת ה־LS הבסיסית מגיע עם מסך מולטימדיה 7 אינץ', חישוקי 17 אינץ', מצלמת רוורס וחיישני חנייה. ה־LT+ משדרגת תמורת 5,000 שקלים נוספים למסך 8 אינץ', מושב נהג חשמלי, בקרת אקלים, מושבים קדמיים מחוממים, כניסה והנעה ללא מפתח, הנעה בשלט רחוק, ופסי גגון. ויש גם שקע 230 וולט במושב האחורי, וצמד שקעי USB־C. מבחינת תמורה לכסף, זו הבחירה.
ה־LTZ ב־162 אלף שקל מוסיפה חלון שמש פנורמי ודלת תא מטען חשמלית, וגרסת האקטיב (174 אלף שקל) מוסיפה הנעה כפולה, צביעה דו גוונית, וריפוד דמוי עור.
לכל הגרסאות 10 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב בשטח מת ואורות גבוהים אוטומטיים. אין בקרת שיוט אדפטיבית.
היה מנוע?
לטריילבלייזר המקורי היה מנוע V6, לזה יש 3 צלינדרים. 155 כ"ס הם הדגם החזק בהיצע (בארה"ב יש גם יחידת 1,200 סמ"ק, 137 כ"ס), כאשר תיבה אוטומטית רציפה מגיע כסטנדרט, ותיבה אוטומטית קלאסית עם 9 הילוכים משודכת לדגם ההנעה הכפולה. הביצועים טובים, מלווים בצליל שרירי, ומורגש תחת מאמץ. שתי התיבות יעילות וצריכת הדלק, במסלול בינעירוני ברובו, אך עם קטע אינטנסיבי יותר, עמדה על 14 ק"מ לליטר סבירים.
התנהגות הכביש הרשימה פחות: כיול המתלים רך והטריילבלייזר רוכן בעיקולים יותר מהמתחרים. הוא נוח בכבישים סלולים היטב, אך קופצני מדי אחרי פסי האטה ורצף שיבושים. ההגה לא ממש מדויק או מתקשר.
בשורה התחתונה הטריילבלייזר פונה לקהל הקלאסי של חובבי אמריקאיות. ג'יפון עם אופי, קצת מחוספס ועם תג מחיר גבוה מדי.
