קטגוריית מכוניות המיני מגלה לאחרונה סימני דעיכה מדאיגים. מתוך 12 מתמודדות שנמכרו פה לפני עשור, נותרנו עם קיה פיקנטו ויונדאי i10 שנמכרות יפה, אך עברו לתיבות הילוכים רובוטיות שמרתיעות את הישראלים; שברולט ספארק שייצורה יסתיים באוגוסט, ומיצובישי ספייס סטאר שסימני הגיל שלה בהחלט מורגשים.
שיתוף הפעולה בין טויוטה ובין פיג'ו־סיטרואן, שהוליד שני דורות לשלישיה של פיג'ו 107/8, סיטרואן C1 וטויוטה אייגו, התפרק. הצרפתים נטשו את המיני. בטויוטה הציגו דור חדש לאייגו - הפעם כג'יפון עירוני מעוצב, בתוספת האות X כמובן.
ג'יפון? ובכן, עם תוספת של 6.5 ס"מ לגובה ביחס לאייגו המקורית, מתנשאת ה־X לגובה של 152.5 ס"מ - 3 ס"מ פחות מה־C־HR הנמוך לכשעצמו. מרווח הגחון צמח בסנטימטר אחד, ולחיזוק אוריינטציית הפנאי נוספו פגושים מוכספים המתחזים למיגון גחון וקשתות מושחרות לבתי הגלגלים. תנוחת הישיבה - שבאמת קובעת - הוגבהה ב-5.5 ס"מ, ויש שיפור בשדה הראיה.
העיצוב מקורי וחינני: נשמרו כמה קווי דמיון לאייגו ההיא, בעיקר ביחידות התאורה מאחור ובשמשה שיורדת כמעט עד לפגוש. מלפנים המראה חדש ונקי יותר, עם תאורת לד סמי יוקרתית וסבכה שמתחבאת נמוך. שילובי הצבעים מוצאים את מקומם גם בכנפיים האחוריות, וחישוקי ענק בקוטר 17 או 18 אינץ' משלימים את ההופעה הייחודית.
תוכנית חסכון
צבעי המרכב מגיעים גם לתא הנוסעים, שם הם מופיעים בדלתות - מה שאפשר ליצרנית לחסוך בכמות דיפוני הפנים. חסכון נוסף הושג בויתור על פתחי מיזוג במרכז, בהיעדר כוונון עומק להגה ובפתיחת "חרך הירי" של החלונות מאחור.
הפעם הצליחו להימנע בטויוטה מהתחושה הזולה. מסך המולטימדיה הגדול (9 אינץ' ברכבי המבחן, 8 אינץ' בגרסאות שיגיעו לפה) מוקף בטבעת אליפטית היוצרת תחושה של מסך גדול בהרבה, ומול הנהג יש מסך דיגיטלי עשיר במידע.
גרסת הבסיס עבור הישראלים (94 אלף שקל) תוצע במפרט הכולל מערכת מולטימדיה עם קישוריות לאנדרואיד ואפל, מצלמת רוורס וצמד חלונות חשמל. הגרסת הבכירה (99 אלף שקל) מוסיפה חישוקים קלים, פנסי ערפל, צביעה דו־גונית ומנופי שליטה מההגה על תיבת ההילוכים.
בטיחות? 6 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי דו־גלגלי, מערכת לשמירה על מרכז הנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, אורות גבוהים אוטומטיים, התרעת עייפות, זיהוי תמרורים והתרעה על שכחת ילדים מאחור. מרשים.
הרלוונטיות של המערכת האחרונה מוטלת בספק, לאור העובדה שהמושב האחורי לא נראה כאילו באמת תוכנן לשימוש יומיומי. מפתח הדלתות צר ומקשה על הכניסה ועל חגירת פעוטות, ובפנים המרווח מצומצם גם ביחס למכוניות מיני אחרות. מבוגרים בגובה בינוני ומטה יחככו את הברכיים בגב המושבים הקדמיים ויגרדו את הפדחת בתקרה. על חגורה שלישית ויתרו פה. לתא המטען, שגדל מעט, נפח של 231 ליטר, ועדיין קטן מבפיקנטו, ב־i10 ובאיגניס. בעיר האייגו מפגינה יכולות יוצאות מהכלל. עם רדיוס סיבוב של 4.7 מטר היא מצליחה לעשות פניית פרסה כמעט "על המקום". נוחות הנסיעה מצוינת. שימוש בפלטפורמה מקוצרת של היאריס יוצר גם אחיזת כביש טובה מאוד והתנהגות דינמית טובה מהמקובל בקטגוריה.
מחיר הפיצוח
התיבה האוטומטית הרציפה תהיה מהיתרונות העיקריים של האייגו על פני הקוריאניות. הנסיעה חלקה, ללא החלפות הילוכים מטלטלות ועם תגובות נמרצות במיוחד לדוושה. התיבה ממצה היטב את המנוע הקטן - 1,000 סמ"ק, 72 כ"ס - והופכת את היפנית הזעירה למכונית זריזה מאוד בין רמזורים, שמחביאה את נתון התאוצה (14.8 שניות ל־100 קמ"ש) עמוק בדפי הנתונים.
בכביש המהיר תחושת הזריזות מתחלפת לעיתים בתחושה מתאמצת. שיוט ב־120 קמ"ש או טיפוס הררי ילוו בסל"ד גבוה ובצליל נוכח מצידה של התיבה, והרעש מורגש בכל האצה חזקה.
צריכת הדלק בנסיעת המבחן שלא כולה הייתה מתונה עמדה על 18-17 ק"מ לליטר.
טויוטה הגיעה לפיצוח עם האייגו X, אך היא משלמת כמה מחירים בדרך. מכונית מעוצבת, זריזה וחסכונית שמתפשרת בשימושיות ותתקשה לשמש כרכב שני במשפחה. בנוסף המחיר התייקר משמעותית. למרות המחיר ובזכות המבנה הג'יפוני והתחרות הדלילה, בטויוטה מצפים למכור כמות של כ־3,000 יחידות בשנה. אם יצליחו לקבל את הכמות הדרושה, הם לא יתקשו למצוא לקוחות.
הכותב היה אורח טויוטה בספרד
