ה-2 היא מכונית ראשונה בייצור סדרתי לפולסטר. שם שהוצמד לפני כעשור לחטיבת הביצועים של וולוו, ושייך מזה כחמש שנים לחטיבת החשמליות שלה. היא גם מכונית חשמלית אירופאית ראשונה (בתמיכת בעלת הבית הסינית ג'ילי) שמכוונת ישירות לטסלה מולד 3, החשמלית הנמכרת בעולם. ובאירופה לפחות היא מצליחה בכך. אלינו היא מגיעה ממפעל החברה בסין באיחור ניכר. לא פחות משלוש שנים וחצי לאחר השקתה הראשונית, רגע לפני מתיחת פנים שצפויה לה ממש בקרוב.
סיכום: הצליח לשוודים. פולסטר 2 היא משפחתית חשמלית משובחת, ומתאימה היטב למאויימים מהמעבר לרכב חשמלי. זו נקודת חיוב, אבל באותה עת גם ביקורת. שכן מבחינות רבות (מדי) היא מרגישה כמו מכונית רגילה. הן במראה, הן בהיעדר תחכום טכנולוגי בתפעולה.
היא מציעה איכויות נסיעה טובות וברכב המבחן החזק גם ביצועים מרשימים. האם היא מסוגלת לנצח את טסלה מודל 3, אחת החשמלית הפופולאריות ביותר בישראל? הקרב צפוי להיות מעניין אבל הסיפור הגדול הוא דווקא האיום החדש. שכן התחרות בעתיד צפויה להיות קשה הרבה יותר מול ארסנל דגמים מתקדמים יותר כמו יונדאי איוניק 6 שעשויה לנחות כאן ברבעון הראשון של 2023, פולקסווגן ID-אירו ו-BYD סיל.
איך נראה: הדמיון לדגמי וולוו ניכר כמעט בכל אלמנט עיצובי. החל בחזית הכוללת יחידות תאורה בעיצוב "פטישו של תור", ואפילו הסבכה הלא באמת נחוצה. הסיבה לכך היא שבתוכנית המקורית, לרבות הקונספט הראשוני שהוצג ב-2016, היא אמורה הייתה לשמש כמחליפת ה-V40, ולא דגם מהפכני כלשהו. ולכן, בשונה מחשמליות מודרניות, היא מושכת מעט מאוד תשומת לב. אנחנו מעריכים את זה.
גם סביבת הנהג מוכרת מוולוו, עם לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) שאינו מאפשר מגוון תצוגות כמקובל, אבל כולל מערכת ניווט מובנית של גוגל. מסך מגע גדול ("11.2) ניצב במרכז הקונסולה, עם תפעול נוח ואינטואיטיבי הודות לאייקונים גדולים. בורר מצבי הנסיעה (לפנים-אחור-חניה) אלקטרוני, ובעל מנגנון יעיל יותר מדגמי וולוו.
ה-2 עושה שימוש מסיבי בחומרים ממוחזרים וידידותיים לסביבה, ללא חומרים מהחי בריפודים ובדיפונים השונים. אז כן, זו גישה עכשווית בתעשייה ואנחנו מאוד בעד שמירה על הסביבה. אבל הביצוע רחוק מלהרשים. בניגוד למותגים אחרים שאימצו גישה דומה, התחושה כאן היא של חומרים זולים ופשוטים מדי, פחות איכותיים ממה שאפשר (וצריך, לאור תג המחיר) לצפות מהחברה השוודית. ולא, רצועות בטיחות צהובות על רקע קודר לא באמת משפרות את המצב.
מושב הנהג נוח ומציע תמיכה טובה גם לאורך זמן, ואחראי לתנוחת נהיגה מצוינת. הקונסולה המוגבהת בין הנהג לנוסע מייצרת הפרדה פיזית של ממש. עניין של טעם אישי, אנחנו מאוד אהבנו את תחושת הישיבה בתא-נהג-עצמאי אך פחות את היצע תאי האחסון הצנוע מדי. שדה הראיה דרך השמשה האחורית מוגבל ומערכת המצלמות ההיקפיות מעניקה אמנם תצוגת מעוף ציפור, אך היא קטנה מדי ומקשה על אומדן מרחק בתמרוני חניה.
פולסטר 2 אינה מכונית גדולה, והשוואה למודל 3 - הלא גדולה בעצמה - מוכיחה זאת. היא קצרה ב-9 ס"מ (460.5 ס"מ) עם בסיס גלגלים קצר ב-14 ס"מ (273.5 ס"מ) ולכן מרחב המחיה ליושבים מאחור דומה למשפחתית רגילה סטנדרטית, טוב מספיק לרגליים, מוגבל לראשם של המתנשאים מעבר ל-170 ס"מ. נוסע במרכז יסבול מתעלת גל הינע גבוהה, חטוטרת שהותירה פלטפורמה רגילה מוסבת (CMA) ולא ייעודית לחשמל. תא המטען קטן בכ-140 ליטר (405 ליטר) מטסלה, אבל המיפתח גדול משמעותית הודות לתצורת דלת חמישית. תא המטען הקדמי מכיל 35 ליטר, כ-53 ליטר פחות ממודל 3.
רשימת האבזור נאה וכוללת בכל הגרסאות כיוון חשמלי למושבים הקדמיים, חימום למושבים קדמיים ואחוריים, דלת תא מטען חשמלית וחלון שמש קבוע וללא מנגנון אטימה שיוצע רק בעתיד ובתוספת תשלום. מערך הבטיחות הוא המוכר של וולוו עם בלימה אוטונומית (לתנועה חוצה ובנסיעה לאחור), שמירת נתיב (כולל סיוע בהיגוי להתחמקות ממכשול), בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת אקטיבית (מונעת מעבר לנתיב לא פנוי).
איך נוסעת: ה-2 משווקת במספר אפשרויות מערכות הנעה ונפחי מצבר. לגרסת הביצועים הבכירה בה נהגנו יש שני מנועים חשמליים, עם הספק משולב של 476 כ"ס והנעה כפולה. הזינוק מהמקום מהיר מספיק לכל צורך הגיוני ויותר מכך, אבל משום מה היא חסרה את תחושת שיגור F18 מנושאת מטוסים כמו חשמליות ביצועים אחרות. ל-100 קמ"ש היא תגיע ב-4.4 שניות, נתון פנטסטי ומהיר משמעותית מכל וולוו אחרת. וגם 1.1 שניות יותר מהזמן שייקח למודל 3 פרפורמנס לבצע את אותו זינוק.
מערכת בלימה רגנרטיבית כוללת שלושה מצבים קבועים מראש, הראשון נטול כל התנגדות ומדמה גלישה בהילוך סרק, השני מזכיר עזיבת דוושת תאוצה ברכב בנזין והעוצמתי ביותר מאפשר להקטין למינימום את השימוש בבלמים. נשמע טוב, אבל התפעול מתבצע דרך מסך המגע והופך את השימוש בשלוש האפשרויות במהלך נסיעה לתיאורטי בלבד. לא ברור מדוע וולוו בחרה שלא להציע מנופים מאחורי ההגה, כמקובל בחשמליות מודרניות, אשר היו הופכים לחלק בלתי נפרד מהנסיעה.
מצברי 78 קוט"ש מאפשרים טווח רשמי של 462 ק"מ, אבל צריכת החשמל בממוצע המבחן הייתה גבוהה יחסית ועמדה על 20.2 קוט"ש ל-100 ק"מ - טווח אמיתי צנוע משמעותית של כ-380 ק"מ. טעינה מהירה (150DC) אפשרה מילוי מצברים מ-10% ל-80% בתוך 34 דקות, נתון דומה להצהרת היצרנית.
גרסת הביצועים מקבלת מערך מיתלים שונה הכולל בולמי זעזועים של אוהלינס (עם אפשרות כיוון ידנית) המאפשרים גם הנמכת מרכב קלילה (0.5 ס"מ) וצמיגי קונטיננטל ספורט קונטקט 6 דביקים על חישוקי "20 גדולים ("19 בגרסת הבסיס). נוחות הנסיעה אינה מרשימה בנסיעה עירונית, אבל משתפרת במהירות גבוהה יותר. במהירות נמוכה יש רעשי ממערכת ההנעה בעוד שבמהירות שיוט נוכחים רעשי רוח ודרך.
היכולת הדינמית טובה, עם אחיזה גבוהה ותחושה בטוחה וצפויה במגבלות, ומבחינה זו היא לא מרגישה כמו מכונית במשקל 2.2 טון. אהבנו את מצב הנהיגה הדינמי המאפשר לאלחש את האלקטרוניקה בדיוק במידה הנכונה על מנת ליהנות מבלי להסתכן. מצד שני, אין כאן אפשרות להתאים את חלוקת הכוח לפנים-אחור כמו בגרסאות הביצועים של טסלה או ג'נסיס.
הבלמים הקדמיים של ברמבו (דיסקים מחוררים, 375 מ"מ וקאליפר 4 בוכנות) מקנים יכולת האטה טובה עם עמידות בפני דעיכה ותחושה טובה יחסית למערכות משולבות אגירת אנרגיה. להגה משקל טבעי במצב הביניים, אבל הוא נטול משוב מספק.
- מנוע: חשמלי
- קיבולת מצבר: 78 קוט"ש
- הספק / מומנט: 476 כ"ס / 69.3 קג"מ
- הנעה: כפולה
- אורך: 460.6 ס"מ
- רוחב: 180 ס"מ
- גובה: 147.3 ס"מ
- בסיס גלגלים: 273.5 ס"מ
- משקל עצמי: 2,198 ק"ג
- נפח תא מטען: 405 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש: 4.4 שניות
- מהירות מרבית: 220 קמ"ש
- כריות אוויר: 7
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
- מחיר: 335 אלף שקל
