בסוף אוגוסט סיימה אגד שישה חודשים של ניסוי באוטובוסים חשמליים חדשים מתוצרת מרצדס, הייגר, סאנלונג, זונטאג ואנקאי, שהופעלו בקווים באזור חיפה. אגד רכשה כבר 35 אוטובוסים כאלה מתוצרת BYD וגולדן דראגון הסיניות הפועלים בחיפה ובירושלים, ושבעת הדגמים מתמודדים על המכרז הגדול ביותר שיצא עד כה לאוטובוסים חשמליים בארץ: 200 אוטובוסים (150 עם אופציה ל־50 נוספים), לצד מכרז משלים למטענים עבורם, שיוצבו בתחנת חוף הכרמל שממנה הם יופעלו. הזוכה במכרז יוכרז החודש, והאוטובוסים הראשונים צפויים להימסר לאגד ברבעון הראשון של 2022. לפי ההערכות צפויה ההזמנה להתחלק בין שני דגמים, בהתאם למחיר ולביצועים שהפגינו האוטובוסים מבחינת אמינות ושירות.
לאגד יש כיום 3,000 אוטובוסים, מהם 2,000 עירוניים, ובשנים הבאות מספרם של החשמליים צפוי להמשיך ולגדול, ולא רק אצלה. בתקציב המדינה שאישרה הממשלה כלולה השקעה של 7.5 מיליארד שקל בתגבור התחבורה הציבורית בחמש השנים הקרובות, כולל רכש של 3,500 אוטובוסים חדשים, מהם 2,500 חשמליים - כמות משמעותית ביחס ל־10,000 האוטובוסים שנמצאים כיום בשימוש מפעילות התחבורה הציבורית. התוכנית טרם אושרה בכנסת, והמימוש שלה תלוי גם באישור התוכנית לגביית אגרות גודש בכניסות לתל־אביב מנהגי המכוניות ומרוכבי האופנועים, שחלק מהכנסותיה מיועדות לתגבור התחבורה הציבורית.
שקטים וירוקים
"אגד גאה לתרום, גם בניסוי זה, מהידע והנסיון של עובדיה כדי לסייע לקידום התוכנית של משרד התחבורה להרחבת ציי האטובוסים המונעים חשמלית. הפרויקט הזה מהווה שלב חשוב בדרך לעתיד התחבורה הציבורית בישראל ולשיפור איכות הנסיעה, חווית הלקוחות ושמירה על איכות הסביבה", מסביר יו"ר אגד, אבי פרידמן.
איך נערך הענף להשקעה הגדולה של המדינה, ולתוספת האוטובוסים, שתחייב הכשרת אלפי נהגים נוספים, בתקופה שבה כבר שורר מחסור בנהגי תחבורה ציבורית? חברות התחבורה הציבורית מחכות עדיין שמשרד התחבורה יחשוף כיצד יתבצעו התגבורים, שאמורים לכלול הוספת קווים ותדירויות באשכולות הקיימים, ובמכרזי הפעלה חדשים שיוציא המשרד. אופיר קרני, מנכ"ל חברת דן, כבר חשף בראיון ל"ידיעות אחרונות", כי החברה תרכוש מעתה רק אוטובוסים חשמליים, כולל מינבוסים חשמליים, זאת בין השאר בזכות סיוע מהמשרד להגנת הסביבה. האוטובוסים האלה לא רק שקטים יותר, אלא בעיקר לא פולטים זיהום אוויר מהאגזוז ישירות לריאות של הנוסעים שעולים ויורדים מהם, הולכי רגל ונוסעי רכב בסביבתם. אם כי שיעור הפחתת הזיהום המדויק תלוי בהרכב סל הדלקים של חברת החשמל בזמן הטעינה: כמה ממנו מבוסס על פחם מזהם, כמה על גז טבעי המזהם פחות, וכמה על מקורות אנרגיה מתחדשים ונטולי פליטות, כמו שדות סולארים וטורבינות רוח.
זקוקים לעובדים
גם מפעלי האוטובוסים הישראלים נערכים. למפעל מרכבים, הגדול שבהם, יש כעת כבר הזמנות לאספקת 850 אוטובוסים ב־2022, 550 מהם חשמליים. "במבט רחוק יותר, גם שנת 2023 נראית טוב מאוד כבר עכשיו, עוד לפני שיגיעו הזמנות בעקבות הגדלת ההשקעה בתחבורה הציבורית", אומר ניר פוזנר, מנכ"ל המפעל, אך מזהיר: "כמו מפעלים אחרים, מחסור בעובדים יקשה עלינו לספק את כל ההזמנות. בשנה שעברה ניסינו לגייס 100 עובדים נוספים, והצלחנו להביא רק 30, והרבה בקשות לעבוד ב'שחור' שלא יכולנו לקבל. בינתיים, הפסקת החל"תים לא מורגשת בגיוסים, אני מקווה שזה יקרה אחרי החגים".
במרכבים, שפועל באזור התעשייה קיסריה, מציעים לעובדי ייצור כ־10,000 שקל לחודש כולל שעות נוספות, קרן השתלמות, ארוחות צהרים והסעות. "השקענו בשתי מכונות ייצור נוספות שמצמצמות קצת את כוח האדם, אבל הייצור יישאר בעיקר עבודת יד, כמו בעולם. אנחנו בוחנים הקמת מפעלי משנה באזורי תעשייה סמוכים לקו הירוק לייצור רכיבים לאוטובוסים, כי קל לגייס לשם עובדים פלסטינים. אבל הצורך העיקרי הוא בעובדים למפעל הראשי שלנו, שכרגע פועל במשמרת אחת של 12 שעות, ואנחנו נערכים להפעילו בשתי משמרות".
האוטובוסים החשמליים שתרכיב מרכבים ב־2022 יהיו על בסיס שלדות של BYD, גולדן דראגון, הייגר וזונטג הסיניים. מחירי השלדות של היצרנים האירופיים יקרים משמעותית והם מתקשים בינתיים להתחרות בסינים בתחום החשמלי, בניגוד לנעשה באוטובוסי הדיזל, שם רשמו האירופיים קאמבק בשנים האחרונות.
כניסת היצרנים הסיניים לכאן עוררה חשש לגורל מרכבים ומפעל הארגז המתחרה, בגלל מחירם הזול וסירובם בתחילה לאפשר להרכבה מקומית של אוטובוסים על גבי שלדות סיניות. אולם החלטת משרד התחבורה להעניק ניקוד בונוס במכרזי התחבורה הציבורית למפעילים שיתחייבו לרכוש אוטובוסים ישראליים, שהגיעה לאחר הליך משפטי ממושך, סייעה לייצור המקומי.
ההרכבה יותר תחרותית
המעבר לאוטובוסים חשמליים הקטין באופן יחסי את התוספת לעלות ההרכבה המקומית. אוטובוסי דיזל עירוני מייצור מקומי על בסיס שלדה סינית עולה כ־200 אלף יורו לעומת 140 אלף יורו לסיני המיובא בשלמותו. אולם אוטובוס חשמלי מייצור מקומי על בסיס שלדה סינית עולה כ־300 אלף יורו, לעומת אוטובוס חשמלי המגיע מוגמר מסין ונמכר למפעילות בכ־330 אלף יורו. "עם פער כזה המפעילות יכולות לחיות יותר בקלות, ומוכנות לשלם יותר על מרכב איכותי יותר, ועל זמינות טובה יותר של חלפים כשצריך". מרכבים גם מפתחת אב טיפוס ראשון לאוטובוס חשמלי בין עירוני, עם גולדן דראגון, ונערכת גם לייצור של מיניבוס חשמלי על גבי שלדה סינית.
ביולי הכריזו השרה להגנת הסביבה תמר זדנברג, שרת התחבורה מרב מיכאלי, ושרת האנרגיה קארין אלהרר, כי מ־2025 יידרשו מפעילות התחבורה הציבורית לרכוש אוטובוסים עירוניים רק בהנעה חשמלית, הגבלה שלא תחול עדיין על אוטובוסים בין עירוניים, שהקווים שלהם זקוקים ברוב המקרים לטווח שלאוטובוסים החשמליים עדיין אין. אבל אוטובוסים חשמליים, מייצור מקומי או מיובאים, לא יוכלו להיכנס לשירות ללא תשתית טעינה מתאימה.
"התשתית היא כרגע גורם מעכב. למחסור בשטחים לחניוני אוטובוסים מצטרף הצורך להציב בהם תשתית לטעינת אוטובוסים חשמליים, מה שדורש שטחים שאפשר להתחייב שישמשו את התחבורה הציבורית שנים קדימה", אומר דורון ודאי, יו"ר אפקון תחבורה חשמלית. "מפעילות התחבורה הציבורית יצטרכו ודאות לגבי החניונים שהוקצו להן, לפני שיתחילו להשקיע בהם בתשתית טעינה. כבר היום, בגלל מחסור בחניונים, אוטובוסים צריכים לנסוע מרחק תפעולי גדול יותר מחניית הלילה שלהם לאזור הפעילות, נסיעה ריקה ויקרה. בעידן האוטובוסים החשמליים זה מחייב גם הצטיידות באוטובוסים עם סוללות גדולות ויקרות יותר כדי שיהיה להם מספיק טווח להגיע מהחניון לאזור ההפעלה, לעשות את המשמרת שלהם, ואז לחזור בלי להיתקע".
חגי נח, מנהל חטיבת האוטובוסים בשלמה מוטורס, יבואנית BYD, אומר שלמרות הקשיים, "כבר במהלך 2022, אנו מאמינים, מפעילי התחבורה הציבורית ירכשו יותר אוטובוסים עירוניים בהנעה חשמלית מאשר אוטובוסים עירוניים עם מנועי דיזל. שוק האוטובוסים החשמלי העירוני צפוי לצמוח במאות אחוזים עם מעל ל־2,500 אוטובוסים חשמליים חדשים שיעלו פה על הכבישים בשנים הקרובות, לעומת כמה עשרות הפועלים כעת. נתחיל לראות גם אוטובוסים מפרקיים חשמליים".
התחבורה החכמה לא תעצור רק בתחנות אוטובוס
לאחרונה חגג שירות באבל דן ציון דרך: הפעלה בו־זמנית של 110 מיניבוסים בשירות התחבורה הציבורית בהזמנה מאפליקציה, לעומת 100 לפני כן. זאת לאחר שחברת דן החלה בהגדלת הצי ל־120 כלים, בעקבות החלטת משרד התחבורה לשנות את שיטת ההתחשבנות מולה, מתשלום עבור קילומטראז', לתשלום לפי מספר הנוסעים שישתמשו בו.
"בקיץ ראינו גידול של מספר הנוסעים ל־5,800 ביום, בזכות הגדלת זמינות הרכבים והירידה בפקקים", אומר איתי רוגטקה, מנהל השירות, שמפעילה חברת דן על סמך הטכנולוגיה של VIA הישראלית. "בקיץ שעבר הייתה 'התפוצצות' אחרי הסגר הראשון, כולם רצו לטרוף את העולם מחדש, בזמן שעבודות התשתית בגוש דן הואצו, והתוצאה הייתה פקקים גדולים. בקיץ האחרון התנועה הייתה חופשית יותר, ויצאנו במבצע שהסתיים באוגוסט, הנחה של של 75% במחיר הנסיעה לנוסעים נוספים לזה שהזמין את הנסיעה. זה התאים במיוחד לחברים שיצאו יחד לבלות, או משפחות, עבד יפה והגדיל את מספר הנוסעים, וככל שהגדלנו את היצע הרכבים מספר הנוסעים גדל איתו".
חוק ההסדרים שהוגש לכנסת מאפשר לבאבל ולתיק־תק להרחיב את נקודות העלאת והורדת הנוסעים, וביטול החיוב לעצור רק בתחנות אוטובוס. תוכלו לאסוף נוסעים קרוב יותר למקום המצאם ולהורידם קרוב ליעדם.
"יש הרבה אזורים, בעיקר שכונות ותיקות, שחסרים בהם תחנות אוטובוס וזה מאוד יסייע לנו. השאלה היא איפה לעצור בלי להפריע לתנועה. לא נעצור באמצע נתיב תחבורה ציבורית, אבל נוכל לעצור במפרצי תנועה במרכזים מסחריים, למשל".
איך משרד התחבורה יכול לנצל את התקציב הנוסף לטובת הרחבת שירותי התחבורה החכמה?
יש ציפייה לתוספת משאבים גם לתחבורה החכמה. באבל דן הושק בתחילה כשירות שיאפשר לאנשים להשאיר את האוטו בבית ולהגיע עימו לעבודה, אבל גילינו קהל מגוון יותר, כי מדובר בשירות שמשלים את רשת הקווים הקיימת. יותר מ־50% מהנוסעים שלנו היו נזקקים לפחות להחלפת אוטובוס אחת בדרכים אם היו צריכים לעשות את הנסיעה בקווים הקלאסיים. אנחנו מסייעים לנוסעים שרוצים לנוע בין שתי נקודות שאין ביניהן קו ישיר. אני מניח שמשרד התחבורה יידרש לזה בתכניות שלו".
