קטגוריית המשפחתיות, בעבר הגדולה בשוק המקומי, איבדה גובה בשנים האחרונות. הסיבה לכך, כפי שנכתב אינספור פעמים: הישראלים, כמו האירופאים והאמריקאים, מעדיפים כיום רכב פנאי גבוה ודומיננטי. אז כן, המשפחתיות כבר אינן שליטות בלעדיות, אבל הן עדיין מייצרות קטגוריה גדולה וסופר חשובה, בעיקר בשוק המוסדי הרוכש רכב צמוד לעובדיו.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בקטגוריה זו בלטו עד עתה שלוש מתחרות עיקריות. יונדאי איוניק וטויוטה קורולה, שתיים מהנמכרות ביותר בשוק בשנים האחרונות, שתיהן הודות להנעה היברידית חסכונית החביבה בצדק רב על רואי החשבון של החברות. השלישית היא סקודה אוקטביה, מי שנחשבת למוצר מוטורי טוב יותר והיא ממילא הטובה בקטגוריה קרוב לשני עשורים. לא כי היא חסכונית, אלא כי היא מציעה מרחב פנים נדיב במיוחד לצד איכויות נסיעה גבוהות, בזכות פלטפורמה, מנועים ותיבות הילוכים מבית פולקסווגן.
בחזרה ליונדאי, ולחדשות הרעות מבחינת היבואנית. המותג הפופולרי בישראל בעשור האחרון לא יוכל לשווק עוד איוניק משפחתית, שכן ייצורה הופסק. את מקומה במשבצת "משפחתית ליסינג" תתפוס אלנטרה חדשה שתשווק כאן, תראו מה זה, רק עם יחידת הנעה היברידית. סיבה מצוינת להעמיד אותה למבחן מול המתחרות.
- מנוע: בנזין, ארבעה צילינדרים, 1.8 ליטר, וחשמל, 122 כ"ס
- תמסורת: רציפה, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 11 שניות, 180 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 20.4 ק"מ לליטר
- בטיחות: שבע כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 149 אלף שקל (143 אלף שקל)
- מנוע: בנזין, ארבעה צילינדרים, 1.6 ליטר, וחשמל, 139 כ"ס
- תמסורת: שישה הילוכים כפולת מצמד, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 10.8 שניות, 173 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 22.7 ק"מ לליטר
- בטיחות: שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 150 אלף שקל (148 אלף שקל)
- מנוע: טורבו-בנזין, שלושה צילינדרים, 1.0 ליטר, 110 כ"ס
- תמסורת: שבעה הילוכים כפולת מצמד, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 10.5 שניות, 208 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 19.2 ק"מ לליטר
- בטיחות: שבע כריות אוויר, בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית
- מחיר: 139 אלף שקל
המכונית המושקעת ביותר בחבורה מבחינת מראה היא ללא ספק האלנטרה. היא גם זו שמסובבים אחריה ראש, אך לא תמיד בהערכה שכן היא גם המוחצנת על גבול המצועצעת בין השלוש. האוקטביה והקורולה? הראשונה אפרורית, היפנית נטולת כל חן.
היונדאי מושקעת יותר גם בעיצוב הפנים, עם קונסולה מרכזית מופנית לכיוון הנהג ומעין הפרדה מקורית המייצרת סביבה אינטימית. אבל במפתיע, ושלא כמו בדגמים אחרים מודרניים של המותג, איכות החומרים נמוכה ויש שימוש ניכר בפלסטיק קשיח ומחוספס למגע. פה ושם מתגלים גם ניסיונות חיסכון לא צפויים במכונית שמחירה 150 אלף שקלים, למשל פתיחה אוטומטית לחלון הנהג בלבד - לעומת כל הארבעה במתחרות. גם מושב הנוסע מוצב נמוך מידי ללא כיוון גובה מה שיוצר ישיבה לא נוחה.
הקורולה מרגישה איכותית יותר אבל עודף גווני שחור מייצר אווירה קודרת. יש מעט מדי תאי אחסון ומסך המגע הוא הפחות איכותי במבחן ומוצב בזווית כזו שתפעולו אינו נוח בזמן נהיגה. גם בגרסתה הבכירה אין משטח טעינה אלחוטי (יש בגרסאות מקבילות של המתחרות), בעוד שגרסאות בסיס מסתפקות במסך מגע בהתקנה מקומית, ללא צימוד ל-Apple CarPlay ו-Android Auto.
האוקטביה היא המרשימה ביותר מבחינת עיצוב הפנים. מרגישה איכותית יותר, מציעה מנופי שליטה ידנית בתיבת ההילוכים מגלגל ההגה ומסך המגע שלה איכותי וגדול יותר ("10 לעומת "8 באחרות). מאידך, היא מסרבלת את התפעול עקב היעדר מתגים פיזיים ושימוש בתפריטים מגושמים במסך המגע. זה האחרון מוצב נמוך מדי ומחייב הסטת מבט מיותרת בזמן נהיגה.
פתחי המיזוג ממוקמים נמוך מדי ולכן יעילים פחות בקירור התא, אך אהבנו את בורר ההילוכים האלקטרוני שמפנה מקום ליותר תאי אחסון (כולל תא למשקפיים), המושבים בה נוחים יותר והיא היחידה עם כיוון גובה למושב הנוסע. היא מציעה גם יותר שקעי USB (חמישה לעומת שניים באחרות), כולל ליושבים מאחור, ותוספת חכמה - חיבור מקורי למצלמת דרך במראה המרכזית.
מאחור? מרווח הרגליים הנדיב ביותר הוא באלנטרה הודות לבסיס גלגלים גדול מהאחרות (2 ס"מ יותר מהקורולה, 3.5 ס"מ יותר מהאוקטביה), אך מרווח הראש צנוע יותר בגלל גג נמוך (1.5 ס"מ פחות מטויוטה, 5 ס"מ פחות מסקודה). ובכל מקרה, התנאים ליושבים שם טובים פחות עקב היעדר לא נתפס כמעט של פתחי מיזוג. החלונות האחוריים גם קטנים יותר ולכן שדה הראייה מוגבל.
באוקטביה יש מרווח רגליים קטן במעט אך מספיק גם לגבוהים בזכות ספסל נוח יותר משמעותית. הקורולה היא הצפופה והפחות נוחה מאחור.
לסקודה כצפוי תא המטען הגדול ביותר ובפער (553 ליטר), עם מפתח ענק הודות לתצורת דלת חמישית. היא גם היחידה עם גלגל חלופי בגודל מלא לעומת זמני ביונדאי וערכת ניפוח בטויוטה. רוצים גלגל חלופי בקורולה? שלמו עוד 1,500 שקל.
אבזור הבטיחות כולל בכולן בלימה אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית. בסקודה יש תיקון סטייה מנתיב ובשתיים האחרות יש שמירה על מרכז הנתיב. גרסאות בכירות מוסיפות התרעה על שטח מת, ביונדאי אקטיבית כולל פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי. טוב שכך, וחבל שלא גם בגרסאות בסיס, שכן מראות הצד הקטנות מכילות שטח מת ענק.
לצמד האסייתי מנועים היברידיים המשלבים בנזין (1.6 ליטר ביונדאי, 1.8 ליטר בטויוטה) וחשמל. 139 כ"ס ותיבת שישה הילוכים כפולת מצמד באלנטרה, 122 כ"ס ותיבת הילוכים רציפה בקורולה. לאוקטביה המנוע הצנוע ביותר (שלושה צילינדרים, 1.0 ליטר, מוגדש) עם ההספק הנמוך ביותר – 110 כ"ס ומערכת היברידית קלה בלבד.
הצ'כית אמנם מהירה מהשתיים האחרות על הנייר, אך על הכביש התגלתה כאיטית יותר, בעיקר בתאוצות הביניים שסבלו מתגובות איטיות מדי של תיבת ההילוכים. התיבה הזו גם פחות נעימה בנסיעה עירונית.
הקורולה מהירה במעט מהאוקטביה בתאוצות ביניים, הודות לתגובות מהירות של התיבה, אבל אופי הפעולה שלה מייצר סל"ד גבוה ורועש. וגם, אין שליטה ידנית בתיבה לצורך בלימת מנוע. מצב B לתגבור רגנרציה אינו יעיל מספיק.
האלנטרה היא המהירה מכולן ובפער. היא גם החסכונית ביותר בצריכה - 18.6 ק"מ לליטר בממוצע לעומת 17.1 ק"מ לליטר בקורולה. הסקודה אינה היברידית ממש, אבל שמרה על פער קטן מהצפוי עם 16 ק"מ לליטר.
מיתלי האוקטביה רכים יחסית ולצמיגיה חתך גבוה יותר. אלה הופכים אותה לנוחה מכולן במהירות נמוכה. במהירות בינונית וצפונה הריסון אינו מספק והמרכב מתנדנד יותר מהרצוי. גם השימוש במתלה אחורי מיושן (קורות מתח לעומת רב-חיבורי באחרות) לא מסייע. היא כן השקטה מכולן במהלך נסיעה והתנהגות הכביש שלה בטוחה וצפויה. לא מעבר.
לאלנטרה כיול מיתלים מוצק אומנם, אבל יכולת השיכוך היא הטובה ביותר על-פני טווח מהירות נרחב. גם היכולת הדינמית שלה התגלתה כטובה במבחן. עם זאת, היא הרעשנית מהשלוש ובפער גדול, רועשת יותר מכל מכונית מודרנית אחרת שבה נהגנו לאחרונה, ולכן מעייפת לאורך זמן.
לקורולה יכולת שיכוך טובה במהירות נמוכה ובינונית, אבל היכולת הדינמית שלה היא הנמוכה בהשוואה, בגלל אובדן אחיזה מוקדם ובקרת יציבות אגרסיבית מדי, לרבות מערכות הגה ובלמים חסרות תחושה.
טויוטה קורולה, המכונית הנמכרת ביותר בישראל זו השנה שלישית ברציפות, מסיימת כאן אחרונה. היא הוותיקה בהשוואה וזה ניכר בסביבת נהג מיושנת, איכות נסיעה בינונית ומערכת הנעה חזקה פחות וכבר לא הכי חסכונית. וכן, אין ספק שהיא זקוקה לרענון מהיר אם ברצונה להמשיך ולהיות אטרקטיבית.
יונדאי אלנטרה הנוכחית היא מכונית שונה לגמרי מהאלנטרה הקודמת, טובה ממנה בהרבה. היא גם מכונית טובה יותר מהאיוניק בכמה תחומים חשובים. אבל חסר בה אבזור חשוב ומתבקש במכונית משפחתית, היא מרגישה זולה מדי בתא הנוסעים וסביבת הנהג ובעיקר רועשת ולא נעימה מחוץ לעיר.
מה שמותיר (שוב) את האוקטביה כמנצחת. היא ממש לא מושלמת והבחירה בתפעול מערכות רק דרך מסך המגע מקוממת ועם כל הרצון הטוב, מנוע ליטר קצת "קטן עליה". אבל היא כן מסמנת V על כל נקודות הליסינג החשובות. תא נוסעים ענק ושימושי, תא מטען עצום, איכות נסיעה טובה ואפילו צריכת דלק חסכונית כמעט כמו ההיברידיות. בנוסף, היא גם הזולה מכולן, ובפער לא קטן מהיונדאי. לכן היא שוב מנצחת, ושומרת על מעמדה כמשפחתית הטובה ביותר כיום בשוק הרכב המקומי.
תודה לקבוצת הילוך שישי שסיפקו לנו יונדאי אלנטרה למבחן.
