זוכרים שסיאט הציגה את האל-בורן, דגם חשמלי ייעודי ראשון ומבטיח, אי שם בתחילת 2019? זה קרה אגב כחצי שנה לפני הפרמיירה המתוקשרת של פולקסווגן ID3, מי שהייתה חשמלית ייעודית ראשונה של הקונצרן הגרמני. לא פחות משנתיים חלפו, ורק אז הגיע הדגם המובטח של סיאט לייצור סדרתי ולכביש הציבורי, כעת כבר תחת מיתוג מחדש של חטיבת הביצועים הצעירה קופרה.
אצלנו המצב קיצוני יותר. שכן למרות ביקוש ער ויוצא דופן לרכב חשמלי, כזה בו כל יבואן מבטיח לעצמו מכירה מיידית של כל מכונית חשמלית שינחית כאן, הבורן עוד לא התייצב באולם התצוגה של היבואנית הרשמית, צ'מפיון מוטורס. ולא ברור גם מתי - אם בכלל - זה יקרה. למזלו של הצרכן הישראלי, בייבוא המקביל מהססים פחות, כמו במקרה של רכב המבחן בו נהגנו ואשר מגיע מבית בווריאן מוטורס הוותיקה והמוכרת.
בחזרה לבורן. את הפלטפורמה הגרמנית אנחנו מכירים, וכך גם את גישתה לחשמליות באשר הן. ולכן, השאלה המרכזית לגביו היא האם חטיבת הביצועים הספרדית הצליחה להעניק לו טיפול דומה לזה של דגמי הבנזין שלה, ולשדרג את הביצועים והיכולת הדינמית באופן שיבדל אותו מדגמי החשמליות האחרות של קונצרן פולקסווגן, הדומים ממילא יותר מדי האחד לשני.
סיכום: קופרה הצליחה עם הבורן. הוא גם שונה מספיק למראה משאר החשמליות בקונצרן פולקסווגן, גם משלב (קצת) פלפל ספרדי מוכר, מציע ביצועים טובים ויכולות דינמית גבוהה. אבל יש לו בכל זאת בעיה.
תג מחיר של כ-300 אלף שקלים (במקרה של רכב המבחן) מציב אותו מול חשמליות חזקות ממנו משמעותית. אם זו טסלה מודל 3, פולסטר 2 או קיה EV6, כולן לא רק דינמיות במידה דומה, אלא גם מציעות שימושיות עדיפה כרכב משפחתי. וזה כבר מעמיד את הבורן בנישה מצומצמת, של חשמלית ספורטיבית בממדי משפחתית קומפקטית. סוג של גולף GTI נקייה מזיהום. שם הוא מצטיין אמנם, אבל המחיר לשלם על כך גבוה מדי.
איך נראה: הבורן נראה טוב. בקופרה יודעים איך לייצר רגש, וטוב לגלות שבמעבר מבנזין לחשמל לא אבדה הגישה הגורסת שדגמי המותג צריכים לבטא אקשן, גם אם לא מדובר באלופי מסלול מירוצים. על הדרך נשמרו גם מאפייני מותג מוכרים כמו יחידות תאורה צרות מלפנים ואחוריות לרוחב דלת תא המטען. כך גם לגבי צבעי נחושת שמזוהים עם המותג וכונסי ומסיטי אוויר. לטעמנו, אחד הדגמים הנאים של הקונצרן, ללא קשר לסוג האנרגיה.
גם סביבת הנהג מזכירה מהיכן מגיע הבורן, לרבות מושבים נדיבי תמיכה וגימורי נחושת, לצד איכות גבוהה שלא נפגמת משימוש בחומרים ממוחזרים-ידידותיים לסביבה. אהבנו גם את משטחי החלונות הגדולים שמעניקים ראות מצוינת.
אבל לצערנו, בניסיון לחסוך במחיר עושה קופרה שימוש במדף החלקים הפחות מוערכים של פולקסווגן חשמליות. למשל לוח מחוונים דיגיטלי צנוע מאוד ("5.3) שמקשה על קריאת נתונים, או מסך מגע ("12) עם ההפעלה מסורבלת שגוזלת תשומת לב מיותרת בזמן נהיגה. ולצערנו, כפי שקרה לנו לא פעם בחשמליות אחרות של הקונצרן, גם כאן הוא קפא מספר פעמים במהלך הנסיעה וחייב אתחול מחדש.
המסך הגדול מאפשר אמנם לצמצם את מספר המתגים, אבל אלה שנותרו אינם נוחים לתפעול. החל במתגים על ההגה שמופעלים באמצעות מגע, דרך מתגי בקרת האקלים ועוצמת השמע עם תפעול הסטת אצבע שאינו טבעי, ועד מנגנון פתיחה לחלונות אחוריים ממושב הנהג, עם מתג בחירה לפנים-אחור (שלושה מתגים) במקום ארבעה והפעלה מיידית של אחד מהם. כן, בפולקסווגן הודו זה מכבר בבעיות אלה, אבל ניאלץ להמתין עד שאלה יתוקנו.
בהשוואה לסיאט לאון למשל, הבורן קצר ב-4.5 ס"מ (432.5 ס"מ) אבל בסיס הגלגלים שלו ארוך ב-8 ס"מ (276.5 ס"מ), והוא גבוה ב-8.5 ס"מ (154 ס"מ). מרחב המחיה ליושבים מאחור נדיב מהמשפחתית בנזין-קומפקטית אבל במפתיע, בעיקר בהתחשב בתג המחיר, אין פתחי מיזוג עבורם. לתא המטען נפח דומה (385 ליטר), אבל בדומה לשאר החשמליות של הקונצרן אין תא נוסף מלפנים.
רשימת האבזור ברכב המבחן כוללת ריפודי עור, כיוון חשמלי וחימום למושבים הקדמיים, משטח טעינה אלחוטי, דלת תא מטען חשמלית וחלון שמש. אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת כולל על פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי.
איך נוסע: מערכת ההנעה בגרסה הבכירה בה נהגנו כוללת מנוע חשמלי חזק במעט מזה שמשרת בדגמים החשמליים של הקונצרן עם 231 כ"ס (27+) המניע את הגלגלים האחוריים. הזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש מסתיים תוך 6.6 שניות, רחוק (מאוד) מלהרשים בעידן חשמליות ביצועים כפולות הנעה, הגם שהוא ראוי לגמרי מול בעלות מנוע בודד.
כל עוד לא דורשים ממערכת ההנעה יותר מדי, היא מספקת בהחלט כולל בשיוט מהיר, אך מערכת הבלימה הרגנרטיבית מאכזבת. היא כוללת רק מצב B שאינו עוצמתי דיו, ופעולה זו מתבצעת באמצעות חוגת בורר מצבי נסיעה (לפנים-אחור-חניה) מימין להגה, סידור מאוד לא נוח ונחות משמעותית ממנופים מאחורי ההגה. ראוי לציין לחיוב כי במצב D פועלת מערכת הרגנרציה באופן אוטומטי ומתאימה את עוצמת ההאטה לקרבה לרכב שמלפנים באמצעות נתוני רדאר.
מצברי 62 קוט"ש מבטיחים טווח נסיעה של 420 ק"מ בין טעינות, אבל בפועל - עם צריכת חשמל של 15.4 קוט"ש ל-100 ק"מ - הגענו לטווח ריאלי של כמעט 370 ק"מ. טעינה מהירה (125DC) מאפשרת מילוי מ-10% ל-80% בכחצי שעה.
הבורן עושה שימוש בפלטפורמת MEB הייעודית של פולקסווגן, עם שילוב מערכת המצברים בתוך בסיס הגלגלים, מרכז כובד נמוך יחסית וחלוקת משקל כמעט מאוזנת לפנים-אחור. כיול המיתלים נוקשה יותר מדגמים חשמליים אחרים של המותג בהם נהגנו, והתוצאה - יחד עם חישוקי "20 מוגזמים - היא נוחות נסיעה בינונית במהירות נמוכה וטובה יותר במהירות גבוהה. בידוד רעשי הדרך לעומת זאת היה טוב למדי.
לצד המראה הנאה, נקודת החיוב העיקרית של הבורן היא היכולת הדינמית, כפי שהיינו מצפים מקופרה. זוויות הגלגול צנועות ושינויי כיוון מתבצעים בקלות ובדיוק וההגה מדוייק יחסית.
למרות שהבלמים הקדמיים כאן גדולים מה-ID3 (340 מ"מ לעומת 330 מ"מ), מאחור נותרו תופים (כמו בכל דגמי MEB). תחושת הדוושה מעורפלת כמקובל במערכות המשלבות אגירת אנרגיה אך להגה משקל נכון, עם תחושה טבעית למרות שהוא דורש שלושה סיבובים מלאים וארוכים מקצה לקצה. אגב, כושר התמרון מרשים בנסיעה עירונית, עם קוטר סיבוב קטן בכחצי מטר מאיביזה קטנטנה (10.1 מטר).
- מנוע: חשמלי
- קיבולת מצבר: 62 קוט"ש
- הספק / מומנט: 231 כ"ס / 31.6 קג"מ
- הנעה: אחורית
- אורך: 432.2 ס"מ
- רוחב: 180.9 ס"מ
- גובה: 154 ס"מ
- בסיס גלגלים: 276.6 ס"מ
- משקל: 1,824 ק"ג
- נפח תא מטען: 385 ליטר
- 100-0 קמ"ש: 6.6 שניות
- מהירות מרבית: 160 קמ"ש
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
- מחיר: 298 אלף שקל
תודה לחברת בווריאן מוטורס שהעמידה לרשותנו את רכב המבחן
