בשנת 2012 הפתיעה הונדה כשהשיקה את סדרת NC, במיוחד עבור רוכבים שחיפשו אופנוע קל וידידותי ליומיום, עם נוחות שימוש של קטנוע. שלושה דגמים שונים הוצגו במשפחה: ה-S שעוצב בסגנון "נייקד", ה-X שנראה "כאילו אדוונצ'ר" וה-D שמכונה "אינטגרה", והיה מהבולטים בטשטוש הגבולות בין קטנוע לאופנוע.
שלושתם חלקו יחידת הנעה זהה ומעניינת: מנוע טווין מקבילי בנפח 670 סמ"ק (שהוגדל ל-745 סמ"ק ב-2014), עם גל ארכובה בזווית של 270 מעלות שנועד ליצור תחושת פעולה דומה למנוע V. המנוע הוטה לפנים כדי להותיר נפח אחסון לקסדה, במקום שבו נמצא בדרך כלל מיכל הדלק, אשר עבר בתורו אל מתחת למושב. ועוד חידוש מעניין בשלושתם: אפשרות בחירה בין תיבת שישה הילוכים רגילה לשישה הילוכים רובוטית כפולת-מצמד (DCT) שהפכה את אותו לאופנוע (גם) אוטומטי.
המבחן הפעם מתבצע מאוכפו של NC750X מעודכן, אשר דור חדש ועדכני שלו הוצג בשנת 2018 בעיצוב קרבי ו"אדוונצ'רי" יותר. מתיחת הפנים האחרונה שעבר מדגישה את הפן ה"תיורי" שלו, עם תנוחת רכיבה משופרת אך לא רק, שכן נוספו גם בקרות למצבי רכיבה, מספר עדכוני שלדה, ומנוע שהותאם לדרישות תקינה עדכניות והספקו גדל בארבעה כ"ס תמימים. בישראל עולה הונדה NC750X קצת יותר מ-66 אלף שקלים ומתחרה כך בדגמי אדוונצ'ר-כביש, למשל קאוואסאקי ורסיס 650, ימאהה טרייסר 7, סוזוקי וי-סטרום 650 ודומיהם.
שורה תחתונה: הונדה NC750X הוא אופנוע כלבויניק פשוט לתפעול, קל לרכיבה גם למתחילים וחסכוני מאוד. אז כן, עבור רוכבים שמחפשים אקשן הוא יתגלה ככלי משעמם, מוגבל לשימוש נינוח בלבד ועם מראה שרחוק מלרגש. אבל הוא לא מיועד עבורם.
הוא כן מיוצר עבור רוכבים רגועים, מתחילים, או כאלה שחזרו לרכוב אחרי הפסקה ארוכה, ומבקשים לעצמם בעיקר "חולץ פקקים" שאינו קטנוע על מגבלותיו, אלא אופנוע על יתרונותיו. עבורם ה-X הוא כלי שמשלב יכולת עירונית ובינעירונית ראויה, שותף נוח, שימושי, יעיל שיספק להם ביטחון. שם הוא אכן מבריק.
מנוע וביצועים: מנוע ה-NC750X מספק 58 כ"ס ב-6,000 סל"ד ומומנט של 7.0 קג"מ ב-4,750 סל"ד. לא רע, לא מדהים. אבל במפתיע הוא חלק, נעים וחזק דיו כדי למקם את הרוכב על מהירויות גבוהות יחסית ללא מאמץ. כאשר הוא מתבקש להאיץ במהירות לצורך עקיפה זריזה למשל, העסק פחות משכנע והוא משדר חולשה, בוודאי ביחס לנפח. לזכותו פעולה שקטה מאד, עד כדי כך שבמשיכת הילוכים הוא מנגן צליל שמזכיר רכב עבודה יותר מאשר אופנוע. וכמקובל בהונדה, תצרוכת הדלק טובה ביחס לנפח ולמשקל: רכיבה מאוד רגועה תניב כ-28 ק"מ לליטר, רכיבה נמרצת תרד ל-23 ק"מנ לליטר. בשני המקרים מספרים מרשימים.
התנהגות: בין העדכונים לשנת 2021 הונמך מושב הרוכב בשלושה ס"מ (80 ס"מ כעת) ופחות חשוב, הגחון צנח בשני ס"מ (14.5 ס"מ). המשמעות: בעיקר נוחות משופרת עבור נמוכי קומה אבל לא רק. שכן מיקום מיכל הדלק מתחת למושב, יחד עם תנוחת אדוונצ'ר זקופה ומרכז כובד נמוך יחסית, מקנים תחושה יציבה ובטוחה בכל מצב, לרבות פניות חדות. אפרופו, ראויה לתזכורת היא מגבלת מרווח הטיה בולטת, שמקשה על רכיבה ספורטיבית.
אבל התנהגות הכביש מוגבלת לא רק בגלל מדרסי רגליים מייצרי ניצוצות אלא גם בולמי שסובלים משילוב בעייתי של מהלך קצר ורכות. התוצאה היא סגירת מהלך לעיתים קרובות מהרצוי. ברכיבה פחות תובענית ובשימוש רגיל ונינוח, רכות המתלים מתגלה כנעימה ונוחה. עוצמת הבלימה המסתמכת בעיקר על דיסק קדמי בודד בקוטר 320 מ"מ, לא מרגשת ותואמת את כוח המנוע המתון. שטח? אל תתנו לעיצוב האדוונצ'רי להטעות אתכם. אין להונדה הזה יכולת רכיבת שטח מינימלית אפילו, ולכן גם אם הוא נראה כך, "אדוונצ'ר" הוא לא, בשום מצב.
נוחות ושימושיות: הונדה NC750X הוא חלק ממשפחת כלים שנועדו לשמש ככלי תחבורה נוח ושימושי יותר, פחות כלים מרגשים ומעוררי ריגושים מוטוריים. אז הוא נמוך, וכל רוכב או רוכבת יכולים להציב שתי רגליים על הקרקע. הוא גם אופנוע קל מאוד לרכיבה, משדר יציבות ושליטה, לעולם לא יאיים. מצבי ניהול המנוע נשלטים באמצעות מסך LCD מעט מיושן, אבל ברור ובעל רזולוציה טובה.
בכל כיבוי והדלקה האופנוע חוזר למצב "סטנדרט" שממנו אפשר להעביר ל"ספורט" או "גשם", ובהתאם האלקטרוניקה תשפיע על תגובת מצערת, בלימה מנוע ונקודת התערבות של בקרת האחיזה. יש גם "משתמש" (user) שמאפשר לבטל לגמרי את בקרת האחיזה.
המושב נוח אם כי היינו מברכים על תוספת של כמה ס"מ לרוחב ומעט יותר ריפוד - אם כי אלה עלולים להפוך אותו לפחות נגיש עבור נמוכים. אזור החמוקיים של האופנוע אותו הרוכב נדרש לחבוק עם הרגליים, מעט צר מהמקובל אך מיגון הרוח מעולה. מה חבל שבשונה מהצהרת היצרנית - אי אפשר להטמין בתא האחסון מתחת למיכל קסדה מלאה, גם לא אחת במידה Small.
- השתתף בביצוע המבחן: כפיר אלדד
