קטגוריית רכבי הפנאי הקטנים הפכה בשנים האחרונות מנישה זניחה לליבה של שוק הרכב, מקור הכנסה בעל חשיבות עצומה עבור היצרניות. אלו זיהו את פוטנציאל החלוקה לתתי קטגוריות - ובעיקר "זולים" (סיאט ארונה, קיה סטוניק ויונדאי ווניו), "גדולים" (סקודה קאמיק, פיז'ו 2008 ורנו קפצ'ור) וגם: "קטנים ומעוצבים-אופנתיים" (ניסאן ג'וק, פורד פומה ופולקסווגן T-קרוס).
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
אופל מוקה היה ממייסדי הקטגוריה הזו כבר בתחילת העשור הקודם. באירופה הוא זכה להצלחה שיווקית אבל סבל - כמו שאר דגמי המותג באותן שנים - מפלטפורמה וטכנולוגיה מיושנות של בעלת הבית דאז, ג'נרל מוטורס. כיום שייכת אופל לקונצרן סטלנטיס (פיז'ו, סיטרואן, פיאט, קרייזלר ועוד) ועל משבצת "פנאי קטן וזול" יושב הקרוסלנד. המוקה? חודש לחלוטין ושודרג גבוה יותר. גם פנאי, גם קטן, אבל עם מראה מושך ותג מחיר גבוה יותר.
הצבנו אותו למבחן השוואתי ראשון מול פולקסווגן T-קרוס שניצח במבחן הקודם לקטגוריה, ומול טויוטה יאריס קרוס שנחת כאן לאחרונה, היחיד עם מנוע היברידי.
- מנוע: טורבו-בנזין, שלושה צילינדרים, 1.2 ליטר, 130 כ"ס
- תמסורת: שבעה הילוכים כפולת-מצמד, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 9.2 שניות, 200 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 16.6 ק"מ לליטר
- בטיחות: שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 137 אלף שקל (133 אלף שקל)
- מנוע: בנזין, שלושה צילינדרים, 1.5 ליטר וחשמל, 116 כ"ס
- תמסורת: רציפה, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 11.2 שניות, 170 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 22.7 ק"מ לליטר
- בטיחות: שמונה כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 137 אלף שקל (135 אלף שקל)
- מנוע: טורבו-בנזין, שלושה צילינדרים, 1.0 ליטר, 115 כ"ס
- תמסורת: שבעה הילוכים כפולת-מצמד, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 10.2 שניות, 189 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 15.8 ק"מ לליטר
- בטיחות: שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 135 אלף שקל (125 אלף שקל)
עיצוב המוקה מרשים ומיוחד מאוד, עם חזית עדכנית מבית אופל ומראה כללי דמוי-קופה. שני הצבעים של רכב המבחן הפכו אותו לטעמנו לנאה עוד יותר. בין השלושה המתמודדים כאן הוא ללא ספק הנאה והמושך ביותר ובפער גדול.
ל-T-קרוס מראה זוויתי-תכליתי אך הוא עושה שימוש בשטיקים וטריקים המקובלים - מגני פלסטיק שחור מסיביים סביב למרכב וצמד פסי גגון שמסייעים לו להיראות קרבי. יאריס קרוס? לא שעתה היפה של טויוטה בנוגע לעיצוב והוא ללא ספק המשעמם והמגושם מהשלושה.
גם סביבת הנהג של אופל מרשימה ומודרנית הודות ללוח מחוונים ("12) ומסך מגע ("10) גדולים יותר, מתג בחירת הילוך נסיעה לעומת בורר מכאני באחרים וההפתעה הגדולה ביותר - איכות חומרים גבוהה. בנוסף, גם המושבים שלו הם הטובים ביותר כאן, נוחים ותומכים היטב לאורך זמן. חבל רק ששדה הראייה מוגבל בגלל שטחי חלונות קטנים וקורה A עבה. אבל, הוא הצפוף ביותר מאחור בגלל ספסל המוצב נמוך מדי עם סף עליון נמוך לדלתות האחוריות, שמקשה על השתחלות פנימה.
יאריס קרוס מרגיש ונראה הפשוט מבין השלושה, בין היתר בגלל לוח מחוונים צנוע ("7) ומסך מגע ("8) ברזולוציה נמוכה יחסית לאחרים. במפתיע, טויוטה הקפדנים בדרך כלל, בחרו להציב אותו בזווית ישרה ולא מפנים אותו לכיוון הנהג ובכך מסרבלים את הפעלתו. ורשימת הטעויות ממשיכה. תאי האחסון קטנים יותר (בעיקר מתחת למשענת היד), הוא היחיד ללא תאורה במראות סוכך השמש, אין לו משטח טעינה אלחוטי בניגוד לאחרים, הותקן בו שקע USB בודד לטעינה (שלושה באופל, ארבעה בפולקסווגן) וגם מושביו פחות נוחים ותומכים. נקודת אור כמעט יחידה - ידיות אחיזה לנוסעים בתקרה שאין באחרים.
רגע, הביקורת כלפי היאריס לא הסתיימה. (שוב) בניגוד למקובל ביצרנית, איכות ההרכבה ברכב המבחן הייתה נמוכה במיוחד, עם פלסטיק רופף בתא הנוסעים (על ההגה, מסגרת מסך המגע) ובמגני הפלסטיק המחוברים למרכב. באלה הבחנו עוד בנהיגת הבכורה שערכנו לו בבלגיה. אנשי היצרנית הבטיחו כי הבעיה תטופל ברכב הסדרתי, אך שני כלי רכב שונים שמשווקים כאן, הפגינו את אותן בעיות. אגב טויוטה, ברגים חשופים באזור המנעול של דלת תא המטען מומלץ לצבוע בצבע המרכב, ולא להותיר מנצנצים באלומיניום.
ל-T-קרוס סביבת נהג פולקסווגנית קלאסית, הכוללת לוח מחוונים ומסך מגע איכותיים ("10.25 ו-"8 בהתאמה) - הנוחים ביותר לתפעול. הוא גם מציע תאי אחסון גדולים ושימושיים (כולל בחלק העליון של הקונסולה) ובקרת האקלים בו מפוצלת לעומת חד-אזורית באחרים. שדה הראייה בו הוא הטוב ביותר, בין היתר הודות לתנוחת נהיגה גבוהה ושלטת. המושבים שלו הם הנוחים ביותר לגבוהים, פחות לנמוכים עקב מושב ארוך יחסית. הוא גם המרווח ביותר - ובפער ניכר - ליושבים מאחור, הודות לכיוון מרחק לספסל (14 ס"מ לפנים-אחור) והיחיד עם תאורת פנים אחורית.
ל-T-קרוס גם תא המטען הגדול מכולם (בין 380 ל-455 ליטר בהתאם לספסל האחורי) לעומת 397 ליטר ליאריס קרוס ו-350 ליטר למוקה. והוא היחיד עם גלגל חלופי מלא בניגוד לזמני באופל וערכת ניפוח בטויוטה.
אבזור הבטיחות של שלושתם כולל בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב ובקרת שיוט אדפטיבית. בשני הגרמנים יש התרעת שטחים מתים (ב-T קרוס רק בגרסה הבכירה) בעוד שליפני יש כרית אוויר בין הנוסע לנהג ומערכת התרעה על שכחת ילדים חשובה במושב האחורי.
לשלושתם מנועי בנזין עם שלושה צילינדרים, נעזרי מגדש במקרה של הגרמנים או מנוע חשמלי במקרה של היפני. המוקה הוא החזק בחבורה (130 כ"ס) עם תיבת הילוכים משובחת (שמונה הילוכים אוטומטית), ולכן היה המהיר ביותר בכל מבחני התאוצה. ל-T-קרוס וליאריס הספק דומה (115 ו-116 כ"ס) והם קרובים מבחינת ביצועים. הפולקסווגן מהיר יותר בזינוק מהמקום, אבל תיבת ההילוכים שלו (שבעה יחסים כפולת-מצמד) איטית יחסית, בעיקר בהורדת הילוכים אך גם בנסיעה עירונית ובזחילת פקקים.
לתיבה הרציפה של טויוטה תגובות מהירות יותר ולכן הוא מהיר מהפולקסווגן בתאוצות ביניים המדמות עקיפה, אבל היא מעלה את המנוע לסל"ד גבוה שמייצר רעש צורמני. במפתיע התיבה נעדרת אפשרות לתפעול ידני לצורך בלימת מנוע, בניגוד למנופי שליטה נוחים מאחורי ההגה בגרמנים. מצב B שאחראי על הגברת הרגנרציה אינו מספק.
שלא במפתיע, היאריס קרוס היה החסכוני ביותר בממוצע המבחן ובפער ענק - 19 ק"מ לליטר לעומת 13.5 ק"מ לליטר ל-T-קרוס ו-12.9 ק"מ לליטר לאופל.
למוקה כיול מיתלים נוקשה יחסית והוא מרגיש פחות בנוח עם שיבושי סלילה, בין היתר עקב צמיגים נמוכי חתך ברכב המבחן. ככל שהמהירות עולה, נוחות הנסיעה משתפרת. יכולת ריסון המרכב שלו גבוהה והוא מבודד טוב רעשי דרך ורוח. והדובדבן - היכולת הדינמית שלו הייתה הטובה במבחן.
ל-T-קרוס כיול רך יותר, והוא הנוח מהשלושה, אבל במהירות גבוהה נשמעים היטב רעשי הרוח. התנהגות הכביש שלו בטוחה וצפויה, אבל לא מעבר לכך.
גם בסעיף זה מסיים היאריס קרוס אחרון. הוא נוקשה במהירות נמוכה, חסר ריסון מספק במהירות גבוהה ותא הנוסעים שלו הוא הרועש מהשלושה בשיוט. התנהגות הכביש סבירה אבל הוא מאבד אחיזה מוקדם מדי, ואז מתערבת בקרת יציבות אגרסיבית מדי. מערכות ההגה ובעיקר הבלמים חסרות תחושה.
במקום האחרון במבחן הזה מסיים טויוטה יאריס קרוס. יתרונו היחיד הוא מערכת הנעה היברידית חסכונית במיוחד, אבל מכל בחינה אחרת הוא פשוט נחות משני הגרמנים. חובה בהקשר זה לציין שוב את סביבת הנהג הפשוטה והמיושנת ובעיקר את ההרכבה שאינה איכותית במפתיע.
הבחירה בין השניים האחרים קשה יותר אך פולקסווגן T-קרוס מסיים שני. הוא אומנם המרווח ביותר ולכן השימושי והנוח מהשלושה למשפחה, אבל הקטגוריה הזו נועדה לדגמים עם אקסטרה. מראה, אופי, הנאה.
ושם מככב אופל מוקה. הוא פחות שימושי כמשפחתי שכן הוא צפוף מכולם מאחור, אבל זו גם הביקורת הכמעט יחידה. הוא ללא ספק הרכב הנאה והמיוחד ביותר כאן, בחוץ ובפנים. והוא גם הנמרץ והמהנה מכולם לנהיגה. לטעמנו, היחיד שמצדיק כאן את תוספת המחיר על דגמים פשוטים יותר. ועוד עניין קטן אך חשוב - אחרי שנים רבות מדי של שיממון, המוקה מחזיר את הברק לאופל. שאפו.
