אפשר להגיד על אילון מאסק בערך הכול, אבל האיש עושה. עושה רע, עושה טוב, עושה בלי לחשוב. עושה דווקא, עושה נזק, עושה בכאילו. עושה בלגן, אבל עושה. אחד הדברים שהוא עושה זה לחפור את לאס וגאס, העיר שחוברה לה יחדיו במלונות, בתי קזינו ומרכזי כנסים אקסטרווגנטיים כמעט כמו האגו של הטייקונים שבנו אותם. עיר שבה בלתי אפשרי להתהלך ברגל, שבשעות השיא התנועה בה יכולה לתקוע אתכם יותר משעה בפקק על הסטריפ, שבה מחירי האובּר משלשים את עצמם בכל ערב והתחבורה הציבורית היחידה הזמינה היא ה"מונורייל" - רכבת לא מאוד יעילה וכן מאוד מוגבלת בפרישה שלה - ואוטובוסים שהם סיוט תחבורתי. אז מה עושים? ובכן, חופרים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
ואכן, בסוף 2019 זכתה The Boring Company של מאסק (כן, האיש גם חובב משחקי מילים והבורינג כאן מסמל את פעולת הקידוח הכה משעממת) במכרז בשווי קרוב ל-50 מיליון דולר, והתחילה לחפור מתחת למרכז הכנסים הגדול של וגאס - ה-LVCC, שנחשב גם לאחד הגדולים בעולם.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמבקרת ותיקה בתערוכת CES השנתית, מדובר היה בהבטחה קורצת במיוחד: כל אירוע במרכז הכנסים העצום הזה נגמר במפח נפש משתי סיבות עיקריות - כאבי הרגליים מההליכה הבלתי נגמרת, ותחושת ה-FOMO המוטרפת על שלא הספקתי לראות אפילו חצי ממה שקורה בפנים, בין היתר בגלל שזה לא אנושי לעבור את כל 230 אלף המטרים הרבועים האלה בשלושה ימים, גם אם מתהלכים בתוכם 24 שעות ביממה. המנהרות של מאסק אמורות היו לפתור, לפחות במידה מסוימת, את שני הכאבים האלה, ועוד בקלאס של טסלה.
באמצע 2021 נפתחו התחנות הראשונות של ה-LOOP, מערך המנהרות של מאסק, בקול ענות חלושה ומבוכה. ההבטחה למנהרות סופר-מהירות שיופעלו על ידי טסלות במצב טייס אוטומטי פגשה מציאות אחרת, של נסיעה איטית יחסית עם נהגים אנושיים לגמרי. ב-2022 אפילו תועד שם פקק. פקקון. גודש. איך שתרצו לקרוא לזה. ממש בתוך המנהרה. היו אלה זמנים של קורונה, והנה עכשיו, כשהעולם כבר למד את המגפה והזדמן לי שוב להגיע ל-CES, הייתי חייבת להיכנס ללופ בעצמי.
מתוך כ-50 תחנות מתוכננות, כיום פעילות חמש שרובן מתפרשות בשטח מרכז הכנסים. אחת מהן מחברת את המרכז לסטריפ בתחנת הריזורטס וורלד. שתיים מהתחנות נמצאות מתחת לאדמה, והיתר הן תחנות עיליות. נכון לעכשיו, הלופ לא בדיוק זמין לציבור הרחב, שכן הוא מחייב (לפחות לפי אתר רכישת הכרטיסים, נגיע לזה) אישור נוכחות בכנס של ה-LVCC. במקרה שלי, התג של CES הוא בדיוק האישור הזה. שעות הפעילות משתנות, וגם אותן כדאי לוודא מראש (היום ומחר, למשל, הלופ לא פעיל בכלל. בימים שבהם מתוכננים כנסים ואירועים שעות הפעילות נמשכות עד הערב). מחיר כרטיס הוא 4.5 דולר (כמעט 16 שקל) ליום שלם, שבו תוכלו לנסוע בלופ כאוות נפשכם. משתלם למדי. את הכרטיס קונים באתר, ומקבלים ברקוד שאיתו אפשר להיכנס לתחנות.
הגעתי בשעת בוקר יחסית מוקדמת, וכבר הייתה תנועה במנהרות. איש לא בדק לא את ברקוד הכרטיס שלי ולא את התג שמאשר שאני מבקרת ב-CES. יכול להיות שכשאין עומס זה לא ממש מעניין מישהו, העיקר לרשום נסיעות. נכנסתי בתחנת סנטרל המרשימה למדי, אני חייבת להגיד. מבחוץ מדובר במבנה שנראה כמו כל כניסה לרכבת תחתית בעולם. מבפנים - חגיגה של אורות ושיק, במה שיגרום לכל פאנבוי של מאסק לרייר באופן בלתי רצוני. אה, ויש גם טסלות. הרבה טסלות. רק מודל X ו-Y מופעלים פה, בשני צדדים של המנהרה שממוקמים לפי כיוון הנסיעה.
בחרתי לנסוע מערבה, ועליתי על מודל Y שחורה בלי אף רגע מבוזבז של זמן המתנה. הנהגת שאלה לאן אני נוסעת, עניתי שלווסט סטיישן. אכן, חוויה טכנולוגית פורצת דרך. הנסיעה ארכה משהו כמו דקה וחצי, בתוך מנהרה צרה ויפהפייה, מוארת וצבעונית. התוואי המפותל של מקטע הדרך הזה לא אפשר לה לנהוג במהירות של יותר מ-40 קמ"ש (25 מיילים לשעה) - ראיתי קורקינטים שנוסעים מהר יותר במרכז תל אביב. במקטעים מיושרים, כך סיפרה, מותר לה להגיע גם ל-65 קמ"ש. לא מדובר במהירות על-קולית, אבל אם לוקחים בחשבון את העובדה שברגל היה לוקח לי משהו כמו 25 דקות, ופה כל הסיפור (כולל להיכנס ולצאת מהתחנה, לא לחכות בכלל, לעלות ולרדת מהטסלה) אורך כשלוש דקות וחצי, ייתכן שזו בכל זאת בשורה. מסוימת.
אין הרבה זמן לפטפט את הנהגת לדעת. בכל זאת ניסיתי. הם מועסקים על בסיס חצי-משרה בידי הבורינג קומפני, והיא עושה יותר נסיעות משהיא מסוגלת לספור במשמרת אחת. לא, אין תוכניות להפעיל את מצב אוטו-פיילוט כרגע. תהיתי אם זה בגלל ההימצאות בתוך מנהרה מתחת לאדמה - היא לא הייתה בטוחה מה הסיבה. אחרי עשרות פרסומים על זה שנהגי הלופ קיבלו תסריט מטריד למדי למקרה שבו נוסעים יפטפטו איתם על אילון מאסק, העדפתי לא להעלות את השם שלו. לא הספקתי עוד הרבה יותר מזה - והופ, הנסיעה כבר נגמרה ואני בעברו השני של מרכז הכנסים.
מקצה לקצה, הליכה מחוץ למרכז אורכת כ-50-45 דקות. הנסיעה במנהרות תימשך אולי שתי דקות, והתוואי הפעיל היום נפרש על פני כ-2.7 ק"מ. כן, זה משמעותי, אבל בהינתן העובדה ששום טכנולוגיה אמיתית לא מתרחשת פה, האם באמת צריך מערך מיוחד של מנהרות שמיועד רק לרכבי טסלה? ומצד שני, האם מערך כזה יכול היה להיות מתופעל בצורה מרשימה ואסתטית כל כך אם היה נולד מתוך יוזמה ציבורית? התשובה לשתי השאלות האלה היא "כנראה שלא".
שתי התחנות הבאות המתוכננות להיפתח הן ווסטגייט ואנקור, שני מלונות הסמוכים למרכז הכנסים, אולם התוכנית הגדולה אמורה לחבר את כל וגאס, כולל דרום העיר ונמל התעופה - מה שיהפוך את התוואי לאטרקטיבי הרבה יותר, בייחוד עבור מי שלא נקלעו לעיר לצורך איזה כנס (מי אתם?). יש דיון ער בשאלה אם מערך הלופ של מאסק הוא פיילוט מוצלח. הבורינג קומפני הכריזה כי היא מסוגלת לשנע 4,400 איש ואישה בכל שעה במהלך יום פעילות. בשנה שעברה החברה דיווחה כי במהלך כנס CES השתמשו במערך הלופ 17-14 אלף איש ביום - פחות מההצהרה הראשונית, וזה עוד כשכל להוטי הטכנולוגיה והרכב בעולם (אלה שהצליחו להגיע לתערוכה למרות ענייני קורונה לפחות) מיהרו לעלות על הלופ. סביר להניח שבימים הקרובים החברה תפרסם נתוני שימוש במנהרות גם לגבי התערוכה הנוכחית, ועד אז - נמשיך להתווכח.
