אם בעבר הייתם זקוקים לרכב עם שבע מקומות ישיבה, מיניוואן היה האופציה היחידה. אבל בעשור האחרון הקטגוריה הזו נעלמה כמעט לחלוטין, כשאת מקומה תפסה זו בה משתתפים רכבי פנאי גדולים. עם כל היתרונות השימושיים, יכולת לרדת גם לשביל וכל זאת עם שבעה נוסעים בעטיפה קרבית. כן, גם הפוזה חשובה.
רב המכר של הקטגוריה בשנים האחרונות הוא מיצובישי אאוטלנדר שתומחר באופן אטרקטיבי, ולכן הצליח למרות הוותק ויכולת בינונית בלבד. לאחרונה הוחלף בדור חדש על בסיס פלטפורמה מודרנית יותר של בעלת הבית ניסאן. הזדמנות מצוינת להעמיד אותו למבחן השוואתי ראשון מול שניים ממובילי הקטגוריה שעברו לאחרונה מתיחת פנים, סקודה קודיאק ופיז'ו 5008.
מיצובישי אאוטלנדר
- מנוע: בנזין, ארבעה צילינדרים, 2.5 ליטר, 181 כ"ס
- תמסורת: אוטומטית רציפה, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): אין נתון
- צריכת דלק (יצרן): 11.5 ק"מ לליטר
- בטיחות: 11 כריות אוויר, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת סטייה מנתיב ושטח מת
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 215 אלף שקל (179 אלף שקל)
פיז'ו 5008
- מנוע: טורבו-בנזין, ארבעה צילינדרים, 1.6 ליטר, 180 כ"ס
- תמסורת: שמונה הילוכים אוטומטית, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 8.3 שניות, 219 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 14 ק"מ לליטר
- בטיחות: שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 210 אלף שקל (190 אלף שקל)
סקודה קודיאק
- מנוע: טורבו-בנזין, ארבעה צילינדרים, 1.5 ליטר, 150 כ"ס
- תמסורת: שבעה הילוכים כפולת מצמד, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 9.8 שניות, 205 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 13.8 ק"מ לליטר
- בטיחות: תשע כריות אוויר, בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 216 אלף שקל (182 אלף שקל)
עיצוב וסביבת נהג
האאוטלנדר החדש מקורי למראה. לא כולם יתחברו לחרטום יוצא הדופן והמגושם-משהו, אבל במדד הפוזה הוא מנצח בקלות. עדכוני המראה שעברו ה-5008 והקודיאק צנועים מאוד, עם שינויים לא דרמטיים בחרטום. כבעבר, הפיז'ו נראה דינמי יותר בחזית, מגושם יותר בצללית, בעוד הסקודה הוא, ובכן, סקודה - קובייתי-זוויתי, קשוח אך חסר חן.
גם סביבת הנהג של האאוטלנדר מרשימה. הוא נראה המתקדם והאיכותי בחבורה עם דיפוני עור משובצים, לוח מחוונים דיגיטלי מפורט במיוחד, תצוגת נתונים עלית ומסך מגע גדול משני האחרים ("9 לעומת "8). מושב הנהג שלו הוא הטוב ביותר אך זה של הנוסע לצידו נטול כיוון לגובה. נקודה נוספת לביקורת: שדה ראיה מוגבל לפנים עקב מכסה מנוע גבוה, בעוד מראות הצד קטנות מדי ומייצרות "שטח מת" מיותר.
עיצוב הפנים של ה-5008 הוא המוכר של היצרנית. תנוחת הנהיגה כאן היא הטובה ביותר, אבל לא אם אתם מעוניינים לשבת גבוה. למושבים תמיכה מצוינת (כולל כיוון לירכיים) אבל הם עלולים להרגיש צפופים לבעלי מידות גדולות. הביקורת העיקרית: מרגיש פחות איכותי מהשניים האחרים, קודר יותר למראה ובעל ממשק תפעול מסורבל.
לקודיאק שדה הראיה הטוב ביותר, והוא הנוח מכולם לתפעול. תאי האחסון בו גדולים ושימושיים יותר, אבל קשה להימנע מהתחושה שהוא מתיישן במהירות. החל בבורר הילוכים מכאני ועד לוח מחוונים קטן יותר ("10.25 לעומת "12.3).
שימושיות ואבזור
למרות שהוא הצעיר בחבורה, האוטלנדר הוא הצפוף מכולם בשורה השנייה ובעיקר בשלישית, עם גישה מוגבלת בגלל מפתח צר של הדלתות. הוא גם פחות "חכם" ומושקע משני האירופים. הוא היחיד בלי וילונות הצללה מאחור, אינו מציע מגשים נפתחים או צמד תאי אחסון גדולים מתחת לשטיח כמו הצרפתי. או משענות ראש אחוריות עם מנגנון תמיכה ייעודי ומגרעות פלסטיק נשלפות בדלתות למניעת פגיעה בחניה כמו בצ'כי.
סקודה טוב יותר מבחינת מרחב מחיה ליושבים מאחור, והוא היחיד בו החלונות האחוריים נפתחים באופן מלא. אך את המקום הראשון תופס הפיז'ו הודות לרצפה שטוחה ושלושה מושבים נפרדים (עם אפשרות כיוון נפרדת). הוא היחיד בו ניתן להושיב שלושה מבוגרים בנוחות בשורה השנייה והמרחב לילדים בשורה השלישית עדיף, עם הגישה הנוחה ביותר הודות למפתח הגדול. אך רק בו אין שליטה נפרדת על טמפרטורת המיזוג ורק בו אין שקעי USB ליושבים מאחור.
כששורת המושבים השלישית בשימוש לסקודה נפח ההטענה הגדול ביותר (233 ליטר) והוא נהנה ממנגנון פתיחה-קיפול נוח. הפיז'ו גדול באותה מידה כמעט (210 ליטר), אך מנגנון הקיפול למושבים האחוריים הוא הפחות נוח. אאוטלנדר צנוע מאחור כשכל המושבים בשימוש (148 ליטר), וגם הקטן ביותר כשהם מקופלים (478 ליטר לעומת 593 ליטר לקודיאק ו-702 ליטר ל-5008).
רשימת האבזור של שלושת הנבחנים (בגרסאות הבכירות) כוללת מושב נהג מתכוון חשמלית (בסקודה גם הנוסע), ריפודי עור (רק חלקי בפיז'ו) דלת תא מטען חשמלית וחלון שמש גדול (אטימה מלאה רק באאוטלנדר). לסקודה אין חימום למושבים (פיז'ו לקדמיים, אאוטלנדר גם לאחוריים), לפיז'ו אין משטח טעינה אלחוטי ורק למיצובישי יש מערכת מצלמות היקפיות.
מערכות הבטיחות כוללות בשלושתם בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת. במיצובישי רק התרעה על סטייה מנתיב, בסקודה תיקון אקטיבי והפיז'ו מתקדם משניהם עם אפשרות גם לשמירת מרכז הנתיב.
מנועים וביצועים
האירופאים מצוידים במנועי בנזין מוגדשים (1.5 ליטר בקודיאק, 1.6 ליטר ב-5008) בעוד האאוטלנדר ה"אמריקאי" מגיע עם בנזין אטמוספרי גדול יותר (2.5 ליטר). הקודיאק הוא האיטי מכולם בגלל הספק נמוך יותר (150 כ"ס) ותגובות איטיות יחסית של תיבת שבעה הילוכים כפולת-מצמד כשהיא נדרשת לקיק-דאון. בנסיעה בכביש הררי עם תפוסת נוסעים מלאה הוא מרגיש עצל, בעוד שבזחילת פקקים עירונית ניכרת גסות פעולה בתיבת ההילוכים.
האאוטלנדר (181 כ"ס) שני במבחני התאוצה עם תיבת הילוכים רציפה בעלת אופי פעולה טבעי, מהירה ונמרצת בעומס גבוה. אבל בשיוט היא "מעודדת" את המנוע לעלות לסל"ד בינוני רועש יותר בגלל רצועת כוח צרה יחסית.
שילוב המנוע (180 כ"ס) והגיר (שמונה הילוכים אוטומטי) של פיז'ו הוא הטוב ביותר, הן מבחינת ביצועים והן אופי הפעולה. צריכת הדלק שלו בשיוט הייתה נמוכה יותר - 13 ק"מ לליטר לעומת 11.9 ק"מ ליטר במיצובישי ו-11.7 ק"מ לליטר בסקודה. בממוצע המבחן, כולל קטע דינמי מאומץ, צריכת הדלק של שלושתם הייתה זהה: כ-8.8 ק"מ לליטר.
נוחות והתנהגות
ה-5008 הוא האיכותי ביותר מבחינה דינמית, למרות מתלה אחורי פחות מתקדם (קורת מתח, רב-חיבורי באחרים) והודות לכיול מיתלים מוקפד. הוא זה שמציע את השילוב הטוב ביותר בין נוחות להתנהגות, ושלא כמו שני האחרים, הוא אפילו מהנה לנהיגה.
הקודיאק מעט נוקשה יותר בעיר, קצת פחות מרוסן מחוצה לה ומרגיש נחות ממנו מבחינה דינמית בכל מצב. עם זאת, התנהגות הכביש שלו בטוחה וצפויה. הוא גם מבודד רעשי רוח טוב מהפיז'ו, גם אם לא את אוושת הצמיגים.
האוטלנדר נחות מהם משמעותית, ואפילו מפתיע כאן לרעה. אפשר לתת לו "הנחה" ולהתייחס למוצאו האמריקאי כהסבר לכך, אך לא ניתן להשתחרר מהתחושה שכיול המיתלים בו פשוט מרושל - בוודאי בהשוואה לפיז'ו והסקודה. הוא נוקשה מהם במהירות נמוכה, מתנדנד יותר במהירות גבוהה. חישוקי "20 גדולים ("18 באחרים) אולי נראים טוב יותר, אך הם לא מסייעים. הוא גם הרועש ביותר בשיוט והיכולת הדינמית שלו נחותה בבירור. אובדן האחיזה מגיע מוקדם מדי ובקרת היציבות מתערבת באגרסיביות.
ועוד נקודה למעוניינים בגרירה. ההאוטלנדר רשאי לגרור רק עד משקל של 540 ק"ג, נמוך משמעותית מהמקובל וממתחריו: 1.3 טון ל-5008, 1.8 טון לקודיאק.
סיכום
המפסיד הגדול של המבחן הוא הרכב הצעיר ביותר בשוק המקומי. מיצובישי אאוטלנדר החדש טוב אמנם מקודמו הבינוני, אבל חוץ מקדם פוזה וסביבת נהג משובחת, הוא אינו מתקרב אפילו ליכולת של הפיז'ו והסקודה.
במקום השני מסיים ה-5008 אחרי קרב צמוד מאוד. יש לו יתרונות ברורים על הצ'כי בכל הנוגע להובלת נוסעים, נוחות הנסיעה והיכולת הדינמית גבוהות יותר, הביצועים עדיפים ותא הנוסעים מרווח יותר. אילו היה מדובר במבחן למוביל הנוסעים הטוב בשוק, הוא היה מנצח. אבל הוא אינו מעניק תחושה של רכב פנאי (בניגוד למשל לאחיו הקטן 3008), לא במראה החיצוני, לא בסביבת הנהג.
הקודיאק מנצח כאן, מאותן סיבות שהפיז'ו הפסיד לו, אבל זה כנראה הנצחון האחרון שלו אלא אם יתעדכן באופן משמעותי יותר. בעיקר בכל הקשור לסביבת הנהג הוותיקה ולביצועי יחידת ההנעה, תחומים בהם הוא מרגיש נחות. הוא עדיין מנצח כי הוא מרגיש ונראה הרבה יותר "קרבי" מהפיז'ו, ולכן יש להניח שימשיך להיות הבחירה הכמעט מובנת מאליה עבור מחפשי רכב פנאי עם שבעה מקומות. הוא פשוט החבילה הנכונה והמתאימה יותר.
