73 שנים לאחר שאחרון חיילי המנדט עזב, חוזרת ארצה נציגה רשמית מהממלכה המאוחדת: המונית הלונדונית. היא עושה זאת עם הגה בצד הנכון, הנעה חשמלית (חלקית) ותג מחיר יומרני (260־290 אלף שקל). האם היא תהפוך ללהיט בקרב נהגי המוניות? יצאנו לסיבוב.
המונית הלונדונית נולדה לפני יותר ממאה שנה, בקובנטרי בחברת Carbodies. בתחילה יצרה החברה מרכבים ליצרניות רכב בריטיות כ־MG ורובר, ובהמשך פיתחה עם אוסטין את התצורה המוכרת לכל חובב שופינג ברחוב אוקספורד. מאז זרמו מים רבים בתמזה, וכמו בריטיות אחרות - בהן יגואר, לנדרובר, רולס רויס ומיני - גם היא נמכרה לזרים, ובעשור האחרון היא שייכת לג'ילי הסינית. לפני כחמש שנים החל המפעל בקובנטרי לייצר מוניות מחושמלות, המתבססות על מנוע חשמלי ומנוע בנזין נוסף המשמש כגנרטור להארכת הטווח. כיום מתבצע הייצור במקביל גם בסין.
היאוש נעשה יותר נוח
כמעט 5,000 ק"מ משם, באיזור התעשיה של נתניה, אנחנו פוגשים אותה למבחן מקומי ראשון. זה לא הביקור הראשון שלה פה: לפני כעשרים שנה מכרה פה חברת "מפרם" החיפאית כמה יחידות, וב־2009 ניסתה אלדן לחדש את היבוא, ללא הצלחה.
כעת היא משווקת על ידי EV מוטורס של אליהו גרידיש, המשווקת מותגים חשמליים־סיניים כמו JAC ואוטובוסי "אנקאי".
אנחנו יוצאים כשהסוללה טעונה ברובה, מבטיחה 75 ק"מ של נסיעה חשמלית. מנוע טורבו־בנזין 1.5 ליטר אמור להתחיל להטעין אותה לכשתתרוקן - ולפתור את חרדת הטווח. במקרה של נהגי מוניות, זה ההבדל בין עוד נסיעה (ורווח) במקום עמידה ליד המטען.
למרות שמעולם לא נהגתי בדגם של LEVC או של ג'ילי, סביבת הנהג מוכרת. מוכרת מדי. אחרי כמה רגעים האסימון נופל: זאת וולוו. לוח המחוונים, גלגל ההגה, ידית ההילוכים ומסך המולטימדיה האנכי - הגיעו מהשבדית של ג'ילי. חבל שאי אפשר לומר דברים דומים על הפלסטיקה הפשוטה פה.
למרות מנוע הבנזין הנלווה, ה־TX מוכרת עלי די משרד התחבורה כרכב חשמלי, מה שמסייע ליבואנית להעמיס פריטי אבזור מבלי לשלם עליהן במס כבד. יש גם מושב נהג חשמלי, גג שמש פנורמי, בלם יד חשמלי וארסנל מערכות בטיחות אקטיביות.
היא שונה מכל מכונית אחרת. במקום מושב לנוסע הקדמי, יש פה חלל להעמסת מזוודות, כי בתא המטען הקטנטן נמצאים הגלגל החלופי וכבל הטעינה.
לחלל האחורי נכנסים דרך שתי "דלתות התאבדות" גדולות בפתיחה הפוכה, ושם יש 6 מקומות ישיבה המסודרים בשתי שלישיות, האחת מול השניה. המרווח הפנימי עצום, ובזכות כבש נשלף ניתן להעלות פנימה כסא גלגלים או עגלת ילדים בנוחות יחסית. בהמשך מקווה היבואנית לשווק את הרכבים גם לציבור הנכים, ואז תידרש מערכת לפתיחה חשמלית של הכבש.
סביבת הנוסעים מצוידת במערכת מיזוג נפרדת ובמיקרופון לשיחות עם הנהג מבעד למחיצה השקופה.
לא שיש לי אשליות
הלונדונית מרגישה נוח במיוחד בסביבה העירונית - בקובנט גארדן וברמת פולג. הישיבה גבוהה, הראות החוצה מעולה ועם קוטר סיבוב של 7.6 מטר (המותאם בדיוק לביצוע פניית פרסה ביציאה ממלון סבוי הלונדוני), התמרון שלה נהדר. נוחות הנסיעה לא מושלמת, בגלל המשקל העצמי - שני טונות ורבע.
המשקל מורגש גם בכביש המהיר, שם המנוע החשמלי מתאמץ כדי להביא אותה למהירות שיוט. עם הספק של 150 כ"ס בלבד, היא פחות תתאים למאחרים כרוניים לטיסות. אבל עם מהירות מירבית הנושקת מלמטה ל־130 קמ"ש, אין מה לחשוש ממצלמות המהירות.
למרות שאימצנו את המנוע החשמלי, הבריטית־סינית עמדה בטווח המוצהר קצת יותר מ־100 ק"מ. כשאזל החשמל, נכנס לפעולה מנוע הבנזין, גם הוא של וולוו. כמה רגעים אחרי נדלקו נורות האזהרה בלוח השעונים, האגזוזים פלטו עשן לבן והרכב החל לקרטע באיטיות מרגיזה על השול הימני של כביש החוף.
תקלות יכולות להתרחש. אבל מה שבטוח, עם 6 מקומות מרווחים לנוסעים, הנעה חשמלית חסכונית ויכולת פנטסטית בעיר, למונית הלונדונית יש פוטנציאל גדול מבעבר. הנוסעים יהנו מחווייה יחודית ומנסיעה נוחה עם פוטנציאל לסלפי מעניין, הכי קרוב לחופשה בלונדון.
אבל זה כנראה לא יספיק. היבואן החדש יצטרך להתמודד עם לקוחות שרוכשים מוניות מ־4־3 מותגים עיקריים, ולשכנע אותם לשלם עליה כמו על מרצדס E קלאס חדשה.
