• במה נהגנו: פולקסווגן ID Buzz
  • מתחרים: מרצדס EQV
  • מתי אצלנו: סוף 2023
  • מחיר משוער: 300 אלף שקל
  • בעד: עיצוב, בסיס מבטיח לעתיד, כושר תמרון
  • נגד: תא נוסעים, אבזור נוחות, איכות חומרים, כושר גרירה, מחיר
בגדול: ה-ID Buzz הוא דגם ראשון במשפחת החשמליות של פולקסווגן, ואחד הדגמים הראשונים בתעשייה שיורש אייקון מוטורי. במקרה שלו את הטרנספורטר המיתולוגי, דגם שהיה הרבה יותר מסתם עוד רכב מסחרי. ויש הרבה סיבות לכך.
למשל ותק של יותר משבעה עשורים - יותר מכל דגם אחר בתעשייה - ולמעלה מ-13 מיליון יחידות שיוצרו מאז. או התפקיד שמילא בשיקום כלכלת אירופה בכלל וגרמניה בפרט, לאחר מלחמת העולם השנייה, הודות ליכולת יוצאת דופן בהובלת סחורות יעילה ומהירה. אבל הוא כנראה הכי מוכר בזכות הפיכתו לרכב הרשמי של דור "ילדי הפרחים" בצפון אמריקה של שנות ה-70. ובעיקר הטנספורטר, שה-ID Buzz החשמלי מנסה לרשת, הוא רכב שכמעט לכל אחד יש אנקדוטה או חוויה כלשהי שקשורה בו.
בהתאם, מידת הסקרנות שהוא מעורר יוצאת דופן, ומעלה את השאלה האם פולקסווגן יכולה להחיות את הרגשות הנוסטלגיים בעידן ההנעה נקייה מזיהום. האם היא מסוגלת להחזיר לקוחות פרטיים לחשמלי המסחרי, ולגרום להם לוותר על הבחירה שהפכה שגרתית, רכב פנאי.
עיצוב ותא נוסעים: הצליח להם. מראה ה-Buzz שובה לב, משלב היטב בין רגשות נוסטלגיים ורמנטיקה לעידן החשמל והעתיד המוטורי. כולל חזית עם לוגו ענק וצמד יחידות תאורה שמזכירות כמו בדורות הראשונים מעין תווי פנים. גם שילוב הגוונים בדומה ל-T1 ו-T2 עובד מעולה, וכך גם דמויי פתחי אוורור בקורה האחורית. במילים פשוטות, ה-ID Buzz הוא רכב שתענוג להביט בו, מכל זווית. אפילו מקדם הגרר (0.28) שאינו שובר שיאי תעשייה, נמוך משמעותית מדגמים מסחריים אחרים.
11 צפייה בגלריה
(צילום: הלל פוסק)
דווקא בתא הנוסעים, סביבה בה ציפינו כי מהנדסי פולקסווגן ישלבו מטען מכובד של רעיונות-פטנטים-טריקים, המצב פחות מרשים. משמעותית פחות. אז כן, שדה הראיה לפנים מעולה, לא פחות. אבל בחירה בשמשות משולשות כמו בדגמים המקוריים לטובת עיצוב וקלאסיקה, אחראית לקורות עבות הפוגעות בראות, בעיקר בפניות שמאלה. כמו בשאר הדגמים החשמליים של היצרנית, גם כאן יש לוח מחוונים צנוע ("5.3). וכמו בדגמים האחרים, גם כאן נשאלת השאלה מדוע. ובעיקר כאן יש מקום, המון ממנו. חבל.
במרכז מתנוסס מסך מגע גדול ("12) האחראי על פעולת מערכות שונות. אך הוא איטי בתגובותיו וגוזל תשומת לב מיותרת בזמן נהיגה אם נדרש הפעלת מערכת כלשהי. מנוף סיבובי כבורר מצבי נסיעה (לפנים-אחור-חניה) מימין להגה אינו נוח במיוחד לשימוש.
11 צפייה בגלריה
(צילום: הלל פוסק)
וכן, אהבנו את שילוב הצבעים, עם גימור תואם צבע חיצוני לדיפונים ולריפודים, וגם את הרצפה השטוחה בין הנהג לנוסע ומשענות היד מצדי המושבים הקדמיים כמו ב-T6. אבל החומרים, ממוחזרים וידידותיים לסביבה לפי פולקסווגן, מרגישים זולים ורחוקים מלשכנע. בעיקר כשזוכרים שמדובר ברכב יקר בתצורת הנוסעים בה נהגנו, ולא רכב מסחרי ענייני בלבד.
אפרופו, ה-ID Buzz יוצע בינתיים רק בגרסה מסחרית עם שניים או שלושה מושבים מלפנים ותא מטען בקיבולת 3.9 קוב, או בגרסת נוסעים עם מקום לחמישה, ורק בעתיד גם בגרסה עם שורת מושבים שלישית ומקום לשבעה נוסעים. בהשוואה לטרנספורטר T6 המשווק כיום, בסיס הגלגלים דומה (299 ס"מ, סנטימטר פחות) אך הוא רחב ב-8 ס"מ (198.5) וקצר ב-19 ס"מ (471 ס"מ).
11 צפייה בגלריה
(צילום: הלל פוסק)
תנאי השירות של היושבים מאחור כוללים צמד דלתות הזזה נפתחות חשמלית המאפשרות גישה נוחה, מגשים - לא ממש משכנעים מבחינת חומר ואיכות ייצור - נפתחים בגב המושבים הקדמיים ושקעי USB. המון מהם, שמונה במספר כולל במקומות מפתיעים. גם מרחב המחיה ליושבים שם טוב מאוד, לרגליים ולראש הודות לאפשרות כיוון מרחק של הספסל, אבל נוסע שלישי יהיה קשה לדחוק והמושב האמצעי נטול חיבורי איזופיקס לכיסא תינוק.
נשמע לא רע, אבל שימו לב. הוואן החדש של פולקסווגן, זה האמור להתחרות גם במיניוואנים ורכבי פנאי מודרניים וסופר מאובזרים, לא מאפשר פתיחה לחלונות הצד האחוריים. כן, תהיה אפשרות פתיחת חרך כלפי חוץ, בעתיד. ניתן להניח שעם הזמן ישתכנעו בפולקסווגן לאפשר פתיחת חלון מלאה, יש בעיקר לקוות שכך. רגע, זה לא הכל. אין פתחי מיזוג ליושבים מאחור. גם כאן, יהיו, בעתיד. בינתיים, תסתדרו.
תא המטען ענק עם נפח של 1,121 ליטר, אבל כמו בשאר הדגמים החשמליים שלה, גם כאן פולקסווגן לא מציעה תא מטען קדמי כמקובל בחשמליות מודרניות. תא המטען עצמו, כפי שניתן לראות בתמונה, מכיל רצפה כפולה שחלקה העליון נשען על קונסטרוקציה מסיבית שכנראה תישא את שורת המושבים השלישית בבוא היום. אחרת ממש לא ברור מדוע היא מוצבת כאן ומגבילה את יכולת השימוש. עוד במפתיע, כושר הגרירה (1 טון) ברכב שכזה צנוע עד לא מובן. הוא לא רק קטן משמעותית מטרנספורטר T6 (2.2 טון), הוא קטן אפילו מ-ID4 שמסוגלת לגרור 200 ק"ג יותר.
מנועים וביצועים: המעבר להנעה חשמלית איפר לפולקסווגן לחזור לתצורה הקלאסית של הבאס, עם מנוע והנעה אחוריים, ממש כמו הדורות המייסדים. זה רומנטי, אבל גם יעיל מבחינת ארכיטקטורת הרכב. אבל מה שיש כרגע, לא ממש מרשים מבחינה אנרגטית. עם 204 כ"ס, הזינוק ל-100 קמ"ש של הרכב הגדול והכבד אורך 10.2 שניות.
11 צפייה בגלריה
(צילום: הלל פוסק)
לא רק שזה (מאוד) לא מרשים בעידן החשמלי, איטי למדי בהתחשב באבולוציה המהירה של עולם החשמל המוטורי, בואכה מביך אם לוקחים בחשבון שטרנספורטר T6 טורבו-דיזל מהיר ממנו בשניה. אבל בנסיעה רגועה, כזו שמן הסתם ה-Buzz ימצא עצמו בה במשך כ-95% מהזמן, אין מחסור אקוטי בכוח. גם לא לעקיפות מזדמנות. כל עוד שמדובר בכבישים בין עירוניים איטיים.
העתיד צפוי להיות מהיר יותר. בין היתר עם גרסה כפולת הנעה ומנוע חשמלי נוסף מלפנים, גרסאות GTX ספורטיביות ומי יודע מה עוד. כבר עם מנוע נוסף מלפנים הוא יציע כ-300 כ"ס, ובהתאם ביצועים טובים משמעותית. כנראה שגם מהירות מרבית גבוהה מזו הנוכחית - 145 קמ"ש.
שווה להזכיר כי במפתיע, אין באמת אפשרות לשליטה בעוצמת הרגנרציה (טעינת סוללה בזמן האטה) דרך מנופים מאחורי ההגה, או כל אמצעי אחר. למעט שינוי מצב הנסיעה ל-B בידית הלא ממש חביבה עלינו ממילא. וגם אז, הוא אינו עוצמתי מספיק על מנת להפחית באמת את השימוש בדוושת הבלם, כמקובל בחשמליות מודרניות. נקווה שגם כאן יהיה שינוי בהמשך.
בהתאם לגודלו, כמו גם לייעודים מורכבים בעתיד בהם יאלץ לשאת (עוד) יותר משקל, המצברים הם הגדולים ביותר שקונצרן פולקסווגן מציע כיום (82 קוט"ש) והם מאפשרים 410 ק"מ תיאורטיים בין טעינות. ומכיוון שהתנאים בהשקה העולמית בקופנהגן שונים לחלוטין מאלה המקומיים, החל בטמפרטורה, דרך במהירות הנסיעה והתוואי הטופוגרפי המאוד מחמיא בדנמרק, למבחן צריכת חשמל רלוונטי וטווח נסיעה בפועל ניאלץ להמתין לנהיגה המקומית.
כן נציין שבאירוע ההשקה עמד הטווח על מעט פחות מ-400 ק"מ בנסיעה רגועה, וכי טעינה מהירה (170DC) תאפשר מילוי מצברים ל-80% בתוך כחצי שעה. איך יתכן שפולקסווגן הגדולה אינה מיישרת קו עם קצב טעינה אולטרה-מהיר שמציעות מתחרות קוריאניות ואפילו בנות המשפחה המורחבת? שאלה טובה. התשובה עליה הייתה: "בעתיד".
נוחות והתנהגות: פולקסווגן טרנספורטר, בכל אחד ואחד מדורותיו מאז הושק לראשונה, היה גם מבחינה דינמית הרבה יותר ממסחרית שעברה הסבה. למרות המבנה הגבוה ויחס רחוק מאידיאלי של רוחב-גובה-אורך, הוא הציע יכולת דינמית טובה משמעותית ממתחריו, המסחריים.
וגם כאן זה לא שונה. אחרי הכל, כבסיס ל-ID Buzz משמשת פלטפורמה חשמלית ייעודית של פולקסווגן (MEB) שמטרתה העיקרית היא הנעת מכוניות נוסעים, כמו משפחת ID לדגמיה, או הנגזרות באודי וסקודה למשל. אז כן, ביחס לרכב מסחרי הוא מציג יכולת דינמית גבוהה, אבל הבסיס עליו הוא נשען אינו מהמובילים בשוק.
למרות חישוקי "20 גדולים (יש גם "21), התנהגות הכביש בטוחה הודות למרכז כובד נמוך וחלוקת משקל מאוזנת, ותודה לשילוב המצברים הכבדים ברצפה. נהגנו כבר בגרסאות טרנספורטר עם מנועי בנזין ודיזל מהנים יותר, אבל הסך הכל בהחלט משביע רצון. כיול מערך המתלים מוצלח, טוב אפילו מזה שבדגמים פחות מאתגרים הנדסית מבית פולקסווגן, הגם שלא ניתן לכנותו 'נוח'. לא כאשר הוא ללא משקל נוסעים כלל לפחות. ויש גם קוטר סיבוב מרשים (11.1 מטר) דומה לזה של גולף משפחתית.
11 צפייה בגלריה
(צילום: הלל פוסק)
לצד הגה עם פעולה סבירה, יש מערכת בלימה פחות מבריקה עם תחושה דו-שלבית שמגיעה כמעט תמיד יחד עם מערכות אוגרות אנרגיה. ובהקשר זה ראוי להזכיר כי הבחירה של פולקסווגן לשמור מאחור את בלמי התוף של משפחת ID, אינה מההגיונית שבהחלטות. עם שניים שלושה נוסעים זה נסבל, עם שבעה נוסעים ומטען? פחות. אולי לכן תשובת אנשי היצרנית לתמיהה בעניין כבר אינה מלווה בשכנוע עצמי עמוק ('לא צריך דיסקים מאחור') כבעבר.
סיכום: בניגוד לכמעט כל דגם אחר שהושקה ברבע מאה האחרונה לפחות, ה-ID Buzz מוצא עצמו בטריטוריה לא רק מוטורית. אולי הרנסנס של מיני, קצת פחות זה של פיאט 500 ומשמעותית פחות החיפושית של פולקסווגן. כולן עממיות שנשענו לפחות ויזואלית על דגמים שעשו היסטוריה. לא רק מוטורית, אלא במידה רבה אזרחית.
והטרנספורטר של פולקסווגן, הבאס, ואן ילדי הפרחים האולטימטיבי, סמל החופש, האהבה החופשית, ההתנגדות למלחמה וגלי האוקיינוס החדשה, לגמרי שם ובמובנים רבים, הרבה מעבר. ולכן פשוט אי אפשר לנתק את האיכויות והיכולות שלו מההיסטוריה העשירה שהוא נושא.
את מבחן המראה הוא צולח בלי בעיה שכן הוא לחלוטין מזכיר את ההוא של פעם, עם מנה גדושה של אסתטיקה עכשווית. עבודה מצוינת עשו שם. בפנים זה סיפור אחר. כן, הוא נעים ונוח וקל לתפעול וניתן לנהוג בו שעות. אבל הוא לא מיוחד וחושף מספר טעויות תכנון בסיסיות שבמקרה הטוב אפשר לייחס להחלטה להשיק כמה שיותר מהר.
מילא העובדה שמבחינת מערכת ההנעה הוא לא מתקדם בהרבה מה-ID3 שהוצג לפני שלוש שנים, מילא העובדה שהושק רק בגרסת נוסעים סטנדרטית או מסחרי עירום. חסרונו של אבזור בסיסי לדגם (יקר) המיועד לשימוש משפחתי, כמו פתיחת חלונות מאחור, או מיזוג ליושבים שם, איכות הרכבה לא משכנעת ומחסור מפתיע ברעיונות מקוריים, מרגישים כאילו מישהו בפולקסווגן ממש נחפז לשגר אותו לפס הייצור.
אז כן, הוא דגם מקסים ואין לנו ספק שיהפוך ללהיט לשנים ארוכות, בניגוד גמור להחייאה המיותרת של החיפושית. אבל זה יקרה אם יטפלו בנקודות הבעייתיות, ולאחר שיוצגו גרסאות מושכות יותר. למשל עם שבעה מקומות ישיבה שנראית רלוונטית וקלה מאוד לביצוע, אך תגיע רק בעוד שנה. בערך בזמן שיוצגו כפול הנעה וגרסת GTX חזקה, מוטורהום קליפורניה ואולי אפילו טנדר. זה יקרה, והוא יהפוך למבוקש בכל העולם ובצדק. עד אז, אי אפשר להתעלם מהאכזבה שהותירה הנהיגה הראשונה בו.
  • מנוע: חשמלי
  • קיבולת מצבר: 82 קוט"ש
  • הספק / מומנט: 204 כ"ס / 31.6 קג"מ
  • הנעה: אחורית
  • אורך: 471.2 ס"מ
  • רוחב: 198.5 ס"מ
  • גובה: 193.7 ס"מ
  • בסיס גלגלים: 298.9 ס"מ
  • משקל: 2,510 ק"ג
  • נפח תא מטען: 1,121 ליטר
  • 100-0 קמ"ש: 10.2 שניות
  • מהירות מרבית: 145 קמ"ש
  • כריות אוויר: 7
  • דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
  • מחיר משוער: 300 אלף שקל
הכתב היה אורח חברת פולקסווגן