- במה נהגנו: אופל מוקה דור שני
- מתחרים: יונדאי קונה EV, פיז'ו 2008 (חשמליים), ניסאן ג'וק, פולקסווגן T-קרוס (בנזין)
- מתי אצלנו: סוף שנה
- מחיר משוער: 160 אלף שקל לחשמלי, 130 אלף שקל לבנזין
- בעד: מראה, יכולת דינמית
- נגד: מרחב מחיה, נוחות נסיעה
מה בגדול: מוקה היה רכב פנאי ראשון למותג אופל הוותיק, אח תאום לשברולט טראקס העתיק, ואין דרך אחרת לומר זאת - כאשר הוצג לראשונה הוא השתלב באחת התקופות היותר חשוכות בהיסטוריה של היצרנית הגרמנית, אז תחת שליטת קונצרן ג'נרל מוטורס, שמעשית מאס בו ובעיקר בדק כיצד ניתן להשתחרר מעולו. על אף שהוא העניק למותג דריסת רגל חשובה בקטגוריה פופולרית ורווחית, בפועל הוא פשוט לא היה מוצלח מספיק, בעיקר מול מתחריו האירופיים.
אז הגיע PSA של פיז'ו-סיטרואן, שרכש את המותג ומאוחר יותר גם השלים שיתוף פעולה קונצרני עם פיאט-קרייזלר האיטלקי-אמריקאי, בדרך למגה-קונצרן סטלנטיס. המוקה החדש והשני בשושלת, עכשיו עם גב צרפתי רחב, מנוסה ואכפתי יותר מהג'נרל, מבטיח לשנות את מעמדו הכושל.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המוקה משתמש בפלטפורמה ובמכלולי הנעה מודרניים של פיז'ו, מהמצליחות והמוערכות בקטגוריה בעשור האחרון, לאחר שעברה בעצמה מהפך לחיוב. כעת, עם אפשרות בחירה בין בנזין לחשמל - כמו פיז'ו 208 למשל - וכיול גרמני-ייעודי לצד מראה רענן. בהתאם, אחרי שנתיים של היעדרות הוא צפוי לחזור גם אצלנו לאולמות התצוגה של אופל.
ניצלנו הזדמנות נדירה כדי לנהוג בו לראשונה, ולבדוק לא רק עד כמה הוא טוב מקודמו, אלא בעיקר מה יש לו להציע בקטגוריה סופר-תחרותית, מבית (שוב, פיז'ו וסיטרואן) ומחוץ - פחות או יותר כל מותג אירופי עממי.
המראה שואב יותר מהשראה מרכב התצוגה הוותיק GT X אקספרימנטל, וכמוהו גם המוקה מרשים, מקורי, מהנאים בקטגוריה. השוואה לקודמו תהיה מביכה מדי לדגם המוחלף, אז לא נעשה זאת, אבל הוא בפירוש נראה טוב יותר, עם חזית אגרסיבית, יחידות תאורה מקוריות וצביעה ייחודית.
גם סביבת הנהג עברה שדרוג משמעותי עם לוח מחוונים דיגיטלי ("12) בעל תצוגה משתנה ומגוונת, לצד מסך מגע ("10) איכותי וברקע מספר מצומצם של מתגים פיזיים. בשונה מפולקסווגן למשל השכילה אופל להותיר כמה מהם, אלה שזקוקים לתפעול אינטואיטיבי מהיר תוך כדי נסיעה למשל, במטרה לחסוך התעסקות מסורבלת ולא בטוחה עם מסך המגע. כך קרה גם עם בקרת האקלים. בורר ההילוכים המסורתי פינה מקום למתג צנוע שמאפשר תוספת תאי אחסון.
מושב הנהג תומך היטב, אבל שדה הראייה מוגבל בגלל שטח חלונות קטן יחסית יחד עם קורה A (בפינות תא הנוסעים הקדמיות) עבה. מצד אחד, איכות החומרים טובה בדרך כלל. מצד שני, השימוש הכמעט בלעדי בשחור מייצר גוונים קודרים שלא לצורך. הבעיה היא שתוספות גוני אדום ברמת גימור גבוהה ויקרה יותר (GS-ליין) מרגישות מעט מצועצעות, כמו תוספת הפלסטיק-דמוי-קרבון.
בהשוואה למוקה הקודם, החדש קטן משמעותית במידותיו החיצוניות, בעיקר קצר ונמוך בלא פחות מ-12.5 ס"מ (415 ו-153 ס"מ בהתאמה). הוא אמנם רחב בסנטימטר (179 ס"מ), אך על אף שמדובר בדור חדש, בסיס הגלגלים נותר זהה (256 ס"מ). בהשוואה לפיז'ו 2008 למשל הוא קצר ב-15 ס"מ, עם בסיס גלגלים צנוע בכ-4 ס"מ. בהתאם, מרחב המחיה ליושבים מאחור צנוע יותר ודומה לקטנים בקטגוריה.
זה לא הסוף. מפתח דלתות אחוריות צר וגג נמוך מקשים על הכניסה לספסל האחורי והופכים את השהות שם לפחות מומלצת. מי שכן יתיישב ימצא צמד שקעי USB לטעינה. הוא לא יגלה ידיות אחיזה בתקרה או פתחי מיזוג. גם נפח תא המטען (350 ליטר) אינו מרשים, ובגרסה החשמלית אין גלגל חלופי.
המוקה כן יציע את מערכות הבטיחות המוכרות של הקונצרן, לרבות בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת.
בדומה לדגמים עדכניים אחרים של הצרפתים, גם כאן מעניקה אופל אפשרות בחירה בין בנזין לחשמל, ובאירופה גם דיזל. זאת אף שמחקרים מראים כי לקוח המחפש רכב חשמלי אינו מוסיף לרשימה גם אלטרנטיבות עם בעירה פנימית. לא מצא או לא השתכנע? בדרך כלל פשוט יבחר במותג אחר.
אז בנזין יש, 1.2 ליטר שלושה צילינדרים מוגדש ומוכר עם 130 כ"ס ותיבת שמונה הילוכים אוטומטית. הביצועים סבירים, אבל ניכר מאמץ כשהוא נדרש למהירויות שיוט גרמניות, ולכך יש להוסיף צליל אופייני של שלושה צילינדרים. אבל הגרסה החשמלית היא זו שמעניינת אותנו כאן. גם כי זה העתיד, וגם בגלל אופל שהודיע זה מכבר כי הוא מתכנן לעבור להנעה נקייה מזיהום ב-2025.
גם המוקה-e, מצויד כמובן במערכת ההנעה המוכרת של הקונצרן, עם מנוע חשמלי קדמי (136 כ"ס) והנעה קדמית. הביצועים נמרצים כמובן יותר מהבנזין, בעיקר בזינוק מהמקום ובמפתיע גם בתאוצות ביניים. מערכת הבלימה הרגנרטיבית - עם מצב B שמופעל באמצעות מתג בבורר ההילוכים - פשוטה בהרבה מהמקובל בחשמליות מודרניות, שכן היא אינה מאפשרת מספר מצבי האטה-טעינה ומונעת כך נהיגה נטולת בלימה פיזית.
מצברי 50 קוט"ש מאפשרים טווח מוצהר של 322 ק"מ בין טעינות. זה דומה ל-e-2008 הוותיקה ממנה משמעותית, וצנוע במפתיע בכ-10% מסיטרואן e-C4. מסלול המבחן לא אפשר לנו בדיקה מהימנה לצריכת החשמל, וניאלץ להמתין למבחן המקומי. מערכת הטעינה המהירה (100DC) מאפשרת מילוי סוללה מ-10% ל-80% בכחצי שעה.
הפלטפורמה החדשה המשמשת את המוקה מאפשרת לו להשיל לא פחות מ-120 ק"ג משמעותיים, לצד קשיחות גבוהה יותר ומרכז כובד נמוך מבעבר. כל אלה נתונים שאמורים להשפיע לטובה על היכולת הדינמית, והיא אכן מרשימה מאוד, בעיקר בחשמלי שנהנה מחלוקת משקל מאוזנת בין ציר קדמי לאחורי ומציג התנהגות משובחת עם היגוי טוב, חד ומדויק, מעט מאוד רכינת גוף ובעיקר אחיזת כביש גבוהה. חבל רק שדוושת הבלם סובלת מתחושה דו-שלבית במעבר בין בלימה רגנרטיבית לשימוש בבלמים עצמם. ליכולת הדינמית אחראי בין היתר כיול מתלים מוצק, אבל צידו השני של המטבע היא נסיעה נוקשה יחסית ונוחות לא מרשימה, בין היתר גם עקב בחירה בחישוקי "18 גדולים.
המוקה החדש הוא שיפור אדיר לעומת קודמו - לא שזו שהייתה משימה קשה כל כך. סביבת הנהג מודרנית, איכויות הנסיעה טובות, היכולת הדינמית מרשימה והעיצוב ייחודי נעים מאוד לעין. אחרי שנים של שיממון, המוקה הוא סוג של ברק שחסר היה למותג האפרורי.
אבל פספוס מסוים יש כאן בכל זאת. זהות המערכות לדגמים חשמליים אחרים של PSA מאכזבת. אם ממש מתעקשים, אפשר לציין את המוקה לטובה - מול מתחריו מבית - בזכות יכולת דינמית גבוהה יותר, אבל קשה להאמין שזו הסיבה לרכוש מכונית חשמלית קטנה. אפשר וצריך היה לחדש יותר, או לפחות להפוך לחוד החנית העתידני של הקונצרן. זו באמת יכולה הייתה להפוך לפוזיציה מעניינת ומקורית של אופל.
אלא שאסור לשכוח את הפוליטיקה. לא רק שעתידו של המותג עדיין לא מובטח, בהיררכיה של סטלנטיס (ועוד יותר מכך בזו של PSA) אופל יישאר מותג חורג מעט, כזה שנשען על מה שפיז'ו מוכנה לספק. ככזה, הוא תמיד ימצא עצמו בנחיתות מסוימת - גם בגלל תג מחיר צפוי שממקם אותו בעמדה בעייתית. יש אלטרנטיבות זולות ממנו עם טווח ויכולת לא נחותים (יונדאי קונה EV), ובמעט מאמץ אפשר כבר להגיע לתותחי העל של התעשייה, טסלה מודל 3 ויונדאי איוניק 5. קל זה לא יהיה.
- מנוע: חשמלי
- קיבולת מצבר: 50 קוט"ש
- הספק / מומנט: 136 כ"ס / 26.5 קג"מ
- הנעה: קדמית
- אורך: 415.1 ס"מ
- רוחב: 179.1 ס"מ
- גובה: 153.4 ס"מ
- בסיס גלגלים: 256.1 ס"מ
- משקל עצמי: 1,598 ק"ג
- נפח תא מטען: 350 ליטר
- 100-0 קמ"ש: 9 שניות
- מהירות מרבית: 150 קמ"ש
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): ארבעה כוכבים
- מחיר משוער: 160 אלף שקל
