קטגוריית אופנועי ההרפתקה סוערת. לא רק עם צמד מחזיקי כתר "הכי" (גדול, חזק, מתקדם, יקר) מבית ק.ט.מ וב.מ.וו, אלא גם כאלה שנגישים יותר לרוכב המקומי. למשל הדורות המחודשים של סוזוקי V-סטרום 1050 והונדה אפריקה טווין 1100. שניים שניתן לרכוש במחיר של 100 אלף שקלים פלוס-קצת. המון כסף כמובן, ויקר משמעותית ממרבית מדינות העולם, אבל בכל זאת זול בעשרות אחוזים מהמוזכרים מעלה הודות למנועים צנועים יותר, רכיבים צנועים יחסית וויתור על מערכות מתקדמות במיוחד.
הסוזוקי בנוי על בסיס מוכר ואמין והעדכון האחרון שלו כולל טיפול במנוע, מחשב הניהול ובעיצוב החיצוני שכעת יותר מרומז ל-DR BIG המיתולוגי. במבחן שלנו השתתפה גרסת XT שלו, המיועדת גם לרכיבת שטח. עם חישוקי "שפיצים", מגן מנוע, ג'ק אמצע ושליטת אלקטרונית שכוללת גם בקרת שיוט ומניעת גלישה לאחור בירידה. המחיר: 106 אלף שקלים.
מולו מתייצב ההונדה בגרסת בסיס. אף היא עם חישוקי שפיצים, הרבה (יותר מדי) מצבי ניהול מנוע ואפשרויות בקרת אחיזה, עם מגן מנוע וצביעת טריקולור נאה. המחיר: 107 אלף שקלים.
שורה תחתונה וסיכום: שני המתמודדים במבחן מסמנים V בכמעט כל סעיפי אופנוע אדוונצ'ר גדול, אבל עושים זאת במחיר הגיוני ולא נרתמים למירוץ החימוש שמרחיק את אופנועי ההרפתקה האירופאים-בכירים היקרים להחריד מקהל צעיר יותר. אבל יש גם מנצח ברור.
סוזוקי V-סטרום 1050XT מציע חבילה פשוטה יחסית עם מראה מיתולוגי כובש. זהו אופנוע מוצלח שיהפוך כנראה לידיד נפש של רוכבים מתחילים שכן הוא מהזן הלא מאיים. מאידך, כמוצר שלם הוא מותיר אכזבה מסוימת. לצד מערך מתלים שדורש שיפור זו בעיקר תחושת דלות, בוודאי כאשר מדובר במחיר של יותר מ-100 אלף שקלים.
ולכן הונדה אפריקה-טווין CRF1100L הוא המנצח הברור, למרות שהוא רחוק משלמות ולא יכול לאיים למשל על ההגמוניה של הטובים באמת. מול הסוזוקי קל לו הרבה יותר שכן הוא מעניק תחושה יותר יוקרתית ואיכותית, עם חבילה משובחת של מנוע-תיבת הילוכים-בולמים וכבונוס מאפשר רכיבת שטח אמיתית.
מנוע וביצועים: שני המנועים מפיקים הספקים כמעט זהים, אבל המבנה ואופי העברת הכוח שונים בתכלית. לסוזוקי יש V-טווין בנפח 1,037 סמ"ק שמפיק 100 כ"ס ב-8,000 סל"ד ומומנט של 10.5 קג"מ ב-4,000 סל"ד. להונדה יש טווין מקביל בנפח 1,084 סמ"ק שמייצר 100.5 כ"ס ב-7,500 סל"ד ומומנט של 10.7 קג"מ ב-6,250 סל"ד.
כל אחד מהם מושך כצפוי בהחלטיות אופיינית למנוע ליטר גדול, עם תחושת כוח זמין בכל מצב כמעט. יציאה מהמקום, תאוצות ביניים, שום בעיה. הם גם צמודים מאוד בכל משיכת מצערת (וצריכת דלק, כ-20 ק"מ לליטר).
האפריקה מרגיש כצפוי מעודן יותר, זורם ולא מתאמץ, עם פעולה חלקה ומדויקת של תיבת ההילוכים. הסוזוקי משחרר את הכח מוקדם יותר וזוכה ליתרון מסוים ברכיבה טכנית על אספלט ובעיקר בשטח, אך סובל מהעברת הילוכים נוקשת ונוקשה. התוצאה: הונדה לוקחת את הסעיף הזה בנקודות.
התנהגות: אם בסעיף המנוע נרשם כמעט שיוויון, סעיף ההתנהגות מחדד את הפערים. סוזוקי מייעדים את האופנוע שלהם בעיקר לכביש ולכן גם בוחרת בצמיגי טיובלס בקוטר "19 מלפנים ו-"17 מאחור המתבטאים בהיגוי זריז וקליל. מרווח הגחון צנוע למדי (רק 16 ס"מ), גובה המושב (המתכוונן) 85 ס"מ והתחושה היא של רכיבה על אופנוע נמוך וקטן ממדיו האמיתיים. זהו יתרון גדול למתחילים, נמוכים או פחות מנוסים (או כל השלושה) ובעיקר בשטח. וכל זאת למרות שהוא כבד יותר (ב-21 ק"ג, 247 ק"ג בסך הכל).
בולמי הזעזועים בסוזוקי מתכווננים באופן מלא, אלא שלמרות השקעת זמן ניכר בהתאמה וכיול, הם לא מצטיינים. במהירות נמוכה פעולתם רכה ונעימה אך כשהמהירות עולה והעומס גדל הם מתקשים לשכך המאסה שנעה מעלה-מטה במטרה לאזן את האופנוע, ותחושת הבטחון של הרוכב נפגמת כתוצאה מכך.
אפריקה-טווין, לעומת זאת, מרגיש כמיועד יותר לשטח. זה מתחיל בבחירה בחישוקי "21 מלפנים ו-"18 מאחור ובצמיגים עם פנימית, ממשיך עם מרווח גחון מכובד בהרבה (25 ס"מ) ומושב שיכול להגיע לכמעט 90 ס"מ (או 87, או 82.5 ס"מ). הוא מרגיש פחות זריז, אך בהחלט יותר יציב ובטוח.
יחידות בולמי Showa מתכווננות לרמות שיכוך שונות, אבל כבר בכיול סטנדרטי מספקות פעולה מעולה על אספלט. זה מאפשר קצב רכיבה מהיר יותר על כביש מפותל, עם ספיגת מהמורות מצוינת. המתלים המשובחים והיציבות המרשימה שהם מספקים, הם בדיוק מה שאתם רוצים גם בעת רכיבת שבילים.
לשני האופנועים יש בלמים מצוינים. ל-V-סטורם שני מצבי ABS, אבל לא ניתן לנתק בו את המערכת בגלגל האחורי לטובת רכיבת שטח. לאפריקה-טווין יש ABS סטנדרטי, עם אפשרות ניתוק כזו.
נוחות ושימושיות: יחסת למחירו, ה-V-סטרום הוא אופנוע ספרטני. מסך התצוגה מסוג LCD נראה כיום מיושן ולמעט תצוגה טובה של מהירות והילוכים, לוקה במידע מבולגן ולא קריא. עם זאת, תפעול מצבי הרכיבה נוח וברור. לאפריקה יש מסך TFT מתקדם עם אינספור אפשרויות "משחק". זה נותן הרגשה של עושר, קידמה ותמורה למחיר, אבל המערכת קשה מדי להבנה ולתפעול ועמוסה מדי במתגים ואפשרויות.
שני הכלים מאפשרים תנוחת רכיבה "אדוונצ'רית קלאסית" אך המושבים לא מספיק נוחים. בשניהם אפשרויות זיווד ואחסון מגוונות, אך מיגון הרוח של הסוזוקי טוב יותר, בעיקר מעל 90 קמ"ש. לעומת זאת, עמידה ברכיבת שטח נוחה יותר באפריקה.
