אז מה הקטע של אופנוע חשמלי? בדקנו
(צילום: טל שמעוני | עריכה: קורל קוט)
זאת כבר לא שאלה אם יהיו או לא יהיו אופנועים חשמליים. די ברור שלא רק שהאופנועים חשמליים הם כאן כדי להישאר, אלא שהם עתידים להשתלט על כל קטגוריה שעוד מאוכלסת כרגע על ידי אופנועים עם מנועי בעירה, ואף ליצור לעצמם פלחי שוק חדשים ומעניינים.
השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא מתי בדיוק כל זה יקרה, ובעיקר: באיזה קצב נגיע לשם? זה לא יהיה תלוי רק בהיצע ובביקוש או בהעדפות של הרוכבים, אלא גם ברגולציה ובקצב ההתקדמות הטכנולוגית. כך או אחרת, האופנועים יצטרכו להתחשמל או להתקפל. המפסידים מהמהלך הבלתי נמנע הזה הם האופנוענים שמכורים לרעש, לרעידות ולריח של עשן.
בעיית טווח הרכיבה
הדור הראשון של האופנועים החשמליים לא הגיע רק מיצרנים חדשים וייעודיים כמו זירו ואנרג'יקה. יצרניות ותיקות כמו הארלי דוידסון, ב.מ.וו, ק.ט.מ, הוסקוורנה, טריומף, הונדה וימאהה הציעו דגמים שכאלו, וגם אלו שטרם חשפו אחד שכזה, שוקדות כעת על הפיתוח שלו והן יציגו אותו בקרוב.
עידן ההנעה החשמלית ישנה את התחום הדו-גלגלי בדומה למהפכה שהוא חולל בתחום המכוניות. מנוע בעירה פנימית הוא מוצר מתוחכם המוגן בהמון פטנטים, המחייב רף כניסה מאוד גבוה וקשוח. מנוע חשמלי, לעומת זאת, הוא המנוע הנפוץ ביותר בעולם, ומאות אלפי יצרנים מסוגלים לייצר אותו. למעשה, כל מי שיכול לבנות שלדה ולהתקין עליה כידון, שני גלגלים ומנוע חשמלי עם מערכת בקרה וסוללה - יכול עכשיו לייצר אופנוע.
ועדיין, זה לא כזה פשוט, מכיוון שכדי להניע את הדבר הזה צריך חשמל, כלומר סוללה, ובטכנולוגיה הנוכחית אפשר לקבל מעט מאוד "טווח לקילוגרם סוללה". אופנוע הוא יצור הרבה יותר רגיש למשקל מאשר מכונית, ועד שיוצעו לנו סוללות עם צפיפות אנרגיה טובה יותר אנחנו תקועים עם המון משקל או עם כלום טווח רכיבה.
להקת כוורת
מי שמדגים נהדר את התקוות והמגבלות של האופנוע החשמלי כרגע הוא סור-רון סטורם בי - מהבודדים כיום שהונדס מראש לרכיבת שטח וכביש. סור-רון הוא מותג של חברת CQT הסינית שהוקמה לפני שמונה שנים במטרה "לפתח ולייצר אופנועים ואופניים חשמליים עם ביצועים גבוהים ולהפוך את הרכיבה על אופנועים ואופניים חשמליים לפופולריים". החברה גייסה כ-4.8 מיליון דולר והתמקמה בשתי ערי מפתח בסין: בצ'ונגצ'ינג הנחשבת ל"בירת תעשיות האופנועים הסינית", ובהאנגג'ואו, הנחשבת לבירת המסחר האלקטרוני הסיני. באתר הראשון מפותחים ומיוצרים האופנועים והאופניים, ובשני את המערכת האלקטרונית.
ב-2019 רכשה חברת Ninebot הסינית את השליטה בחברה, ואם השם הזה לא אומר לכם הרבה זה בסדר, מפני שנינבוט מוכרת יותר כסאגוויי (Segway), שאותה רכשה ב-2015 ומאז היא ממותגת תחת שמה.
היעד העיקרי של CQT הוא יצוא. לפני חמש שנים הם הציגו אופנוע ראשון מייצור סדרתי שנקרא Light Bee שנראה יותר כמו אופני שטח מאשר אופנוע, וכעבור שנתיים הוא כבר נמכר ב-53 מדינות. לפני שנתיים השיקה החברה דגם שני, Storm Bee, שכבר נראה כמו "הדבר האמיתי", ובשלוש גרסאות: אנדורו, מוטוקרוס, וסופרמוטו. את האחרונה לקחנו למבחן ראשון בישראל.
לאחרונה השיקה החברה דגם שלישי - Ultra Bee - המגשר על פער הגדלים בין שני הדגמים הראשונים ומאתגר עוד יותר את הגבול שבין אופנוע לאופניים.
עודף משקל
כשבחנו לפני חודשים אחדים את רוב הקטנועים החשמליים המוצעים בארץ, גילינו שהתעשייה בהחלט מסוגלת לנפק כלי תחבורה יעילים לשימוש עירוני, ושבכלים כאלה קל להשתמש בסוללות מתחלפות - גם אם זה בא על חשבון נפח מטען. מצאנו גם שאלות פתוחות סביב נושאי תשתית הטעינה (ובעיקר משך הטעינה) והמחיר.
מסקנה נוספת שעלתה מהמבחנים היא שתוצרת סין (כולל טייוואן) השתלטה באופן גורף על התחום, ופתחה פער משאר העולם. כעת, כשאנו מביטים בעיצוב, באיכויות החלקים ובהרכבה של הסטורם בי, ברור לנו שצריך למחוק את כל מה שאי פעם חשבנו על סין ועל סינים.
העיצוב של הסור-רון מזכיר אופנוע אנדורו מקצועי בנפח 125 סמ"ק. הוא צר וקצר, ושוקל 130 ק"ג כבדים למדי ביחס לאופנועי אנדורו מקצועיים קטני נפח. עם זאת, מרכז הכובד מרגיש נמוך. הוא נמכר בישראל עם צמיגים דו-שימושיים קרביים יחסית המאפשרים לרכוב איתו בכביש ובשטח. לגרסת הסופרמוטו יש גלגלים במידות 19 אינץ' מלפנים ו-17 אינץ' מאחור, כך שהוא יושב איפשהו באמצע הדרך בין אופנוע כביש לבין גרסת האנדורו המקבילה (21-18 אינץ'). התוצאה היא פשרה בדמות כלי עם מושב אנדורו צר וקשיח שהפך לדו-שימושי קרבי, והוא מגהץ את השטח פחות טוב בגלל מידות הגלגלים.
הסוללה רצה
אפשר לבחור בין שלושה מצבי "לחץ" על המערכת החשמלית, כשלמצב "ספורט" יש אפילו פיצ'ר דמוי "טורבו". אבל גם במצב האמצעי התרוקנו לנו 35% מהסוללה רק על קטע הדרך שבין דרום תל-אביב ועד לקצה הדרומי של נתיבי איילון במהירות רכיבה של כ-115 קמ"ש. לאזור אשדוד הגענו עם 13% מאוד מלחיצים שנותרו בסוללה, בזמן שהמערכת האלקטרונית מפחיתה את מהירות הנסיעה באופן יזום.
במשך ארבעה ימים רכבנו בכביש ובשטח, וגילינו איכות חומרים והרכבה שלא יביישו אף מותג פרמיום, ארגונומיה מרשימה שחושלה על ידי כאלו שמבינים ברכיבת אנדורו, אבל גם כלי שדורש "תדלוק" תכוף בגלל טווחי רכיבה קצרים מדי.
קשה להתגבר על הנטייה לסחוט מצערת במצב ספורט, אז מתקבל דחף מיידי וקבוע שמזכיר את שיא הכוח של אופנוע כביש בנפח 400-300 סמ"ק ארבע-פעימתי, על משקל (כולל סוללה) של דו-פעימתי 125 סמ"ק. אבל גם כשממש התאמצנו להתנהג יפה ולחסוך אנרגיה קיבלנו כלי די מוגבל במרחק הנסיעה המרבי שלו. אגב, הכוח לינארי וחזק עד למהירות של 110 קמ"ש, שם הוא "משתטח".
אחיזה טובה בכביש
מי שירכב עליו יצטרך להתרגל לאופי העברת הכוח לגלגל האחורי, וגם לעובדה שהסינים ניצלו את מקום המצמד לטובת ידית בלם לגלגל האחורי, כמו בקטנועים. הרבה יותר קל להתרגל לרכיבה השקטה ונטולת הרעידות על הכביש ובשטח. במקום הפסקול הרגיל של פמפום בוכנתי תקבלו זמזום עיקש שמתגבר ככל שהמהירות עולה ועושה חשק לפתיחה נוספת של המצערת.
ברכיבת סופרמוטו על אספלט עם אחיזה טובה מתקבלת תחושת כוח טובה מהמנוע, והגלגל האחורי מגיב בשמירה יוצאת דופן על רדיוס הסיבוב. ביציאה מפניות מתקבלת תאוצה החלטית בכל מהירות והתחושה קסומה. עם זאת, הקשר בין סיבוב המצערת לבין תגובת המנוע מעומעם ולא מעניק את התקשורת המוכרת ממנועי בעירה. הפעלת הבלמים מבטלת לחלוטין את כוח המנוע ומכניסה לפעולה בלימת מנוע מורגשת, ובסך הכל מתקבלות תאוצות ואחיזת קרקע שמאפשרות קצב תנועה נוח עד מגניב מאוד.
הצרה היא שהרכיבה מלווה בחרדת טווח מתמדת, עם עין על מד הטעינה ומוח שמוטרד בשאלה "האם נגיע אל היעד?" זה נובע מטכנולוגיה הנוכחית שגוזרת סוללה כבדה שעדיין לא אוגרת מספיק אנרגיה לרכיבה נטולת לחצים. היא מסתיימת מהר מדי ומצריכה זמן טעינה ארוך, המגביל את קהל היעד של הכלי.
הסוללה המסיבית שוקלת כ-30 ק"ג, ולא ניתן לקחת אותה בתרמיל גב כדי להכפיל את הטווח. גם כדי לשלוף אותה ממקומה יש לפתוח כמה חלקי פלסטיק וברגים באופן לא הכי קל או אינטואיטיבי.
סור-רון סטורם בי עולה 43 אלף שקל. למרות שזה נשמע הרבה, המחיר פחות יקר בהשוואה לכלים דומים עם מנועי בעירה. אבל טווח השימוש הקצר, ומשך הטעינה הארוך (ארבע שעות), מגבילים אותו למי שמחזיק ברישיון נהיגה ל-125 סמ"ק, או למי שרוצה לרכוב בעיקר ליד הבית. האחרים ייאלצו להמתין לסוללות חדישות יותר שיספקו טווח משופר.
פורסם לראשונה: 15:18, 29.12.22
