כבר שנים שאופל נחשבת למותג סופר לגיטימי באירופה. בישראל, לפחות מאז שנות התשעים, היא לא זכתה להצלחה דומה. המותג הגרמני עבר פה תקופות לא קלות, היטלטל בין יבואנים, ראה את נתוני המכירות צונחים ואת צלילת ערך המשומשות.
אבל לפני חמש שנים נמכרה אופל לקונצרן פיג'ו-סיטרואן, היום חלק מקונצרן סטלנטיס, וזיכיון הייבוא עבר לקבוצת לובינסקי. זו החליטה להקדיש קצת יותר תשומת לב למותג, והודות לכך - וגם לקו המוצרים החדש - נצפית התאוששות מסוימת במצבה של אופל.
על ההתאוששות המותג, או לפחות על ציפיות היבואנית ממנו, ניתן ללמוד מתג המחיר שהוצמד לאסטרה החדשה - 159 אלף שקל, סכום שבו עד לפני כמה שנים נמכרו משפחתיות יוקרתיות כמו אאודי A3 או ב-מ-וו סדרה 1 וזהה לגולף מאובזרת כיום. האם התמחור השאפתני מוצדק?
אם לשפוט לפי העיצוב, התשובה היא ללא ספק כן. באופל הצליחו לא רק לבדל את האסטרה מקו המוצרים הנוכחי של פיג'ו וסיטרואן - האסטרה מבוססת על פיג'ו 308 - אלא גם לסובב ראשים. היא מעט יותר ארוכה ונמוכה, והרבה יותר רחבה מקודמתה, מה שמעניק לה פרופורציות ספורטיביות.
הזמן הצהוב
וכדי לוודא שאיש לא יבחר בטעות בצבע לבן או כסוף משמים, באופל החליטו למכור את הרכב בצבע צהוב זרחני כברירת מחדל ולבקש תשלום נוסף על כל צבע אחר. ביציעי מכבי תל-אביב ובית"ר ירושלים ודאי יברכו על ההחלטה.
העיצוב המושקע ממשיך גם פנימה, שם נמצא קווים זוויתיים וישרים, צמד מסכים מחוברים בגודל 10 אינץ' האחד, ידית הילוכים אלקטרונית זעירה ודיפוני אלקנטרה בדלתות ובמושבים. אלא שרבים מהפלסטיקים נוקשים ומחוספסים.
באופל מצדיקים את התמחור באבזור עשיר. המפרט נדיב, אך לא יוצא דופן: תאורת מטריקס-לד, חלון שמש גדול, מושבים (מעולים!) עם כוונון חשמלי וחימום, כניסה והנעה ללא מפתח, בלם יד חשמלי, תאורת אווירה, מצלמות היקפיות ועוד. התפעול נוח יחסית.
למרות הגידול במימדים, אסטרה לא מציבה את הפרקטיקה בראש סדר העדיפויות. ספי הדלתות גבוהים ומפתח הדלתות מאחור קטן יחסית והתקרה נמוכה. המרווח לרגליים סביר אך המושב נמוך וקצר, ובמרכז ישנם פתחי מיזוג אך גם תעלת הינע שתפריע לרגלי הנוסע השלישי.
נפח תא המטען צמח ב-87 ליטר והגיע עד ל-422 ליטר, אך אינו שימושי במיוחד בשל סף טעינה גבוה ומבנה רדוד.
צריכה עוד כוח
השאיפות של אופל למיצוב גבוה לא מתבטאות ביחידת הכוח, טורבו-בנזין 1.2 ליטר, 130 כ"ס. מלבד רעידות קלות בסל"ד סרק ובמהירויות נמוכות, המנוע יעיל בתנועה יומיומית. אבל לחיצה עמוקה על הדוושה הימנית מביאה את האסטרה מהר מאוד אל קצה גבולת היכולת, והיינו שמחים לתוספת כוח לעקיפות ועליות ארוכות, שיש במנועי ה-1.5 ליטר של הגולף והלאון המתחרות.
תיבת 8 ההילוכים האוטומטית פועלת בצורה חלקה. צריכת הדלק? בנהיגה בין עירונית מתונה הגענו גם ל-15 קמ"ל. לאחר מספר קטעים מאומצים ירדה הצריכה ל-10 קמ"ל.
כיול מתלים נוקשה לא מפריע לאסטרה להפגין נוחות נסיעה מצוינת ובידוד רעשים מצוין, והיא גם מדויקת ומהירה בכבישים מפותלים. אך מחסור בתקשורת מכיוון ההגה והשלדה פוגע בפוטנציאל הספורטיבי שלה.
האם האסטרה מומלצת? תלוי מה מחפשים. יש משפחתיות מרווחות, חזקות ומאובזרות יותר, וגם יקרות פחות. אבל היא נראית נהדר, מאובזרת ומפגינה איכויות נסיעה שפעם נמצאו רק בשוק היוקרה. השאלה כמה לקוחות עוד מחפשים דגמי האצב'ק.
