לקח לפולקסווגן שלוש שנים מהרגע שבו נולד הרעיון לרכב מסחרי שיתבסס על החיפושית ועד שהמיקרובאס הראשון נכנס לייצור ב-1950. אבל לקחו לה 21 שנים ארוכות מהרגע שבו הוצג רכב הקונספט הראשון ועד לגרסת רטרו המוצלח שלו ב-2001 ועד שה-ID.Buzz נכנס לייצור סדרתי.
העיכוב הזה מלמד על ההבדל הגדול בין פולקסווגן הקטנה של סוף שנות ה-40 לבין הקונצרן שצמח ממנה 60 שנה אחרי, על ההבדלים בייעוד ובמיצוב בין שני הדגמים, וגם על השינויים בעולם הרכב.
הדגם המקורי היה רכב עבודה. פשוט, יעיל ואמין. הוא היה נשכח מזמן כמו שאר דגמי ההובלה מזמנו, אלמלא היה הופך בשנות ה-60 בגרסת הנוסעים שלו לרכב פופולרי בקרב ילדי הפרחים בקליפורניה, שמצאו בו מוביל נוסעים מוצלח וזול בהרבה ממה שהציעה אז תעשיית הרכב האמריקאית. ואלמלא דגם הטיולים המוצלח שבנתה ממנו סדנת וסטפליה הגרמנית, הקאמפר, שהפך לכינוי של הדגם בחלק מהשווקים.
הוא גם נולד כמעט במקרה. בן פון, המפיץ ההולנדי של פולקסווגן הגיע לוולפסבורג ב-1947 כדי להזמין משלוח של דגמי חיפושית והופתע לראות אילתור של אנשי המפעל, רכב להובלת חלקים בפס הייצור, על בסיס החיפושית, עם משטח הטענה ארוך. הוא העלה את רעיון של ייצור ואן מסחרי על בסיס החיפושית בפני אנשי המפעל. הם הביעו עניין אך הבהירו שהעדיפות כרגע היא הגברת קצב ייצור החיפושית כדי לעמוד בביקושים.
כשבאמת ניגשו לתכנן את הגרסה החדשה, התברר ששלדת החיפושית לא תעמוד בעומסים הדרושים לנשיאת 750 ק"ג מטען שנקבעו כיעד לרכב החדש, ותכננו שלדה חדשה באותן מידות, ובאותה תצורה של מנוע אחורי והנעה אחורית. הממדים היו כמעט זהים לשלדת החיפושית והדגם החדש, עשה שימוש באותם מנועים ותיבת הילוכים. החלון הקדמי פוצל לשניים כדי להוזיל עלויות ולהקל על הייצור.
הם רצו לקרוא לדגם החדש "בולי", וכשהתברר שהזכויות לשם שייכות למפעל טרקטורים התפשרו על "טרנספורטר". למרות זאת בולי הפך הכינוי הלא רשמי במפעל ובגרמניה, לצד באס בארה"ב וקמפר בבריטניה.
ב-1950 החל הייצור בקצב של עשרה טרנספורטרים ביום, שהואץ במהירות על רקע השגשוג הכלכלי באירופה וארה"ב בשנות ה-50. לגרסת המטען הסגורה הצטרפו טנדר, וגרסה נוסעים מהודרת יותר, עם חלונות בגג, שהפכה לאייקון. עד המעבר לדור השני ב-1967 יוצרו 2.3 מיליון טרנספורטרים מכל הסוגים מהדור הראשון.
ואז בא הרטרו
פולקסווגן המשיכה להתפרנס יפה מהטרנספורטר, שכיום מיוצר הדור השישי שלו, אבל הופעת המיני-ואנים לקחה ממנו את הילת מוביל הנוסעים. למרות דגמים יחודיים כמו הסינכרו עם ההנעה הכפולה והקאמפר, הוא הפך לעוד רכב מסחרי יעיל ואפור. ואז בסוף שנות ה-90, נולדו החיפושית והמיני החדשות, הרטרו הפציע בכבישים, ובפולקסווגן נזכרו שבעצם יש להם עוד אייקון אהוב לשחזר.
רק שמהרגע שבו הוצג הקונספט הראשון למיקרובאס מודרני ב-2001 עברו יותר משני עשורים. פולקסווגן, חברה מסודרת בדרך כלל, הציגה בזמן הזה ארבע דורות חדשים לגולף, הפכה ליצרנית הרכב הגדולה בעולם, עברה את משבר הדיזלגייט, ועשתה פניית פרסה לכיוון החשמליות.
בינתיים הפרויקט שתוכנן להתבסס במקור על הטרנספורטר דור חמישי, עם מנוע בנזין 6 צילינדרים ולהיות מושק ב-2007, בוטל והוחזר את לוחות השרטוט שוב ושוב, הוקטן והוגדל, ולבסוף חושמל. עקב העומס על מחלקת הפיתוח של חטיבת הפרטיות בפולקסווגן בגלל המעבר לחשמליות הפרויקט עבר למחלקה המסחרית, שבכלל צמחה מהטרנספורטר המקורי. ב-2017 הציגה פולקסווגן בפעם הרביעית רכב קונספט לוואן רטרו והכריזה שהפעם זה אמיתי. לקחו לה עוד חמש שנים עד שהבאז החל לרדת מפס הייצור במפעל שלה בהאנובר שבגרמניה.
המון מקום, רק חמישה מושבים
העיצוב עדיין מסובב ראשים, אפילו בנהיגה באזור קופנהאגן אפשר היה לראות דנים מאופקים מצביעים על הבאז בהתלהבות. זאת למרות שגרסת הייצור קצת פחות מרהיבה ורטרואית מהקונספט האחרון, בעיקר בחזית, עם V בולט פחות, וללא אופציה לחלונות הגג הכה מזוהים עם המיקרובאס הראשון.
ב-1950 התגאו המפתחים בצריכת דלק רשמית של 11 קמ"ל ממנוע ה-1,200 סמ"ק, ובכך ששימוש נדיר במנהרת רוח הפחית את מקדם הגרר מ-0.7 ל-0.4. ב-2022, כשצריכת האנרגיה היא עניין הרבה יותר קריטי בעידן החשמלי, הם מתהדרים במקדם גרר של 0.285, ובטווח משולב של 402-425 ק"מ מסוללת ה-77 קוט"ש, היחידה שמוצעת כעת.
הבאז מתבסס על הפלטפורמה החשמלית התקנית של הקונצרן, ה-MEB, שמשרתת בין היתר את סקודה אניאק שנמכר אצלנו, ואת ID.4 שיגיע אחרי החגים. אבל הבאז גבוה משמעותית, ותנוחת הישיבה גבוהה בהתאם, לפחות ההגה לא אופקי כמו במקור. השמשה הקדמית ענקית, אך רחוקה מהדשבורד מה שיוצר מדף גדול מלפנים.
צבר המצלמות והחיישנים שמותקן לרוב מאחורי המראה המרכזית ובחלקה העליון של השמשה הקדמית הועבר אל תחתית השמשה, מה שמונע הסתרה בחלק העליון של שדה הראייה, אך עלול להסתיר הולכי רגל ורוכבים בתחתיתו. "בגלל השמשה הגבוהה המגבים התקשו לנקות היטב את החלק העליון, ובגלל שחשוב שהמצלמות יהיו מאחורי שמשה נקייה, הורדנו אותם כלפי מטה", הסביר בהשקה אחד המהנדסים.
לוח המחוונים דומה לזה שבאניאק ושות', עם צג 10 או 12 אינץ' למולטימדיה ולשליטה על בקרת האקלים, כמעט ללא כפתורים פיזיים. הנהג זוכה למסך קטן יותר, 5.3 אינץ', מול עיניו. יש גם אפל קארפליי ואנדרואיד אוטו, בקרת אקלים, טעינה אלחוטית לנייד, התנעה ללא מפתח ושלוש יציאות USB-C.
מרווח הפנים מצוין. מרווח הרגליים והראש טובים, מלפנים ומאחור - לא מפתיע ברכב עם ממדים של 4.71 מטר אורך, 1.99 מטר רוחב, 1.95 מטר גובה ובסיס גלגלים של 1.95 מטר. בפולקסווגן מתגאים שחלק מחומרי תא הנוסעים ממוחזרים ושלא נעשה שימוש במוצרים מהחי, כמו ריפודי עור.
מה שכן מפתיע הוא שאין יציאת למזגן למושב האחורי, שיש היום אפילו בסקודה קאמיק, שהחלונות בדלתות הצד שנעות על מסילה לא נפתחים, ושלמרות כל הגודל הזה אין שורת מושבים שלישית, אלא רק 5 מקומות ישיבה.
אנשי המחלקה המסחרית של פולקסווגן טוענים ששורה שלישית לא הייתה מותירה מספיק מקום למטען. יש בזה משהו, כמו שגילה כל מי שרכש מיני-ואן או ג'יפון 7 מקומות פופולרי, אבל זה טיעון שמרני כי שאר השוק מסתדר עם הממדים האלה. גרסת 7 מושבים תופיע רק בדגם המוארך שייחשף בעוד שנה, ואז גם ייפתר עניין החלון הלא נפתח. מעניין אם עד אז ירד שם האסימון גם לגבי עניין יציאת המזגן, ולגבי גרסת 7 מקומות בדגם הקיים.
ללא השורה השלישית הנפח שלו ענק, 1,121 ליטר כשחמשת המושבים בשימוש. אבל תסתכלו על כושר הנשיאה: רק 590 ק"ג בגרסת הנוסעים, 650 ק"ג בגרסת המטען שלה שורת מושבים קדמיים בלבד, ונפח טעינה של עד 3,900 ליטר. אפילו לטרנספורטר הראשון היה כושר נשיאה גדול יותר, עם ממדים הרבה יותר קטנים. ככה זה כשצריך לשאת סוללה חשמלית כבדה.
תכירו את "הנחיל"
היצע הבטיחות כולל את כל המערכות האקטיביות המקובלות, כולל בלימת חירום אוטונומית וסיוע לשמירה על נתיב וזיהוי תמרורים, עם אופציה לחידוש. "נחיל" קוראים לו בפולקסווגן, ומדובר ביישום ראשון לטכנולוגיה חדשה של מובילאיי הישראלית. הבאז יכול להוריד מהענן את נתיבי הנסיעה המדויקים של כלי רכב אחרים באותו כביש, כדי לדעת היכן הכי בטוח עבורו להתמקם.
עם 204 כ"ס ומשקל בסיסי של 2.47 טון לא מדובר ברכב לפתיחות מול טסלה. הביצועים נאותים אבל ללא שמץ ממה שהתרגלנו לקבל מחשמליות. אפשר לקבל יותר טווח בבחירה במצב "אקו" שמאלחש את התאוצות, או להיות זריזים יותר ולטעון יותר במצב "ספורט". בנסיעת המבחן, שכלל כבישים עירוניים, פרבריים ובין-עירוניים, והייתה רגועה יחסית ברובה, עמדה צריכת החשמל הממוצעת על 22.9 קוט"ש, שמשמעותם טווח מעשי של כ-340 ק"מ בלבד. יש אפשרות לטעינה מהירה בקצב של 170 קוט"ש, עם הבטחה לטעינה מ-5% ל-80% סוללה בתוך חצי שעה. טעינת AC איטית ממטען של 11 קוט"ש תארך 7 שעות וחצי.
בטרנספורטר המקורי דחקו המהנדסים את תא הנהג קדימה ככל האפשר, כדי לפצות על ריכוז המשקל של המנוע והגיר מאחור. למרות שהבאז בנוי במין סגירת מעגל טכנולוגית באותו אופן, הרי שהמשקל של הסוללה ומיקומה, ביחד עם שאר מערכות הבטיחות האקטיביות, תורמים ליציבות. צריך להתאמץ מאוד כדי להיכנס איתו להיגוי יתר בעיקולים.
נוחות הנסיעה עם גלגלי ה-20 אינץ' הייתה סבירה, יש בהיצע גם 19 אינץ' שיעשו עבודה טובה יותר בסעיף הזה, ו-21 אינץ' שיעזרו יותר בסעיף הרושם.
השורה התחתונה
עוד לפני ההשקה הוזמנו כבר 10,000 רכבי באז מה-15 אלף שייוצרו השנה, בעיקר לשוק הנורבגי שכבר התחשמל ברובו. ל-2023 מתוכנן ייצור של 60 אלף יחידות ול-2024 של 100 אלף. לא מספרים שיגרמו לאילון מאסק לצייץ עליהם, אבל עוד צעד בדרך לתחבורה נטולת פליטות.
לישראל יגיע הבאז ברבעון האחרון של 2023, אם עדיין ניתן לסמוך על תוכניות של היצרנים. אנחנו נקבל גם את דגם הנוסעים וגם את המסחרי, ולפי המחירים באירופה אפשר לצפות לכ-220 אלף שקל למסחרי ולכ-300 אלף שקל לגרסת הנוסעים.
הבאז מביא שמחת חיים ועניין נדירים לשוק הואנים והמסחריות. אבל הוא לא היחיד שעושה את זה כיום. גם יונדאי סטאריה שיפגוש כמתחרה בארץ מוכר את עצמו בזכות עיצוב (עתידני ולא רטרו במקרה שלו), וסביר שעוד יצרנים יגיבו למגמה החדשה.
הבאז הוא רכב סופר מרווח ושימושי, מושקע ומבוצע היטב, אבל עדיין עם רשימת תיקונים לא קטנה. הבחירה בגרסת המטען תהיה עניין של חישוב כלכלי ומצפוני ירוק מול האלטרנטיבות. בגרסת הנוסעים, עם חמישה מקומות בלבד ומחיר של אאודי Q3, מדובר יותר בגימיק עיצובי. כשיהיו לו 7 מקומות ישיבה ותמורה טובה יותר לכסף, הוא יוכל להתחרות על ליבן של המשפחתיות הגדולות במובילי הנוסעים הגדולים מארה"ב ומדרום-קוריאה, וגם ברכבי הפנאי הגדולים. ואז באמת ליצור באז בשוק.
הכותב היה אורח פולקסווגן
