טסלה נחשבת לאחד ממאיצי המעבר לרכב חשמלי, אם לא הגורם העיקרי להתנערות הקולקטיבית של התעשייה - וזה כבר לא סוד שמותג הרכב הצעיר גובר מבחינות רבות על מותגים מבוססים היטב. גם אם טסלה כבר סחטה עד תום את נקודות הזכות על הראשוניות ועל היעדר התחרות, היא עדיין נחשבת למובילה בתעשייה בכל הנוגע ליעילות אנרגטית של מערכות ההנעה הודות לתכנות-על, אך גם לעיצוב סביבת נהג מתקדם ובעיקר חוויית משתמש שעדיין אין שנייה לה.
די במפתיע, היצרנית שמעמידה מול טסלה את הקרב העיקש ביותר על הבכורה גם בתחומים אלה (ולא רק) היא יונדאי הדרום-קוריאנית - זו שבניגוד למותגי רכב אירופיים מבוססים היטב הצליחה לפתח פלטפורמה ייעודית הנחשבת למתקדמת בתעשייה. דגמי יונדאי וג'נסיס (איוניק 5 ו-GV60) והבת הנוספת לקונצרן קיה (EV6) מוכיחים זאת היטב - כולם ללא יוצא מהכלל לא פחות ממצוינים (קיה לפי מקורות זרים, טרם נהגנו בה).
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בחזרה לטסלה. המותג המסעיר ביותר בשנים האחרונות חדר לשוק לא כל כך מזמן, עם דגם בודד שהפך אשתקד לחשמלי הנמכר ביותר בישראל. באיחור לא אלגנטי הנחיתה טסלה לאחרונה את מודל Y, גרסת פנאי למודל 3 שמאיימת לתפוס בכל שוקי העולם את תואר החשמלי הנמכר ביותר.
אבל יש נקודה חשובה שמשפיעה על הצלחתו: ה-Y יקר בהרבה מה-3 שחדרה לכאן עם תג מחיר של 180 אלף שקלים בלבד, ומחירו מתחיל צפונית ל-300 אלף שקל. באופן טבעי, בהתאם ליומרה של היצרנית האמריקאית, זה מציב אותו מול מתחרים בקטגוריית היוקרה כמו ג'נסיס GV60 המוזכר - מי שמבחינתנו נחשב לטוב בקטגוריה.
- קיבולת סוללה: 82 קוט"ש
- מנוע, הנעה: 514 כ"ס ו-50.2 קג"מ, כפולה
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 5 שניות, 217 קמ"ש
- טווח נסיעה (יצרן): 533 ק"מ
- בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
- מחיר: 331.5 אלף שקל
- קיבולת סוללה: 77.4 קוט"ש
- מנוע, הנעה: 318 כ"ס ו-61.7 קג"מ, כפולה
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 5.5 שניות, 200 קמ"ש
- טווח נסיעה (יצרן): 470 ק"מ
- בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 342 אלף שקל (315 אלף שקל)
בשני המקרים מדובר בפלטפורמות ייעודיות שמעניקות חירות עיצובית, ובשני המקרים עושים בחירות הזו שימוש עם ויתור על סבכה קדמית וצללית מרכב פנאי-כמו-קופה, אבל הגישה לכך שונה מאוד. ה-GV60 נראה אומנם סטנדרטי יותר, אבל מצליח להיות בכל זאת מעניין יותר עם יחידות תאורה מרשימות מלפנים, ספוילר גדול מאחור וצמד פסי גגון בחלקו העליון. התמהיל הזה יצר רכב נאה מאוד, ללא קשר לסוג ההנעה.
מודל Y הוא רכב מעניין, אבל פחות שונה מה-3 מכפי שראוי היה. הצללית אומנם גבוהה יותר, אבל הדמיון למכונית החשמלית הנמכרת והמדוברת ביותר בישראל מבלבל, וממילא התוצאה היא מראה בולבוסי ומעט מגושם. אגב, זה לגמרי לא מפריע לו להיות יעיל בהרבה מבחינה אווירודינמית, עם מקדם גרר מהנמוכים בתעשייה - 0.23 לעומת 0.29.
גם סביבת הנהג כמעט זהה ל-3, עם עיצוב (ותפעול) שפונה לחסידי טכנולוגיה והיעדר כמעט מוחלט של מתגים. השליטה על כל המערכות מתבצעת באמצעות מסך מגע ענק ("15) - וכשאנחנו כותבים "כל המערכות" הכוונה בדיוק לכך, כולל כיוון מראות והגה או כיוון האוויר מפתחי המיזוג. מעניין, מאתגר ומחייב הסתגלות, ואף שרכב המבחן צויד במנגנון הטיית מסך לכיוון הנהג המשפר במעט את הגישה לתפעול, ביצוע פעולות בזמן נהיגה הוא משימה מורכבת. במפתיע, אין עדיין צימוד מתבקש ל-Apple CarPlay ול-Android Auto. ניווט? רק בעזרת המערכת המקורית של טסלה.
גם ל-GV60 יש גאדג'טים, ויש כאלה שאהבנו, למשל היכולת להסיע את הרכב מהשלט. יש גם כאלה שפחות, כמו כדור בדולח עם מנגנון היפוך מעייף לחוגת מצבי נסיעה (לפנים-אחור-חניה), ויש כאלה שממש לא, כמו מערכת מצלמות ומסכים במקום מראות.
עם זאת, סביבת הנהג עושה רושם מצוין עם שילוב נכון בין מסכים (שתי יחידות "12.3, לוח מחוונים ומסך מגע) למתגים, עם צג ייעודי לבקרת האקלים ולתפריטים השונים. בהתאם, ביצוע פעולות שונות כאן קל, אינטואיטיבי ונוח בהרבה, בעיקר בזמן נהיגה.
בנוסף ולא פחות חשוב, בזמן שהטסלה מעניקה חוויה טכנולוגית, הג'נסיס אחראית לחוויית יוקרה טובה בהרבה, עם איכות חומרים גבוהה במידה ניכרת והקפדה יוצאת דופן - בהתאם ליומרה להתחרות במותגי יוקרה גרמניים - על כל פרט. המושבים מלפנים מציעים נוחות ותמיכה טובות בהרבה מהיחידות הלא משכנעות במודל Y, כולל חימום, קירור ועיסוי (רק חימום בטסלה). בנוסף יש גם יותר תאי אחסון שימושיים.
מרחב המחיה ליושבים מאחור טוב במעט בג'נסיס, הן במרווח הרגליים והן בראות לפנים, אבל הרצפה גבוהה יותר והתנוחה מעט פחות טובה. תאי המטען של האמריקאית גדולים בהרבה מאחור (854 ליטר לעומת 432 ליטר) ומלפנים (117 ליטר לעומת 20 ליטר).
האבזור בשניהם כולל ריפודי עור, כיוון חשמלי למושבים הקדמיים ולהגה, משטח טעינה אלחוטי (לשני מכשירים בטסלה), דלת תא מטען חשמלית ומצלמות היקפיות (בטסלה לא מלפנים) עם הקרנה של מצלמות הצד בזמן הפעלת איתות (על המסך המרכזי ב-Y, על לוח המחוונים ב-GV60). מערך הבטיחות בשניהם כולל בלימה אוטונומית (גם בנסיעה לאחור בג'נסיס), שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת בג'נסיס, כולל על פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי.
שתי המכוניות התייצבו למבחן בגרסאות ביניים עם מערכת הנעה כפולה המשלבת שני מנועים חשמליים, אבל לטסלה הספק גבוה בהרבה (514 כ"ס לעומת 318 כ"ס), בעוד לג'נסיס יתרון במומנט (61.7 קג"מ לעומת 50.2 קג"מ). שלא במפתיע, ה-Y הביסה את ה-GV60 בכל מבחני התאוצה שערכנו, הן בזינוק מהמקום והן בתאוצות הביניים המדמות עקיפה.
לעומת זאת, מערכת הבלימה הרגנרטיבית של ג'נסיס היא מהטובות בתעשייה, עם אפשרות בחירה בין מגוון עוצמות באמצעות מנופים מאחורי ההגה - החל במצב המדמה הילוך סרק ועד למצב המייתר כמעט לגמרי שימוש בבלמים - וגם מצב אוטומטי נעזר רדאר המתאים את עוצמת ההאטה לתנועה שסביב הרכב. לטסלה שלושה מצבים, אבל התפעול דרך המסך מסורבל ואין אפשרות לעבור ביניהם תוך כדי נסיעה.
מודל Y היה חסכוני בהרבה בצריכת החשמל, עם 16.1 קוט"ש לעומת 19.7 קוט"ש ל-100 ק"מ בג'נסיס. בנוסף, גם המצברים של האמריקאית גדולים יותר (82 קוט"ש לעומת 77.4 קוט"ש), ולכן טווח הנסיעה הריאלי גדול באופן ניכר - 475 ק"מ לעומת 385 ק"מ לקוריאנית. נזכיר רק כי GV60 עם מנוע אחורי בודד משיגה נתוני צריכה טובים בהרבה וטווח נסיעה דומה ל-Y. טסלה תנחית כאן גרסת הנעה אחורית בסיסית רק בשנה הבאה.
מערכת הטעינה המהירה בג'נסיס מתקדמת יותר, הודות למצברים במתח גבוה (800V לעומת 400V) המאפשרים התחברות לעמדות אולטרה-מהירות (350DC) כשאלה יוקמו כאן, ומילוי מ-10% ל-80% בתוך 18 דקות בלבד. הטעינה המהירה בטסלה כיום (250DC) אפשרית רק בעמדות סופרצ'ארג'ר (27 דקות למילוי מ-10% ל-80%), ולא באלו של ספקיות חיצוניות שאינן מופיעות במערכת הניווט, ולכן מחשב הרכב אינו מאפשר הכנת מצברים לטעינה מהירה.
טסלה אומנם חלוצה במערכות הנעה חשמליות, אבל בכל הקשור לתכנון ולכיול של מערכות המשפיעות על מאפייני הנהיגה, למשל מתלים, יש לה הרבה פחות ידע וניסיון מיצרניות רכב ותיקות. ה-Y הפתיע בכל זאת עם אחיזה גבוהה וזוויות גלגול צנועות, אבל הכול מרגיש מלאכותי. ההגה כבד מדי גם במצב הרגיל, וכמו הבלמים הוא נטול תחושה. ההרגשה בו סינתטית, כמו במשחק מחשב.
ה-GV60 פחות דינמי מכפי שציפינו, אבל הוא מעביר תחושה אמיתית וטבעית יותר ממערכות ההיגוי והבלימה, ויתרונו הגדול מתבטא בכיול מתלים משובח, שמציג פשרה טובה בין יכולת ספיגת שיבושים במהירות נמוכה לשמירה על מרכב מרוסן במהירות גבוהה. לכן הוא נוח ונעים באופן ניכר ממודל Y, בנסיעות קצרות ובעיקר ארוכות. הוא גם מבודד טוב יותר רעשי רוח ודרך, הודות למערכת שמע המייצרת הד חוזר. הוא אגב קצר מהטסלה (ב-23.5 ס"מ), וגם רדיוס הסיבוב שלו קטן במעט (11.9 מטר לעומת 12.1 מטר), ולכן קל יותר לתמרן איתו.
המודל Y וה-GV60 הם שני דגמים דומים מבחינת ייעוד, אבל המפגש ביניהם מחדד את הקרב הלוהט ביותר בתעשיית הרכב, בין שחקניות צעירות, מקוריות ונועזות שאותן מובילה היצרנית האמריקאית לוותיקות והמסורתיות שמיוצגות כאן על ידי ג'נסיס. באופן טבעי, לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות.
טסלה למשל מביאה עם מודל Y ניסיון וידע חסרי תחרות בהנעה חשמלית יעילה עם ביצועים יוצאי דופן וצריכת החשמל, ובהתאם טווח נסיעה גדול בהרבה. היא גם מציגה סביבת נהג שאין לאף אחת אחרת, לא מבחינת מראה ולא בתפעול. היא לא מרגישה כמכונית רגילה, ואין ספק שזו אחת מנקודות החוזקה שסייעו לה להפוך ללהיט מכירות היסטרי בכל שוק שאליו הגיעה.
אבל היא בפירוש פחות נוחה ויעילה לתפעול בזמן נהיגה, פחות נוחה בכל תוואי נסיעה ואם כבר, אינה מרגישה יוקרתית כפי שנדרש בקטגוריה - לא בכל הקשור לאיכויות ייצור ולא בהקשר של כיול מערכות מכאניות. לטסלה יש עדיין פערים גדולים לסגור בתחום חשוב זה.
ה-GV60 מנצח במבחן הזה, ודי בקלות. נכון, הוא פחות מהיר וטווח הנסיעה שלו צנוע בהרבה, אבל בכל הנוגע לשימוש יומיומי ברכב שמחירו מעל 300 אלף שקל הוא עדיף באופן ניכר. תא הנוסעים שלו מרגיש הרבה יותר טוב, הוא איכותי ומאובזר יותר, ונוחות הנסיעה בו טובה בהרבה בכל תוואי דרך או מהירות. הוא זה שמשלב טוב יותר בין קידמה לייחודיות, הוא זה שלא מאיים על לקוחות ותיקים וקוסם בכל זאת גם לחדשים, והוא רכב הפנאי-חשמלי-יוקרתי הטוב ביותר על הכביש כיום.
תודה לחברת Hansshow Israel שהעמידה לרשותנו מודל Y למבחן