אלפא רומיאו. גם אם אתם לא חובבי רכב, יש סיכוי טוב שהשם הזה אומר לכם שמדובר ברכב, בנהיגה, אולי אפילו באיטליה. אם אתם כן חובבי רכב, השם הזה מעורר בכם הרבה יותר. אלפא רומיאו הוא מותג נחשק. עם תדמית של הנאה מנהיגה, ביצועים ספורטיביים, מראה מרגש, צליל ממכר. כל זאת, אף על פי שכבר שנים רבות הוא לא באמת מצליח לייצר דגמים שיפרטו על נימי החשק המוטורי. פה ושם גרסאות חזקות במיוחד (ויקרות להחריד), אבל לא מעבר.
בשונה מג'יפ למשל, יצרנית נוספת החברה בקונצרן סטלנטיס הצרפתי-איטלקי-אמריקני. כי בזמן שמותג רכבי השטח מארה"ב מצליח להישאר נאמן למקורות עם הרנגלר מצד אחד ולהתפתח ולהרחיב את היצע הדגמים מצד שני, אלפא רומיאו סובלת מחוסר רלוונטיות, מהיעדר אסטרטגיה ברורה ומתכנון עתידי שמתרסק פעם אחר פעם על קרקע המציאות. דוגמה טובה לכך: בתחילת העשור הקודם נעדרה אלפא במשך ארבע שנים תמימות מקטגוריית הלחם והחמאה שלה, אחרי הפסקת ייצור ה-159 הלא משכנעת ועד להצגת הג'וליה - מהלך התאבדותי חסר תקדים כמעט. ובדומה לכך, לקטגוריית רכבי הפנאי הקומפקטיים היא נכנסה עם הסטלביו רק ב-2016, הרבה אחרי כולם, ומאז לא הציגה אפילו דגם חדש אחד.
מדובר בנצח במונחי התעשייה, ודאי לצד מתחרות שחושפות לפחות כמה גרסאות מדי שנה, ובדרך כלל גם כמה דגמים - מה שמסביר מדוע אולם התצוגה של אלפא כולל כיום שתי מכוניות בלבד, צנוע בהרבה מכל מותג אחר בשוק. וחשוב לא פחות, לאף אחד מהם אין יחידת הנעה היברידית אפילו, שלא להזכיר חשמלית. בשורה התחתונה, אלפא נכנסה לעשור השלישי של האלף הנוכחי כיצרנית עם יותר היסטוריה מעתיד.
רגע, זה לא סופו של הסיפור. אלפא כבר אינה יצרנית שיכולה לעשות מה שבא לה. מהמון סיבות, שהחשובה שבהן נמצאת בעמדת המנכ"ל ונקראת ז'אן-פיליפ אימפרטו, מי שנחשב לאחראי על המהפך המרשים שעבר מותג פיז'ו.
ותחת המנהל המוכשר תנחת כאן עד סוף השנה הנוכחית מכונית שעשויה להפוך את מגמת השקיעה של אלפא לצמיחה. קוראים לדגם טונאלה, חידוש ראשון זה שנים וחבר עתידי בקטגוריית רכבי פנאי קטנים, אחת הצומחות והרווחיות בשוק בכלל, וזה של מותגי יוקרה שאליו אלפא מעוניינת לחבור בפרט. הוא גם ראשון עבור אלפא עם מערכות הנעה מודרניות משולבות חשמל, צעד ראשון בדרך להצגת חשמלי מלא בעוד שנתיים.
נכון, זה נמשך המון זמן, ומדובר ברכב שהוצג לפני שלוש שנים כקונספט בתערוכת ז'נבה 2019 ושהשקתו נדחתה כמה פעמים, שוב באופן די חסר תקדים בתעשייה. אבל עכשיו אנחנו יושבים בו, לצד נהג הניסוי של אלפא, ראשונים בעולם להתרשם מאב-טיפוס מוכן לייצור ראשון. אז אפשר כבר להפעיל את נורת האופטימיות?
כמו הסטלביו הגדול יותר, גם הטונאלה נקראת על שם מעבר ברכס האלפים האיטלקיים, ולפחות מבחינתנו ההימנעות משילוב אותיות ומספרים, החביב כל כך על יצרניות יוקרה גרמניות, שוודיות או יפניות, ראויה לשבח. שם של ממש מעניק זהות של ממש. לטוב ולרע.
המראה מאמץ שלא במקרה אלמנטים מוכרים מדגמי עבר של היצרנית. בולטים במיוחד סבכת V גדולה ויחידות תאורה צרות, כמו חישוקי "20 ענקיים ומרכב דמוי-קופה. ואתם צריכים לסמוך כאן עלינו, התמונות לא עושות עימו חסד. כאשר יגיע לכביש הוא יסובב ראשים, ללא ספק יותר ממתחריו הישירים.
קשה היה להתרשם מאיכות תא הנוסעים, נקודה סופר-חשובה בדגמים מסוגו, שכן אב-הטיפוס שבו נסענו משמש לניסויים, וסביבת הנהג כוללת אין-ספור חיישנים, חוטים ומחוונים שמין הסתם לא יופיעו בדגם הסדרתי. מה שכן יהיה שם הוא לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) ראשון עבור אלפא, עם תצוגה משתנה. חשוב יותר, הוא משולב במסגרת צמד מנהרות, כמו בדגמי עבר. וחשוב עוד יותר מכך, מסוגל להציג מראה מחוונים קלאסי המועדף עלינו. לצידו מסך מגע איכותי ("10.25), זהה לזה של פיאט 500e, וכמה נחמד, מתגים פיזיים לבקרת האקלים, כך שאין צורך בדפדוף מייגע בתפריט.
תנוחת הנהיגה נמוכה וספורטיבית יותר מהמקובל בקטגוריה, עם מושבים משובחים ותומכי גוף. אהבנו גם את גלגל ההגה הבשרני עם מתג ההנעה עליו, את מנופי הענק לשליטה ידנית בהילוכים מאחור ואת בורר מצבי נהיגה המוכר של היצרנית בפינה השמאלית-תחתונה של הקונסולה. אה, וגם את דגל איטליה המוטבע סמוך לבורר ההילוכים.
בהשוואה לב.מ.וו X1 למשל, הטונאלה ארוך ב-8 ס"מ (453 ס"מ) ורחב ב-2 ס"מ (184 ס"מ), עם גובה דומה (160 ס"מ). זה אומר שיש מרחב לנוסעים מאחור, מהטובים בקטגוריה, לרגליים ולראש. מיקום גבוה של הספסל אחראי לישיבה נוחה, עם פתחי מיזוג נפרדים ושקעי USB הכרחיים. אבזור הבטיחות? יכלול את כל המערכות המוכרות של הקונצרן, לרבות בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת.
הנה משהו חדש. כל מערכות ההנעה בטונאלה משולבות חשמל - החזקה ביותר תהיה היברידית-נטענת, דומה לזו של ג'יפ קופמאס. מנוע בנזין מוגדש עם ארבעה צילינדרים בנפח 1.3 ליטר (180 כ"ס), תיבת שישה הילוכים אוטומטית שמעבירה כוח לגלגלים הקדמיים ומנוע חשמלי (122 כ"ס) שמחובר ישירות לגלגלים האחוריים. ההנעה כך כפולה, התפוקה המשולבת עומדת על 275 כ"ס, עם זינוק ל-100 קמ"ש ב-6.2 שניות, מהיר יותר ב-0.7 שניות מהזינוק של ב.מ.וו X1 היברידי נטען. מצברי 15.5 קוט"ש אמורים לאפשר טווח חשמלי תיאורטי של כ-60 ק"מ, 10 ק"מ יותר מהמתחרה הגרמני.
בנוסף יוצע מנוע בנזין חדש בנפח 1.5 ליטר עם ארבעה צילינדרים, ובשתי רמות הספק: 130 כ"ס עם מגדש רגיל ו-160 כ"ס עם מגדש בגיאומטריית מניפה משתנה, שניהם עם מערכת היברידית קלה (48V). שלא כמו במרבית היצרניות, כאן מדובר במנוע חשמלי קטן (20 כ"ס) "אמיתי", המשולב בתוך תיבת שבעה הילוכים כפולת-מצמד (חדשה גם היא), ולכן הוא מסוגל לשמש גם להנעה ראשונית של הרכב במהירות נמוכה (עד 30 קמ"ש).
אב-הטיפוס בו נסענו צויד במערכת ההנעה החלשה שבהיצע. תוספת המנוע החשמלי אחראית לתאוצה חלקה, ללא תחילת נסיעה קופצנית ואגרסיבית המקובלת בתיבות כפולות-מצמד.
נקודה מעניינת: הטונאלה מבוסס על פלטפורמת הקומפאס, רכב הפנאי של ג'יפ שבלשון המעטה, אינו מהמצטיינים בכל הקשור לאיכות נסיעה. אבל המהנדסים האיטלקים ביצעו שינויים רבים במערך המתלים, עם מפסק סרנים רחב יותר, גיאומטריה שונה ובעיקר בולמי זעזועים אדפטיביים, וזה עובד הרבה, הרבה יותר טוב.
הכיול מוצק אומנם, בהתאם ליומרה הספורטיבית, אבל יכולת ספיגת השיבושים במהירות נמוכה הפתיעה לטובה, למרות חישוקי "20. גם במהירות גבוהה יותר נותר המרכב מאוזן. מרשים, בדיוק כמו בידוד רעשי הדרך - וכל זאת ברכב שנעל צמיגי חורף ייעודיים ורועשים בדרך כלל.
אנריקו קוסטה, אחראי פעילות המותג במזרח התיכון ובעבר חלק מצוות התכנון של הג'וליה, הוא איטלקי אמיתי, וסגנון הנהיגה שלו בהתאם. הוא לא מהסס לדחוק את רכב הפנאי הקטן בכביש הצר והמפותל, עמוס שינויי גובה ופניות חדות. הוא נוהג מצוין, בזה אין ספק, אבל גם תגובות הרכב מרשימות מאוד, וזוויות הגלגול כמעט שאינן מורגשות למרות הפניות החדות.
אלפא מבטיחה חלוקת משקל מאוזנת (קרוב ל-50-50 לפנים-אחור בגרסה ההיברידית-נטענת) נדירה בקטגוריה, וטוענת כי ההיגוי הוא המהיר והמדויק ביותר הודות ליחס ישיר בתיבת ההגה, וקצת יותר משני סיבובים מקצה לקצה. לא יכולנו לאשר, אבל אנחנו סומכים כאן על האיטלקים - לפחות בכל הנוגע ליחס ההעברה המרשים.
היכונו גם למערכת בלימה אלקטרונית (FlyByWire, ללא חיבור מכאני) שפותחה על ידי ברמבו ואמורה להקנות תחושה טבעית בהרבה מהמקובל במערכות המשלבות אגירת אנרגיה. גרסאות הנעה קדמית מצויידות בהכוונת מומנט המדמה באמצעות הבלמים פעולה של דיפרנציאל מוגבל החלקה.
ההתרשמות הראשונית מהטונאלה, שבה ניתן יהיה לנהוג לראשונה רק בעוד כמה שבועות, אינה יותר מטעימה ראשונית וחלקית, אבל היא כן מסוגלת לייצר אופטימיות באשר ליכולת של אלפא להשתלב בקטגוריה עמוסה לעייפה וסופר-תחרותית. וטוב שכך, כי יכול בהחלט להיות שהטונאלה היא המומנטום שלו היא זקוקה נואשות כדי לשרוד. מצד שני, היא עשויה - אם תיכשל - להיות המבשרת של סוף האגדה.
הכתב היה אורח חברת אלפא רומיאו
