בתקופה בה מיניוואנים נעלמו לחלוטין מאלומות התצוגה, כולל אלו של רנו וסיטרואן שייסדו את הקטגוריה, מנחיתה כאן דאצ'יה דגם כזה בשם ג'וגר. ועם תג מחיר שמתחיל ב-105 אלף שקל, יש לו כלים (גם אם לא את כולם) להצליח ולהפוך לאחת הקניות האטרקטיביות בהיסטוריה של שוק הרכב המקומי. ולפני שנבחן את כדאיות העסקה, נזכיר כי האופציות לרכב שבעה מקומות מגיעות מקטגוריית הפנאי בדמות מיצובישי אאוטלנדר, סקודה קודיאק ופיז'ו 5008, שמחירם מתחיל ב-180 אלף שקל, או מסחריות כמו סיטרואן ברלינגו ופולקסווגן קאדי.
כן, לא שכחנו. במחיר הזה ניתן לרכוש רכב לא-חדש עם תדמית עדיפה. אבל אם נצמד לקונספט רב המושבי, ניאלץ לנדוד כחמש שנים לאחור על כל המשמעויות הנלוות לכך. וכן, הוא רק ידני ונכון, מבחן הריסוק לא החמיא לו בלשון המעטה. ועדיין, האמינו או לא, הוא עשוי להתגלות כעסקה טובה. קראו מה גילינו.
סיכום: מבחינה מוטורית גרידא, דאצ'יה ג'וגר עמוס במגרעות. המנוע הצנוע שלו מתגלה כעצל והיכולת בהתאם. הוא לא רכב לרכוש אם אתם צפויים לנהוג לעיתים קרובות בכבישים מאתגרים, אפילו בעומס חלקי. הוא גם רק ידני, ובכך מקטין עוד יותר את קהל היעד הרלוונטי. רשימת האבזור שלו צנועה למדי ויכולת המזגן שלו להתמודד עם הקיץ המקומי אינה מרשימה, כלל וכלל לא.
הלאה. ציון הבטיחות הנמוך שהוענק לו במבחני הריסוק (כוכב בודד מחמישה) אינו מעודד כלל, והדרך בה ביקרו עורכי המבחנים את דאצ'יה אינה משתמעת לשתי פנים. רק זכרו בהקשר זה שמיניוואנים משומשים במחיר דומה, כנראה לא היו מקבלים כיום ציון גבוה יותר, ובכל מקרה הם נעדרי בלימה אוטונומית חשובה שיש בג'וגר.
ולכן, אם מנקים את כל אלה שממילא לא ירכשו אותו ומותירים רק את הקהל שכן יביט בו בעניין למרות מגבלותיו, מגלים לפתע רכב אטרקטיבי. עם מרחב מחיה חסר תקדים למחיר, יכולת שימוש כרכב עבודה מסחרי ואיכות נסיעה סבירה פלוס, עדיפה משמעותית על הלודג'י אותו הוא מחליף. במקרה כזה, עבור מי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו וזקוק לשבעה מקומות עם אחריות רב שנתית, הוא עסקה משתלמת ביותר.
איך נראה: לא רע. העיצוב החיצוני מרשים ביחס למינוואנים, עם חרטום נאה ויחידות תאורה משולבות בסבכה הקדמית, יחד עם מאפייני רכב פנאי דוגמת פסי הגנה מפלסטיק שחור סביב למרכב ופסי גגון מסיביים. מעניין לציין כי לאחרונים מנגנון ייחודי שמאפשר להסב אותם מפסי אורך לרוחב, לטובת נשיאת גלשן למשל.
סביבת הנהג בסיסית מאוד, עם (יותר מדי) פלסטיק שחור ונוקשה ותוספת גימורי בד. יש מסך מגע קטן (מקורי, "8) עם מצלמת נסיעה לאחור, ובלם יד חשמלי המשתלב אוטומטית אם הנהג שכח לעשות זאת. למושב הנהג תמיכה צידית טובה יחסית, אבל הוא לא נוח לאורך זמן ונעדר כיוון תמיכה לגב. חסר לנו גם כיוון גובה חגורות בטיחות עבור נמוכי קומה.
תנוחת הנהיגה טובה אבל שדה הראיה מוגבל בגלל קורות A רחבות. מפתיע לגלות כי ברכב המיועד לשבעה נוסעים יש רק שקע USB בודד, ומעט (מדי) תאי אחסון.
בהשוואה ללודג'י המוחלף הג'וגר ארוך ב-4.5 ס"מ (454.5 ס"מ), רחב ב-3.5 ס"מ (178.5 ס"מ) עם בסיס הגלגלים ארוך ב-9 ס"מ (290 ס"מ). הנוסעים מאחור יוצאים נשכרים מכך, עם מרחב מחיה נדיב ליושבים בשורה השניה בה ניתן לאכלס שני מבוגרים גבוהים. במפתיע, גם מרחב המחיה בשורה השלישית טוב, וזו יכולה לאכלס בנוחות שני מתבגרים בגובה 1.65.
רק שאין פתחי מיזוג אחוריים לאף אחת משורות המושבים ומערכת המיזוג - שבאופן מסורתי בדאצ'יה אינה טובה במיוחד - מתקשה מאוד לצנן את היושבים מאחור, גם כשהיא בעוצמה מלאה וגם לאחר זמן רב. רשימת האבזור צנועה מאוד כצפוי. כך למשל, הפעלת החלונות האחוריים וכיוון המראות מתבצעים ידנית בגרסת הבסיס.
כשכל המושבים בשימוש מתגלה תא מטען צנוע משל מכוניות מיני (160 ליטר), אבל קיפול גב מושבי השורה השלישית - באמצעות ידית מתכת חדה - מגדיל את נפח ההטענה ל-565 ליטר. מי שמתכנן לעשות בו שימוש גם כרכב עבודה יוכל להסיר לפי הצורך את מושבי השורה השלישית באמצעות מנגנון פריקה מהירה ולהגדיל את נפח ההטענה ל-696 ליטר מרשימים.
הג'וגר הוא דגם ראשון של דאצ'יה שמשווק בישראל עם בלימה אוטונומית כציוד תקני, בעוד התרעה על סטייה מנתיב מספקת מערכת בהתקנה מקומית. ברכב המבחן - בגרסה הבכירה - יש גם התרעת שטח מת.
איך נוסע: בחזית מוצב מנוע בנזין מוגדש המוכר של רנו מהקליאו הקטנה משמעותית, עם שלושה צילינדרים בנפח 1.0 ליטר ו-110 כ"ס. ההנעה קדמית ותיבת שישה הילוכים ידנית. הביצועים נחותים והמנוע מתאמץ גם בשיוט במהירות חוקית. תחושה העצלות מוגזמת ותדרוש מהנהג סבלנות רבה ופעילות תיבת הילוכים מואצת אם למשל יהיה צורך לטפס להרי ירושלים בתפוסת נוסעים מלאה. גם זינוק בעליה ידרוש מהנהג ריכוז והחלקת מצמד בסל"ד גבוה, על מנת להימנע מדימום המנוע.
המנוע הקטן רועד בסל"ד נמוך ורועש בסל"ד גבוה, כמקובל במנועי שלושה צילינדרים. הוא גם סובל מהשהיית מגדש מוגזמת, עם שיא מומנט שמגיע בסל"ד גבוה יחסית ואשר מותיר רצועת כוח צרה מדי בין 3,000 ל-5,000 סל"ד. תיבת ההילוכים אינה משכנעת ומהלך הברור ארוך מדי ולא מדויק, כל זאת לצד מצמד חסר תחושה. התוצאה: צריכת דלק גבוהה למנוע שכזה, 11.9 בממוצע המבחן.
כבסיס משמשת פלטפורמת CMF-B המודרנית של רנו-ניסאן. אך איכויות הנסיעה בינוניות בלבד, ספיגת השיבושים בעיר נמוכה למשל מזו של הדאסטר, וגם בידוד הרעשים אינו מצטיין עם אוושת רוח מוחשית בשיוט. התחושה שמעביר ההגה מנותקת מדי, אך התנהגות הכביש צפויה ובטוחה למדי, הגם שבלמי תוף מאחור פוגעים ביכולת ובעיקר בהיזון החוזר.
בסך הכל מרגיש הג'וגר נינוח על הכביש, כל עוד הנסיעה בו מתחשבת במגבלותיו הדינמיות והמוטוריות. הוא רכב לשיוט נינוח ולא הרבה מעבר לכך. זכרו זאת.
- מנוע: 3 צילינדרים, 1.0 ליטר, טורבו-בנזין
- הספק: 110 כ"ס ב-5,250 סל"ד
- מומנט: 20.4 קג"מ ב-2,900 סל"ד
- תמסורת: 6 הילוכים ידנית, הנעה קדמית
- אורך: 454.7 ס"מ
- רוחב: 178.4 ס"מ
- גובה: 169.1 ס"מ
- בסיס גלגלים: 289.8 ס"מ
- משקל עצמי: 1,280 ק"ג
- נפח תא מטען, שורה 3 מקופלת: 160 ליטר, 565 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 11.2 שניות, 183 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 17.5 ק"מ לליטר, 130 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): כוכב אחד
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 120 אלף שקל (105 אלף שקל)
