אחרי הפסקה של יותר משנה חזרה אלינו יונדאי קונה ההיברידית, אחרי מתיחת פנים, ורגע לפני שמחירי הבנזין מטפסים כמעט ל־7.5 שקלים, גם אם הוזלה בדיעבד של חצי שקל דחתה קצת את הרגע הזה.
למרות שג'יפונים או רכבי פנאי כבר הפכו לתצורת הרכב המועדפת על ישראלים, בכל הגדלים וטווחי המחיר, גרסאות היברידיות חסכוניות לא ממש נפוצות בטווח המחיר העממי. במחיר התחלתי של 148 אלף שקל הקונה הייבריד הוא הג'יפון ההיברידי הזול בשוק אחרי גרסת הבנזין־חשמל של טויוטה יאריס קרוס, הקטנה יותר והיקרה מדי. אפילו מחיר טויוטה C־HR כבר מתחיל ב־151 אלף שקל. שניהם משלמים את המחיר, תרתי משמע, על ביטול הטבת המס לרכבים היברידיים השנה, כשהקונה המחודש התייקר ב־6,000 שקל, וה־C־HR ב־5,000 שקל.
אבל היברידיות הן לא האופציה החסכונית היחידה. פיג'ו ממשיכה להציע את ה־2008 גם בגרסת טורבו־דיזל, שהתייקרה פחות מההיברידיות, ומחירה מתחיל ב־137 אלף שקל. הדיזל הבסיסית היא גם הגרסה הנמכרת ביותר של הג'יפון הצרפתי, ותופסת 30% מהמכירות מתחילת השנה, הוכחה לכך שלחיסכון בדלק יש ביקוש, וכמה הורגש חסרונה של הקונה.
במבחן הג'יפונים החסכוניים הקודם שערכנו ניצחה פיג'ו את טויוטה, לאחר שבמפתיע גם הייתה חסכונית יותר. הגיע הזמן להפגיש את הצרפתייה עם הקוריאנית.
עיצוב וסגנון: פלסטיק אפור
נקודת יתרון ראשונה לפיג'ו. כבר בת שלוש, ועדיין נראית טוב מאוד. קשוחה, עם חזית אגרסיבית, פנסי לד בצורת ניבים, ופסי גגון בולטים יותר.
מתיחת הפנים עשתה מעט מאוד לעיצוב הפנים המשעמם של הקונה, שזכתה לצג מרכזי שונה, ללוח מחוונים דיגיטלי בגרסת המבחן, ולפתחי איוורור משודרגים. איכות החומרים לא מתעלה, ויש שימוש נרחב בפלסטיק נוקשה ואפור. לפחות איכות ההרכבה טובה ואין בעיות הנדסת אנוש בולטות.
ה־2008 ממשיכה להציע את אחת מסביבות הנהג המעניינות במחיר הזה. אפילו שלמבחן התייצבה גרסת הבסיס, היא לא נראית כמו רכב השכרה, כמו גרסאות זולות אחרות.
אבזור ותפעול: "פרימיום" בסיסי
הפיג'ו התייצבה בגרסת הבסיס "אקטיב", עם מפתח רגיל, מסך מולטימדיה 7 אינץ' לעומת 8 אינץ' ביונדאי, מזגן רגיל מול בקרת אקלים בקוריאנית, אבל מצלמת רוורס משודרגת הכוללת מבט על. בפיג'ו לא מבלבלים את הלקוח כמו ביונדאי, ושם "פרימיום" היא הגרסה המאובזרת, וכוללת תמורת תוספת של 6,000 שקל בקרת אקלים, כניסה והנעה ללא מפתח, בלם יד חשמלי, שני שקעי USB במושב האחורי (אחד ביונדאי), טעינה אלחוטית לנייד, פנסי ערפל וריפוד בד משולב עור.
בתחום הבטיחות תקבלו בשתיהן בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטיה מנתיב, התרעת עייפות וזיהוי תמרורים. גרסת הביניים של היונדאי מגיעה גם עם התרעת תנועת חוצה מאחור ובלימה אוטונומית לאחור ואורות גבוהים אוטומטיים. הפיג'ו מוסיפה בגרסה המאובזרת בקרת שיוט אדפטיבית שחסרה ביונדאי, עם אפשרות לזחילה בפקקים וזיהוי רכב דו־גלגלי. לשתיהן 6 כריות אוויר.
את המולטימדיה של היונדאי קל לתפעל בזכות שימוש בכפתורים פיזיים, למיזוג יש יחידת בקרה נפרדת ולוח המחוונים המסורתי יהיה פשוט לקריאה גם עבור נהגים מבוגרים. בפיג'ו הסתבכנו כרגיל עם תפעול המערכות ממסך המגע בזמן נהיגה, ולוח המחוונים הדיגיטלי יהיה מתוחכם מדי לחלק מהלקוחות.
שימושיות ומרווח: בלי מזגן לילדים
שתיהן מבוססות על פלטפורמות הסופר־מיני של החברות, אך מציעות מרווח טוב למשפחה עם שני ילדים, וסביר לאחת עם שלושה שכבר לא זקוקים למושבי סיוע אך עדיין לא מתבגרים. הפיג'ו ארוכה ב־10 ס"מ, אך צרה בשלושה ס"מ. הישיבה בה קצת יותר גבוהה, ושתיהן מרווחות מלפנים. מאחור יש לשתיים קו חלונות גבוה שיסתיר קצת לילדים קטנים, כשמרווח הברכיים מעט טוב יותר בפיג'ו, אך הרוחב מעט יותר עדיף ביונדאי. מרווח הראש טוב בשתיהן. שתיהן ממשיכות להכחיש את משבר האקלים, ומגיעות ללא יציאת מזגן מאחור.
בתא המטען יש לפיג'ו יתרון עם נפח של 405 ליטר לעומת 374 ליטר ביונדאי. לצרפתייה יש גלגל רזרבי, לקוריאנית אין.
נוחות נסיעה: השיפור ניכר
לפני מתיחת הפנים הציעה היונדאי התנהגות כביש מאכזבת למדי. הנושא הזה טופל, וכעת הוא מפתיע עם איכות נסיעה טובה למדי, גם בעיר וגם בכביש המהיר, למרות כיול מתלים שנוטה לצד הקשוח.
גם הפיג'ו מכוילת לצד הקשוח, ובאופן מוצלח פחות, בעיקר בעיר, שם היא סופגת בורות פחות טוב ובאופן יותר רועש. גרסת הבסיס מצוידת בחישוקי 16 אינץ' לעומת 17 אינץ' המאובזרת שפגשנו בפעם הקודמת, שבניגוד למקובל לא ממש שיפר את הנוחות. ליונדאי חישוקי 18 אינץ'.
מנוע וביצועים: דיזל גמיש
היונדאי חזרה אלינו עם אותה יחידת הנעה כבעבר, באיוניק ובאלנטרה, היברידית עם מנוע בנזין 1.6 ומנוע חשמלי, המפיקים יחד 141 כ"ס ומשודכים לתיבה רובוטית עם 6 הילוכים. לפיג'ו מנוע דיזל בנפח 1.5 ליטר, עם הספק של 130 כ"ס ותיבת 8 הילוכים אוטומטית.
בתנועה עירונית יש יתרון ליחידת ההנעה של היונדאי, שפועלת באופן חלק, שקט ונעים מאוד. אצל הפיג'ו התחושה הרבה פחות נינוחה בשל הצליל של מנוע הדיזל, פעולה גסה של המערכת לדימום מנוע בעמידה והחלפות הילוכים לא חלקות, בעיקר בהילוכים הנמוכים.
ברגע שדורשים מהן להפגין ביצועים, בין אם בהאצה מרמזור ובין אם בעקיפה או בעלייה, תמונת המצב מתהפכת. מנוע הדיזל של הפיג'ו מתגלה כגמיש ויעיל מאוד, ומשיג ביצועים עדיפים כמעט ללא מאמץ. היונדאי נעדרת את הפאנץ' המצוין שיש לגרסת הבנזין שלה, למרות דחף טוב בזינוק הראשוני. לא איטית, אבל חסרת ריגושים.
היונדאי היה חסכוני יותר, אך בפער קטן בהרבה משהבטיחו נתוני היצרן. בשיוט מתון רשם הצרפתי 23.8 קמ"ל, לעומת 24.2 קמ"ל בקוריאני. אחרי הקטע הדינמי הצריכה עמדה על 16.9 קמ"ל בפיג'ו למול 17.3 קמ"ל ביונדאי.
התנהגות כביש: יתרון צרפתי
הגרסה ההיברידית של הקונה מאוזנת יותר בהתנהגות הכביש אפילו מהבנזין המעודכנת. תגובת ההגה מהירה יחסית ובמשקל הנכון, אחיזת הכביש טובה ותחושת הביטחון קיימת, אך אין שום תחושות מהשלדה.
הפיג'ו היא סיפור אחר. שלדה מוצלחת מאפשרת לצלול במהירות לתוך עיקולים, ההגה הקטנטן מתגלה כמהיר ומדויק מאוד וגם הבלמים יעילים. כל אלה לא באים על חשבון אחיזת הכביש ותחושת הביטחון.
סיכום: חיסכון ועניין
שני הג'יפונים האלה חסכוניים ב־30־40 אחוז ממתחרים כמו מיצובישי ASX, וב־20־30 אחוז מסקודה קאמיק, פער שמעבר להפחתת הפליטות משמעותו חיסכון של כ־3,000 שקל בשנה במחירי הדלק הנוכחיים. זאת תחת תזכורת במקרה של הפיג'ו, משום שמחירי הסולר אינם מפוקחים, ויש פערים גדולים בין התחנות, וחשוב לאתר את הזולות שבהן.
הקונה התחיל את המבחן בנחיתות מבחינת המחיר. המושב האחורי מעט יותר רחב, הביצועים עדיפים, הנוחות גבוהה יותר והנסיעה שקטה יותר. הפיג'ו מציע רמת חיסכון דומה, עם יתרון משמעותי במחיר הרכישה, באבזור ובתא המטען, התנהגות כביש עדיפה וסביבת נהג מעניינת בהרבה, אם כי אחת שלא כולם יאהבו. למי שמחפש ג'יפון חסכוני בקטגוריה הזאת, היא הבחירה העדיפה והמנצחת שלנו במבחן.
