תיסע מהר יתפוס אותך שוטר? לא תמיד. אבל מי שכן תחכה לך בוודאות היא מכמונת המס הממשלתית, המכונה גם "המשאבה בתחנת הדלק". יותר מ-60% ממחיר ליטר בנזין וסולר הם מסים, שילוב של מס ייעודי לדלק (בלו) ושל מע"מ. זה מעצבן תמיד, אבל כשמחירי הדלק רושמים זינוק של יותר משקל בתוך ארבעה חודשים, זה גם די כואב בכיס.
3 צפייה בגלריה
דחיית ביצוע הטיפולים השוטפים, לא תחסוך כסף - אלא תעלה את צריכת הדלק
(צילום: רונן טופלברג)
וזו בעיה אמיתית גם בקרב מי שאנחנו קצת מקנאים בהם מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה: בעלי המכוניות החשמליות. אלה אמנם צורכים אנרגיה נקיה יותר והרבה פחות מזוהמת ממסים, אך טווח הנסיעה של החשמליות רגיש מאוד לאופי הנסיעה. כשאי אפשר למלא סוללה בחשמל תוך שתי דקות, וכאשר רשת עמדות הטעינה בארץ רחוקה מלהיות מהירה ורחבה מספיק, מדובר בבעיה אמיתית בנסיעות ארוכות. רבים מנהגי החשמליות, בעיקר החדשים שבהם, מתלוננים כי טווח הנסיעה הריאלי שלהם מגיע עד לכדי מחצית מהמובטח על ידי היצרנית.
אז יצאנו לבדוק עד כמה משפיעה מהירות הנסיעה על צריכת הדלק והחשמל. וכדי לבדוק האם החשמליות מושפעות יותר או פחות ממכוניות עם מנועי בנזין, השתמשנו בצמד מכוניות תאומות: הג'יפון אופל מוקה, מהמכוניות הבודדות בארץ שנמכרות בגרסה חשמלית ובגרסת בנזין.
וידאנו כי לחץ האוויר בצמיגים מתאים להוראות היצרן, הדלקנו את המזגן וקבענו את הטמפרטורה ל-22 מעלות אחידות, ונסענו דרומה לקטע כביש עם תנועה דלילה יחסית, שבו יכולנו לנסוע 11 ק"מ הלוך וחזור, כדי לקבל קילומטראז' מייצג, ולבטל השפעות גיאוגרפיות באמצעות נסיעה בשני הכיוונים, 22 ק"מ בסך הכל. את נתוני הצריכה בדקנו במחשבי הדרך של המוקה.
אז מה גילינו?
70 קמ"ש: מכונית הבנזין רשמה צריכה נאה של 21 קמ"ל, טובה מהנתון המשולב של היצרן, 16.6 קמ"ל. החשמלית רשמה 7 ק"מ קוט"ש ל100 ק"מ, גם כן טוב יותר מנתוני היצרן, 6.37 ק"מ לקוט"ש.
90 קמ"ש: מהירות בין־עירונית צנועה והצריכה מתחילה לעלות: 18.2 קמ"ל בבנזין, זינוק בשיעור של 14.5%, לעומת 5.7 קמ"ל לקוט"ש בחשמלית, זינוק של 23.9%. כל זאת לעומת עלייה של 28.5% במהירות השיוט.
100 קמ"ש: 16.9 קמ"ל בבנזין, זינוק בשיעור של 7.2%, לעומת 5.3 ק"מ לקוט"ש בחשמלית, זינוק של 7.9%. כל זאת לעומת עלייה של 11.1% במהירות השיוט.
110 קמ"ש: תוספת של 10% למהירות השיוט הביאה לעלייה גדולה יותר בצריכת האנרגיה. הבנזין צרכה ליטר אחד ל־14.7 ק"מ והחשמלית קוט"ש אחד ל־4.7 ק"מ, עלייה של 15.2% ו־10.5%, בהתאמה.
120 קמ"ש: במהירות החוקית הגבוהה ביותר בארץ, הביאה עלייה של 9.1% במהירות הנסיעה לתוספת של 7.3% לצריכת הדלק של גרסת הבנזין, שירדה ל־13.7 קמ"ל, לעומת עלייה נוספת של 9.4% בצריכת החשמל, ל־4.31 ק"מ לקוט"ש.
מה למדנו?
העלייה בצריכת הדלק עם העלייה במהירות אינה לינארית, אבל ברורה. היא תלויה גם במבנה האווירודינמי של המכונית, וביחסי ההעברה בתיבת ההילוכים (בבנזין), כך שדגמים אחרים יכולים להגיב קצת אחרת לשינוי במהירות הנסיעה. אבל כך או כך, שיוט ב־100 קמ"ש במקום ב־120 קמ"ש, יכול לחסוך קצת יותר מ־20% מצריכת הדלק, או להאריך את טווח הנסיעה של רכב חשמלי בשיעור דומה. נסיעה במהירות של 70 קמ"ש בכביש בין־עירוני יכולה להיות סיוט לנהג ומפגע תעבורתי לשאר המשתמשים, אבל יכולה להציל נהג רכב חשמלי מתקיעה בהיעדר עמדת טעינה קרובה.
איך עוד אפשר לחסוך בדלק ובחשמל?
לנהוג באופן רציף: נהגים שבולמים ומאיצים חליפות הם הלקוחות הטובים ביותר של חברות הדלק. אם אתם מתקרבים לרמזור והוא אדום, אין סיבה להאיץ בחוזקה ולבלום 20 מטר לפניו. לא תרוויחו זמן, אבל סתם תבזבזו דלק. המכונית תתגלגל לרמזור גם אם תרפו מדוושת הגז.
לנסוע היכן שאין תנועה: עדיף לבחור תמיד בכביש שהתנועה בו דלילה יותר, ואם אפשר לבצע את הנסיעה בשעה פחות עמוסה. כשיש פחות תנועה על הכביש יש פחות סיבות לבלום ולהאיץ ובכך לפגום ברצף התנועה.
לתת לתיבת ההילוכים האוטומטית לנצח: רוב התיבות האוטומטיות מתוכנתות לסייע בקרב על דחיית התידלוק הבא. הן מנסות תמיד להעלות להילוך הגבוה ביותר האפשרי, שבו צריכה הדלק נמוכה יותר. אלא אם הכוח נדרש לעקיפה או נסיעה בעלייה, כדאי לתת להן לעשות את זה, באמצעות משחק עדין בדוושת הגז. לחיצה מתונה לא תמנע ממנה להעלות הילוך. לחיצה אגרסיבית והיא תרד אפילו שניים במכה
למלא אוויר בצמיגים: צמיג שחסר בו אוויר מתחכך יותר באספלט. מלבד ירידה מסוכנת בכושר הבלימה ובאחיזת הכביש, הדבר גם מגביר את צריכת הדלק. התדירות האופטימלית לבדיקת אוויר בצמיגים: פעם בשבוע. מידת הלחץ המתאימה מצוינת במדבקה על דופן המכונית, שנראית לעין כשפותחים את דלת הנהג.
לבצע טיפולים בזמן: פילטר אוויר סתום מגדיל את צריכת הדלק. כך גם מצתים שכבר היו צריכים להיות מוחלפים. הדחייה בביצוע טיפולים שוטפים, שנפוצה בימי מיתון, לא חוסכת כסף: חלקים עייפים מתפקדים פחות טוב וגוררים איתם למטה מערכות שלמות. מלבד ההשלכות הבטיחותיות האפשריות, ההזנחה גורמת להגברת צריכת הדלק. בעת ביצוע טיפול כדאי גם לבקש מהמוסכניק שיבדוק את מצבו של חיישן החמצן במנוע: החיישן, שממוקם במערכת הפליטה, מסייע למחשב ניהול המנוע לקבוע כמה דלק צריך להזרים. חיישן לא תקין או סתם מלוכלך עולה לכם בהרבה כסף.
להשתמש בתוספי דלק: כשהמנוע מסיים לעכל את ה־95/96/98 שלו, שוקע הפיח שנוצר תוך כדי תהליך הבעירה ונדבק לחלקיו הפנימיים, קצת כמו הכולסטרול אצל הנהג. הוא מפריע לפעולה הנקייה וה"עגולה" של המנוע ושל מערכת הזרקת הדלק. אפשר להסיר אותו באמצעות שימוש קבוע בתוספי דלק, בהתאם להוראות היצרן.
לנקות את האוטו: אם הייתם צריכים סיבה, אז הנה: לכלוך מגביר את החיכוך של המכונית עם האוויר. ההשפעה על צריכת הדלק שולית לעיתים, אבל גובה את שלה.
לרוקן את האוטו: תוספת משקל מגדילה את צריכת האנרגיה. כל 50 ק"מ של מטען מיותר שזרוק לכם בתא המטען מעלה את צריכת הדלק ב־2% בקירוב.
ויש גם מה לא לעשות: ספוילרים ו"חצאיות" משפרים את צריכת הדלק רק מעל 140 קמ"ש. אין גם מה להיצמד למכוניות אחרות בכביש מהיר כדי להימצא בשובל הרוח שלהן: נזקי התאונה יהיו הרבה יותר יקרים מהדלק שייחסך. ואם כבר הגעתם לשימוש באמצעים כאלה, עדיף להשקיע את האנרגיה בתדלוק המכונית בשעות הבוקר המוקדמות. הסיבה: הדלק קר יותר ולכן גם דחוס יותר. משאבת הדלק גובה את התשלום לפי נפח, אבל המנוע צורך את הדלק לפי משקל. זה מאומת פיסיקלית, ולמרות שהפער אומנם זעום, הוא נמצא שם.
