הונדה X-ADV 750 יירשם בספרי ההיסטוריה הדו-גלגלית כ'בול בפוני', הברקה תכנונית-עיצובית בה נרתם הסנטימנט האוהד כלפי אופנועי "אדוונצ'ר" לטובת קטנוע. ומטבען של הצלחות, הן סוחפות אחריהן את כל השוק. וכעת מתייצבים היצרנים בזה אחר זה עם גרסאות קטנועי אדוונצ'ר משלהם. זה כנראה הרגע להזכיר שעם כל הכבוד להגדרה, מדובר בכלי דו גלגלי שהקשר בינו לכל מה שמעבר לאספלט מקרי, פחות או יותר זניח. בדומה לג'יפונים ארבע גלגליים שהאבק היחיד שייראו במשך כל חייהם יהיה מעבודות התמ"א בבניין הסמוך.
שני קטנועי הכאילו-הרפתקה שנבחנים הפעם קורצים לכיוון לשטח עם האלמנטים המוכרים. מרווח גחון מעט נדיב המקובל, מתלים נוקשים, כידון שטוח ורחב ועיצוב מבטיח. את שניהם כבר פגשנו בנפרד, הונדה ADV350 שחיקה ויזואלית את אחיו הגדול והמצליח, ואת קימקו DT360X שגם רוצה. עכשיו הם זה מול זה.
הונדה עם עיצוב ברור ומוכר כבר, אבל פחות מוקצן. בולמי זעזועים אחוריים עם מיכל גז וכידון שטוח וחשוף לוכדים את המבט, ומסתירים שלמעשה מדובר בפורזה 350 שעבר התאמה. לקימקו מקור רחב מעל הגלגל ופלסטיקה ופנסים קרביים, וצמיגי 50-50 מפתיעים. באופן כללי, פחות קיצוני מההונדה.
ההונדה עולה 40 אלף שקלים לפני אגרות רישוי, הקימקו 38 אלף. עלות דומה ומסקרן יהיה לגלות איזה תג מחיר יוצמד למתחרה השלישי שיגיע בקרוב מבית סאן יאנג.
שורה תחתונה: לקטנודוונצ'רים של הונדה וקימקו עיצוב קרבי וייחודי ובולמים נוקשים שגובים - בעיקר בהונדה - מחיר כבד בנוחות על הכביש. ולא, הם לא מיועדים לשטח למרות הפוזה. שום שטח. וכך הם גם לא עדיפים על קטנועים מקבילים ללא פוזה. כי בסופו של דבר מדובר בעיצוב מגניב, ללא בקושה של ממש.
ההונדה הקרבי הוא פורזה 350 מעוצב, הקימקו הוא למעשה דאון-טאון שרירי למראה. בין שניהם ההונדה משדר תחושה יותר איכותית ומגובשת ועם תג מחיר כמעט זהה הוא מנצח המבחן. ואפרופו מחיר, אין מנוס מלקבוע שהפרמיה בשני המקרים על העיצוב גדולה. גדולה מדי.
מנוע וביצועים: לשני הקטנועים נתונים מכאניים כמעט זהים. לקימקו מנוע סינגל בנפח 320 סמ"ק עם 28 כ"ס, להונדה מנוע דומה בנפח 330 סמ"ק, עם 29 כ"ס. ההונדה מאיץ מעט חזק יותר ביציאה מהמקום, אך בהאצות ביניים יתרונו קל מאוד. שניהם צפויים להגיע ל-130 קמ"ש די בקלות וסביב מהירות זו ישמרו מעט רזרבה לעקיפה. מי עדיף? היחידה בהונדה חלקה ושקטה יותר בכל סל"ד, בזמן שמנוע הקימקו רועד יותר.
התנהגות כביש: מתלים, גודל החישוקים וסוג הצמיגים, קובעים במידה רבה את התנהגות כלי דו-גלגלי. ובעוד הונדה בחרו בגלגל קדמי "15 ואחורי "14 עם צמיגי כביש, בקימקו בחרו ב-"14 מלפנים ו-"13 מאחור עם צמיגי כביש-שטח. לשניהם בולמי זעזועים נוקשים מאוד, אבל בעוד שבהונדה הלכו רחוק, בקימקו הסתפקו בנוקשות יחסית. יותר מקטנוע סטנדרטי, רך מהונדה.
והתוצאה? ההונדה יציב מאוד על כביש מהיר, מעניק ביטחון בהטיות ובשינויי כיוון. אבל נוחות הנסיעה נמוכה: ברכיבה עירונית או על אספלט משובש הוא פשוט יעניש את הרוכב. בשטח הם עשו עבודה טובה יותר, אבל גם שם הרגישו יותר מדי ספורטיביים, קרי נוקשים. בקימקו ניכרץ נוקשות בעיקר מאחור. הוא מאפשר רכיבה בטוחה על כביש מהיר, בעיר הוא מקל על הרוכב מפגשים עם פגעי אספלט.
הבדלי הקוטר ובחירת צמיגים שונים משפיעים אף הם כצפוי על ההתנהגות והיציבות: לקימקו עם החישוק הקטן יותר מלפנים היגוי רגיש יותר, מצד שני הוא אינו משתווה להונדה בהטיות במהירות גבוהה ושינויי כיוון מהירים. לשני הכלים יש בלמים מצוינים עם עוצמה ראויה ורגש. אך ה-ABS של קימקו מתערבת מעט מאוחר יותר ומאפשרת כך שימוש יעיל יותר בבלמים על משטחים עם אחיזה נמוכה.
נוחות ושימושיות: לקימקו עדיפות ברכיבה רגילה יומיומית, אבל קל יותר להרגיש טוב על ההונדה בזכות תנוחת רכיבה עדיפה. השדרה המרכזית שלו מסיבית יותר ומספקת תמיכה טובה לפלג הגוף התחתון.
לוח המחוונים של הונדה קצת מיושן ואפור ביחס ליחידה הצבעונית והגדולה של קימקו המציגה לרוכב באופן ברור ונעים את כל המידע הנחוץ. לשני הקטנועים יש שפע של מקום אחסון מתחת המושב, ולשניהם יש תאי אחסון קדמיים כמעט זהים והתנעה ללא מפתח עם מתגי שליטה ראויים. בקימקו יש מנופי בלם מתכווננים, עדיפים על אלה של הונדה. בקרת האחיזה מתנתקת וחוזרת בשני הכלים בלחיצת כפתור. איכות ההרכבה? שניהם ברמה מאוד גבוהה.
כפיר אלדר השתתף בהכנת הכתבה
לעוד כתבות דו גלגלי: TheDoo
