אחרי חמישה ימים ו-2,000 ק"מ של דיונות חול אינסופיות סביב באבו דאבי, הגיעו ארבעת הצוותים מישראל לקו הסיום של מרוץ השטח שנערך באמירות. בכך רשמה המשלחת הגדולה הישד נאה עם 100% הגעה לקו הסיום, אך יש פער גדול בתחושת שביעות הרצון בין המתחרים. שניים מהם סיימו בהישג מרשים מאוד, צוות אחד סבל מחוסר מזל משווע ואחר נכנע לחוקי הפיזיקה.
מרוץ השטח אבו דאבי דזרט צ'אלנג' הוא האחרון במהלך השנה לפני הדקאר, ולכן קרץ לקבוצות המירוצים הבכירות שניצלו אותו כניסוי כלים ואימון אחרון לפני מירוץ השטח הקשה בעולם, הדקאר. עבור שני מתחרים מדובר היה בחימום מעולה ומשביע רצון - מתיאס וולקרס (מנצח דקאר 2018) מקבוצת KTM שניצח בקטגוריית הרוכבים, נאסר אל עטייה (שלוש פעמים אלוף דקאר) שחצה ראשון את קו הסיום עם טויוטה היילקס.
עבור רז הימן והלל סגל מצוותץ פוינטר, מהבולטים והמעוטרים שבספורטאים המוטוריים בישראל, הראלי הסתיים באכזבה גדולה. השניים נתקלו בבעיות עוד לפני ההזנקה עקב מטף כיבוי לא תקני ולכן לא יכולים היו לזנק תחת דגל ה-FIA (פדרציית הספורט המוטורי) בקטגוריה הבכירה. הפתרון של המארגנים: קטגוריה נפרדת שיועדה למשתתפים שלא יעברו את בדיקות הפדרצייה בשם National, בה הם היו היחידים שהתחרו.
השניים זינקו בכל זאת עם תקוות גדולות לתוצאה מעולה. אלא שבשלושה ימים הראשונים סבלו לא רק מחוסר מזל עקב תקלות טכניות, אלא גם מהחלטות המארגנים לעצור את דהירתם לפני קו הסיום.
חששם של המארגנים היה כי השניים, שזינקו לקטעים המדודים אחרונים, ייכנסו לשעות החושך ויסכנו את עצמם. לדברי הימן, לפחות פעם אחת מדובר היה בהחלטה תמוהה שכן נותרו רק כ-35 ק"מ ושעה וחצי של אור לקו הסיום, כל זאת לאחר שעקפו מתחרים רבים במהלך הקטע המיוחד. אך היומיים האחרונים של המירוץ היו טובים הרבה יותר ואותם השלימו במלואם אם כי בשעת פרסום הכתבה שמם אינו מופיע ברשימת המסיימים.
מאוכזב נוסף הוא דן קטנוב, לראשונה במירוץ בינלאומי ועם סבל גדול. חלקו הראשון של המירוץ היה קשה במיוחד לישראלי שגם נפל מהכלי ונחבל קלות. את המירוץ סיים קטנוב במקום ה-12 והאחרון בקטגוריית רוכבי האופנועים הבודדים, ללא סיוע טכני כלשהו.
וכעת לצוותים המאושרים, חברי קבוצת ווילדרייס. דווקא הצוות הפחות מנוסה מהשניים, טל ודוד גלימידי שעבורם זו השתתפות בכורה במירוץ בינלאומי, היו ראשונים להגיע לדגל השחמט בקטגוריה כל-ישראלית בה השתתפו רק שני צוותים אלה. מלבד תקלה במגדש מנוע הקאן אם מאבריק X3 ביום הראשון, הפגינו השניים ביצועים מרשימים והיו מהירים באופן קבוע מחבריהם לקבוצה - רועי בר טוב וגיא ביטון.
הפער בסיום בין שני הצוותים עמד על 21.5 דקות, אך ראוי להזכיר כי בר טוב וביטון היו אלה שסייעו לגלמידים ביום הראשון עם מגדש טורבו חדש, שאפשר להם להמשיך במירוץ. ללא עונש הזמן מהיום הראשון, הזמנים שקבעו היו ממקמים אותם במרכז העשירייה השנייה של קטגוריית הרכבים הבכירה. הישג ראוי להערכה, ודאי בהתחשב בהיעדר ניסיונם בסוג מירוצים זה.
בסיום אמר גלימידי "זו הייתה חוויה יוצאת דופן, גם בגלל תנאי השטח והדיונות הענקיות וגם לחלוק את המסלול עם הנהגים הטובים בעולם. חשוב להגיד כי הגיבורים הגדולים מבחינתי הם הצוות הטכני הנפלא שלנו, מעוז וילדר, טל ודני גל, שעבדו על רכב המירוץ בכל לילה כדי להכין לנו אותו כמו חדש לזינוק ליום המחרת", הוסיף. "זה בהחלט פתח לנו תיאבון לסוג התחרויות הזה כשהיעד הבא שלנו הוא ראלי מרוקו, והחלום הגדול הוא להתייצב לזינוק לדקאר 2024", סיים.
