היצע רכבי השטח כיום הוא לא מה שהיה פעם. מגוון הרכבים עם הנעה כפולה והילוך כוח שמאפשרים התמודדות ראויה עם מסלולי טיול מאתגרים הוא צנוע מאוד. הוא מוגבל עוד יותר בגרסאות עם שלוש דלתות שמעניקות יתרון לא רק בקטעי עבירות, אלא גם בחניה תל-אביבית. מלבד השלושה במבחן ההשוואתי שלפניכם, ההיצע כולל גם את סוזוקי ג'ימני (הזול והספרטני בהרבה) ואת לנד רובר דיפנדר 90 (המהודר והיקר מהם).
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
את הסיבה העיקרית למפגש העניק לנו פורד ברונקו החדש, מנצח המבחן המסקרן מול ג'יפ רנגלר רוביקון. אלא שבניגוד לגרסת השטח הארוכה והסופר-מאובזרת, הפעם בדקנו עד כמה טובה גרסת הבסיס (Outer Banks), עם מרכב שלוש דלתות קצר. מולו הצבנו שני מתחרים צפויים: ג'יפ רנגלר וטויוטה לנד קרוזר - שניהם בגרסה קצרה כמובן. ושוב יומיים ארוכים, ועוד 700 ק"מ, וכמובן מנצח אחד ברור.
- מנוע: טורבו-בנזין, ארבעה צילינדרים, 2.0 ליטר, 272 כ"ס
- תיבת הילוכים: 8 יחסים אוטומטית
- תיבת העברה: הנעה אחורית, כפולה, הילוך כוח
- מרווח גחון: 24.6 ס"מ
- בטיחות: ארבע כריות אוויר, התרעת שטח מת
- מחיר: 324 אלף שקל
- מנוע: טורבו-דיזל, ארבע צילינדרים, 2.8 ליטר, 204 כ"ס
- תיבת הילוכים: 6 יחסים אוטומטית
- תיבת העברה: הנעה כפולה קבועה, הילוך כוח
- מרווח גחון: 20.5 ס"מ
- בטיחות: שבע כריות אוויר, בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית
- מחיר: 320 אלף שקל
- מנוע: V6, טווין-טורבו-בנזין, 2.7 ליטר, 330 כ"ס
- תיבת הילוכים: 10 יחסים אוטומטית
- תיבת העברה: הנעה אחורית, כפולה, הילוך כוח
- מרווח גחון: 24.5 ס"מ
- בטיחות: שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
- מחיר: 385 אלף שקל
נתחיל במראה, והוא לא עושה חסד עם טויוטה לנד קרוזר הוותיק. בזמן שהברונקו החדש נראה הקרבי והמעניין מכולם (גם אם קצת מוחצן-מצועצע מדי בגרסה זו), והרנגלר שלא ממש השתנה בחצי היובל האחרון נראה כמו אגדת שטח, היפני שבחבורה פשוט מגושם ומשעמם, חסר כל שאר רוח עיצובי. כן, גם הוא נושא צמיג רזרבי על הדלת האחורית. זהו.
הנוסטלגיה נשפכת מהרנגלר גם בתא הנוסעים, לרבות ידית מכאנית לשילוב הנעה כפולה (מתגים בשני האחרים), אבל מדובר בסביבת נהג פשוטה, ספרטנית, עם פחות תאי אחסון, מושבים לא נוחים וללא מדרס רגל שמאל לנהג. מסך המגע זעיר ("7), והוא הצפוף ביותר ליושבים מלפנים ומאחור, עם תא המטען הקטן ביותר והיחיד שבו לא ניתן לקפל במפוצל את הספסל האחורי, כמו בברונקו ובלנד קרוזר.
הלנד קרוזר ותיק ונראה כזה, למשל סוללת המתגים בקונסולה המרכזית, רזולוציית מסך המגע ("9) ואפילו העובדה שיש בו רק שקע USB בודד (שניים ברנגלר, שישה בברונקו). אבל למרות הוותק, איכות החומרים בו היא הגבוהה ביותר, בין היתר מכיוון שהם אינם נדרשים להיות עמידים ללכלוך כמו שני האחרים, המאפשרים את הסרת הגג והדלתות. שדה הראייה בו הוא הטוב ביותר, והוא בקלות המרווח מכולם, היחיד שמאפשר ישיבה לשלושה בספסל האחורי (שניים באמריקאיים), עם תא מטען גדול משני האחרים שכולל גם שקע חשמל אמיתי (220V).
הברונקו נראה המודרני מכולם, עם מסך מגע ענק ("12) ולוח מחוונים דיגיטלי בחלקו ("8), שדרך הצגת הנתונים בו לא תמיד משכנעת. מושביו הם המוצלחים ביותר, ובהתאם גם תנוחת הנהיגה בו היא הטובה ביותר לנהג, ורק בו יש לנוסע שלצד הנהג אפשרות לכוון את גובה המושב. שדה הראייה בו מוגבל, והיעדר כיוון גובה לחגורות הבטיחות מציק. גם הטיפוס לתא הנוסעים פחות נוח בגלל מיקום נמוך של ידיות האחיזה. מפתיעה לרעה העובדה שהוא היחיד ללא פתחי מיזוג אחוריים.
טויוטה ופורד עשירים יותר באבזור עם ריפודי עור וחימום למושבים הקדמיים, והברונקו מוסיף גם משטח טעינה אלחוטי ומצלמות חניה היקפיות (אחורית בשני האחרים). ללנד קרוזר יש חלון שמש חשמלי, ובאמריקאיים ניתן להסיר את הגג (ואת הדלתות) לחלוטין.
הרנגלר לא מציע מערכת בטיחות אקטיבית כציוד תקני אלא רק כאופציה, ויש לו רק ארבע כריות אוויר (שש בברונקו, שבע בלנד קרוזר). לפורד ולטויוטה יש בלימה אוטונומית ותיקון סטייה מנתיב (בלנד קרוזר באמצעות הבלמים, בברונקו באמצעות היגוי) ובקרת שיוט אדפטיבית.
הברונקו הוא החזק בחבורה, עם 330 כ"ס ממנוע V6 בנזין כפול-מגדשים שמרגיש שרירי עם רזרבות כוח בכל מצב. הוא גם המהיר ביותר במבחני התאוצה, על אף שתיבת ההילוכים שלו - עם עשרה יחסים - פועלת בגסות, עם תגובה מאוחרת לקיק-דאון ותפעול ידני מסורבל באמצעות מתגים על הבורר. לביצועים העדיפים יש מחיר: 6.4 ק"מ לליטר בממוצע המבחן, לעומת 8 ק"מ לליטר לרנגלר ו-8.7 ק"מ לליטר (סולר) בלנד קרוזר.
הרנגלר מצויד במנוע בנזין מוגדש עם ארבעה צילינדרים (272 כ"ס), והביצועים טובים יחסית, בעיקר בגלל תיבת שמונת ההילוכים המשובחת של ZF המנצלת היטב את המנוע. בזינוק מהמקום הוא היה אפילו מהיר מהברונקו בגלל משקל עצמי נמוך בכ-300 ק"ג. ועדיין, אופי המנוע פחות הולם רכב שטח - ולא הזכרנו כלל את הצליל הצורמני שהוא מפיק.
ללנד קרוזר מנוע דיזל עם הספק (204 כ"ס) נמוך במידה ניכרת מזה של מתחריו כאן, וזה מורגש כמובן בביצועים העצלים. תיבת ההילוכים (שישה יחסים) ותיקה אך היא פועלת היטב, ויתרונו הגדול הוא במערכת הנעה כפולה-קבועה היעילה במיוחד בנסיעה על אספלט רטוב. השניים האחרים, עם הנעה אחורית על האספלט, ירגישו פחות טוב בתנאים כאלה.
לברונקו רדיוס סיבוב גדול מזה של השניים האחרים (11.4 מטר, כמטר יותר), וזה מורגש בנסיעה בעיר. בנסיעה בין-עירונית רעשי הרוח נוכחים כבר ממהירות נמוכה ובאופן חריג, ההופך נסיעות ארוכות למעייפות. מצד שני, הוא בעל היכולת הדינמית הגבוהה ביותר. הלנד קרוזר הוא הנוח בחבורה והנעים ביותר לנסיעות ארוכות, עם קבינה שקטה במיוחד. הרנגלר? נחות מבחינה דינמית, ובמידה רבה עקב הגה מאוד מעורפל.
כמקובל ברכבי שטח אמיתיים, שלושתם מבוססים על שלדת סולם חסונה. עם סרן חי מאחור ועצמות עצה כפולות מלפנים בטויוטה ובפורד, עם סרן חי מלפנים ומאחור בג'יפ. אבל בשונה מגרסאות ייעודיות לשטח, וגם כדי לשמור על מחיר נמוך יותר, אין נעילות לדיפרנציאלים הרוחביים, אין ניתוק למוטות המייצבים והצמיגים פחות אגרסיביים.
המאכזב מכולם בשטח הוא הברונקו. בגרסה הנבחנת הוא סובל מכיול מתלים נוקשה מדי, מטלטל שלא לצורך את נוסעיו בשביל משובש, וכדי שהמתלים יתחילו לעבוד הוא צריך לשמור על קצב נסיעה מהיר בואכה נהיגת ראלי. מהלך המתלים הקצר מייצר בעיה בשטח טכני, עם אובדן אחיזה שנגרם מוקדם מהאחרים ובקרת משיכה שלא מצליחה לטפל בו ביעילות. אגב, חישוקיו גדולים משל מתחריו ("18 לעומת "17), ולכן הם חשופים יותר לפגיעה.
מרווח הגחון של לנד קרוזר אומנם צנוע מבאחרים (20.5 ס"מ לעומת 24.5 ס"מ), ופגושי הפלסטיק ומדרגות הצד שלו פגיעים יותר, אבל הוא הנוח מהשלושה בנסיעת שבילים משובשים כמעט בכל מהירות. גם עם שטח טכני הוא מתמודד בקלות, הודות למהלך מתלה אחורי נדיב ולבקרת משיכה יעילה מאוד. פחות אהבנו את הגיר, שבהילוך כוח לא מאפשר שליטה ידנית מלאה.
הרנגלר? פורח ברגע שהאספלט נגמר, בעיקר כשמגיעים לשטח עבירות טכני. מהלכי המתלה שלו ארוכים יותר (בעיקר מלפנים), ובקרת המשיכה שלו בשילוב דיפרנציאל מוגבל החלקה אחורי מאפשרים הורדת כוח יעילה מכולם. ביקורת יחידה נוגעת לבלימת מנוע פחות אפקטיבית מבשניים האחרים.
פורד ברונקו הוא אחד הדגמים המסקרנים שנחתו כאן בשנים האחרונות, והרשים אותנו מאוד עם גרסת השטח הייעודית שניצחה את הגרסה המקבילה בג'יפ - הרנגלר רוביקון - אבל גרסת הבסיס אינה מבריקה. יש לו אותם יתרונות כמו סביבת נהג מודרנית, מערכות בטיחות מתקדמות בהרבה, יכולת דינמית וביצועים, אבל בשטח - שהרי אחרת מדוע לרכוש אותו - הוא פשוט מתקשה לשכנע, וחשוב לא פחות, מתקשה להצדיק תג מחיר גבוה משל מתחריו. לכן הוא מסיים כאן אחרון.
ג'יפ רנגלר מסיים שני ושומר על מעמדו כמלך הבלתי מעורער בשטח. הוא יכול היה להפוך את הקרב על המקום הראשון לצמוד יותר אילו לא היה כה נחות על הכביש, צפוף לנוסעים ובעל סביבת נהג ארכאית. בנוסף, בינתיים אין לו מערכות בטיחות אקטיביות כציוד תקני.
זה משאיר אותנו עם טויוטה לנד קרוזר. נכון, הוא נראה הכי חנון בחבורה, ואף אחד לא יסובב אחריו את הראש אף פעם. הגיע גם הזמן שטויוטה תציב בו מנוע מודרני ותתקדם עשור בסביבת הנהג, אבל הוא די בקלות רכב השטח הטוב ביותר כאן, עם האיזון הטוב ביותר בין יכולות בכביש ובשטח, ובין נוחות משפחתית ליכולת עבירות בשטח קשה. הוא כבר בן 13, ועדיין הטוב ביותר שיש. מרשים.