תעשיית הרכב היא אחת הרווחיות בעולם, עם מותגים גדולים שמגלגלים מאות מיליארדים בשנה. אבל היא אינה גוף קפוא, אלא עוברת כל הזמן שינויים פנימיים. מותגים שמחליפים ידיים, חברות רכב חדשות וכאלה שמסיימות את חייהן. מהלכים שהואצו בעשורים האחרונים בין היתר על ידי התגברות התחרות.
הוסיפו לכך את העובדה שתעשיית הרכב הקלאסית התרחבה בשנים האחרונות בעקבות מהלכי התעשייה הסגורה בעבר של סין, אשר החלה לייצא ובכמויות יוצאות דופן. אליה יש להוסיף גם תעשיות חדשות ממדינות נוספות שבעבר ייצרו רק לשוק המקומי. למשל הודו, מדינות שונות במזרח ועוד.
בקיצור, הגיע הזמן לעשות סדר בבלגאן. הנה הוא לפניכם:
ב.מ.וו
3 מותגים: ב.מ.וו, מיני ורולס-רויס.
קבוצת ב.מ.וו (Bayerische Motoren Werke, מפעלי המנועים הבוואריים) הוקמה ב-1916 ועסקה בייצור מנועים למטוסים. ב-1994 ב.מ.וו הפכה לבעלת הבית של מותג מיני, לאחר שרכשה את קבוצת רובר (רובר, MG, לנד רובר ומיני - שבהמשך התפרקה וחלק ממותגיה נמכרו ליצרניות אחרות). מותג רולס רויס עבר כמה תהפוכות, עד שנמכר ב-1998 לפולקסווגן, אך הזיכיון לשם וללוגו נמכר דווקא לב.מ.וו שייצרה את המנועים של המותג. ב-2003 עבר המותג לידי הבאווארים בשלמותו. לב.מ.וו גם מותג אופנועים הנושא את הלוגו המוכר בצבעי דגל בוואריה.
ג'ילי
13 מותגים: ג'ילי, גיאומטרי, LEVC, וולוו, פולסטאר, לוטוס, Lynk & CO, Zeekr, רדאר ועוד 4 מותגים סיניים מקומיים.
תעשיית הרכב הסינית היא הכוכב העולה של ימינו. לאורך שנים רבות יצרנים מערביים השקיעו בדגמים ייעודיים לשוק הסיני שבו נמכרים מעל 20 מיליון כלי רכב בשנה (כרבע מסך המכירות בעולם). חברת ג'ילי החזקות שהוקמה ב-1986 היא אחת מהמובילות בשוק הסיני וזאת ששמה לנגד עיניה את השוק האירופי והאמריקאי. היא רכשה את וולוו מפורד ב-2010 וב-2017 רכשה 51% ממניות לוטוס. גם לג'ילי יש מותג אופנועים, "בנלי" האיטלקי שנרכש ב-2005. ב-2018 ג'ילי גם רכשה 9.7% מסמארט ממרצדס וב-2020 השלימה ל-50% וזאת בעקבות הגברת שיתוף הפעולה לייצור מכוניות קטנות וחשמליות. כאמור, לאחרונה היא רכשה 7.6% מאסטון מרטין, והיד עוד נטויה.
וחברת ג'ילי שהוקמה בשנת 1986 היא אחת המובילות בשוק הסיני, עם כוונות ברורות לחדירה מסיבית לשוק האירופי והאמריקאי. לכן רכשה את וולוו מפורד ב-2010, לכן רכשה ב-2017 51% ממניות יצרנית מכוניות הספורט הבריטית לוטוס. בנוסף למותגים שבבעלותה, ב-2018 רכשה כמעט 10% מסמארט (מידי מרצדס) ושנתיים מאוחר יותר השלימה ל-50%. בחודש שעבר רכשה 7.6% מאסטון מרטין ואפשר להמר בביטחון שידה עוד נטויה.
ג'נרל מוטורס
7 מותגים: שברולט, קאדילק, ביואיק, GMC, האמר ועוד שני מותגים סיניים קטנים (וולינג ובאוג'ון).
מהוותיקות והגדולות שביצרניות, הוקמה ב-1908 ובשיאה היא נחשבה לקונצרן הרכב הגדול בעולם במשך למעלה מ-70 שנה. בעבר GM החזיקה בבעלות על לוטוס (1993-1986), אופל (2017-1931), סאאב (2010-2000) ובמותגים אמריקאיים שנאלצה לסגור בעקבות מכירות נמוכות והמשבר הכלכלי שעברה ב-2009, כמו אולדסמוביל (2004), פונטיאק (2010), סאטורן (2010). גם מותג האמר נסגר ב-2010 אך לאחרונה השם עושה קאמבק בתור תת המותג החשמלי של GMC.
גרייט וול
5 מותגים: גרייט וול, Haval, אורה, Tank ו-Wey.
יצרנית הרכבים הסינית שנמצאת בבעלות פרטית הוקמה ב-1984. היא אף שיווקה בישראל, וללא הצלחה, את הסופר מיני C10 והטנדר סטיד. גרייט וול צמחה מאז וכיום היא מחזיקה בחמישה מותגים שלכל אחד מהם ייעוד אחר: גרייט וול מייצרים טנדרים, Haval ממוקדת בדגמי פנאי, Tank מיועד לדגמי השטח, ORA החשמלי שנמצא בזיכיון היבואנית כלמוביל, ו-Wey הקרוי על שם מייסד גרייט וול ומוגדר כמותג הפרימיום של הקונצרן ומתמקד גם הוא ברכבי פנאי, מותג זה מגיע ארצה באמצעות היבואנית סמלת.
טאטא
3 מותגים: טאטא, יגואר, לנד-רובר.
קבוצת טאטא ההודית מוכרת לרובכם אולי מאז הטאטא ננו, מכונית מיני זולה במיוחד שהוצגה ב-2008, אך הקבוצה קיימת כבר מ-1868 וידה בכל - מזון, רפואה, כימיקלים, ברזל, אלקטרוניקה, ציוד מכני הנדסי (בשיתוף Hitachi), תעופה וכמובן גם רכב. טאטא מוטורס הוקמה ב-1945 וכיום היא מייצרת מספר דגמי טאטא פרטיים ומסחריים, היא בעלת הבית של מותג האוטובוסים הספרדי היספאנו ומ-2008 היא גם הבעלים של יגואר ולנד רובר שאותם רכשה מפורד.
טויוטה
3 מותגים: טויוטה, לקסוס, דייהטסו.
טויוטה שהוקמה ב-1937 נתפסת עדיין כמותג עצמאי יחד עם מותג היוקרה לקסוס (שהוקם ב-1989) והיא אכן כזו, אך היא שייכת למעשה לקבוצת טויוטה שלה זרועות במותגים אחרים כגון 100% שליטה בדייהטסו, 20% בסובארו (סובארו קיבלה 3.1% ממניות טויוטה), 5% במאזדה (שקיבלה רבע אחוז בתמורה) ו-4.9% מסוזוקי (שקיבלה 0.2% ממניות טויוטה). בנוסף היא גם בעלת הבית של מותג המשאיות הינו.
יונדאי
3 מותגים: יונדאי, קיה, ג'נסיס.
יונדאי הקוריאנית הוקמה ב-1967, קיה נוסדה כבר ב-1944, אך רק ב-1998 השתלטה יונדאי על קיה ורכשה 51% ממניותיה לאחר שזו עברה פשיטת רגל בעקבות המשבר הכלכלי באסיה. בהמשך החליפו יונדאי וקיה מניות ביניהן, אך קבוצת יונדאי נשארה בעלת הבית. ב-2015 הוקם מותג ג'נסיס היוקרתי, במטרה לנגוס נתח מהשוק האמריקאי, שהתרחב בהמשך לשווקים נוספים, וביניהם גם לזה הישראלי.
מרצדס
2 מותגים: מרצדס, סמארט.
זוכרים את דיימלר, זו שאיגדה בעבר את מרצדס-בנץ, סמארט ומשאיות מרצדס? אז החל מינואר 2022 הוחלט כי מעתה יש לכנות את הקבוצה "מרצדס-בנץ". התוצרת נותרה זהה ומותג מרצדס מייצר את אותן מכוניות ורכבי יוקרה, לצד מסחריות שונות ואוטובוסים. שורשיו של המותג נטועים אגב הרחק, בשנת 1883. שנתיים מאוחר יותר הציג קרל בנץ פטנט בשם מוטור-וואגון, אליו נהוג להתייחס כיום כרכב המנועי הראשון.
במהלך השנים נקראה הקבוצה גם דיימלר-קרייזלר (1998-2007), לאחר האיחוד בין הגרמנים לקרייזלר האמריקאית. אך זו האחרונה לא הצליחה להתרומם וחוותה מספר שנות משבר עד שנרכשה על-ידי פיאט ב-2014.
ב-1994 הקימה מרצדס בשיתוף MIH בעלת מותג השעונים סווטש, את מותג הרכבים הקטנים "סמארט", תחילה עם ה-fortwo הזעירה (מ-1998), סמארט רודסטאר המסקרנת (2006-2002) ובהמשך עם הפורטו (2004), כשבדור השני (2014) היא התבססה על רנו טווינגו מהדור השלישי וייצורה הופסק בתחילת 2022. כיום, מחצית מהמותג סמארט נמכר לג'ילי ליצירת שותפות בייצור מכוניות קטנות וחשמליות.
SAIC
5 מותגים: MG, Roewe, מקסוס, Rising Auto (חשמלי), Nanjing (מסחריות).
SAIC הוא קונצרן רכבים הנחשב לאחד מארבעת הגדולים שבבעלות סין (לצד BYD, דונגפנג, וצ'נגן). גדולתו לא נובעת מכמות המותגים שבבעלותו, אלא בעיקר משותפויות לייצור מקומי סיני, כמו למשל דגמי קבוצת פולקסווגן, פיג'ו-סיטרואן וג'נרל מוטורס.
סאיק הוקמה ב-1955 ואילו מותגי הרכב שלה הגיעו בשלב מאוחר יותר, שניים מהם משווקים בישראל. MG למשל נרכש ב-2005 על ידי Nanjing שמוזגה לתוך סאיק שנתיים מאוחר יותר, ומותג מקסוס הוקם לאחר רכישת LDV הבריטית ב-2010. מותג Roewe למשל הוקם על ידי סאיק ב-2006 לאחר שרכשה את זכויות הייצור לדגמי רובר 75 ו-25, אך ללא הזכות לשימוש בשם "רובר" (שחזר לבסוף לידי לנד רובר). בהתאם לכך, בשווקים מחוץ לסין נמכרו דגמיה תחת MG והם אף הגיעו לישראל בדמות MG 350 המשפחתית ומכונית המנהלים MG 550.
סוקון
2 מותגים: DFSK, SERES.
בנוסף לשני מותגי רכב, קבוצת סוקון הסינית מחזיקה בבעלות על מותג אופנועים מקומי, מייצרת בולמי זעזועים ורכיבים שונים לתעשיית הרכב והשימוש הביתי. Seres נמכר בישראל בכמויות קטנות, שבקרוב יגדלו לאחר קבלת התקן האירופי. למרות מוצאו הסיני, המותג הוקם ב-2016 בקליפורניה, ארצות־הברית, ושם גם נמצאים חלק ממרכזי הפיתוח והעיצוב. לצידו ובבעלות משותפת עם תאגיד דונגפנג מחזיקה סוקון גם את מותג DFSK שמכר כאן בעבר דגמי מסחריות קטנות בכמויות מזעריות.
סטלנטיס
15 מותגים: פיג'ו, סיטרואן, אופל/ווקסהול, DS, פיאט ופיאט מסחריות, אבארת', לנצ'יה, אלפא רומיאו, מזראטי, קרייזלר, ג'יפ, דודג', ראם.
סטלנטיס הוא אחד מהקונצרנים הגדולים והמגוונים בעולם שהוקם רשמית ב-2021 לאחר האיחוד המדובר בין PSA (פיג'ו-סיטרואן) ל-FCA (פיאט-קרייזלר) שכלל לפי הפרסומים חלוקת מניות שווה. בפועל, ולאחר שפורסמו מסמכי האיחוד, ניכר כי PSA הם אלו שרכשו את FCA וכך גם באה לידי ביטוי חלוקת חבר המנהלים הכולל 11 אנשים - 5 מפיאט-קרייזלר ו-6 מפיג'ו-סיטרואן. גם מנכ"ל הקונצרן קרלוס טווארס הגיע מ-PSA.
ואם תהיתם מה קרה לפרארי, היא נפרדה מפיאט לפני מספר שנים, ומניותיה נמכרו למשקיעים שונים ולציבור וביניהם חברת Exor החזקות ההולנדית המחזיקה ב-24.2%. אותה חברה מחזיקה גם ב-14.4% מסטלנטיס (החלק הגדול ביותר בין חלוקת המניות של הקונצרן) ו-27.1% מאיווקו. אופנועי פיג'ו נמכרו ב-2019 למהינדרה ההודית.
פולקסווגן
8 מותגים: פולקסווגן, אודי, סיאט וקופרה, סקודה, פורשה, למבורגיני, בנטלי.
קבוצת פולקסווגן היא אחת המגוונות ברשימה, ולא רק בגלל רשימת המותגים. כך למשל פורשה המוגדרת כמותג בקבוצה, חברת האם שלה "פורשה S.E" למעשה מחזיקה ב-31.4% מקבוצת פולקסווגן, ואילו פורשה S.E, עדיין שייכת למשפחת פורשה המחזיקה ב-50% מהמניות. מבולבלים? כשחושבים על זה, זה דווקא הגיוני, שכן הדגם הראשון של פולקסווגן "מכונית העם" היה כידוע החיפושית האייקונית שהחלה את דרכה בימי המשטר הנאצי ובתכנון שלא אחר מאשר פרדיננד פורשה.
אודי הצטרפה ב-1964, תחת כנפי "אוטו-יוניון" בזמנו. אודי גם רכשה את למבורגיני ב-1998 כשבנטלי הצטרפה חודשיים קודם לכן לקבוצה. סיאט נרכשה תחילה על ידי אודי עם 51% ובהמשך צמחה השליטה ל-75% ב-1986, וארבע שנים לאחר מכן הועברה השליטה במלואה לידי קבוצת פולקסווגן. שנה לאחר מכן החל הגישוש מול סקודה, כשנרכשו 31% מהמניות, אשר הוגדלו כל מספר שנים עד להשלמת רכישתה ב-2000.
פולקסווגן מחזיקה גם במותגי המשאיות מאן וסקניה ובמותג האופנועים דוקאטי. ומה עם בוגאטי? קבוצת פולקסווגן מחזיקה כעת רק 45% במותג העילית (דרך פורשה) ואילו 55% הנותרים נמצאים בבעלות Rimac הקרואטית. פולקסווגן הסבירה את המהלך בכך שהיא מכוונת כיום להנעות חשמל וזקוקה לתזרים מזומנים לפיתוח.
פורד
2 מותגים: פורד, לינקולן.
לפורד שהוקמה ב-1903 יש קרדיט רב לאורך ההיסטוריה של עולם הרכב ולא מעט מכוניות אייקוניות נשאו בעבר את הלוגו הכחול והאובלי. כיום פועלים תחת פורד רק שני מותגים - פורד העממית ולינקולן היוקרתית. בעבר פורד החזיקה בבעלות על אסטון מרטין, וולוו, יגואר לנד רובר וגם בכשליש ממאזדה. את המותג מרקורי שמוקם בין פורד ללינקולן, היא נאלצה לסגור ב-2011, לאחר 72 שנות פעילות בעקבות מכירות נמוכות.
רנו-ניסאן-מיצובישי
6 מותגים: רנו, דאצ'יה, אלפין, ניסאן, אינפיניטי, מיצובישי.
לעומת קונצרנים אחרים, ברית רנו-ניסאן-מיצובישי פועלת באופן מעט שונה. אין כאן תאגיד אחד השולט במספר מותגים, אלא מדובר בהסכמים בין המותגים המבוססים על החלפת מניות, שלא בהכרח שוות ואף יצרו לא מעט חיכוכים במשך השנים. נעדכן גם כי בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, מכרה רנו במאי השנה את הבעלות על "אוטו ואז" הרוסית, המוכרת מדגמי לאדה, והשאירה בידיה אחוזים בודדים.
ברית רנו-ניסאן הוקמה ב-1999 וכיום קבוצת רנו (רנו, דאצ'יה, אלפין) מחזיקה ב-43.7% מניסאן (ניסאן, אינפיניטי), בעוד לניסאן יש רק 15% מרנו. תוסיפו לכך שהחל מ-2016 רכשה ניסאן 34% ממיצובישי שגם הצטרפה באופן רשמי לברית, וגם את ממשלת צרפת המחזיקה ב-15% בקבוצת רנו, וקיבלתם את אחת מהבריתות המורכבות בתעשיית הרכב העולמית. מורכבות זו מתבטאת גם בקושי לאחד פלטפורמות או יחידות הנעה. כך למשל, מיצובישי מחזיקה ביחידת הנעה היברידית-נטענת שונה לגמרי מזו של רנו, בזמן שהמנוע ההיברידי של רנו אינו זהה לזה של ניסאן. כך גם בנוגע לפלטפורמות. זאת בניגוד גמור לקונצרן סטלנטיס או קבוצת פולקסווגן. באוקטובר האחרון יצאה הכרזה משותפת הנוגעת לחיזוק השותפויות ושיפור מבנה הברית בין רנו וניסאן, כך שעוד צפויים עדכונים.
FAW
5 מותגים: הונגצ'י, היימה, בסטון, FAW, ג'יפאנג (מסחריות).
קבוצת FAW הסינית (First Automobile Works) נוסדה ב-1953 ונמצאת בבעלות המדינה. פרט למספר שותפויות לייצור מקומי של מותגי פולקסווגן, ג'נרל מוטורס וטויוטה, היא מחזיקה בבעלות על חמישה מותגים, כאשר זה המוכר לשוק הישראלי הוא הונגצ'י היוקרתי. היימה (Haima) החל את דרכו כיצרן רכבי מאזדה לשוק הסיני ומ-2006 הפך עצמאי. באותה שנה הוקם המותג בסטון (Bestune) שהתבסס תחילה על דגמי מאזדה ישנים וכיום מחזיק בקו רכבים מודרני המכוון לסגמנט הסמי-פרימיום, כשדגמי FAW הם העממיים שבחבורה. ג'יפאנג (Jiefang) ייצרה בעבר מכוניות נוסעים, אך כיום היא חטיבת המסחריות המייצרת משאיות קלות וכבדות.
מותגים עצמאיים
לצד הקונצרנים הגדולים המחזיקים בבעלות על שני מותגים ויותר, ישנם עדיין לא מעט מותגים עצמאיים. פרט לאלו שהוזכרו קודם שחולקים אי אילו מניות עם היצרניות הגדולות, נמצא את מותג BYD המייצר גם מוצרי אלקטרוניקה, ו-GAC בבעלות חברת האם GAIG, שהינה בבעלות מדינת סין.
איסוזו, הונדה (ומותג היוקרה שלה אקורה), טסלה וסקייוול, גם הם עדיין עצמאיים ואינם חולקים בעלות עם מותגים אחרים. הם מוגדרים כחברות ציבורית (בין אם באופן ישיר או בין אם תחת חברת אם).
גם איווייז עודנו עצמאי אם כי לאחרונה הוא נמצאת בהליך גיוס כלכלי וסאנגיונג הקוריאני שהיה על סף פשיטת רגל מצא סוף סוף בעלת בית חדשה, קבוצת KG הקוריאנית שמגיעה מתחומי הכימיקלים והפלדה.
ויש גם את אסטון מרטין. יו"ר חבר המנהלים, לורנס סטרול, מחזיק ב-18.3% מהיצרנית הבריטית, לצידו קרן השקעות סעודית פרטית מחזיקה ב-16.7%, מרצדס מחזיקה ב-9.7% ואילו תאגיד ג'ילי הצטרף בחודש שעבר עת רכש 7.6% ממניות היצרנית.
פורסם לראשונה: 15:19, 29.12.22
